כיצד טראומה שעובר התינוק בלידה עלולה לגרום להפרעת קשב

תיאוריית עבר גורסת כי הפרעת קשב עלולה להיגרם מדחיסת עצם באחורי הגולגולת של היילוד בעת הלידה. בשיטת הטיפול האלטרנטיבית קרניוסקראל יודעים לטפל בכך

יובל רומיק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תינוק
קרדיט: AP
יובל רומיק

כשהתינוק מגיח מתעלת הלידה עיניו פונות כלפי מטה. מעל ראשו, כנגד אחורי הגולגולת שלו, נמצאת עצם החיק (pubis) של האם. תיאוריה מהפכנית על נזק נוירו-קוגניטיבי לתינוק בשלב זה של הלידה נהגתה באמצע שנות השבעים. היא נוסחה על ידי אחד מענקי הרפואה האלטרנטיבית בעת המודרנית, אוונגליסט תרפיית הקרניוסקראל ד"ר ג'ון אפלדג'ר. התיאוריה גורסת שאם בשלבים האחרונים של תהליך הלידה התינוק נמשך או נשלף מתעלת הלידה בזווית כנגד עצם החיק של האם, כלומר בהטיה קלה כלפי מעלה (מבחינת התינוק: הטיה של הראש אחורה) - עצם האוקסיפוט שלו, העצם הגדולה באחורי הגולגולת, עשויה להידחס פנימה באופן מזערי. מנח דחוס זה של העצם, לפי אפלדג'ר, הוא טראומה לגוף שמספיקה כדי לגרום להפרעת קשב. הוא קומם עליו רופאים רבים עם הטענה. מבלי לקחת צד בדיון כה טעון בנוגע למקור הבעיה, נסביר פה את המודל שלו ומה כולל תהליך הריפוי שהציע לבעיה במבנה הגולגולת שזיהה.

אפלדג'ר חשב שלפחות בחלק מהמקרים שבהם עצם האוקסיפוט של הרך הנולד דחוסה, תתאפשר באופן טבעי הרפיה של שרירי הצוואר העמוקים בשעות ובימים הראשונים לחיי התינוק, ובעקבות כך הנזק יעלם מעצמו. במקרה של צורך בטיפול, הוא ציין ששליפה עדינה ומבוקרת החוצה של העצם תחזיר אותה למקומה בנקל. בפרט בגיל הרך פרוצדורה כזו תשיג תוצאות בתוך דקות ספורות בידי מטפל קרניוסקראל מיומן. בעקבות כך, הפרעת קשב הנובעת ממנח דחוס של האוקסיפוט תיעלם בהדרגה מהעולם. הוא קיווה שלאחיות חדר לידה יהיו המיומנויות הדרושות לכך בעתיד.

אפלדג'ר עשה שם לעצמו כשלקח סט טכניקות אוסטאופתיות (אוסטאופתיה היא טיפול גוף אלטרנטיבי המקובל כמקבילה האלטרנטיבית לכירופרקטיקה) משנות השלושים, בשם אוסטאופתיה קרניאלית, שעניינן היה איזון עצמות הגולגולת, העמיק את ההבנה בהן במסגרת עבודתו באוניברסיטת מישיגן, ולבסוף הפך אותן לשיטת טיפול עצמאית בשם תרפיית קרניוסקראל. השיטה נפוצה בהדרגה בעולם משנות השבעים, והיום יש מאות אלפי מטפלים מוסמכים, כולל בישראל. במקביל לתוכניות לימוד מעמיקות, קיימת גם הכשרה בסיסית בתרפיית קרניוסקראל שנמשכת ימים ספורים בלבד, והשיטה היא כלי טיפול מועיל ואפקטיבי בארגז הכלים של מטפלים רבים. כבר ברמת הסמכה בסיסית לומדים טכניקה לשחרור עצם האוקסיפוט. אני יכול להעיד ששליפת העצם הזו החוצה היא דבר שמתאפשר גם אצל אנשים מבוגרים (עשיתי זאת גם עם מטופלים בני תשעים). זאת על אף שדחיסת העצם מתקבעת עם השנים, ואצל אנשים מבוגרים שחרור שלה לוקח כמה שעות. כוונתי לומר: בסוג זה של הפרעת קשב, באם תיאוריה זו נכונה, ניתן לטפל באופן הולם גם באוכלוסיות מבוגרות.

נעמיק במודל המתאר את הבעיה כדלהלן. מתחת לעצם האוקסיפוט, לכיוון פנים הגולגולת, מצוי המוח הקטן. זהו המרכז המוטורי של המוח, שאחראי בין השאר על קואורדינציה, דיוק בתנועה ותזמון שלה. שיבוש קרניאלי באזור המוח הקטן - בפרט מנח דחוס מעט פנימה של עצם האוקסיפוט - עשוי להיות קשור לתפקוד לקוי של חלק חשוב זה של המוח, שיתבטא כהפרעת קשב. זוהי תיאוריה אפשרית אחת לקשר ההיפותטי בין עצם האוקסיפוט להפרעות קשב שעליו דיבר אפלדג'ר. בעבודתי עם הפרעות קשב בגישות אלטרנטיביות שונות, כאלה המייחסות אותן לטראומת לידה, ניכר היה שאצל חלק מהמטופלים שתיארו פחות "ניתוקים" בקשב ובקו המחשבה  הופיע שיפור משמעותי בקואורדינציה ואף במהירות התנועה, במקביל לשיפור ביכולת הריכוז. אפלדג'ר טען שבמקרה של עצם אוקסיפוט דחוסה, השיבוש במבנה הפאזל התלת-ממדי שהוא עצמות הגולגולת לא מאפשר זרימה בלתי מופרעת של דם באזור; ושהדבר יוצר האטה מטבולית במוח כי הוא מגביל את קצב הספיגה של נוזל מוחי-שדרתי מהמוח בחזרה לתוך הדם. הוא תיאר זאת כך:

"בבסיס הגולגולת יש שני פתחים הנקראים נקבי הצוואר (jugular foramina). דרכם יוצאים מהראש ורידים ושלושה מ-12 עצבי הגולגולת (עצבים היוצאים ישירות מהמוח ולא מעמוד השדרה). כשהאוקסיפוט תקועה פנימה, כיווץ של השרירים מצר את הנקבים הללו... דם בראש מתקשה לצאת דרכם. אין זרימה חופשית שלו".

אפלדג'ר טען שכיווץ שרירים זה הוא מצב כרוני שנועד להגן על האזור מדחיסת אוקסיפוט נוספת בהיווצרות הטראומה, שכן דבר זה עלול לסכן את החוליה הראשונה. יש בגופנו הרבה החזקות כרוניות של שרירים ("ספסטיות"), ולהרבה מהן אין לנו מודעות שכן חוויית הכאב הכרוני הובילה לעמעום הדרגתי של התחושה במקום. התודעה לא יודעת מה לעשות עם כאב כרוני. להתעסק עם מקום שתמיד כואב זה לא נעים. לפיכך, כשמתאפשר לה - התודעה מדחיקה. היא נסוגה בהדרגה ממקומות ספסטיים, ואלה נותרים כנקודות עיוורות בחוויית הגוף שלנו.

אחורי הגולגולת
אחורי הגולגולתצילום: הידיאה המאנו

בטיפול קרניוסקראל, שהרבה ממנו עוסק באיזון עצמות הגולגולת אלה כנגד אלה וביצירת סימטריה במנח שלהן אלה כנגד אלה, המטפל לא יסתפק בלאפשר לעצם להחליק חזרה החוצה למקומה הנכון. בדומה לטיפול קרניוסקראל בטראומת צליפת שוט שנגרמה בתאונת דרכים, חלק מהטיפול כולל גם חישה לפרטי פרטים של ההחזקות הקשורות לכיווץ המגונן שאירע בזמן הטראומה, שאותן המטפל ממיס בעדינות ובהדרגה. המטפל ישחרר, יאריך ויפרוס את ריקמת החיבור המעוכה באזור ויפריד יריעות רקמה דבוקות אלה מאלה. התחושה בסיבי השריר תחזור והם יחדלו להיות נוקשים וקפואים, ויתירו לגולגולת כולה לנוע מספר מילימטרים אחורה, למנח מדויק יותר של הראש על הצוואר.

יש אפקטים רבים ושונים שראיתי לאחר שנראה שהפרעת קשב נעלמה בטיפול. אחד המעניינים שבהם הוא הופעת היכולת לעקוב אחרי כמה שיחות בו-זמנית בחדר עמוס אנשים, לפליאתו של המטופל. אך החשיבות העיקרית היא כמובן במשימות שגרתיות הדורשות ריכוז. אפקטיביות ואיכות חיים משופרת הן הרי המוטיבציה לטיפול.  אפלדג'ר תיאר את אפקט הליבה שראה כך:

"היו לנו מבוגרים שהתלוננו על חוסר יכולת להתרכז... הם היו צריכים לקרוע לעצמם את הצורה כדי לקרוא עמוד ברציפות. אתה מוצא את המקום שתקוע, מתקן אותו, ולמחרת הם קוראים ספר בניחותא".

יובל רומיק | |רגוע מכדי לדאוג

מטפל אלטרנטיבי ומורה למדיטציה ולהילינג. מטפל באמצעות תריסר שיטות טיפול אלטרנטיביות במחלות פיזיות, במצבי חוסר איזון נפשי, ובאנשים שמעוניינים להאיץ את תהליך האבולוציה הטבעי של הנפש. בעל ניסיון בתהליכי איזון ושיקום של מגוון בעיות מורכבות כגון סרטן, אלצהיימר, פרקינסון, HIV, סכיזופרניה ופוסט-טראומה.

לאתר של יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ