פנים רבות לה: הסיבות הכי יפות לעלות לירושלים, ולא רק בשביל הפגנה בבלפור

מסלול מרגש בין חומות ירושלים, נקודות תצפית מרהיבות, שערים המגלים היסטוריה מרתקת ומבנים מעוררי השתאות שנגלים באור חדש - אור הורביץ לוקח אתכם למסע בלתי נשכח בפינותיה הגלויות והנסתרות של העיר העתיקה בירושלים

כיפת הסלע ומאחוריה הר הזיתים
כיפת הסלע ומאחוריה הר הזיתים צילום: אור הורביץ
אור הורביץ
אור הורביץ

'עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה מהם נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו'. המשפט המוכר מפריז אמנם, אבל לא בצורה משמעותית - ירושלים, אם נרצה או לא, היא ללא ספק אחת הערים היפות בעולם. לצד זאת, מדובר גם בכור היתוך של דתות ותרבויות שונות, שהתגבש לאורך אלפי שנים, ממש עד ימינו. על אף שטיילתי עשרות פעמים בירושלים, בכל פעם מחדש התפעמתי מהיופי המשוגע הזה, מההיסטוריה, העושר הרוחני והתרבותי שהיא מביאה עימה, הפסיפס האנושי הייחודי לה, ומהעניין והסקרנות שהיא מעוררת בי בכל ביקור. יש בה אופי, בירושלים, המגלה בכל ביקור טפח חדש.

הישראלי הממוצע מחזיק כמעט תמיד בעמדה נחרצת על ירושלים - או שהוא אוהב אותה אהבת נפש, או שהוא מתעב אותה ואת מה שהיא מסמלת. ירושלים, עבורי, היא עיר שתמיד הייתה גרסה של חוץ לארץ במרחק נסיעה. העליות של שער הגיא הותירו בי פרפורי התרגשות שרק התעלו כשהתחלתי ללכת, והמבנים המספרים על אלפי שנות היסטוריה שלרוב רואים רק מעבר לים. לימים גם למדתי את תולדותיה והבנתי את מורכבותה, אבל היחס שלי כלפיה לא השתנה. אין עוד ערים כאלה. נכון, היא לא עיר נטולת בעיות וזו בהחלט "עיר טעונה" - הפוליטיקה נוכחת כמעט בכל צעד, כמו גם הלכלוך ברחובותיה - אך מצד שני, זו חלק מהמורכבות שהופכת אותה לעיר כל כך מעניינת.

טיילת החומות הצפוניתצילום: אור הורביץ
תצפית על מגדל דוד בירושליםצילום: אור הורביץ

אל הקסם הזה נוסף לאחרונה מרכיב חדש, קצת מוזר. אורח שהיה מזדמן לעיר העתיקה בימים הללו, היה יכול לחשוב, בעיקר באמצע שבוע, שהיא ננטשה על ידי תושביה ומתוחזקת רק על ידי קומץ מארחים, שומרי החומות. ירושלים המשיכה לקלוט תיירים גם בתקופות ביטחוניות קשות, ובכל זאת נדמה שהקורונה הכניעה את המבקרים מחוץ כמובן, אך כמובן מבית. זה לא כל כך נעים לראות עיר ריקה, אבל מצד שני, התקופה מציעה הזדמנות יוצאת דופן לגלות את כל האתרים שכאילו המתינו כל הזמן רק לכם, וספק אם החוויה הזו תחזור אי פעם (כולי תקווה שלא). בקיצור, עוד סיבה לעלות בימים אלה לירושלים ולא רק בשביל להפגין בבלפור.

ירושלים יכולה לספק רשימה ארוכה של טיולים, אבל נקודת התחלה טובה לביקור בה היא העיר העתיקה, לטעמי - האזור המרשים ביותר בעיר כולה. העיר העתיקה היא החלק התחום בתוך החומה העות'מאנית והיא מחולקת לחמישה חלקים - ארבעה רבעים (יהודי, נוצרי, ארמני, מוסלמי) ומתחם הר הבית בחלקה הדרום-מזרחי של העיר, עליו נכתוב בפעם אחרת. לכל רובע מאפיינים ייחודיים משלו, וכולם ביחד מרכיבים פסיפס אורבני עתיק ומגוון הבנוי זה לצד זה וזה מעל זה. לכל אחד מהרבעים שווה להקדיש טיול משמעותי ועמוק, אבל בכתבה זו אנסה להתמקד באותם מקומות ששובים את העין ואת הלב באופן מיוחד, לפחות עבורי.

סביר להניח שכולנו היינו וטיילנו בצורה כזאת או אחרת בעיר העתיקה. בדרך כלל מתחילים בשער יפו או בשער ציון ומשם יורדים עד לכותל המערבי. הטיול הזה יפה לכשלעצמו, אבל שחוק, מוכר ומטויל לעייפה. כאן, אבקש להסב את תשומת הלב לאתרים אחרים בעיר העתיקה, שלא תמיד נמצאים במסלול של המטייל הישראלי הממוצע - לא חלילה על מנת להפחית מערכו של הרובע היהודי, כי אם דווקא כדי לנסות להאיר על נקודות אחרות, מוכרות אולי פחות, מיוחדות בדרכן ומזכירות שירושלים היא עיר מגוונת הרבה יותר משהעין רואה במבט ראשון.

טיילת החומות הצפונית, בקרבת השער החדש בירושליםצילום: אור הורביץ

הדרך הטובה ביותר להכיר את העיר היא ללכת על טיילת החומות, שנעה לאורכה של החומה הארוכה. החומה, שימשה לא רק כהגנה אלא היתה חיץ בין העיר לכאוס שמתחולל אל מחוץ לה, וברבות השנים עשתה את המעבר מביצור הגנתי לאתר תיירות. במקרה הנוכחי מדובר בחומה יפה ומרשימה בהחלט.

מילה על החומה. החומה המוכרת לכולנו היא רק גרסה אחת, המאוחרת ביותר, מבין חומות רבות שהגנו עליה לאורך הדורות מפני כובשים ומפני טורפים, אנושיים או חייתיים. את הגרסה האחרונה והיפהפייה, בנה הסולטאן סולימאן המפואר באמצע המאה ה-16, והיא משמשת כדוגמה מופתית לאדריכלות עות'מאנית.

תצפית על העיר מחומת ירושליםצילום: אור הורביץ
טיילת החומות בירושלים עם מוזיאון רוקפלר ברקעצילום: אור הורביץ

טיילת החומות מורכבת למעשה משני חלקים נפרדים, שיוצאים שניהם מאזור שער יפו - החלק הצפוני, הארוך יותר, עובר דרך הרבעים הנוצרי והמוסלמי ומסתיים בשער האריות שברובע המוסלמי, והחלק הדרומי, שעובר דרך הרבעים הארמני והיהודי ומסתיים באזור שער האשפות. שני החלקים הם בעיניי תחנת חובה בכל ביקור בעיר העתיקה - דווקא כי הם מספקים נקודת מבט ייחודית ואותנטית על העיר העתיקה מלמעלה - כולל חיי השגרה של תושביה (לא תאמינו כמה מגרשי כדורגל יש בין החומות) - וגם בגלל הנופים המרהיבים הנשקפים ממנה. מומלץ ביותר.

כמה טיפים לטיול בטיילת החומות:

שני חלקי הטיילת מצריכים תשלום נפרד (הנחה ניתנת לחיילים ולסטודנטים), המתבצע דרך חנות הממוקמת ממש לאחר שער יפו, מצד שמאל.

אפשר לרדת ולעלות כמעט בכל אחד משערי העיר עם הכרטיסים שרכשתם, ושווה לתכנן בהתאם את מסלול הטיול שלכם בעיר העתיקה. כמובן שזה אומר להשאיר את הכרטיסים בכיסכם עד שאתם משוכנעים שלא תשובו לטיילת.

מטבעו של טיול גבוה בחומות - הוא ברובו אינו מוצל ואינו כולל תחנות עצירה למים ולאוכל. המלצתי היא להיערך מראש עם מים וכובע, ולתכנן את הביקור לשעות הבוקר המוקדמות או לשעות אחר הצהריים. מה רע לכם לראות את השקיעה בין החומות?

קחו את חוברת ההסברים המצוינת שמגיעה יחד עם הכרטיסים, ומאפשרת לזהות בכל רגע נתון מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים.

בכלל, לראות עיר מלמעלה זו דרך מצוינת להתרשמות, וירושלים העתיקה התברכה בנקודות תצפית מומלצות במיוחד. הנה ארבע כאלה:

תצפית הגגות מעל הרובע המוסלמי: מדרגות נסתרות בקצהו הצפוני של רחוב חב"ד מוליכות למסלול הליכה קופצני ומרתק מעל בתי הרובע המוסלמי. התצפית נותנת מבט יוצא דופן לעבר שלושה מבנים מפוארים המסמלים, כל אחד בדרכו, את שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות - כיפת הסלע, כנסיית הקבר ובית כנסת החורבה. כל זאת, על רקע תפאורה נהדרת של גגות הרובע המוסלמי המעוגלים.

טיילת החומות הצפונית, אזור הרובע המוסלמי המשקיף על מנזר סן סלבדורצילום: אור הורביץ

ההוספיס האוסטרי: במהלך המאה ה-19 החלו המעצמות השונות להתחרות על עוצמת ההשפעה בארץ הקודש בכלל ובירושלים בפרט. אחת התוצאות המרשימות של המרדף הזה הוא ההוספיס האוסטרי, הממוקם בין הרובע הנוצרי לבין הרובע המוסלמי, על הוויה דולורוזה. להוספיס סיפור היסטורי מרתק (למשל, המלך עבדאללה הראשון מת בו מפצעיו, לאחר שנורה בידי מתנקש בהר הבית - וזה רק אחד משלל הסיפורים המעניינים על המקום), אבל הוא מפורסם בזכות שני דברים מרכזיים - שטרודל התפוחים שמוגש בבית הקפה והתצפית המהממת מגג המבנה (חמישה שקלים לכניסה) - כמעט על כל העיר העתיקה, ובמיוחד על כיפת הסלע. בנקודה זו מגלים שהעיר העתיקה, למרות מה שרבים מייחסים לה, אינה שטוחה כי אם מעין קערה - ולא בכדי רחוב הגיא מצוי בטבורה.

תצפית על כיפת הסלע בירושליםצילום: אור הורביץ
תצפית מההוספיס האוסטריצילום: אור הורביץ

כנסיית הגואל: כנסייה לותרנית פרוטסטנטית מרשימה שנבנתה במהלך סוף המאה ה-19. מלבד יופיה החיצוני נודעת הכנסייה במגדל התצפית המיוחד שלה (מאות מדרגות לולייניות לא קלות עם תקרה נמוכה), המוליכות אל תצפית פנורמית משגעת לכל רוחות השמיים, ובפרט אל כיפת הסלע והר הזיתים ואל כנסיית הקבר הסמוכה.

תצפית על כנסיית הקבר והרובע הנוצרי מכנסיית הגואלצילום: אור הורביץ

ישיבת אש התורה: תצפית נפלאה לעבר הכותל המערבי, כיפת הסלע והר הזיתים. ישנה תצפית אחת מעל הישיבה עצמה, אך אפשר גם להתמקדם בנקודות נהדרות אחרות ללא צורך בכניסה לישיבה, בעיקר ברחוב הכותל.

הצצה על כיפת הסלע מישיבת אש התורהצילום: אור הורביץ

אין חומות ללא שערים, ואלה משקפים את הרושם הראשוני בפני הנכנסים אל העיר. על כן, שליטים לאורך ההיסטוריה השקיעו מאמצים רבים כדי להפוך אותם לזכירים, ואלה לרוב אכן זכו לעדנה ולמעמד מיוחד בחייה של העיר. כך גם בירושלים. לשעריה של עיר יש פעמים רבות מעמד מיתי, ולראייה הנבואה היהודית על הגעתו של משיח בן דוד לירושלים דרך שער הרחמים, הסגור כעת. ארבעה שערים ראויים לביקור מיוחד בירושלים:

שער יפו: לא היפה שבשערי העיר, אך מוליך אל אחת מנקודות הנוף היפות ביותר בעיר העתיקה - כיכר עומאר אבן אלח'טב ומגדל דוד המתנשא למרחק.

החומה באזור שער יפוצילום: אור הורביץ

שער שכם: היפה והמעוטר שבשערי העיר, המשמש גם כשער הכניסה החשוב ביותר עבור תושבי מזרח העיר. רחבת הכניסה אל השער מרשימה, גם בשל התצפית אל השער וגם בגלל האפשרות להתבונן ב"חיים מהצד המזרחי של העיר".

שער ציון: הנושא "צלקות" רבות מספור של קליעי רובים, המספרים בדממה את סיפורה של פלוגת פלמ"ח שפרצה אותו במהלך מלחמת העצמאות. השער הוא גם הכניסה הנוחה ביותר לרובע היהודי.

שער האריות: נקודת ההתחלה של דרך הייסורים של ישו בעיר העתיקה (שמתחילה עוד בהר הזיתים ונמשכת דרך העיר העתיקה עד לכנסיית הקבר של ימינו). השער משמש גם כנקודת הכניסה הנוחה ביותר עבור מוסלמים המעוניינים להיכנס להר הבית. ליד שער האריות נמצאת כנסיית סנטה אנה המרשימה, הנמצאת בשליטתו של מסדר נזירים צרפתי בשם "האבות הלבנים".

גג כנסיית הקברצילום: אור הורביץ

כנסיית הקבר

אחת הכנסיות החשובות ביותר לעולם הנוצרי כולו ממוקמת בליבו של הרובע הנוצרי בעיר העתיקה. לפי האמונה של מרבית הזרמים הנוצרים, זהו המקום שבו ישו נצלב, נקבר וקם לתחייה (חלק קטן מן המאמינים סבור כי המקום הנכון הוא דווקא גן הקבר שמצפון לעיר העתיקה). בימות השגרה, זוהי כנסייה מיוחדת שמעתירה על המבקר בה תחושת קדושה, בייחוד כשמביטים באלפי הצליינים הפוקדים אותה מדי יום, מה שגם הופך אותה לעמוסה למדי. עם זאת, בימי הקורונה ובהיעדר תיירים, נוצרה אפשרות ייחודית, שספק אם תחזור אי פעם, לבקר בכנסייה באופן אינטימי, כמעט לבדכם. מומלץ לנצל את הזמן להסתובב בחלקיה הפנימיים המרשימים של הכנסייה, ולהתרשם ממשחקי האור והצל הנשקפים מגגה. בנוסף, כדאי להקדיש זמן גם לחלק האתיופי של כנסיית הקבר (לפני הכניסה, מצד ימין), שממנו ניתן לבקר בין היתר במתחם פתוח שמשקיף מקרוב על המקום וגם לבקר בכנסייה קופטית קטנה ומעניינת.

כנסיית הקבר צילום: אור הורביץ
כנסיית הקבר צילום: אור הורביץ
כנסיית הקבר צילום: אור הורביץ

כנסיית הקבר היא כמובן האתר הנוצרי החשוב ביותר בעיר העתיקה, אבל אתם כבר כאן וזו הזדמנות להמליץ על שתי כנסיות נוספות ששוות ביקור:

כנסיית אלכסנדר נבסקי: כנסייה ומנזר אורתודוקסיים בבעלות רוסית שהוקמו באמצע המאה ה-19. הכנסייה מרשימה מאוד מבחוץ, כיאה לכנסיות רוסיות, אך גם חלקה הפנימי מלא בציורי קיר מרשימים. הכניסה בתשלום סמלי.

הכנסיה הרוסית (אלכסנדר נבסקי) בירושליםצילום: אור הורביץ

מנזר סן סלבדור: מנזר מרשים עם מגדל מרשים לא פחות שמתבלט כסמל מרכזי ברובע הנוצרי ונשקף כמעט מכל מקום גבוה בעיר העתיקה ובחומות המקיפות אותה. כנסיית המנזר מרשימה גם היא ושווה ביקור, אך המנזר עצמו סגור וניתן להגעה רק בתיאום מראש (עם זאת, טיול החומות יספק לכם "הצצה חטופה" מלמעלה על החיים במקום).

שוקי העיר העתיקה:

שוק הוא אחת הדרכים הטובות ביותר לתהות על קנקנה של עיר. העיר העתיקה, מתגאה בשוק מצוין, שייחודו דווקא בכך שאינו תחום לאזור ספציפי. חלק ניכר מרחובות הרובע המוסלמי והנוצרי הם למעשה שווקים פתוחים שמוכרים מכל הבא ליד - פירות וירקות בלדי, מתוקים, בגדים, תבלינים, קפה, מוצרי טואלטיקה וכמובן לא מעט אוכל רחוב מצוין. אזורים מומלצים במיוחד הם שוק הבשמים, שוק הצורפים ושוק הקצבים (המקבילים אחד לשני); אזור מוריסטאן ורחוב הגיא המוליך משער שכם ועד ויה דולורוזה.

אזור מוריסטאן ברובע הנוצריצילום: אור הורביץ

הרובע הארמני: הרבוע החבוי ביותר מבין כל הרבעים, מוקף בחומה המפרידה בינו לבין שאר העיר העתיקה. הארמנים הם למעשה לאום ייחודי המאמין בנצרות, וממש כמו היהודים גם הם מצאו את עצמם נרדפים על ידי שליטים וממלכות. מכאן אפשר אולי להבין את ההסתגרות הארמנית בדלת אמות הרובע, שנשלט בעבר גם על ידי האימפריה העות'מאנית. הרובע הארמני סגור ברובו, אך קתדרלת יעקב הקדוש והמנזר הסמוך לה פתוחים בשעות מוגבלות מאוד, ותחת תנאי לבוש קפדניים. אמליץ להתאמץ ולבקר שם, בגלל הייחודיות של המקום. בנוסף, הרובע כולו נפתח לעיתים למבקרים בתיאום מראש, והוא מומלץ ביותר. מי שלא זכה - יכול כאמור להציץ בחטף ברובע דרך סיור החומות. 

הכותל המערבי ומרכז דווידסון: המקום הקדוש ביותר לעם היהודי הוא למעשה קיר התמך המערבי של הר הבית. קיר זה מורכב כיום מארבע שכבות שונות - השכבה ההרודיאנית (התחתונה ביותר), השכבה האומיית, השכבה העות'מאנית מהמאה ה-20 ושכבה דקה של תוספת בריטית (העליונה ביותר). כל השכבות מגלמות יחד שילוב של קדושה דתית ולאומית ההופכת את המקום למה שהוא. כדי להשלים את החוויה, כדאי לבקר בגן הארכיאולוגי המרתק שמדרום לכותל (סגור זמנית, בימי הקורונה), הכולל ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים ומאפשר ביקור בחלק פחות מוכר הצמוד להר הבית. עוד ביקור מעניין ניתן לעשות במנהרות הכותל, המאפשרות להעמיק אל מתחת לבתים ברובע המוסלמי.

בית כנסת החורבה: אחד מבתי הכנסת המרשימים בארץ, נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 ונהרס פעמיים עד לבנייתו מחדש לפני שנים אחדות. זהו ללא ספק המבנה האדריכלי הבולט ביותר ברובע היהודי, בין אם בזכות גובהו הרם (בוודאי יחסית לבתי כנסת) ובין אם בשל הכיפה העגולה המושלת בגגו. עד לבנייתו מחדש, היה מוכר בית הכנסת בזכות הקשת שנותרה מהלחימה עם הירדנים במלחמת העצמאות, אך כיום הוא כאמור נבנה מחדש תוך הקפדה יתרה על התאמה למבנהו העתיק. בסמוך לבית הכנסת עומד מסגד קטן ולא פעיל מהמאה ה-15 בשם סידנא עומר.

הקארדו: בלב הרובע היהודי מסתתרת בבואה לעבר הרומאי והביזנטי של העיר ירושלים, הלוא הוא הקארדו. זהו הרחוב המרכזי של אותה תקופה, וכמו כל עיר רומאית הוא נע מצפון לדרום ומצטלב עם "דקומנוס", הרחוב ממזרח למערב. בחפירות שבוצעו ברובע היהודי ב-1971 נמצאו שדרת עמודים רומית מרשימה, ולצידה מה שנראה כמו מרחב פעילות שוקק של חנויות.

לאכול בעיר העתיקה: העיר היא גן עדן לחובבי הקולינריה, וככזו יש בה אינספור אפשרויות מכל הסוגים והמינים. אני עשיתי לי הרגל לאכול במסעדת לינא, שמגישה בעיניי את החומוס הטוב בעיר, ולקנח בממתקי ג'עפר שמגישים כנאפה מיוחדת וטרייה לצד ממתקים מזרחיים מעולים. העיר היא גם מקום מעולה לקנות בייגלה ירושלמי טרי ומיץ רימונים סחוט, שלמרות העונה שמר על איכות מפתיעה ועל מחיר זול.

פסלון של כיפת הסלע מעל ערימת התבלינים בחנותצילום: אור הורביץ
חנות תבלינים וממתקים צילום: אור הורביץ

עוד כמה טיפים למטיילים:

כל טיול הוא הזדמנות להמליץ על אפליקציות ישראליות שמשפרות את החוויה של המטייל הישראלי - את הטיול בעיר העתיקה עשיתי באמצעות אפליקציית טיולים מוצלחת במיוחד בשם Wishtrip, שמאפשרת לבנות מסלולים ולתכנן אותם בצורה פשוטה - בעיר ובטבע.

חניוני קרתא וממילא מציעים, לטעמי, את אפשרויות החנייה הנוחות והזולות ביותר למעוניינים לטייל בעיר העתיקה (חמש דקות הליכה משער יפו). אפשרות נוחה נוספת היא חניון הר ציון, הממוקם דקות ספורות של הליכה משער ציון.

חומות העיר העתיקה בירושליםצילום: אור הורביץ

הקליטה בעיר העתיקה בעייתית לפעמים, ובצוותא עם הרחובות הצרים עשויה להיות בעיה בהתמצאות על בסיס הטלפון הסלולרי. המלצה חמה - קחו אתכם מפה קשיחה (או מפת אופליין) שתסייע לכם במהלך הסיור, וכמובן - אל תתביישו לבקש עזרה (בכל טיול מגלים שאנשים הם כמעט תמיד נחמדים יותר ממה שחושבים).

שעות הפתיחה הן מרכיב חשוב ביותר בתכנון מסלול בעיר העתיקה - כדאי לגבש רשימה מסודרת לפי שעות הפתיחה בכל אחד מאתרי העיר אליהם אתם מעוניינים להיכנס.

תצפית על ירושלים וכיפת הסלעצילום: אור הורביץ

ביטחון: טיילתי עשרות פעמים בעיר העתיקה, בתקופות קשות יותר וקשות פחות, ואני חושב (מנקודת מבטי הסובייקטיבית) שהיא בטוחה לגמרי עבור התייר הממוצע, בוודאי בתקופה האחרונה - העיר מנוטרת באופן שוטף על ידי מצלמות אבטחה כמעט בכל פינת רחוב, מתוגברת בעשרות רבות של אנשי ביטחון ברחבי העיר ובעיקר - כוללת הרבה תושבים מקומיים שמשוועים לתיירים.

מקומות רבים בעיר העתיקה לא מקבלים כרטיס אשראי - מומלץ להיות עם מספיק כסף מזומן במהלך הביקור.

חומות העיר העתיקהצילום: אור הורביץ
טיילת החומות הצפונית, בקרבת השער החדש בירושלים (תצפית למתחם הצרפתי)צילום: אור הורביץ

סוף דבר.

את ירושלים אי אפשר לסכם. כל ביקור בעיר הזו מצליח להלום מחדש ולעורר את הרצון לתכנן בהקדם את הטיול הבא. לא בכדי העיר הזו הטביעה שמה באחד הסינדרומים המפורסמים בעולם - שהרי קשה לשמור על שפיות במקום שכזה. מרתקת, יפהפייה, משוגעת - ולב ההמולה הוא הלב הפועם, העיר העתיקה. איזה יעד נפלא.

___

אור הורביץ הוא מטייל עצמאי וצלם בעל בלוג הטיולים "אור מסביב לעולם"

אור הורביץ

אור הורביץ הוא מטייל עצמאי וצלם חובב בעל בלוג הטיולים "אור מסביב לעולם"

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ