עד מתי צריך התינוק את ההורה כמסגרת חיים בלעדית?

תקופת ההיבדלות לזהות נפרדת, בה יש הפרדה פסיכולוגית מההורה שהוא המטפל העיקרי, מתחילה אצל התינוק בגיל חצי שנה ונמשכת עד גיל 15 חודשים. מה עובר עליו בזמן זה ומה היא נקודת הזמן הנכונה ליציאה למסגרת?

יובל רומיק
יובל רומיק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תינוק שועל
תינוק בתוך עצמו הוא גרקרדיט: פיירט ויצמן
יובל רומיק
יובל רומיק

את תחילת חייו עובר התינוק במצב של "תודעה לא מודעת". באיזור גיל חודשיים נפשו מתמצקת למצב סימביוטי עם המטפל העיקרי שלו, תקופה שמסתיימת בגיל 5-6 חודשים. בגיל זה מפנים התינוק את סיטואציה ומתרגל אליה - ואז אשליה זו מתחילה להישבר והוא מתחיל במסע להכרה המתבססת על היותו ישות נפרדת.

שלב זה הוגדר על ידי הפסיכולוגית מרגרט מאהלר ועמיתיה ב- 1975 כשלב של היבדלות מהאם, ותיאוריה זו היא מעמודי התווך של הפסיכולוגיה ההתפתחותית. לפי מאהלר, התפתחות תקינה מתרחשת כאשר ההורים תומכים במסע הזה לחוויית "אני" עצמאית דרך אישור הניסיון של התינוק לייצר חווייה של שליטה בגורלו. כמו כן נחוצה תמיכה והגנה על התינוק כאשר האמונה שלו שהוא מסוגל הכל - "אשליית האומניפוטנטיות" - נסדקת והוא מתוסכל.

האופן בו מאפשרים מירב הזדמנויות מועילות לתינוק כשהוא מנסה להמשיג את עצמו כיצור עצמאי בעולם, תוך הגנה הולמת המרככת את הכישלונות הבלתי נמנעים, נקראת עיקרון התסכול האופטימלי (קוהות, 1971). אנשי המקצוע תמימי דעים בקשר לחשיבות הענין: "כל הפסיכואנליטיקאים של תיאוריות התפתחותיות מסמנים את רגע התסכול כאירוע בו מתחילה בנייתם של מבנה האגו ושל תחושת האני דרך הפנמה של תכונות חשובות" (ג'ונסון, 1987).

ההיבדלות (הפסיכולוגים קוראים לשלב זה "ספרציה-אינדיבידואציה"), נמשכת מגיל חצי שנה ועד גיל 15 חודשים. שלב זה נפרש על פני שני תתי-שלבים וכולל הפנמה הדרגתית של פונקציות פסיכולוגיות מרכזיות כמו היכולת להרגע ללא סיוע חיצוני (self-soothing), ותחושת התינוק שהוא יכול לספק לעצמו חלק מהצרכים שלו (caregiving). תינוקות שונים יגיעו לשלב זה עם הטבעות נפשיות שונות מחצי השנה הראשונה לחייהם, ואלה יתבטאו בין השאר באתגרים טיפוסיים עמם יתמודד התינוק במהלך פיתוח תפיסתו את עצמו כפרט עם גבולות מוגדרים.

תת-השלב הראשון נקרא הבחנה. הוא מתחיל בגיל חצי שנה ונמשך עד גיל 10 חודשים. בשלב זה יש התפכחות מהסימביוזה עם ההורה המטפל העיקרי, אך הבנה זו היא הדרגתית, ובמובן מסוים התינוק עדיין חש את עצמו כחלק ממערכת גדולה יותר שכוללת הורה זה. במקרה האופטימלי של לידה קלה ושל סיפוק מלא של הצרכים בחודשיים הראשונים לחיים התגובה לזרים בשלב זה תהיה של סקרנות ופליאה, ללא חרדה. במקרה האופטימלי של סיפוק מלא של הצרכים בתקופת הסימביוזה שמתחילה בגיל חודשיים - לא תהיה כעת חרדת נטישה משמעותית. חשוב לציין שאלה מקרים לא טיפוסיים, ושלרוב באמצע שלב ההבחנה, באיזור גיל 8 חודשים, התינוק יעבור דרך שלב של התמודדות עם חוויות חרדה אלה מתחילת החיים, כפי שהן משתקפות בניסיונותיו העדכניים לשלוט על גורלו.

תת-השלב השני נקרא תרגול, והוא נמשך מגיל 10 חודשים ועד גיל 15 חודשים לערך. התינוק לומד ללכת, ולפרקים חווה אופוריה כתוצאה משדרוג יכולותיו. הוא עסוק הרבה בעצמו, לא לוקח כישלונות קשה מדי, וחוקר את העולם. חרדותיו שוככות במידה רבה. בעקבות סיום שלב זה מתחילה התמודדות בשלה יותר עם החיים – זהו שלב התפתחותי אחר, חדש. באופן טיפוסי, מנקודה זו ועד גיל שנתיים לערך הפעוט ינדוד בחזרה לקרבת אמו כדי להכיל את החוויה.

על אף שכניסה למסגרת תתכן בכל גיל, האפשרות שיש להורה המטפל העיקרי לתווך לתינוק את העולם בתת-שלב ההבחנה (עד גיל 10 חודשים לערך), דרך ליווי צמוד היא חשובה לחלק מהמשפחות וחשובה לחברה. מנגנוני הרווחה בארץ ובעולם מקדמים מגמה של אופציה לחופשות לידה ארוכות, ומגמה זו צפויה להמשך בעתיד הנראה לעין.

יובל רומיק

יובל רומיק | |רגוע מכדי לדאוג

מטפל אלטרנטיבי ומורה למדיטציה ולהילינג. מטפל באמצעות תריסר שיטות טיפול אלטרנטיביות במחלות פיזיות, במצבי חוסר איזון נפשי, ובאנשים שמעוניינים להאיץ את תהליך האבולוציה הטבעי של הנפש. בעל ניסיון בתהליכי איזון ושיקום של מגוון בעיות מורכבות כגון סרטן, אלצהיימר, פרקינסון, HIV, סכיזופרניה ופוסט-טראומה.

לאתר של יובל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ