רגוע מכדי לדאוג / הבלוג של יובל רומיק

מרחב אישי בראי ההילה: השפעת חסכים מהילדות על אינטראקציות

איך נתנהל מול האחר, ואיך נרצה שהאחר יתנהל מולנו? לכמיהה להיות מוכלים משמעויות פסיכולוגיות עמוקות, וגם בהתערבות לא רצויה במרחב של האחר יש רובד עמוק של צרכים המחפש מענה.

נעים לנו כשמכבדים את המרחב שלנו, והנורמות הקשורות לכך הן חלק מן התרבות המקומית. באותה מידה שהערים בהודו ובסין צפופות, ואנשים שם נדחקים זה אל זה באופן שאינו מוכר לתייר הישראלי, כך קיימים ברוב ארצות המערב סטנדרטים מחמירים הרבה יותר למרחב אישי מאשר בישראל. בארצות אירופה וצפון אמריקה, שבהרבה מהן אקלים קר מאוד בחורף וצפיפות האוכלוסייה מועטה, יש תפיסה אחרת של ספייס ושל מגע אנושי. המודעות המתפתחת מתוך דינמיקה חברתית עם גישה מחמירה ביחס למרחב האישי היא שונה ממה שנהוג לעתים במקומותינו. אדם בעל מודעות כזו הניצב במרכז מעבר בסופרמרקט, לדוגמה, לא יחלום להקשות על מסלול התקדמותה של עגלה מתקרבת - וישמר מודעות רציפה לאופן שבו הוא משפיע על תנועת האחר בחלל. מודעות זו באה לידי ביטוי גם במתן מקום לאחר ברמה החושית. בפרט, אדם כזה לא ידבר בציבור בקול רם ללא סיבה. כלומר לכל תרבות יש הסטנדרט שלה, ועמידה בתנאים המקובלים שהיא מציבה ביחס למרחב אישי תאפשר לאנשים להרגיש נוח זה עם זה - ובפרט לפתוח את לבם זה אל זה.

בספריה החשובים "ידי אור" ו"האור עולה" (הראשון תורגם לעברית בהוצאת "מרקם"), המורה להילינג ברברה ברנן מתארת סוגים של אינטראקציות "אנרגטיות" בין אנשים כפי שהדבר מתבטא בשדה האנרגטי שלהם, הקרוי הילה. היא מתארת לדוגמה את הפער העצום בין ניו יורק לבין קליפורניה: בניו יורק יש לאנשים גבולות מוגדרים היטב, ואם הם נמצאים במקום צפוף גודלו של השדה האנרגטי שלהם מצטמצם. בקליפורניה הקלילה, לעומת זאת, אנשים נותנים בקלות להילה שלהם להתערבב ולהתמזג עם זו של בני שיחם, אם הם מרגישים עמם בנוח.

אמא ותינוק
אילייה מלניקוב
להמשך הפוסט

החיפוש אחר האושר בניו-אייג'

למה אנחנו לא מצליחים להיות מאושרים כל הזמן, ואיך יתאפשר התיקון בחברה שאנחנו מייחלים לו אם נתייחס לאושר באופן רוחני? על מחזורים של טוב ורע בחיים

רבים בעת הזאת פונים לעיסוקים רוחניים, מתרגול יוגה ומדיטציה, דרך סדנאות, פסטיבלים, טיפולים אלטרנטיביים ועוד. מבטיחים לנו שהאושר בהישג יד אם רק נתעלם מהשגים חומריים ונתמקד במרדף אחריו. האם כך הדבר? ואם האושר הנכסף אפשרי חלקית, האם ניתן לפחות ליהנות מהדרך? נחקור היום את הנושא המורכב והמתעתע הזה.

תורות רוחניות מודרניות, כמו "נוסחת ההתרגשות", מספרות לנו שברמה היסודית ביותר לחיים אין משמעות מובנית. החיים, לפי גישה זו, הם רצף אירועים נעדרי משמעות. אנחנו אלה שנותנים להם משמעות. ובאמצעות הענקת המשמעות – שיש לה בין השאר ממד רגשי שנחווה כטוב על גווניו המשמחים או כרע על גווניו הבעייתיים – אנחנו משתתפים ב"משחק החיים", מינוח מלבב הלקוח משיטת הטיפול האלטרנטיבית הפופולרית תטא הילינג.

קונכיה
רוג'ר אוונס
להמשך הפוסט

נרקיסיזם, ריצוי ומחשבות טורדניות

נרקיסיזם הוא הרבה מעבר לאהבה עצמית ויש הרבה דרכים שבו הוא יכול להתבטא בנפש האדם

בשימוש בשפה פופולרית, המילה נרקיסיזם מתארת נטייה של אדם להיות מאוהב בעצמו בצורה מוגזמת. ומקובל לומר על אדם המתנהג באופן אנוכי, שלפיו לשאר העולם חשיבות משנית, שהוא נרקיסיסט. בפועל, מדובר במושג קצת שונה, מורכב ומרתק, והיום ננסה לשפוך עליו קצת אור. 

אחד המאפיינים המגדירים נרקיסיסט בשיח הפסיכואנליטי והפסיכיאטרי הוא שהאדם הנרקיסיסט מתעסק בעצמו ביתר שאת לעומת אדם שאינו כזה. הגדרה זו אינה כוללת בתוכה בהכרח רגשות חיוביים ועמדה עקרונית מאשרת. נרקיסיסט יכול להיות שטוף שנאה עצמית כל חייו, או יכול לחוות מטוטלת רגשית שדרכה הוא נע בין רגשות התעלות ורווחה לבין ביקורתיות עצמית, דיכאון ואף היפוכונדריה או כאבים פסיכוסומטיים.

אדם עם מסיכה של הדפס של עצמו
סניקלאנק
להמשך הפוסט

לשמור על היגיינה נפשית לחיים בריאים יותר

עיקרי משנתה של המורה הרוחנית טינה לואיס ספולדינג - כיצד ניתן לחיות אורח חיים טבעי ובריא יותר בעת המודרנית

החיים המודרניים סבוכים, ואין זו מטרת המאמר הזה לתת רשימה מסודרת וממוספרת של עשה ואל תעשה בנפשך כדי שיהיה לך טוב. הסיבה העיקרית כמובן היא שאת ואתה, הקוראים, הנכם בעלי מצפן פנימי בצורת עולם רגשי שמכוון אתכם למה שטוב עבורכם, ובעלי רצון חופשי לבחור מחדש, בכל שנייה ושנייה, פרספקטיבה על המציאות שיש לה פן אקטיבי. דרכו אתם משפיעים על עולמכם ועל המשמעות שאתם מעניקים להשלכותיה של סיטואציה נתונה עליכם.

יש לכם מצפן פנימי בין אם אתם מודעים אליו או לא, ובין אם הוא מפותח מאוד או שמא לא ממש ברורות לכם מה אומרות מגוון התחושות, חלקן סותרות, שרגע נתון מציב בפניכם. כנ"ל לגבי רצון חופשי: אתם לא חייבים לממש אותו או אפילו להיות מודעים אליו באופן מלא בעת שאתם פועלים על מנת שהוא יהיה נוכח. אם אתם בהכרה - הוא תמיד שם. לדוגמה, בחירות שאנחנו עושים בקשר לתפקיד שהחלטנו לקחת על עצמנו בתוך חיינו, כמו להיות חלק מזוגיות, הן עניין רציף שקורה מרגע לרגע.

נערה יושבת לצד בריכת לוטוסים
בונאוונטורה וקרלה
להמשך הפוסט

דואליות בנפש ואי-הזדהות

כשעולות בנו תחושות קשות ממצולות הנפש, דרך אחת להתייחס אליהן היא להניח להן להיות. מה זה אומר ואיך עושים את זה

כשדנו פה בעבר בתוכן מחשבתי ש"נחשב מעצמו" ללא כוונה מצד האדם החושב אותו, קיבלנו רמז או סוג של סימן שילוט, המצביע אל מקום עלום בנפש שאפשר לקרוא לו תת-המודע, ובאסכולות העידן החדש הוא נקרא לעתים הילד או הילדה הפנימיים. עד כמה אותו חלק הוא אנחנו, ועד כמה ניתן לומר שאלו שתי הוויות פסיכולוגיות החולקות גוף ביולוגי יחיד?

המוח שלנו מחולק לשני חצאים, או המיספרות. מרכז הדיבור במוח מצוי רק באחת מהן, ותיאוריה שפותחה בהרווארד בשנות התשעים על ידי הפסיכיאטר ד"ר פרד שיפר ממקמת את תת-המודע בחצי המוח שמרכז הדיבור נעדר ממנו. שיפר המשיך לחקור אפקט שהתגלה במקרה בפרוצדורה רפואית משנות החמישים שעברו חולי אפילפסיה. ניתן לראות באפילפסיה סוג של "סופה חשמלית" במוח, וכדי למתן אותה בוצעו אז מספר ניתוחים שבהם נחתכה הצמה העצבית הגדולה שמחברת בין שתי המיספרות המוח, הקרויה קורפוס קולוסום.

אשה מתמודדת עם תחושות
אלברטו אבוגאנם
להמשך הפוסט

כיצד טראומה שעובר התינוק בלידה עלולה לגרום להפרעת קשב

תיאוריית עבר גורסת כי הפרעת קשב עלולה להיגרם מדחיסת עצם באחורי הגולגולת של היילוד בעת הלידה. בשיטת הטיפול האלטרנטיבית קרניוסקראל יודעים לטפל בכך

כשהתינוק מגיח מתעלת הלידה עיניו פונות כלפי מטה. מעל ראשו, כנגד אחורי הגולגולת שלו, נמצאת עצם החיק (pubis) של האם. תיאוריה מהפכנית על נזק נוירו-קוגניטיבי לתינוק בשלב זה של הלידה נהגתה באמצע שנות השבעים. היא נוסחה על ידי אחד מענקי הרפואה האלטרנטיבית בעת המודרנית, אוונגליסט תרפיית הקרניוסקראל ד"ר ג'ון אפלדג'ר. התיאוריה גורסת שאם בשלבים האחרונים של תהליך הלידה התינוק נמשך או נשלף מתעלת הלידה בזווית כנגד עצם החיק של האם, כלומר בהטיה קלה כלפי מעלה (מבחינת התינוק: הטיה של הראש אחורה) - עצם האוקסיפוט שלו, העצם הגדולה באחורי הגולגולת, עשויה להידחס פנימה באופן מזערי. מנח דחוס זה של העצם, לפי אפלדג'ר, הוא טראומה לגוף שמספיקה כדי לגרום להפרעת קשב. הוא קומם עליו רופאים רבים עם הטענה. מבלי לקחת צד בדיון כה טעון בנוגע למקור הבעיה, נסביר פה את המודל שלו ומה כולל תהליך הריפוי שהציע לבעיה במבנה הגולגולת שזיהה.

אפלדג'ר חשב שלפחות בחלק מהמקרים שבהם עצם האוקסיפוט של הרך הנולד דחוסה, תתאפשר באופן טבעי הרפיה של שרירי הצוואר העמוקים בשעות ובימים הראשונים לחיי התינוק, ובעקבות כך הנזק יעלם מעצמו. במקרה של צורך בטיפול, הוא ציין ששליפה עדינה ומבוקרת החוצה של העצם תחזיר אותה למקומה בנקל. בפרט בגיל הרך פרוצדורה כזו תשיג תוצאות בתוך דקות ספורות בידי מטפל קרניוסקראל מיומן. בעקבות כך, הפרעת קשב הנובעת ממנח דחוס של האוקסיפוט תיעלם בהדרגה מהעולם. הוא קיווה שלאחיות חדר לידה יהיו המיומנויות הדרושות לכך בעתיד.

תינוק
AP
להמשך הפוסט

כך אנשים שונים חושבים

סגנון המחשבה שלנו הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלנו, ואנו נוטים להניח שיש דרך מסויימת לחשוב. למעשה יש שלושה סגנונות מחשבה מובהקים, שלכל אחד מהם רמת אינטנסיביות שונה

בספרו פורץ הדרך "כוחו של הרגע הזה", פותח המורה הרוחני המהולל אקהרט טולה את המניפסט שלו על חיים שהם "כאן ועכשיו" בפרק ראשון העוסק כולו בחוויית השקט בראש. בפרק הזה הוא מבאר מימד נטול-מחשבה זה, שכן חוויית השקט בראש היא נדבך מרכזי בשינוי העמוק שחווה כשעבר הארה ספונטנית בגיל 29. זה לא היה שינוי של מה בכך, וכחלק מתהליך ההסתגלות לחייו החדשים טולה התנתק ממסגרות חייו, ובילה שנתיים בפארקים הציבוריים של ונקובר, קנדה, בישיבה על ספסלים במצב של שמחה עצומה. "שהיתי במצבים של קדושה וחסד בלתי ניתנים לתיאור", הוא מספר.

"כוחו של הרגע הזה" היה לרב-מכר היסטרי, תורגם ל-30 שפות והעלה את הרף עבור ספרות רוחנית עכשווית, שכן תיאור הנפש המוארת בו משכנע ומפורט ביותר. תעיד על השפעתו המופלגת, בין השאר, רשימה ארוכה של ידוענים שהצהירו ששינה את חייהם. אופרה וינפרי, לדוגמא, הפיקה לטולה סמינר מקוון בן עשרה שבועות, בו כל שידור הוקדש לפרק אחר בספר. פריס הילטון לקחה אותו איתה כשנכנסה לכלא. ועבור הזמרת אנני לנוקס זה הספר שתבחר לפרוש איתו לאי בודד.

אדם חושב
הנאדז פרשפוטו
להמשך הפוסט

הטיפול שמסייע להשתקם אחרי "צליפת שוט" בתאונת דרכים

מליוני אנשים בעולם סובלים מפגיעה מורכבת בצוואר אחרי תאונת דרכים. הטכניקה האלטרנטיבית קרניוסקראל, משקמת את הנזק ומונעת ממנו להפוך לכרוני

קרניוסקראל היא טכניקה אמריקאית של טיפול במגע, המגיעה מעולם האוסטאופתיה – שיטה ותיקה בת למעלה מ-140 שנה המקובלת כמקבילה האלטרנטיבית לכירופרקטיקה. בקרניוסקראל המטרה היא לאזן, לווסת ולהרגיע את מערכת העצבים המרכזית באמצעות מגע עדין – "מגע של 5 גרם" – קשוב ומדויק בעצמות הגולגולת (cranium), בעצם העצה (sacrum) וברקמות חיבור שונות בגוף.

קרניוסקראל היא אחת הטכניקות המתאימות ביותר לטיפול בצליפת שוט. צליפת שוט היא פגיעה מורכבת בגוף שנגרמת בעיקר בתאונות דרכים כאשר רכב נכנס ברכב אחר מאחורה, והראש נזרק אחורה בעוצמה כנגד משענת הראש של המושב. היא מתרחשת גם במקרים אחרים, כמו נפילות וקפיצות באנג'י. הנזק הפתאומי הנגרם לגוף בצליפת שוט כולל בין השאר טראומה לרקמה רכה בעמוד השדרה הצווארי ולאורך עמוד השדרה, כאבי ראש וכתפיים, הגבלת תנועה באיזור הצוואר ואף סימפטומים נפשיים כמו בלבול ועצבנות.

אדם עם קיבוע צוואר
קלארנס רישר
להמשך הפוסט

3 טיפוסים שמשנים את העולם

בחלק נשכח מכתבי הפילוסופיה הרוחנית של ג'יין רוברטס, מחברת ספרי "סת מדבר", נידונות מגוון גישות אפשריות לחיים. הנה 3 גישות שיש להן אפקט מפרה ברמה החברתית והתרבותית

בשנות השבעים יצא לאור בארה"ב ספר פילוסופיה רוחנית עב כרס ומסובך, "המציאות הסמויה", שעקב אורכו - כ-1400 עמודים בשני כרכים - לא זכה להצטרף לקאנון הרוחניקי שהחל להתהוות באותה תקופה. הכתיבה אותו באופן אינטואיטיבי המשוררת ג'יין רוברטס, כחלק מסדרת ספרי "סת מדבר" הקלאסיים שראו אור כספרים על פני תקופה של למעלה מעשרים שנה. הסדרה נקראה על ידי עשרות מליונים, תורגמה לעשרות שפות (ארבעה ספרים תורגמו לעברית בהוצאת "מרקם"), והיוותה השראה להרבה מורים רוחניים מובילים שפועלים היום, לדוגמא עבור אסתר היקס, שהסרט הפופולרי "הסוד" צולם מתוך כוונה להפיץ את משנתה.

בכרך ב' של "המציאות הסמויה" מתוארים סוגים של גישות לחיים. כאן המקום לומר שהמודל הזה לסיווג בני אדם, על אף שהוא מתיימר לתאר נטיות של בני אדם לאורך מסלול חייהם בעודם מנסים לממש את מה שנראה להם כתכלית חייהם, אינו מתנגש עם תיאוריות אישיות אחרות. הוא אינו מתאר אופי. הוא מתאר כמיהה. כמיהה לחיים דרך הוצאה לפועל של תכלית מסויימת, שיכולה להתממש או לא להתממש, שיכולה לצאת לפועל בדרכים השונות מאוד זו מזו, ושיכולה להתבטא אצל אנשים שונים מאוד אלה מאלה על פי אותם קווים מנחים כלליים.

3 טיפוסים המשנים את העולם
קריסקו פוטוגרפי
להמשך הפוסט

מנאס"א להילינג: התנ"ך האנרגטי והמדענית שכתבה אותו

השנה מלאו 30 לספר החשוב ביותר בתחום ההילינג, "ידי אור", של הפיסיקאית ברברה ברנן. ספרה השלישי "ריפוי אור-ליבה" יצא לאור בימים אלה

עולם הטיפולים האלטרנטיביים עתיר דמויות ססגוניות ותיאוריות צבעוניות. לפנתיאון הגורואים הגדולים מהמזרח השתחלו בזכות בעשרות השנים האחרונות אנשים מוכשרים מהמערב, שהיכולת שלהם לנסח בבהירות מודלים של בריאות נפשית ולתאר באופן צלול דקויות של חוויה בטקסטים נגישים היא וירטואוזית. שמו של אקהרט טולה, למשל, נישא בפי כל כפורץ דרך בהגות שלו על תודעה. אך בכל הנוגע למודל טיפולי מעמיק של גוף, נפש ואנרגיה, מעל כולם, עומדת ברברה ברנן.

ברנן, פיסיקאית שעזבה קריירה בחקר האטמוספירה בנאס"א ועברה לתחום האלטרנטיבי, הקימה בית ספר בינלאומי להילינג וגידלה דורות של מטפלים מוכשרים. מבית הספר שהקימה ומהקליניקות שלה ושל המטפלים שהסמיכה יצאו אלפי אנשים, חלקם מוארים, לעשות טוב בעולם. המסגרת התיאורטית והטכניקות שפיתחה משלבים באופן הדוק אנרגיות, בריאות והתפתחות אישית. כותבת סיסי טרדוויי: "ראיתי ניסים מתרחשים באנשים שבאופן היסודי ביותר קיבלו בחזרה את עצמם ואת חייהם, שריפאו בעיות גופניות, רגשיות ופסיכולוגיות מעל ומעבר למה שהעזו לקוות [...] ראיתי אנשים מרפאים סרטן, בעיות אוטו-אימוניות, בעיות תריס, בעיות לב, בעיות עיכול ועוד".

מביט פנימה
ג'יי סלאטום
להמשך הפוסט

חוסר סבלנות כרוני כמנגנון הגנה מפני זעם מודחק

אנשים קצרי רוח מגיעים בגוונים שונים. טיפוס אחד שלהם, שסבלנותו מועטה, בסה"כ מנסה להגן על הסובבים אותו מפני עצמו

בעולם הצ'אקרות וההילות של טיפולים אלטרנטיביים, כעס עצור אצל מטופלים מציץ ממקום מחבואו ואומר שלום בין אם המטופל מודע אליו ובין אם לאו. רגשות לא טובים מתבטאים בגוף כחוסר איזון. כעס, כחוויה של שיבוש "אנרגטי", מתאפיין כעומס בברכיים, ובדרך כלל נוכחותו המוגזמת בגוף מצביעה על אחד משני דפוסים מנוגדים: התפרצויות חימה מעת לעת או הדחקה גמורה. הצרות מתחילות כאשר כמצב כרוני הכעס זולג לבסוף למקומות אחרים בגוף ומתיישב גם בהם כגוון רגשי של חוויה שלילית: בצ'אקרה השנייה אשר בבטן התחתונה (סמוך לאבזם החגורה), בכבד, בלסת, במחזור הדם ואצל אנשים קשוחים במיוחד: בסרעפת. במקרים מסויימים, מצבים כאלה יחריפו בהדרגה במהלך החיים ויתפשטו לכל הגוף. חלקם עשוי לגרום למחלה.

היום נדון במקרה ספציפי של אנשים עם אסטרטגיה התנהגותית שמתבטאת כדפוס של קוצר רוח המשמש להכלה של כעס ועצבנות בצ'אקרה השנייה. כלומר אנשים עם עומס של פעילות בצ'אקרה הזו עד לרמה שלעיתים קרובות היא כמעט עולה על גדותיה מבחינת היכולת הרגשית של האדם להתנהג בשלווה ובאופן רציונלי ולחוש טוב. כאשר אדם כזה מתמקד זמן רב מדי בחוויה אחת, בהדרגה המודעות שלו למצבו ה"אנרגטי" בבטן התחתונה תעלה, והרגשות המקושרים לעומס במקום יבואו לידי ביטוי באופן מוגבר. עליו לפעול במהירות כדי לא להתפוצץ ולהשתלח בסביבתו.

אדם מליט את פניו בידיו
ג'יימס וואטלי
להמשך הפוסט

צמח הבקופה והשפעתו המיטיבה בלימודים

בעולם מגלים בהדרגה מה שבהודו יודעים כבר מזמן, צמח הבקופה יכול להועיל לריכוז ויש לו עוד כמה יתרונות

אנשים רבים מתלבטים אם כדאי להם לקחת בקביעות ריטלין ללימודים, שכן הוא מקובל כחומר פסיכואקטיבי בעל השפעה לא מבוטלת. על אותו ציר של חומרים פסיכואקטיביים ממקדים, ישנה אלטרנטיבה צמחית עדינה למדי בהשפעתה: צמח הבקופה (Bacopa Monnieri), שברפואה איורוודית נקרא ברהמי ומשמש בין השאר לאיזון אפילפסיה.

הצמח נמכר בשווקים בהודו טרי, או במארזי קפסולות של 200-250 מ"ג. בארץ הצמח גדל בצפון באיזור הכנרת, ושמו העברי הוא פשטה שרועה.

בקופה
ג'רמי אייר
להמשך הפוסט

החיים כרצף של רגעי שיא

תיאוריות שונות מנסות להסביר איך אפשר לשנות את הגישה לחיים כדי שנרגיש נפלא. הנה אחת השאפתניות שבהן למי שלא נרתע מחוצנים

לכולנו יש רגעי שיא. הרגע שבו משאירים מאחור את שער הבסיס בדרך לחופשת שחרור. הפעם הראשונה שמביטים בעיניים של מישהו ויודעים שהוא האדם הנכון. תיאוריה רוחנית תמציתית שדנה באפשרות שניתן לחוות רגעי שיא אלה כרצף אקסטטי שנמשך כל החיים הפציעה בארה"ב בשנות השמונים וקיבלה הדים רחבים דרך יוטיוב. היא פופולרית למדי בחוגי הניו-אייג' העולמיים היום, והנה היא מוצגת לכם כמתווה רוחני לזמנים קשים.

התיאוריה פשוטה למדי, והחלק הפיקנטי שלה עוסק במקום ממנו היא מגיעה, דהיינו דרך תקשור מסרים במצב טראנס. דריל אנקה, בן-דודו של כוכב העבר, הזמר פול אנקה ("שימי את ראשך על כתפי"), מתיישב על כסא מול קהל, נכנס למצב מדיטציה, ונושא בעיניים עצומות ובקול תקיף דרשות רוחניות בעוד הוא מציג את עצמו כחייזר בשם "בשאר" המגיע מכוכב הנמצא 500 שנות אור מאתנו (לא מלמק!), המשתמש בדריל אנקה כ"טלפון ביולוגי". גם בשאר (במהלך הדרשות) וגם דריל עצמו (בשאר הזמן) מפצירים בנו להתרכז במסרים עצמם ולקחת מה שמתאים לנו מחבילה לא שגרתית זו.

רגעי שיא
אלכסנדרה לנץ
להמשך הפוסט

מבנה אישיות של מסית אנטי-הומניסטי

השנה ימלאו 50 שנה לספר "אדם במלכודת" של דוקטור אלזוורת' בייקר, פסיכואנליטיקאי נערץ. ניתן בו הסבר מרתק לשאלה מה חש אדם כשהוא מניע אחרים לשנוא, ומדוע הפגנת רגשות מאיימת על כזה אדם עד כדי כך שבתגובה - הוא תוקף

התיאוריה המבוארת כאן היא חלק מענף שכוח בפסיכולוגיה, שתלמיד של פרויד בשם וילהלם רייך פיתח לפני כמאה שנה. מסיבות שונות זו אינה תיאוריה מיינסטרימית כיום. ענף זה תיאר את האורגזמה האנושית כמנגנון חשוב ביותר בפריקת מתח נפשי. בפרט, כשאין פריקה כזו של מתח כמעט בכלל ואין שימוש יצרני באנרגיה הנצברת דרך עבודת כפיים, לדוגמא, נוצר מצב נפשי עצבני-עויין כרוני המשול לחלב חמוץ, הקרוי סטאזיס. מושא הענין שלנו כאן הוא מי שעובר את החיים כשהוא חווה כל הזמן סטאזיס, כי הוא עשוי לגרום נזק לחברה מסיבות שיפורטו להלן, ומכאן חשיבות הנושא.

מאמר זה הינו המשך ישיר למאמר הקשר בין רגשות מודחקים לנטיות פוליטיות, שמתאר את החלק הראשון בתיאוריה הסוציו-פוליטית של בייקר. היום אנחנו ממשיכים לדון באותו פרק 13 המופתי בספר של בייקר, שבחלקו השני של הפרק מנסה לתאר סוג מיוחד של אנשים עם המאפיין האמור של סטאזיס קבוע. אנשים אלה מתעלים את האנרגיה שלהם החוצה, לחברה, בצורה של מישטור או הסתה, כדי להתמודד עם קשיים בחייהם האישיים. כשהם משרים בהצלחה את המצב הנפשי רווי האיבה בו הם לרוב מצויים על סביבתם, שאינה רגילה להצפה של תחושות כה קשות, הדבר יכול לייצר אצל האנשים המושפעים מסה קריטית של שנאה וחימה המתבטאת באלימות לא מרוסנת, לדוגמא בזמן לינץ'.

דארת' ויידר
אסטבן פליק
להמשך הפוסט

הקשר בין רגשות מודחקים לנטיות פוליטיות

כשייסד את תחום פסיכולוגיית ההמונים במחקר פורץ דרך על הפשיזם האיטלקי לפני כ-90 שנה, הניח וילהלם רייך תשתית לתיאוריה סוציו-פוליטית מרתקת שפותחה ע"י ממשיכיו בשנות ה-60: נטיות פוליטיות כהתמודדות עם חרדה

אנחנו ממשיכים במסע בעקבות ענף המחקר הפסיכולוגי של תלמידו המהולל של פרויד, וילהלם רייך, שהממסד הפסיכולוגי הסתייג בהדרגה מתורתו ואז שכח אותו כמעט לחלוטין. יהודי וינאי זה גלה מאוסטריה לנורווגיה בשנות השלושים, הודח מהתנועה הפסיכואנליטית האירופאית עקב עיסוקו הנלהב והמוקדם-מדי באורגזמות, התבסס כדמות שנויה במחלוקת בארה"ב עם שיטת טיפול בסרטן באמצעות נשימות, "אורגונומיה", וסופו שהסתכסך עם מנהל התרופות האמריקאי ונכלא. ממשיך דרכו החשוב הראשון הוא ד"ר אלכסנדר לואן, שכבר פורטה כאן תיאוריה שלו על מאבקי כוחות בין הורים לילדים. עוד ענק אינטלקטואלי מממשיכיו הוא ד"ר אלזוורת' בייקר, שחצי דור לאחר מותו של רייך הקים, בסוף שנות השישים, את המכללה לאורגונומיה - שפועלת עד היום. בתיאוריה הסוציו-פוליטית שלו נדון היום.

בייקר כתב ב-1967 את הספר "אדם במלכודת", שעד היום הוא ספר לימוד קלאסי לאורגונומיה. מבני האישיות בהם הספר דן עוסקים ברובם בחולי הנפשי העולמי מנקודת המבט של הפרט, האופן שבו חיי הפרט עוצבו מלידה בהשפעת סביבה שאינה בריאה. בשונה מכך, התיאור הבא של מבני אישיות פוליטיים – הערוך מתוך פרק 13 האגדי של ספר זה, שכל מחקר האורגונומיה הפוליטית של ימינו מתבסס עליו - מתייחס לנסיונו של הפרט לעצב את החברה (את סביבתו) כדי שתתאים לצרכיו האי-רציונליים. וזה הולך בערך כך:

מבני אישיות סוציו-פוליטיים על פי בייקר
יובל רומיק
להמשך הפוסט

עד מתי צריך התינוק את ההורה כמסגרת חיים בלעדית?

תקופת ההיבדלות לזהות נפרדת, בה יש הפרדה פסיכולוגית מההורה שהוא המטפל העיקרי, מתחילה אצל התינוק בגיל חצי שנה ונמשכת עד גיל 15 חודשים. מה עובר עליו בזמן זה ומה היא נקודת הזמן הנכונה ליציאה למסגרת?

את תחילת חייו עובר התינוק במצב של "תודעה לא מודעת". באיזור גיל חודשיים נפשו מתמצקת למצב סימביוטי עם המטפל העיקרי שלו, תקופה שמסתיימת בגיל 5-6 חודשים. בגיל זה מפנים התינוק את סיטואציה ומתרגל אליה - ואז אשליה זו מתחילה להישבר והוא מתחיל במסע להכרה המתבססת על היותו ישות נפרדת.

שלב זה הוגדר על ידי הפסיכולוגית מרגרט מאהלר ועמיתיה ב- 1975 כשלב של היבדלות מהאם, ותיאוריה זו היא מעמודי התווך של הפסיכולוגיה ההתפתחותית. לפי מאהלר, התפתחות תקינה מתרחשת כאשר ההורים תומכים במסע הזה לחוויית "אני" עצמאית דרך אישור הניסיון של התינוק לייצר חווייה של שליטה בגורלו. כמו כן נחוצה תמיכה והגנה על התינוק כאשר האמונה שלו שהוא מסוגל הכל - "אשליית האומניפוטנטיות" - נסדקת והוא מתוסכל.

תינוק שועל
פיירט ויצמן
להמשך הפוסט

תסמונת קדם וסתית: האם הגוף תוקף את עצמו?

תסמונת קדם וסתית היא בעיה נפוצה שמתבטאת בין השאר ברגישות יתר ובעייפות. לד"ר איצקזון מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר תיאוריה מרתקת ופרוטוקול טיפול קצר וקולע

תסמונת קְדַם-וִסתית (PMS) היא אוסף תסמינים גופניים ופסיכולוגיים המתלווים לווסת, כגון ירידה ניכרת במצב הרוח, חרדה, עצבנות, רגזנות, הפרעות תיאבון והפרעות שינה, קשיי ריכוז, חוסר אנרגיה וגודש בשדיים. נכון הוא כי רוב הנשים הפוריות סובלות מסימפטומים קדם-וסתיים כלשהם, אבל אצל נשים הסובלות מ-PMS מופיעים סימפטומים המוגדרים כ"חמורים במידה מספקת כדי להשפיע על כל מיני היבטים בחייהן".

יש הטוענים שמקורה של התסמונת הוא אלרגיה של הגוף להורמונים שהוא מייצר. כלומר, מצב שבו מערכת החיסון תוקפת את הגוף (אוטואימוני). לכן, אחד הטיפולים לתסמונת, שמפתחה הוא הגינקולוג ד"ר אלק איצקזון מהמרכז הרפואי שיבא, הוא בדיקה פשוטה של רגישות להורמונים. זהו פיתוח של גישה רפואית בשם מזותרפיה, שעוסקת בטיפול באמצעות דקירה קלה של העור; זריקות שטחיות מינימליות ממש מתחת לפני העור (micro-injections) של ההורמונים אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון ושל היסטמינים - חומרים המשתחררים בעודף כאשר קיימת תגובה אלרגית. 20 דקות לאחר מכן, נמדד קוטר האזור האדמומי שיוצר כל אחד מההורמונים ומושווה לזה של ההיסטמינים. כך ניתן לדעת אם לגוף יש תגובה אוטואימונית להורמונים שהוא עצמו מייצר.

בעיות עולם ראשון
באזפיד
להמשך הפוסט

מלחמה לנצח: השפעתם של מאבקי כח עם ילדים על אישיות הילד

דינמיקה הרסנית של ריבים בין הורה לילד עשויה להתקבע למצב בו משני צדדי המתרס ניצבים, מתוסכלים, בני משפחה להם אינטרס משותף. הנזק לילד הוא ארוך-טווח

תיאוריות רבות ומגוונות נוצרו בעקבות משנתו של וילהלם רייך, הפסיכואנליסט הגאון שלמד אצל פרויד, ייסד את תחום פסיכולוגיית ההמונים והיה מהמובילים בחקר האורגזמה בחצי הראשון של המאה העשרים. בשנות השלושים רייך הפך לשנוי במחלוקת, וכשבשנות החמישים שיחק חתול ועכבר עם החוק הוא הסתכסך עם מנהל התרופות האמריקאי ובחר לייצג את עצמו בבית משפט. הוא קיבל כרטיס "לך לכלא", ולאחר חצי שנה במאסר מת מהתקף לב.

המסר בסיפור הזה? החיים הם לא משחק. לא כזה שאתה תמיד מנצח בו, בכל אופן. אבל לא כולם חשים זאת בעצמותיהם, ואחת התיאוריות המעניינות שיצאו מהאסכולה הרייכיאנית עוסקת במשחק הקטלני שהוא מאבקי כוח בין הורים לילדים. לטענת ד"ר אלכסנדר לואן, תלמידו של רייך שפיתח תיאוריה זו, זהו מדרון חלקלק, וסופו של ילד החי במאבק הוא לא רק אופי מקחני, אלא אף בעיית דיכאון בבגרות. לואן כתב 17 ספרים, שטרם תורגמו לעברית, והתיאוריה הזו היא הצצה נאה לעולמו. היא הולכת בערך כך:

david vs goliath
גרג פוסטר
להמשך הפוסט

חמלה ויצירתיות: מערכת הערכים הרוחניקית

מרבד אידיאולוגי צבעוני של ערכים כמו חמלה, אהבה, הודיה ויצירתיות מאחד את סצנת הניו-אייג' בארץ ובעולם. חלק ממאפייניו היחודיים מהווים דגל סביבו מתאחדים אנשים רוחניים שאינם מתמסרים לדתות ממוסדות.

מאימוץ המוני של תפיסות בודהיסטיות כמו קארמה וגלגול נשמות ועד תמונות שקיעה שעליהן כיתוב עם מסר נחמד שמאחוריו לעתים דרה אמת עמוקה ולעתים הוא רוחני בשקל - מלאה הפלנטה שלנו באנשים שמחפשים את הנתיב האמצעי בין הדת הממוסדת לאמונה אישית. הפופולריות העצומה של קבוצות פייסבוק כמו "בגן האמונה" (למעלה מ-220 אלף לייקים בעת כתיבת שורות אלה) ו"רק אהבה" (יותר מ-110 אלף לייקים), והנסיונות לגשר בין מציאות היומיום לבין פרדיגמות דתיות ערכיות שהקשר של חלקן לעולם המודרני התרופף – אלה משקפים ואקום ערכי. דינו של ואקום להתמלא. הניו-אייג'יזם תפס מקום זה.

המסרים שמתיימרים לתת תוכן ומשמעות עמוקה לחיי האינדיבידואל מגיעים לסצנת הניו-אייג' מכיוונים שונים מאוד, ולא רק מהמזרח כמו שאולי ניתן לשער. חלקם הם תכנים מיסטיים שנמסרים לדובר אותם במצב טראנס, להלן "תקשור". יש שפע ספרים מתורגמים מחו"ל ויש גם גדודי מתקשרים עבריים, כולל ספרות מקור והוצאות ספרים מתמחות. סוג אחר של תכנים מגיע בצורה מובנית כחלק מגישה טיפולית או סגנון חיים מובהק. בשיטת הטיפול הפופולרית תטא הילינג, לדוגמה, יש דגש על חמלה ששזור כחוט השני בפילוסופיה של השיטה, ואף בטכניקה היישומית שלה.

ראפרוט קריאייטיב
ראפרוט קריאייטיב
להמשך הפוסט

סיפור בריאת העולם מתוך היקום הרב-ממדי

מהי המסגרת שמעניקה הקשר היסטורי לרוחניות המודרנית? החיפוש אחריה ייקח אותנו לעולם אגדה, המתאר אנושות תבונית שהתעוררה לחיים מתוך חלום אלוהי

ננסה להבין לעומק את סיפור הבריאה של העולם הפיזי מתוך האלוהות, כפי שהוא קבור עד עמקי צוואר במסורות השונות. כל ענף של העץ המוזר שהוא העידן החדש מנסה לתקשר את תורתו האידיאולוגית מתוך אמונה שתורה זו היא מבוססת הקשר, וברוב המקרים אלו גרסאות מדוללות. חלקן סותרות, כמובן, אך לרובן יש מוטיבים משותפים ובאופן מרתק חפיפות רבות, כמו מושג הנשמה שכולנו שמענו עליו. ניתן להתייחס אליו כאל סיפור דתי אף שאינו מוגדר ככזה. גם כסיפור לפני השינה הוא מעניין, ובעיקר הוא מייצר הקשר לעמדתם של המונים בעת הזאת בקשר למשמעותם הרוחנית של החיים. בספריה של ג'יין רוברטס, משוררת ומדיום שבשנות השבעים והשמונים הכתיבה בטראנס את ספרי "סת מדבר" (חלקם יצאו בעברית בהוצאת מרקם), נתונה הגרסה המקיפה ביותר של הסיפור, שהולכת בערך כך:

בראשית היו רסיסי תודעה, שהיו קיימים כחלק מתבנית פסיכולוגית אלוהית, ובעלי יצירתיות בלתי נתפסת שכן נבעה מישות כה נשגבת. הם החלו בעצמם ליצור, לחקור, ולהגשים ערכים פנימיים אלו שאפיינו אותם. מונחים על ידי חוסר המנוחה היצירתי שלהם, ואף מוכוונים על ידי הצמא ליצירתיות שאינו יודע שובע של הבורא עצמו, הם החלו בפרוייקט שהביא לכדי קיום את הזמן והחלל ואת כל היקום שלנו. הם היו הישויות הראשונות במרחב, אם כך. אנא דמיינו סיטואציה בה יש כח פסיכולוגי שתכונותיו כוללות את היכולת לפעול סימולטנית ברמה המיקרוסקופית ביותר וברמה המאקרוסקופית ביותר; שיכול ליצור בתוך עצמו מיליון זהויות נפרדות יחידניות, ושיכול לפעול כחלק מאותן זהויות, וגם כמכלול שהוא המקור שלהן.

ספיריט - יוג'יניה לולי
יוג'יניה לולי
להמשך הפוסט

הפעלת בלוטת האיצטרובל: המפתח לשימוש מדוייק ואפקטיבי במילים ובאינטונציה

נקודה בעלת משמעות "אנרגטית" חשובה בחלל הגולגולת מתפקדת כצ'אקרה מקום בגוף - שלתפקודו השפעה משמעותית על מצבנו הקוגניטיבי. היא קשורה לתפיסתנו את אבני הבניין של השפה, המשמעות שאנו מעניקים למילים ואף לצליל הקול עצמו.

רבות נכתב על הארה; אינספור אנשים נהו אחריה. בשלבים המתקדמים של הזדככות הנפש לקראת מצב זה מתגלה רמה גבוהה של יכולת הבעה מילולית, בזכות תפקוד תקין של מה שקרוי הצ'אקרות העליונות. במנגנון זה נדון היום. לבו הוא חלקה העליון של מערכת הצ'אקרות בגוף, שבעה מרכזים "אנרגטיים" מסתוריים אשר לפי תפיסות מסוימות מייצגים צבירי עצבים הממוקמים לאורכו של עמוד השדרה.

הצ'אקרה השישית למניין זה היא העין השלישית - האספקט הקדמי שלה מצוי במרכז המצח והאספקט האחורי נמצא באותו קו גובה, באחורי הגולגולת. צ'אקרה זו אחראית על היכולת האינטואיטיבית, כלומר על חוויית הבנה שאינה קשורה לתהליך אנליטי, שבו אדם מנתח אינפורמציה באופן פעיל ומגיע למסקנה דרך תהליך סדור של הסקת מסקנות. במקום זאת, אינטואיציה היא התרחשות שבה ידע מתגשם בהכרתנו באופן ספונטני. ההסבר לידע כזה ניתן באופן אנליטי רק בדיעבד - אם בכלל.

ללא
פרנסיס מורגן
להמשך הפוסט

הטיפול שיגרום לכם "לרקוד כמו ענן"

דרך נענועים עדינים של הגוף, שיטת טרייגר מדברת ישירות עם מערכת הרפלקסים של הגוף ומספרת לה איפה צריך להחזיק ואיפה ניתן להרפות. הרגיעה אחרי טיפול היא כמו מעיסוי טוב - אבל חלק מתחושת הענן נשארת לתמיד

לשיטות טיפול נישתיות יש הרבה פעמים תשובה ברורה ומובהקת לשאלה למה הן לא הפכו לפופולריות. חלקן לא מביאות לתוצאות ארוכות טווח וחלקן לא מביאות לתוצאות משמעותיות. חלקן גורמות לכאב פיזי בזמן הטיפול, או מטפלות בצורה לא מדויקת בקשת הרחבה של חוויות נפשיות שעוברים בני אדם הן בזמן תהליך שיקום פיזי והן בזמן תהליך התפתחות אישית ורוחנית. תרחיש שחוזר על עצמו הוא שיטות טיפול שבהן בזמן סשן טיפולי יחיד נעשית חצי עבודה. המטופל יוצא אז מהקליניקה כשחוויית היום שלו מעורבבת ברגשות הקשים של חוויית הטראומה הרגשית שצפה לפני השטח והחלה להשתחרר. לרוב חוסר איזון רגשי זה מסתדר בימים שלאחר הטיפול, אך לעתים הדבר מוביל למשבר.

נדיר יותר לפגוש שיטה כמו טרייגר, הקרויה על שם ממציאה ד"ר מילטון טרייגר, שייתכן שלא זכתה לתהילת עולם כי היא טובה מדי. על יד אחת אפשר לספור את המטפלים בשיטה בארץ. זו שיטה עדינה ומדויקת שבהרבה מובנים פשוט מקדימה את זמנה. לא קשה ללמוד אותה: בחמישה קורסים שאורך כל אחד מהם כשבוע ניתן לקבל הסמכה לטפל בטיפול גוף שיקומי שערכו מהותי. את סמל השיטה, שמשמעותו בסינית "לרקוד כמו ענן", העניק לה מטופל של ד"ר טרייגר שהתמחה בקליגרפיה (ציור אותיות), שצייר את תחושותיו לאחר הטיפול.

רקדנית
גרגורי אקלנד
להמשך הפוסט

המקרה המעניין של נהמה הכלואה באדם

רגע היווצרות הטראומה כולל מגוון של רגשות ותחושות, שבין השאר מבוטאים כהחזקה כרונית של הגוף. גופנו למעשה קפא בזמן בנקודה מסויימת בעבר הרחוק. ננסה לשפוך אור על התופעה

גישות שונות בטיפולי גוף-נפש מתארות את החוויה המרכזית שאליה יש לשאוף בזמן טיפול שכזה: איך ירגיש אדם בזמן שטראומה משתחררת מגופו? מהו תהליך הריפוי כפי שאמור המטופל לחוות אותו? יש האומרים שעל המטופל להזדהות עם החוויה הטראומטית כדי להביע אותה, ואחרים דוגלים בחוויית אי-הזדהות. יש גם מטפלים שמודעות המטופל לתהליך אינה בראש מעייניהם. גאוותם היא כשמתרחש תהליך ריפוי מהותי, שעל אף משמעותו הרבה בחיי הנפש של המטופל הוא חומק לו מתחת לרף המודעות וחוסך ממנו התמודדות מחדש עם אירוע לא נעים.

הפעם רציתי לחלוק אתכם תהליך "שחרור", או ריפוי, של טראומה שהיתה אירוע משמעותי בחייו המוקדמים של אדם. יש מטופלים עם מעט חסימות "אנרגטיות" (או שיבושים נוירולוגיים, תלוי את מי שואלים) יחסית, שמגיעים לרבדים עמוקים מאוד של נפשם כבר בטיפולים הראשונים. אצל אחרים הגישה לאותם המקומות היסודיים, שסביבם התמצקה נפשם בשנים הראשונות לחייהם, מתאפשרת רק כשהם נכנסים לתהליך טיפול מתוך התמסרות טוטאלית, בפרט בשיטות טיפול כמו ריברסינג (נשימה מעגלית) ותטא הילינג, שדורשות אקטיביות רבה מהמטופל. שיטות אחרות, כמו תהליכי גוף מבית Access Consciousness, נוגעות בתחתית החבית של נפש האדם דרך יצירת רגיעה עמוקה אצל המטופל. היתר נאלצים לחשוף אט אט שכבות, בתהליך שלעתים נמשך כמה שנים, לפני שיגיעו למקום שבו מתאפשרת התמודדות עם רמות מצוקה ועוצמה רגשית שמאפיינות את השנים המוקדמות לחייהם.

ילדה מתוסכלת
אווה לונג
להמשך הפוסט

איך נביע רגשות בצורה משוחררת?

במגע קליל ב-32 נקודות בגולגולת, שיטת הבארס משחררת אמונות וחסמים להבעת רגשות בתחומים שונים בחיים. זו השיטה החמה של 2015 בישראל: יותר מאלף מטפלים הוסמכו. היא טובה לכולם, ובפרט השפעתה על אנשים על הספקטרום האוטיסטי - כולל סכיזופרניה ואספרגר - משנה חיים.

מתחילת 2015 מטפלים אלטרנטיביים בישראל צועדים בטור ארוך לעבר שיטת טיפול "אנרגטית" חדשה, אקסס בארס, האחרונה שמלהיבה את עולם הניו אייג' המקומי. אחריהם צועדים מי שחווה טיפול ונדלק, והטור רק מתארך. לא פחות מ-1,500 מטפלים הוסמכו בשיטה מתחילת 2015. בפרק זמן כה קצר זהו מספר חסר תקדים לשיטת טיפול רצינית, שיש לה יומרות להרים אדם במצב נפשי לא פשוט מהרצפה, להמחיש לו שעכשיו הכל בסדר – או לפחות יותר טוב – ולשלח אותו לדרכו במצב רוח מרומם ובתווי פנים מפויסים.

השיטה פותחה בשנות התשעים ביוסטון שבטקסס. הממציא, גארי דאגלס, צירף אליו את דוקטור דיין היר יפה התואר, והבשורה שהצמד מפיץ מרתקת: בטיפול פשוט כמו מתכון בסיסי לעוגה ניתן לנקז מהמטופל רגשות לא טובים, ולהוריד את העכבות מהבעת רגשות טובים. כשעושים עבודת עומק מסוג זה, מתקבל בהדרגה אדם שמנעד הרגשות שלו דומה לזה של פעוט שמח. השמחה ותפיסת החיים כמשחק מבעבעות בפילוסופיה של השיטה, כמו גם בסרטוני היוטיוב שדוקטור דיין היר מעלה לרשת בתכיפות. בהתאמה, מי שחי לפי השיטה מדווח על מציאות מיטיבה, נטולת דרמות.

גארי דגלאס ודוקטור דיין היר, מפתחי השיטה
אקסס קונשסנש
להמשך הפוסט

הכנה לזוגיות בשיטת תטא הילינג

טיפול בתטא הילינג מאפשר לזהות אמונות שמנהלות אותנו מתחת לפני השטח ולהחליפן באמונות "טובות". בתהליך מפרקים עמדות פסיכולוגיות לא מודעות על אודות קושי בחוויית הזוגיות

תטא הילינג היא שיטת טיפול שאנו יכולים ליישם גם על עצמנו. היא פופולרית בישראל, ואפשר ללמוד אותה בסדנה של סוף שבוע אחד. מטפלים הדבקים בשיטה מרבים לטפל בעצמם באמצעותה ומשגשגים מאוד. על פי השיטה, האמונות שלנו הן גורם מכריע בתפיסת המציאות הסובייקטיבית שאנו מגשימים לעצמנו. אמונות אלה מכתיבות את חוויית החיים שעמה מתמודד אדם מרגע לרגע, וגם את אשכולות הסיטואציות היומיומיות החוברים למה שאנו מגדירים כתקופה, ואף את תהליכי ההתפתחות האישית הממושכים, שנמשכים כל חיינו.

תהליכים ממושכים כאלה הם זוגיות, רומנטיקה, אהבה ותשוקה. הרצון לחיבור לאחר הוא נושא יסודי בחיינו. לא משנה אם אנחנו נשארים בדד, מדלגים בין בני זוג, מנהלים מערכות יחסים סוערות או נתפסים כאי של יציבות זוגית – בשלב מסוים בחיינו אנחנו מתחילים לחיות כיצורים רומנטיים. לעתים חיי האהבה שלנו נוכחים ביומיום שלנו עשרות שנים ברציפות. מורכבות החוויה מתפתחת והולכת ככל שניסיון החיים שלנו מצטבר ואישיותנו מבשילה.

זוג על שפת הים
אליוט מרגוליס
להמשך הפוסט

למי הולכים האורתופדים כשיש להם כאבי גב?

אינטגרציה מבנית, שיטה אמריקאית ותיקה ומוערכת, הצילה בישראל אלפים מניתוחי גב בשנים האחרונות, ונותנת מענה מדויק ואיכותי לבעיות אורתופדיות שכיחות כמו בלט (פריצת דיסק חלקית) ועקמת

בעיסוי עובדים על שרירים. כששריר מגיע לסף היכולת שלו מבחינת מתח הסיבים, הוא מתכווץ. אנחנו קוראים לזה שריר תפוס, וגישת נקודות הטריגר (Trigger Points) מספרת לנו איפה בכל שריר נמצא מרכז המקום המכווץ. סוג אחר של החזקה כרונית של שריר הוא כשסיב בשריר מפסיק להיות גמיש, ובעיסוי רקמות עמוק עוברים על הסיב לכל אורכו כדי לשחרר את הנוקשות.

אחת הגישות המוצלחות ביותר בטיפול במגע, אינטגרציה מבנית ("רולפינג"), גורסת שעבודה ישירה על שרירים אינה הפתרון. במקום זה, העבודה מתמקדת ברקמות החיבור שעוטפות את השרירים - ולפיכך היא אינה שיטת עיסוי אלא מוגדרת כטיפול בעבודת גוף (Bodywork). השקיק שעוטף כל שריר עשוי מרקמת חיבור, וכל סיב של שריר יושב בתוך שרוול שלה. צווארי הבלון שמחזיקים את השריר משני קצותיו הם רקמת חיבור דחוסה - אלו גידים. הגוף שלנו מחולק לתאים של רקמת חיבור (Compartments), ורקמה זו עוטפת כל איבר פנימי. בתפקידה כמעטפת, רקמת החיבור מכתיבה לגוף שלנו במידה רבה איך לאכלס את החלל.

מה זה השדה הזה
רוסמן רולפינג
להמשך הפוסט

להיפרד לשלום ממחשבות טורדניות בלילה במיטה

הקניית צלילות היא היעד העיקרי בתרגול סוגים רבים של מדיטציה. אם מחשבות טורדניות מפריעות לכם להרדם בלילה - שיטה הודית מודרנית עשויה לעזור.

משך מאות שנים שלטה ברמה מדיטציית זאזן היפנית באיכות הצלילות שהקנתה למתרגל. בתרגולה, יושב המודט מול קיר ומתאמן בריכוז: עליו לחוות את הקיר בלבד. זו שיטה מצויינת, והממסד הפסיכולוגי והפסיכיאטרי אימץ בחום עקרונות מקבילים מבודהיזם, כפי שהם באים לידי ביטוי בגישת הפגת מתחים דרך מיינדפולנס (MBSR).

מאז שנות השמונים יש שחקן נוסף בזירה. שיטת המדיטציה המודרנית SSY פותחה כדי להקנות לאדם את המיומנות לעשות את ההפך מריכוז: להרשות לזרם של מחשבות לדעוך עד שיעלם. בכך היא אפקטיבית להדהים. השיטה, שיצאה מעיר ההיי-טק ההודית בנגלור ואלפים מלמדים אותה בכל הודו, עדיין עושה צעדים מהוססים אל מחוץ לתת היבשת. נתקלתי בה במקרה בפונה לפני 12 שנה, ומאז אנחנו ביחד.

מה זה השדה הזה
מייקל קרונרט
להמשך הפוסט

טיפולי פוריות אלטרנטיביים: פתיחת צ'אקרת המין

בראי השיטות האלטרנטיביות, קושי להכנס להריון יכול להתבטא במספר דרכים אופייניות. החדשות הטובות: גישות שונות מדווחות על הצלחות

בטיפול אלטרנטיבי, בשיטות כמו הילינג "אנרגטי", נשימה מעגלית (ריברסינג) או תטא הילינג, עולים תסביכים לא-מודעים טיפוסיים כשלאשה יש קושי להיכנס להריון. מוגשת כאן אינפורמציה שהתקבלה בצורה שאינה מדעית - ואין לי דרך לשכנע אתכם שתובנה שעולה בטיפול היא יותר מפנטזיה פרועה. אני דן בנושא מתוך כבוד רב גם לרפואה הקונבנציונלית, שהפתרונות שהיא מציעה הניבו אין ספור תינוקות מקסימים, ובעיקר לנשים ולמשפחות, שרצון לא ממומש להיכנס להריון הוא לעיתים אתגר לא פשוט עבורן.

ביוגה יש מודל של תפקוד הגוף, המתאר זרימה של "אנרגיה". המקומות החשובים בגוף מבחינה "אנרגטית" נקראים צ'אקרות, והם מסודרים במעלה עמוד השידרה. הצ'אקרה השניה, צ'אקרת המין, ממוקמת באיזור אבזם החגורה. לפי היוגה היא אחראית למגוון מערכות פיזיות בגוף: מין ורביה, המעי הדק, ואצל גברים - עיצבוב של הפרוסטטה. ישנן גם פונקציות נפשיות שונות שקשורות אליה. חוויית שפע, דימיון ומיניות משוייכים אליה, והמנוע הפנימי של יצירתיות שבוער בכל אחד ואחת מאיתנו - בבטן התחתונה הוא בוער.

מה זה השדה הזה
פוטוסאבי
להמשך הפוסט

שחרור טראומת לידה לתינוקות דרך נשימה מעגלית (ריברסינג)

ריברסינג, נשימה מעגלית, נועדה לשחרר טראומות מהגוף. כיצד מסייעים לתינוק שרק נולד להיפטר כך מהכאב שחווה בדרכו לעולם?

משך שעות התינוק גומא את המרחק הקצר מהרחם הבטוח לאוויר העולם. כולנו עברנו אותו. אבל הזיכרון איננו איתנו. כל כך הרבה עברנו מבחינה נפשית באותו פרק זמן הרה גורל - והחוויה עצמה מאיתנו והלאה. רק שאלות פתוחות נותרו, ותהייה עד כמה לידתנו עיצבה את מי שאנחנו: זה היה מפעים? הבנו מה קורה שם? היינו פעילים בתהליך? זה היה מפחיד? זה היה מחריד? ראינו את המוות מול עינינו הרכות?

איזה החלטות קיבלנו? איזו עמדה פסיכולוגית התגבשה מול החיים ביציאה לעולם? מבעד לייסורים, להיות או לא להיות? אצל חלקנו - מצב של ערפול הכרה ממש. סכנת חיים. תחושת החובה להחזיק מעמד, אולי? החשיבות של האחיזה בקיום הפיזי בכל מחיר נוכח כאב הדהדה בכל תא בגופנו ברגעים הקשים.

מה זה השדה הזה
דניאל ריי ג'ונס
להמשך הפוסט