כיצד השמדת יערות עלולה לפגוע בבריאות האדם ובסביבה - ריאה ירוקה - הבלוג של זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד השמדת יערות עלולה לפגוע בבריאות האדם ובסביבה

מחקר חדש מאשר: התפרצות האבולה באפריקה קשורה לבירוא יערות. כך מתגלה דרך אפשרית חדשה לחזות התפרצויות של המחלה

תגובות
יער גשם בפארה, ברזיל
בלומברג

רחלי ווקס, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

שורות על גבי שורות של קברים שממלאות שדות במערב אפריקה ניצבות להן כעדות אילמת להתפרצות הקטלנית מכולן של מחלת האבולה, שהשתוללה באזור בשנים 2016-2014 וגבתה את חייהם של למעלה מ-11 אלף איש. באותם ימים אנשי הצוותים הרפואיים, ששלחו ממשלות מהעולם (ובהן גם ישראל), עטופים מכף רגל ועד ראש בציוד מגן נגד המחלה הקטלנית, הגיעו לכפרים ולערים שנפגעו. הם שלחו לבידוד ילדים ומבוגרים שבני משפחתם חלו ומתו, לקחו גופות לקבורה בטוחה למול צרחות האבל והמחאה של קרוביהם, וניסו לעשות כל מה שיכלו במדינות שמערכות הבריאות הרעועות שלהן קרסו במהרה.

התפרצות אבולה מתחילה בדרך כלל ממגע של אדם עם גופה של חיה נגועה, לרוב בקהילות כפריות מרוחקות. מנגנון ההעברה המדויק של המחלה מבעלי חיים לאדם אינו ברור לגמרי, אך חוקרים סבורים שגורם עיקרי שקשור להפצתה הוא עטלפי פירות - ושהחיה מחוסנת בפני המחלה אבל עלולה להעביר אותה לבני אדם. קיימות עדויות לכך שגם מינים אחרים עלולים להיות מעורבים בהעברת הנגיף, כמו מכרסמים, אנטילופות וקופים.

על פי השערתם של חוקרים, ייתכן שכאשר נהרסת סביבתם הטבעית של עטלפי הפירות – היערות - הם מוצאים את דרכם אל מקומות יישוב אנושיים בחיפוש אחר מזון. במצב זה חלה עלייה משמעותית באינטראקציה של בני האדם עם בעלי החיים שמעורבים בהעברת המחלה. ממצאים שהתגלו לאחרונה ממחישים את עוצמת הקשר בין כריתת היערות לבין אבולה, וכך חושפים דרך אפשרית חדשה לחזות התפרצויות של המחלה.

כריתה קטלנית

במחקר שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports נבדק אגן הקונגו, יער גשם טרופי שמשתרע על פני שטחים נרחבים במרכז ובמערב אפריקה. החוקרים בדקו 27 אתרים מיושבים שבהם התחילה התפרצות של אבולה, וכן 280 אתרים מיושבים אקראיים באותו אזור שלא היתה בהם התפרצות של אבולה. החוקרים בדקו באמצעות תמונות לוויין את נתוני בירוא היערות באזורים אלה בשנים 2014-2001, ובכל פעם נבדק בירוא היערות ברדיוס של 20 קילומטר מהאתר המיושב; ציידים בדרך כלל מתרחקים כ-20 קילומטר מכפריהם, כלומר שהשטח שנבדק הוא זה שאם מצויים בו בעלי חיים שנושאים את הנגיף, בני האדם עלולים היו להיתקל בהם.

בירוא יערות, תהליך שבו בני אדם כורתים או שורפים עצי יער רבים, הוא תופעה חמורה שבעטייה הושמדו עד היום יותר ממחצית משטחי יערות הגשם בעולם, בעיקר לצורכי חקלאות, שימוש בעץ וגידול בקר. בעבר נמצא קשר בין בירוא יערות במערב אפריקה לבין התפרצויות של אבולה, אך החוקרים במחקר החדש מוסיפים למשוואה את ממד הזמן, ומראים שקיים קשר חזק מאוד בין אובדן יער להתפרצות אבולה באותו אזור שנתיים מאוחר יותר. הקשר היה החזק ביותר ביערות שהיו הצפופים ביותר, ושגובה העצים בהם היה 5-19 מטרים.

חשוב להדגיש שאין מדובר בקשר סיבתי בהכרח. כלומר אין כרגע הוכחה שבירוא היערות הוא הגורם הישיר והבלעדי להתפרצויות האבולה. עם זאת, למידע זה חשיבות רבה, וידע מוקדם על האפשרות של התפרצות המחלה באזור מסוים יאפשר לממשלות להקצות משאבים לטובת ההגנה על תושביו.

אבולה היא מחלה נגיפית שגורמת לדימום חמור. כ-50 אחוז מהלוקים במחלה מתים, בדרך כלל בתוך כמה ימים, וכיום לא קיימת לה תרופה. אף כי ארגון הבריאות העולמי ניסה בהצלחה חיסון למחלה ב-2015. המחלה התגלתה לראשונה בשנת 1976, והתפרצויותיה הראשונות התרחשו בכפרים נידחים במרכז אפריקה, בקרבת יערות גשם טרופיים. המחלה מידבקת מאוד, אפילו לאחר המוות. היא עוברת מאדם לאדם דרך הפרשות, ולכן רבים מהנדבקים הם בני משפחתו של החולה, שמטפלים בו, וכן אנשי הצוותים הרפואיים. אבולה אינה המחלה היחידה שנמצאה קשורה לבירוא היערות, ומחלות אחרות כאלו הן בין השאר מלריה וקדחת דנגי.

חקלאות במקום עצים

מגפת האבולה מצטרפת לרשימת מתארכת והולכת של נזק שנגרם בשל בירוא היערות בעולם. "בירוא היערות גורם לנזקים עצומים", אומר פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה-מכללת אורנים. בירוא יערות גורם לאובדן מינים רבים, שנעלמים כשסביבת המחייה שלהם נעלמת; כ-80 אחוז מהמינים היבשתיים בכדור הארץ חיים ביערות. היעדרם של עצים שיחזיקו את הקרקע גורם פעמים רבות לסחף קרקעות. הסחף פוגע גם במקורות המים ועלול לזהם אותם. "בירוא היערות גורם לשיטפונות, לשינוי בממטרי גשמים, ועשוי לגרום לירידה בקיבוע פחמן", אומר שיינס. כלומר, היעלמותם של העצים שמשתמשים בפחמן דו-חמצני לצורך צמיחתם והישרדותם מצמצמת את יכולתם של היערות לקלוט פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. וכך בעקיפין היא גורמת להגדלת ריכוז גז החממה הזה באוויר ולהחמרת תופעת ההתחממות הגלובלית.

הסיבה העיקרית לבירוא יערות היא צורך בקרקעות לחקלאות. שטחי יערות רבים מבוראים במערב אפריקה על מנת לגדל על אדמותיהם עצי דקלים לצורך הפקת שמן ועצי קקאו. ולכן, כשמדברים על הפסקת בירוא היערות, אי אפשר להתעלם מהאוכלוסיות שתלויות בחקלאות לצורך הישרדותן. "העניין העיקרי הוא למצוא סוגי חקלאות שלא צריך לברא יערות בשבילם, לעשות את החקלאות יעילה יותר ולהיות יעילים יותר באותן אדמות שכבר קיימות", מסכם שיינס. "צריך להיות ברור כיום שהעולם חייב למצוא כל דרך כדי לעצור את בירוא היערות, כי אנחנו מידרדרים למקומות שלא נוכל לצאת מהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות