10 טיולי פריחה לצאת אליהם כעת (או לחכות עד שנה הבאה)

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פריחת השקד בישראל
אין פריחה יפה מזוצילום: חיים טרגן
איתן לשם
איתן לשם

ישראל, מדינה קיצונית שחיה רק בקצוות, סובלת גם ממזג אוויר קיצוני – באופן יחסי כמובן. החל מאפריל ועד סוף אוקטובר מד המעלות לא נוהג לרדת מה-30 צלזיוס, שתחתיהם לא צומח שום דבר שווה מלבד זיעה, ייאוש וריבים בדרך לאוטו מהטיול שמישהו (לא ננקוב בשמו, אבל זה הוא) יזם. אם כך, נותרו חמישה חודשים שאינם מוגדרים כ"סיוט" באופן רשמי, מחציתם מלאי גשם וכל השאר – כחודשיים וחצי תמימים – נותרים כדי להתפעל מישראל שנמצאת בשיא תפארתה ופריחתה.

אכן, ממש כעת (כשעוד לא התחילו השרבים הרציניים לתת אותותיהם) זהו הזמן המושלם לצאת ולתור בארצנו המלאה בשדות ירוקים ומרבדים פורחים – רק רגעים אחרי הגשמים המשמעותיים האחרונים לעונה ושנייה לפני בואו של החום הגדול. נכון הוא הדבר שכל פריחה היא טיול ומלואו, שגם שווה כתבה נרחבת וצבעונית משלה, אך הימים הם ימי אחרי השעמום הגדול של הסגר ולאף אחד כבר אין זמן מיותר לבזבז. אם כך ריכזנו עבורכם עשרה טיולים המכילים פריחות, צבעים, נופים וקצת אוויר טוב שממש עוד כמה רגעים ייעלם מכאן וישוב רק בקצה הסתיו.

פריחת כלניות בצפוןצילום: אליהו הרשקוביץ

שדה הכלניות ליד מנחת מגידו

אחד מאתרי הפריחה היפים והנודעים בישראל, שלכאן רצוי להגיע בעיקר בסוף החורף בחודשים פברואר-מארס. ייחודו של המקום הוא שרוב הכלניות בו אינן אדומות. ברוכים הבאים אל ההיפך הגמור מ"דרום אדום". הרוב המוחלט של הכלניות במגידו לבנות, ורודות וסגולות. מרכיב חשוב ביופיו של המקום טמון בכך שהן פורחות בחורשת אקליפטוסים, שמותירה להן מספיק קרעי שמש ופיסות צל, אך גם מחוץ לעונת פריחתן הקצרה יפה פה וירוק לעילא. עוד פרטים - כאן.

שמורת גברעם

על גבעה עמוסת עצי האקליפטוס, שנמצאת כמה מאות מטרים ממערב לקיבוץ, הוקמה גברעם הישנה. גבעות הכורכר העגולות, מישורי העשב, השדות המעובדים, הירוקים, בהם מגדלים גזר וחיטה, האקליפטוסים הענקיים, כל אלה מלבלבים בפריחה מופלאה. הכלניות  בעונתן, והן רבות מאוד, מוסיפות את התבלין האדום שמושך לכאן מטיילים. לצידן יש כבר תורמוסים לבנים, מעט רקפות ועוד אינספור פרחים. עוד פרטים - כאן.

סיפורו ההיסטורי המטורלל של העמק הזה רק ממחיש עד כמה יופיו עוצמתי. עמק השלוםצילום: איתן לשם

עמק השלום

"עמק השלום" הוא שטח טבעי ופראי, שנמצא בין ישובים רבים – יקנעם המושבה, יקנעם עילית, עין העמק, עין השופט ועוד. ממש מול שערי חוות עמותת לטם ניצבים שני ברושים ענקיים, שניטעו שם לזכרם של יואש זילר ויצחק קליצ'בסקי - שני שומרים שנרצחו במקום ב-1936. משני הברושים העצומים והמרהיבים האלה גם מתחיל (או נגמר, תלוי במסלול שבחרתם) הטיול. למרגלות הברושים פורח כעת מרבד פרחים מרובה צבעים, שכולל בתוכו כלניות, רקפות, אירוסים וצבעונים. בתוך שדות הפרחים הללו, שנדמים ליושבים על הקרקע כמעט אינסופיים, עובר נחל השופט. עוד פרטים - כאן.

פארק איילון-קנדה

חלק גדול משטח הפארק הם בוסתנים של עצי פרי, ומאות עצי שקד שעומדים עכשיו בשיא פריחתם פזורים באזור. קל למצוא קבוצה גדולה של עצי שקד יפים כקילומטר ממזרח לכניסה הראשית אל הפארק, וכ-100 מטר ממזרח לצומת המפגש של דרך פארק איילון (הדרך הראשית שחוצה את הפארק) עם דרך המצפור, שפונה ממנה דרומה ומערבה. כמה עצי שקד בשיא פריחתם נמצאים גם ליד הכניסה לפארק, ועצים אחרים בולטים באזור הבוסתנים שמכונה "עיינות איילון" מצפון מזרח לכניסה לפארק. ההסבר לריכוז הגדול הזה של עצי שקד טמון בכך שהפארק הוקם על שטחם של כמה כפרים ערביים. הכפר דיר איוב, בחלקו המזרחי של הפארק וליד שער הגיא, נהרס כבר במלחמת העצמאות ובהסכם שביתת הנשק עם ירדן הוגדר כשטח הפקר ולא יושב מחדש. עוד פרטים - כאן.

פריחה במועצה האזורית אשכולצילום: אליהו הרשקוביץ

גבעת האירוסים – נס ציונה

עצם העובדה שהמקום הזה חי וקיים, כלומר עדיין לא נכתש ונדרס בידי השכונות שסוגרות עליו – מראשון לציון ומנס ציונה – היא פלא שיש לברך עליו. תודה. גבעת הכורכר שכולם קוראים לה גבעת האירוסים מוגדרת עכשיו כ"אתר טבע עירוני" ומהווה חלק מהגן הלאומי גבעות הכורכר נס ציונה. זו אחת מגבעות הכורכר האחרונות בגוש דן. חשוב לזכור שהיא לא הוכרזה עדיין כשמורת טבע והמאבק להכרזתה ככזו, כדי להגן עליה, עדיין מתנהל. בעלות פרטית על הקרקעות באזור מקשה על שימור המקום. מדי פעם מטילים באזור פסולת בניין ולפני חמש שנים נפגעה הגבעה בעבודות עפר ללא אישור אבל היא עדיין שורדת והשבוע היא נראית פשוט במיטבה. עוד פרטים - כאן.

יער ראש העין

יער ראש העין, בקצה הצפון מזרחי של העיר, מציע פתרון מקומי טוב ומעורר הערכה לכמה מן הבעיות האלה. הוא בלב המרכז. תושבי גוש דן יכולים ליהנות ממנו בתום נסיעה קצרה מזרחה. היער אמנם קטן יחסית (כאלף דונם) אבל יש בו לא מעט שבילים שאפשר להתפזר בהם ולהיעלם מעין המטיילים האחרים. בעונה הזו יש בו פריחה נפלאה. השבוע ראיתי בו נוריות אדומות, אינספור רקפות, וגולת הכותרת — צבעונים מעוררי השתאות, גדולים ומרהיבים. עוד פרטים - כאן.

אין פריחה יפה מזוצילום: חיים טרגן

בריכת לב השרון

פריחת החורף נכנסת עכשיו לשלב האחרון שלה. כמה מן המופעים היפים ביותר כבר נעלמו ובכל זאת קשה להיפרד מהעונה היפה ולכן כדאי להזדרז ולהגיע לבריכת החורף לב השרון. לפני כחמש שנים הוקם כאן פארק טבע קהילתי, שמשמש מקלט לצמחים שאוהבים בית גידול לח. כמה מהם, כמו התורמוס הצהוב שכמעט לא רואים כבר בשום מקום, נמצאים בסכנת הכחדה בישראל. זו הזדמנות נהדרת ליהנות מהם. יש לביקור הזה שני חלקים — סביבתה של בריכת החורף הקטנה, שעדיין מלאה בימים אלה, דומה יותר לגן נאה מאשר לחיק טבע "פראי". בשטח של כ–30 דונם שאדמתו חמרה נשתלו צמחים ששגשגו פעם באזור, כלומר שגשגו עד שהרגנו אותם ואז התחרטנו ואמרנו "רגע, בואו, תחזרו, לא התכוונו, אוהבים אתכם". הבריכה היא בעצם בור כרייה שהועמק. עוד פרטים - כאן.

קטע החוף בין קליה לאבנת פורח

הפריחה הזו מתעקשת להופיע רק בחלק הצפוני של הים, לאורך כביש 90, מצפון למצפה דרגות (כולה בתחום המועצה האזורית מגילות, מעבר לקו הירוק ובשטח הגדה המערבית). הפריחה נעלמת כמעט לחלוטין ברגע שחולפים על פני אבנת דרומה. הסיבות לכך נעוצות בטיב הקרקע ובעיקר בכמות המשקעים השונה מאוד בין צפון הים לדרומו. עוד פרטים - כאן.

מצוקי הנחלים דליות ובזלת

אם מתבוננים אל מצוקי הנחלים בזלת ודליות, אפשר לראות את שכבות קילוחי הבזלת ואת עמודי המשושים המרשימים. בנחל בזלת אפשר לראות את מפל בזלת ואת הבריכה שלמרגלותיו. השביל מתחיל לרדת אל הנחל. חוצים גם אותו בזהירות, על מנת לא להחליק ומתחילים לעלות אל הגדה המערבית של נחל בזלת. ממשיכים והולכים על הסימון האדום מערבה. השביל חוזר להיות מעל מצוק נחל דליות. אם מתבוננים אל תוך הנחל, אפשר לראות את השכבות התחתונות של קילוחי הבזלת ואת החיבור שלהן אל שכבת הקירטון (סלע משקע שקרוב לסלע הגיר) הקדום, לשכבת כיסוי הבזלת של הגולן. לאורך כל הדרך, אפשר עוד לראות פריחה עונתית ולפגוש גם עצי אגס סורי ועצי אלה. עוד פרטים - כאן.

שמורת אירוס ארגמן

טיול במקום שנושא את שם הפרח בגאון: שמורת אירוס ארגמן. אם הסתבכתם בדרך, שאלו פשוט היכן "שמורת האירוסים", כך היא מוכרת כאן. האירוסים בשמורה מופיעים בימים אלה במלוא תפארתם, לצד צבעונים וכלניות שמשלימים את המראה. מעט צובט בלב לדעת שכיום זהו אזור שמור ומוגדר בשל הפיתוח המואץ, כי רק לפני זמן לא רב רוב שטחו של אזור החוף המרכזי היה חולי, כורכרי ומלא בפריחות צבעוניות. ועוד לא דיברנו על בעלי החיים הרבים המאכלסים את האזור - מנברנים ועד שועלים. השמורה קלה לטיול, גם בשל תנאי השטח וגם בזכות השילוט מאיר העיניים, ויש בה אפילו אזורי פיקניק. כדאי להמשיך לאחר סיור קצר לאזור שפך נחל פולג - בצד המערבי של השמורה נמצא שביל בסימון אדום שמוליך אליו. זוהי כבר ממלכת דיונות של ממש, שיש בה גם תצפיות נוף גבוהות מראש רכס הכורכר, שלא הרחק ממכון וינגייט. עוד פרטים - כאן.

פריחת כלניות בנגב המערביצילום: הדס פרוש

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ