כמה קשה יכול להיות טרק בחו"ל? שבעה כללים פשוטים יעזרו לכם לדעת

טרנד טיולי ההליכה הארוכים הולך ומתעצם, אך איך יודעים איזה טרק מתאים ליכולות וכיצד ניתן להתכונן מראש? מדריך הטרקים יזהר דמטר מגיש כמה כללי אצבע

יזהר דמטר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חבורת צעירים בטרק
חשוב להבהיר מה הקצב המקובל על כולם, אחרת אכזבה וקושי יהיו מנת חלקם של המטייליםצילום: sugitas / Shutterstock.com

אתם בוודאי חושבים לעצמכם שהשאלה הנפוצה ביותר שאני נשאל כמדריך טרקים היא "מה זה הצמח הסגול הזה?", "איך קוראים לכפר הזה בקצה העמק?" או "מה שמו של ההר המחודד הזה?", אבל האמת היא שהשאלה הנפוצה ביותר היא: "זה בשבילי?"

השאלה תבוא לרוב לפני הטיול אך לא מעט פעמים גם במהלכו, בתחילת היום או בערב לפני היציאה. בעיניי, השאלה מגלמת בתוכה אוסף של חששות, אנושיים וטבעיים, שכל אחד מתמודד איתם בכל טיול רגלי.

טיולים רגליים הפכו בשנים האחרונות למבוקשים ביותר, כאשר הכוונה היא לא למסלול הליכה קצר וקליל של שעתיים וגמרנו, אלא על הליכות ארוכות שנמשכות לפעמים ימים שלמים בטבע. בהמשך ננסה לפרק כמה נקודות שיסייעו לכם להגדיר את רמת הקושי של הטיול, להבין את ההיבטים השונים ולהחליט האם הוא מתאים לכם או לא. הרשימה עשויה להיות שימושית לכל מי שמתכנן בעצמו טיול רגלי ממושך ולכל מי שמעוניין להצטרף לטרק בקבוצה.

רגע לפני שנצלול אל הרשימה, בואו נעשה סדר במושגים השונים. את המונח "טרק" גזרנו מהמונח האנגלי -trekking, וכך קראנו לכל טיול רגלי באשר הוא. בפועל, ישנו הבדל בין המושגים השונים הקשורים בטיולים רגליים:

Hiking - כאן הכוונה היא לטיול יום, לא קשה מדי ולא קל. היקפו כ-5-15 קילומטרים, עם דרך הגעה פשוטה יחסית (למשל כביש בו אפשר להגיע במכונית עד תחילת המסלול). אם הטיול יהיה קל יותר – יקראו לו easy hiking, ובהתאם גם תיאורים לטיולים קשים יותר. לכך אנו קוראים בארץ בדרך כלל "טיולי יום".

Trekking – בפועל המשוואה היא פשוטה, אם נצרף כמה ימי hiking יחד, נקבל למעשה טרק. אבל מעבר לזה, כאן הכוונה היא לפעילות כבר יותר מחייבת. כשאומרים טרק מתכוונים בדרך כלל לטיול כולל לינה בבקתות הרים או מחנות אוהלים שההגעה אליהם אפשרית רק ברגל או ברכב שטח מיוחד. במלים אחרות, כאן מדובר בימי הליכה ארוכים יותר (פועל יוצא של לינה בבקתה ללא צורך בנסיעה על הבוקר), ועל פעילות שנעשית בשטח מבודד (שבעקבות זה עלינו להשתמש במערכת של בקתות או לשאת ציוד ללינת שטח). חשוב לדעת, כשהולכים כמה ימים ברצף, גם אם הם קלים, העייפות מצטברת והופכת את הטיול לקשה יותר רק בשל הרצף עצמו. בפועל, קוראים היום גם לטיולים חד יומיים וגם לטיולים ארוכים יותר בארץ ובחו"ל טרקים. למה? ככל הנראה כי זה פשוט נשמע מושך יותר ופחות ארכאי מאשר "טיול רגלי".

חבורה מטפסת במעלה ההר
שינויי הגובה המצטברים הם סך כל העליות והירידות שיש ביום ההליכהצילום: mrthomson

חשוב להבדיל את הקטגוריה הזאת מ-Mountaineering – שזהו כבר עולם טכני אחר לחלוטין, שכולל מסלולים בהם יש צורך בידע מקצועי יותר בטיפוס וציוד שונה ממה שנדרש מאיתנו כשאנחנו "רק" הולכים ברגל.

כבר כעת חשוב לציין שרמת קושי היא עניין אישי. יש מי שהעליות קשות לו, יש מי שמספר הקילומטרים מפחיד אותו, יש מי שהלינה בשטח מאיימת עליו ויש מי שדווקא קור וטמפרטורות נמוכות ולא חסרים עוד קשיים ופחדים למכביר. נסו לשים לב, אם מטיולים קודמים או אחרי הטיול הבא שלכם, איזו מן הנקודות ברשימה הבאה הייתה המשמעותית ביותר עבורכם.

טייל עם הגב
נסו ככל האפשר לצמצם את המשקל אותו אתם נושאים על הגב, בהתאם למסלול ואופי הטיולצילום: Maksimilian / Shutterstock.com

המהפכה הטכנולוגית של הקילומטראז'

ידעתם שאתם נושאים בכיסכם מכשיר GPS מדויק ועוצמתי? כן, כמובן שמדובר בטלפון שלכם והוא מתפקד נהדר גם בשטח, כיום אפילו באזורים שכוחי אל (בהרבה מאוד מקרים). במשך שנים, כשרצינו לדעת כמה קילומטרים נלך בטיול, היינו מביטים במפה, מעריכים לפי המשבצות או משקיעים ומותחים חוט. אותן מדידות למעשה לא כללו פניות חדות וקטנות שאינן באות לידי ביטוי במפה, או תוספת מרחק עקב שינויי גובה. היום, כשאנו מודדים מחדש מסלולים בעזרת אפליקציות ייעודיות או מכשירי GPS מדויקים, אנו מגיעים לתוצאות שבדרך כלל גבוהות בדיוקן ב-30-20% מהתוצאות אליהן הגענו במפות לפני כן.

כלל האצבע גרס שיום הליכה ממוצע נע בין 12-16 קילומטרים. מתחת למספר זה הטיול ייחשב קל יחסית, ומעליו - יהיה קשה. בעזרת המכשירים החדשים, אנו מוצאים עצמנו הולכים גם 18 ו-19 קילומטרים, ולא מרגישים שהיה לנו יום קשה.

מספר הקילומטרים משפיע כמובן על רמת הקושי של הטיול, אבל זה רק עוד נתון אחד שמשפיע מבין נתונים רבים אחרים. אני ממליץ לבדוק את אורך המסלול באתרים בהם אנשים מעלים מסלולים שביצעו ומדדו בעזרת אפליקציות ייעודיות או מכשירי GPS, וכשמישהו או באתר מסוים מציינים בפניכם את מספר הקילומטרים – שאלו תמיד בעזרת מה בוצעה המדידה, וכך תקבלו אומדן מדויק יותר עבורכם.

שינויי הגובה

שינויי הגובה המצטברים הם סך כל העליות והירידות שיש ביום ההליכה. ביום מסוים שמטפסים בו 900 מטר, זה יכול להיות בבת אחת וזה יכול גם להתחלק על פני שלוש עליות קצרות יותר. יש משהו קל, בעיקר תודעתית, בעליות קצרות יותר. אבל כמו כל שאר הנקודות ברשימה – זהו דבר אישי מאוד. בדרך כלל יום בו עולים ויורדים בין 800-400 מטר במצטבר, נחשב ליום טיול בעל קושי בינוני.

גשם סוער
גשם חזק, ערפל או חום קיצוני יהפכו את היום לקשה במיוחדצילום: Roman Mikhailiuk / Shutterstock.

משקל התיק

נראה לי שכל מילה כאן מיותרת. נסו ככל האפשר לצמצם את המשקל אותו אתם נושאים על הגב, בהתאם למסלול ואופי הטיול. כל גרם מכפיל את עצמו כשחם ו/או כשמטפסים במעלה ההר. איך אורזים תרמיל קל לטרקים? בקרוב כאן.

אופי השבילים

זוהי נקודה קריטית בתכנון ובהבנת רמת הקושי של הטיול, והיא גם החמקמקה מכולן. קילומטר אחד של הליכה בדרך ג'יפים כבושה יכול לעבור עלינו בקלות, לעומת 150 מטר בשביל נורבגי מבוצבץ, מסולע ומלא שלוליות. הגורמים שישפיעו על אופי השביל יהיו בדרך כלל אופי הקרקע ותחזוקת הדרך. אופי הקרקע יכול להיות מושפע ממזג אוויר (בשלב הזה מטיילי השבילים באלפים ודאי יזדהו אחרי שגילו שגשם הופך את השביל לחלק ובוצי), מהמסלע (המון סלעים בגודל של עד 40 ס"מ הפזורים לאורכו יכולים להאט את ההליכה שהופכת למעיין עליית מדרגות, דבר שנפוץ בשבילי נורבגיה), ועוד גורמים רבים שקשורים ביעד הטיול. את אופי הקרקע ניתן להבין מתמונות, ובעיקר מעדויות מטיילים שכבר הלכו במקום.

מטייל מדלג מעל שלולית
קילומטר אחד בדרך ג'יפים כבושה יכול לעבור עלינו בקלות, לעומת 150 מ' בשביל מסולע ומלא שלוליותצילום: Nootan Ghimire

תחזוקת השביל היא אלמנט יותר מורכב. כעיקרון, תחזוקת השביל הטובה ביותר – היא מטיילים ובעלי חיים שהולכים בו. הם דורכים בו ומהדקים את הקרקע, מזיזים סלעים ואבנים שהפריעו להם, ומשנים את גוון הקרקע, כך שיותר קל להבחין בשביל. לפעמים בתחילת העונה, אנו מגיעים לשבילים שעוד לא הלכו בהם, והם עמוסי צמחייה, אבנים במקומות לא נוחים, או שהם מאוד לא ברורים. כאן יש שני כללי אצבע: הראשון נכון לפארקים לאומיים – הרשות המקומית בדרך כלל תכריז מתי המסלול טוב להליכה, וגם תעבור ותתחזק אותו בעצמה לפני כן; הכלל השני - בסוף העונה השבילים יהיו תמיד יותר הדוקים ונוחים. בהרים הם גם יהיו נקיים משלג.

מזג האוויר

על פניו, נקודה ברורה מאליה. גשם חזק, ערפל או חום קיצוני יהפכו את מסלול ההליכה לקשה במיוחד. ניתן לטייל במזג אוויר קשה, וכל עוד זה בטוח, הטיול אפילו יכול להיות מהנה וחווייתי מאוד. יש רק להתכונן כראוי מראש. כמטיילים, יש לנו שתי דרכים להתמודד עם מזג האוויר בטיול: הראשונה היא תכנון – האם הטיול מתקיים בעונה המתאימה ביותר? האם ישנן שעות בהן עננות מטפסת על ההר? אלו רק שתיים מתוך המון שאלות חשובות שיש לשאול במהלך הכנת הטיול שצריכה להיעשות מבעוד מועד; והשנייה היא ציוד – במזג אוויר גרוע, הדבר היחיד שיוכל לעזור לנו הוא הציוד שלנו. גם כאן, שני כללי אצבע:

ציוד גשם איכותי שמתוחזק היטב וכולל מעיל, מכנסי גשם וחותלות, ישמור על הגוף יבש וזהו דבר קריטי בטמפרטורות נמוכות וברוח. מעבר לכך, יש משהו בגוף יבש שמקל פסיכולוגית ומשפר את מצב הרוח.

טרק
גם היום הקשה ביותר, יכול להפוך לחוויה נהדרת, אם מקפידים לסיים אותו כמו שצריךצילום: Hung Chung Chih / Shutterstock.c

עלינו לארוז באריזה פנימית בתוך התרמיל את הדברים שאנו לא רוצים שיירטבו. כיסוי הגשם שמגיע עם התרמיל עוזר לשמור על הבד עצמו יבש יחסית, אבל בגשם רציני, מים ירטיבו את הרצועות ואת החלק שאינו מכוסה וצמוד לגב, ולאט-לאט תיווצר שלולית בתוך כיסוי הגשם. השיטה היא לארוז בשקים ייעודיים את הפריטים שאנו חייבים לשמור יבשים (טלפון, בגדים להחלפה, תרופות, דרכון וכיוצא באלה).

תנאי הלינה

היום היה קשה במיוחד, בסופו גם נרטבנו בגשם, מצב הרוח ירוד והגוף מותש, אבל אז מגיעים לבקתה מחוממת, פורסים בחדר ייבוש ייעודי את הציוד הרטוב, מכניסים עיתונים לנעליים לצורך ייבושן, מחליפים בגדים, ויושבים לשתות קפה, מרק או תה חם. החיוך חוזר ואפשר להבין שהיום הקשה הזה מאחור.

גם היום הקשה ביותר, יכול להפוך לחוויה נהדרת, אם מקפידים לסיים אותו כמו שצריך. גם זה כמובן תלוי בהכנה. אם אנו מטיילים עם הציוד הגב וישנים באוהל, חשוב יהיה לשמור את האוהל וציוד הלינה יבשים, ולהפריד את הרטוב. אם  מסיימים בבקתה או במלון, חשוב לבחור אותם בקפידה, עד כמה שהמסלול והתקציב מאפשרים. למעשה, חלק לא מבוטל מכל יום בטיול עובר במקום הלינה, על כן מדובר בגורם משמעותי וחשוב. בקתות הרים בדרך כלל יהיו אופציה נהדרת למי שמטייל בתקציב זול-בינוני, אם הן בכלל מתאימות או נמצאות בקרבת המסלול. לא משנה באיזו אופציה תבחרו, תנאי לינה טובים יקלו על העומס והעייפות מיום הליכה לא פשוט, ויהפכו את ההמשך לנעים יותר.

בקתת טיולים בפירנאים
מקום הלינה בסוף היום מהותי לא פחות, בדקו אם יש בקתות טיולים במהלך המסלול. רפיוג'י (בקתת טיולים) בפירנאיםצילום: Berner Maynés

משך שעות האור

גם עליות קשות במיוחד, יכולות להפוך לאפשריות בעזרת חלוקה נכונה של המנוחות וקצב ההליכה. ביעדים הרריים בדרך כלל מטיילים בעונת הקיץ, גם בחצי הכדור הדרומי כמובן, ונהנים מימים שמשיים וארוכים. אבל כשמטיילים בעונות המעבר או בחורף, חשוב לשים לב כמה שעות אור יש, והאם לוח הזמנים הזה מסתדר עם מסלול הטיול. כשהדבר לא מחושב נכון, ריצה בסוף היום או הליכה בשעות הלילה יכולים להפוך את הטיול לקשה מהמתוכנן ואף למסוכן.

הנכונות לאתגר

זוהי הנקודה האחרונה והחשובה ביותר לדעתי. לפעמים מתחשק לנו לחרוק שיניים ולהרביץ קילומטרז' אדיר ביום טיול בודד, ולפעמים בא לנו ללכת "מקפה לקפה". זה טוב וגם זה טוב, רק חייבים להיות כנים עם עצמנו, ולדעת לקראת מה אנו הולכים. בטיולים עם קבוצות אני מקפיד לקיים תיאום ציפיות, ולהגדיר באופן מדויק את קצב ההתקדמות המצופה. אבל גם כשיוצאים לטיול עצמאי, לבד או עם חברים, חשוב להבהיר מה הקצב המקובל על כולם, אחרת אכזבה וקושי יהיו מנת חלקם של המטיילים.

לטעמי, אלו הנקודות שעשויות לקבוע את מידת הקושי של טיול. מטיול לטיול תוכלו להגדיר בעצמכם ביתר קלות היכן קשה לכם יותר, כמה ברצונכם ללכת בכל יום ולפיכך איזה מסלול מתאים לכם. הנקודה האחרונה היא החשובה ביותר, מפני שלפעמים הטיול שאנו רוצים לצאת אליו - הוא דווקא זה שקשה לנו.

האם ישנן נקודות נוספות שמשפיעות על הטיול הרגלי? כתבו לנו בתגובות.

___

יזהר דמטר הוא מדריך טיולים ומטייל עצמאי ברחבי העולם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ