זהו, ללא כל עוררין, הטיול היפה ביותר בישראל

טיול בנחל כזיב ובמבצר המונפורט המשלב נחל צלול הזורם בכל ימות השנה, מבצר צלבני מרהיב הצופה אל נוף משגע, חורש ומטעי זיתים ארץ ישראליים. בקיצור - מדובר במסלול המושלם

מבצר המונפורט
מבצר המונפורטצילום: אור הורוביץ
אור הורביץ
אור הורביץ

פעמים רבות אני נשאל מהו בעיניי הטיול היפה בישראל, ואני תמיד מוצא את עצמי קצת נבוך מעצם השאלה. כיצד אפשר להשוות בין סוגים שונים כל כך של טיולים, וממילא "הטיול היפה בישראל" הוא תוצר של הרבה דברים - נוף שמותיר בנו נוסטלגיה, השותפים שלנו לטיול, מצב הצבירה הגופני שלנו, מזג האוויר, צפיפות המסלולים, והאם רבנו עם בן או בת הזוג רגע לפני או במהלך הטיול. בקיצור, החוויה. אם תרצו, "הטיול היפה ביותר" הוא בעצם דרך אנושית מאוד לנסות ולכמת משהו שהוא בעיקרו לא מדיד, כי אם מתבסס תמיד על הטיול כפי שהוא נחווה על ידי הסובייקט.

אך כל המילים הריקות האלה לא מצליחות להסביר באופן ברור, מדוע, פעם אחר פעם, יש מסלול שזוכה באופן קבוע לאהדת המטיילים - גם חובבי ההליכות הארוכות וגם המשפחות, גם מבוגרים וגם צעירים, גם חובבי הפילוסופיה וגם חובבי הפרקטיקה והמעשיות, למעשה - כולם. מסלול אחד נתון לקונצנזוס ישראלי מוחלט, והוא - נחל כזיב ומבצר המונפורט, ובעיניי, בצדק רב.

נחל כזיבצילום: אור הורוביץ

קשה לתת סימנים באהבה הכל-ישראלית לאזור היפהפה הזה, אבל נדמה שזה קשור בחיבור שהוא עושה בין "שם" (אירופה) לבין "כאן" (ארצנו הקטנטונת). מחד - נחל ירוק ודרמטי שמימיו הצלולים זורמים בו כל ימות השנה ומבצר צלבני שממתין מול נוף משגע. מאידך - מטעי זיתים, שרידים מרשימים של בנייה לא מכאן וחורש גליל מערבי שהוא בעצם תמצית הצפון הישראלי. החיבור המיוחד הזה, הוא שהופך, לפחות לדעתי, את המקום הזה למה שהוא - כור היתוך בין מזרח למערב.

מבצר המונפורטצילום: אור הורוביץ

בנוסף, אפשר לטייל באזור בכל ימות השנה, וזהו אחד מיתרונותיו הגדולים. כל עונה משווקת את מרכולתה באופן אחר - הקיץ והסתיו מאפשרים ליהנות מהמים הזורמים במסלול ומהנוף הירוק והמרשים גם בשיא החום, כשחלקים לא מבוטלים מהמסלול מוצלים. החורף והאביב מאופיינים בפריחה יפהפייה וגם בזרימה גועשת יותר של נחל כזיב. יתרון גדול נוסף של המסלול הוא העובדה שהוא דיפרנציאלי ומאפשר כמעט לכל מטייל ליהנות ממנו, גם אם כושרו מוגבל באופן יחסי. עם זאת, אם תרצו ליהנות מקרוב מהנחל ומהמבצר, אין מנוס מירידה (וכדרכן של ירידות - גם עלייה לאחריה).

מבצר המונפורטצילום: אור הורוביץ

כאן נתמקד במסלול מעגלי בן תשעה קילומטרים שמתחיל ומסתיים בחניון הילה ומאפשר ליהנות מכל הקסם במקום, ובמאמץ סביר. את הדרך לחניון עושים דרך כביש 89, ממנו פונים למעיליא ונוסעים על הכביש הראשי של הכפר (ביקור מומלץ לכשעצמו, בעיקר אם אתם חובבי אוכל) עם השילוט לכיוון מצפה הילה. החניון נמצא ממש בפנייה ליישוב, מדרום לכביש, שם מחנים את הרכב (המקום מוסדר וממוקם קרוב מאוד ליישוב, כך שאין חשש להשאירו). אלה מביניכם שמחזיקים בג'יפ יכולים להמשיך עוד כ-500 מטרים עד מפגש השבילים האדום והשחור (או להמשיך את כל הדרך כמעט עד למבצר המונפורט), אך תמיד  אמליץ ללכת.

ההליכה מתחילה על השביל האדום ועוברת בתוואי מישורי ופסטורלי בין מטעי זיתים ועדרי בקר וצאן, רחוק מאוד מסוג הנוף שילווה אותנו במרבית המסלול. לאחר כ-650 מטרים מגיעים למפגש שבילים אדום ושחור - כאן נפגשים עם השביל שיחזיר חזרה לרכב, בסוף המסלול. אבל אנחנו רק בהתחלה, טרם הספקנו להרוות צמאוננו מהטבע ועל כן אנחנו ממשיכים על השביל האדום. בשלב זה נגלה אט אט, היופי המרהיב שהופך את המקום הזה למה שהוא - מבצר המונפורט עומד כגבעה בודדה ונישאה בתוך ערוץ נחל יפה וירוק. תצפית הנוף הזו היא אחת המרשימות (והמפורסמות) שיש בישראל.

נחל כזיבצילום: אור הורוביץ

מבצר המונפורט ("ההר החזק" בצרפתית) הוא מבצר צלבני יפהפה, ששיכן את האליטה הצלבנית ממוצא צרפתי שקיבלה לידיה שליטה על המרחב, שבירתו היה היישוב מעיליא. המבצר הוקם באופן המאפשר להשקיף על שתי התפתלויותיו של נחל כזיב - המערבית והמזרחית. כמו כל דבר בארץ ישראל, גם המבצר עבר תהפוכות וידיים רבות עד ש"התגלה מחדש" בסקר ארכיאולוגי בשנת 1926. למתבונן מן הצד נדמה שנבנה קודם כל כדי להוות סמל של אסתטיקה ויופי, ולא בהכרח של כוח ושליטה - לנוכח נחיתותו הגיאוגרפית ביחס לשתי גדות נחל כזיב. התכנון המוזר הזה לפני מאות שנים אמנם הביא להפסדים צלבניים בקרב, אבל זיכה את המטיילים בנוף ייחודי. אפשר להעביר כמעט שעה בכל חלקי המבצר - אמליץ להתקדם ככל האפשר עד לקצהו על מנת ליהנות מקצת שקט וגם, אם נערכתם כראוי, מפק"ל קפה כהלכתו.

נחל כזיבצילום: אור הורוביץ

לאלה מביניכם שמעוניינים לקצר את המסלול מכאן, קיימות שתי אפשרויות מרכזיות: הראשונה היא לשוב על עקבותיכם ממבצר המונפורט לחניון הילה. אפשרות נוספת היא להשאיר רכב נוסף בפארק גורן, מצפון לנחל כזיב - זו אפשרות לא מעגלית, וגם כוללת בחובה עלייה מעט תלולה, אך היא קצרה משמעותית מהמסלול המעגלי שמתואר כאן. בנוסף, רשת שבילים מסועפת מאפשרת לתכנן מסלול מעגלי מעט קצר יותר, שמתחיל ונגמר בפארק גורן ומאפשר ליהנות גם מריבוי התצפיות למונפורט, מהמבצר עצמו ומהנחל.

נחל כזיבצילום: אור הורוביץ

אנחנו, על כל פנים, ממשיכים בירידה תלולה דרך החורש הנפלא של הגליל המערבי, שאינו מתכופף בקלות בפני עונות השנה. בכלל, החורש הזה יוצר אקלים ייחודי מאוד גם מכיוון שהוא צומח בכל השנה אך גם, ולא פחות חשוב מכך, משום שהוא מגן על הסביבה שמתחתיו מפני השמש הישראלית ובכך מאפשר מערכת אקולוגית שונה מאוד ממקומות אחרים בישראל. 

השביל האדום יורד עד למפגש עם נחל כזיב, שם פונים ימינה לכיוון מזרח על השביל הירוק, הצמוד לנחל כזיב, המרשים בנחלי הגליל המערבי, ושזורם בכל ימות השנה מהר מירון לים התיכון. קשה להאמין שהירידה ממבצר צלבני לנחל איתן מתרחשת כאן, בישראל, ולא במקום אחר בעולם - המים צלולים לכל אורכם ומאפשרים למצוא את נקודת החמד בה אפשר לשבת להירגע - הגם שהמסלול חביב מאוד על מטיילים, בייחוד בסופי השבוע, ועל כן עמוס לעיתים במקטע זה. בחלק זה של המסלול כמעט לא רואים אור יום כי אם בעיקר יער אפלולי שמשווה לכל הנחל ארשת קסומה ומסתורית.

נחל כזיבצילום: אור הורוביץ

הנחל המפכה והחורש העבות מלווים אותנו לאורך כשלושה קילומטרים יפים ונוחים להליכה, כולם על השביל הירוק. הדרך נוחה מאוד ומדלגת מפעם לפעם מגדה אחת לאחרת, אך לא בקושי רב - ומספקת הזדמנות נהדרת לעבור לסנדלים וליהנות קצת מהמים הקרירים והנקיים. בערך באמצע הדרך ניתן לראות שרידים יפים של טחנות קמח, תזכורת נוספת לנוכחות הצלבנית באזור. קסם, כבר אמרנו?

במפגש השבילים הירוק והשחור נוכל לחזות בנקודת החזרה המתוכננת שלנו לחניון הילה, אבל זה יהיה עוול של ממש לא להמשיך על המסלול הירוק עוד 300 מטרים לכיוון מזרח, עד ההגעה לעין טמיר, שהוא בעצם נביעה מקומית שהולידה מספר בריכות מים נפלאות לשהייה ולשכשוך. הריחוק היחסי מהחניה מגדיל את הסיכוי לכך שתשהו כאן עם מעט אנשים, מה שישאיר את המקום הזה בעיקר בשבילכם. זו גם הזדמנות להמליץ בחום להשתמש פה, בפעם השנייה, בפק"ל הקפה - כי זוהי בעיניי נקודת העצירה המומלצת ביותר בנחל.

מסלול נחל כזיב צילום: אור הורוביץ

אנחנו שבים על עקבותינו לזמן קצר על השביל הירוק, הפעם לכיוון מערב, עד שנתקלים שוב במפגש השבילים הירוק והשחור. פונים שמאלה לכיוון דרום לעברו ומתחילים בטיפוס תלול למדי (בכל זאת, צריך לצאת מסיפור האגדות שנקלענו אליו בשעות האחרונות) אך קצר עד למפגש עם השביל הכחול. כדאי לדעת: בסוף אפריל-תחילת מאי פורח כאן לזמן חטוף השושן הצחור, שהוא אחד היפים שבפרחי ישראל, והשביל הכחול מתוכנן על מנת שיעבור באחד מריכוזי הפריחה הגדולים שישנם בארץ. זו אמנם הארכה של כקילומטר וחצי במסלול (לא מעגלי - השביל הכחול שב חזרה לשביל השחור), אך לחובבי הפריחה (והסמליות על הזמניות שבחיינו) זו בהחלט חוויה ייחודית ומומלצת. אם הגעתם בעונה אחרת, מומלץ לדלג על המקטע ולהמשיך על השביל השחור, העולה במתינות דרך נוף יפה שנפתח בהדרגה ומאפשר הצצה מחודשת לנחל המרשים.

נחל כזיבצילום: אור הורוביץ

מכאן עד לנקודת המפגש המחודשת עם השביל האדום הדרך קצרה. פונים שמאלה לכיוון דרום וממשיכים כ-150 מטרים נוספים עד החזרה לחניון הילה.

בגלל ירוק העד, בגלל הניחוח האירופאי, בגלל העמק הקסום המתחתר בצילה של אפלוליות מקסימה, בגלל האטרקטיביות בכל עונות השנה, בגלל הגיוון הנפלא במרחב גיאוגרפי מצומצם, בגלל ההקשר ההיסטורי ובגלל ייחודיות הצמחיה - נחל כזיב ומבצר המונפורט בהחלט צריכים להיות במקום גבוה ברשימה של כל חובבי הטיולים באשר הם. יש לי הרגשה שגם אתם, כשתשימו פעמיכם לחבל הארץ הנפלא הזה, תחשבו שהשורות הראשונות בכתבה זו הן לא יותר מגיבובי מילים לאמת ברורה ופשוטה - אין הרבה טיולים יפים מזה.

טיפים של אלופים:

משך הטיול משתנה מאוד (3-7 שעות), ותלוי בקצב ההליכה שלכם אך בעיקר בזמני העצירה בנקודות הרבות במסלול. אני מציע להתחיל את המסלול מוקדם בבוקר - גם כדי להספיק לנוח וליהנות מהאתרים הרבים במסלול וגם כדי להימנע מהשמש הקופחת בחלקו הראשון של המסלול (כ-2 ק"מ).

אתם בכל מקרה עוברים בכפר הנוצרי מעיליא, אז תעשו לעצמכם טובה ותעצרו בממתקי יאסר מדאח, שמציעים ממתקים מקומיים מעולים. הכפר מזמן גם הזדמנות נהדרת להשלים את הסיפור שהחל במבצר המונפורט עם ביקור במבצר המלך, שם שהו השליטים הצרפתים שחלשו גם על המונפרט (משפחת דה מילי, על שמם קרוי הכפר מעיליא). 

המסלול המוצע כאן הוא חלק משלל החוויות הנפלאות שמזמן הגליל המערבי. מסלולי טיול מומלצים במיוחד גם בימי הקיץ החמים הם נחל בצת (הזורם גם הוא בכל ימות השנה) ומערת קשת, אך גם עכו העתיקה והמרשימה נמצאת בקרבת מקום.

אם חשקה נפשכם באתנחתא קרירה - אתם יותר ממוזמנים לעצור להפוגה בחצר מלכה שבקיבוץ יחיעם, שאמונים על ייצור אחת מבירות הבוטיק הטובות בישראל, הלוא היא בירה מלכה.

___

אור הורביץ הוא מטייל עצמאי וצלם בעל בלוג הטיולים "אור מסביב לעולם"

אור הורביץ

אור הורביץ הוא מטייל עצמאי בעל בלוג הטיולים "אור מסביב לעולם"

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ