האם יש קשר בין הכחדת בעלי חיים לבין עלייה בהעברת מחלות לבני אדם? - ריאה ירוקה - הבלוג של זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם יש קשר בין הכחדת בעלי חיים לבין עלייה בהעברת מחלות לבני אדם?

בעשורים האחרונים מתרחשת הכחדה מתמשכת של מיני בעלי חיים שלצדה ניכרת עלייה בהתפרצות מחלות המועברות מחיות לבני אדם. מחקרים מהשנים האחרונות מוצאים קשר בין הדברים

תגובות
שפן סלע
harles J. Sharp, Wikipedia

רן בן מיכאל, זווית

באחרונה עלו לכותרות שלוש מחלות המועברות מבעלי חיים לבני אדם: עכברת (לפטוספירוזיס) שבה לקו מטיילים שנחשפו לחיידק מחולל המחלה במקורות מים מזוהמים בהפרשות בעלי חיים, לישמניה (שושנת יריחו) שמקורה בהתרבות שפני סלע הנושאים את הטפיל שגורם למחלה, וקדחת מערב הנילוס שלפי נתוני משרד הבריאות התפרצותה בקיץ האחרון קשה יותר מאשר בשנים הקודמות.

לעלייה בשכיחותן של מחלות אלה יש סיבות שונות, מתנאי תברואה לקויים ועד לשינויים בהרגלי התזונה של נשאי המחלה. אך גם אם העדכונים על התפרצויות אלה נדמים בלתי תלוי, נראה שאפשר להוסיף לגורמי המחלות גם שינויים סביבתיים. לדוגמה, במקרה העכברת אפשר להצביע על כך ששינוי האקלים עיצב את התנאים הסביבתיים בצפון הארץ כך שהם אפשרו את התפרצותה בצפון הארץ.

גורם נוסף לעלייה בהופעתן של מחלות מסוכנות הוא הפגיעה במגוון הביולוגי, שהוא כלל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, על שפע המינים שבהם ויחסי הגומלין ביניהם. בעשורים האחרונים נראה שהמגוון הביולוגי הולך ומצטמצם מסביב לעולם, ותוצאותיו של צמצום זה ניכרות גם בישראל.

עכברת אינה רק מקרה מצער עבור כמה עשרות חולים, שאולי לא יחזור על עצמו אם תימנע גישת בעלי חיים לנחלים מתוירים. היא גם תוצר של תהליכים סביבתיים רחבי היקף, וההתמודדות עמה צריכה לכלול שינויים עמוקים וארוכי טווח, בהם שמירת טבע הגנה על המגוון הביולוגי וניהול מושכל של אוכלוסיות המינים.

ההכחדה הקשה ביותר במיליוני השנים האחרונות

צמצום המגוון הביולוגי העולמי ניכר בכל המשתנים שלפיהם הוא מוגדר: מספר המינים, גודל האוכלוסיות שלהם, המגוון הגנטי בתוך האוכלוסיות (כלומר השונות בין הפרטים באוכלוסייה) ואזורי התפוצה של כל מין. היעלמות המינים ב-100 השנים האחרונות מתרחשת בקצב גבוה פי 100 מזה שבמיליוני השנים שקדמו להן. לכן, חוקרים מכנים את התופעה הזו ההכחדה השישית. בחמשת אירועי ההכחדה הקודמים – האחרון שבהם התרחש לפני כ-65 מיליון שנים, שאז נעלמו הדינוזאורים – צירוף של אירועים גיאולוגיים או אקלימיים הוביל להיעלמותם של עד 96% מהמינים. הפעם, השינוי מתקדם בקצב מהיר במיוחד בגלל פעילותו של מין אחד, הוא המין האנושי.

היעלמות המינים נגרמת בשל קיטוע של בתי גידול והריסתם לטובת חקלאות או פיתוח עירוני ותעשייתי, זיהום מסוגים שונים (אוויר, מים, רעש ואור), מעבר של מינים פולשים, שינוי האקלים וניצול יתר, שפירושו ציד או דיג למטרות מאכל וסחר. מדד החיים על פני כדור הארץ מצא ירידה של יותר מ-50% באוכלוסיותם של אלפי מיני חולייתנים המושפעים ממגמות אלו.

אישה וכבש
ohen Redman, Unsplash

הידלדלות האוכלוסיות והיעלמות המינים פוגעות בתפקודן של מערכות אקולוגיות שתפקידן לספק מוצרים ושירותים חיוניים לעצם החיים האנושיים ולרווחתם של בני האדם כמו מזון, תרופות, טיהור מים, חומרי בנייה ומקורות אנרגיה. המגוון הביולוגי הוא חלק ממנגנון התחזוקה של המערכות האקולוגיות, והכחדת מינים פוגעת באספקת השירותים האלה. התוצאה היא השפעה שלילית על השלוֹמוּת (wellbeing) של בני האדם.

בריאות אישית וציבורית היא רכיב עיקרי של הרווחה אנושית, ועניין זה משתקף בהוצאות הבריאות של מדינות כחלק יחסי מהתל"ג (תוצר לאומי גולמי) או מהכנסותיהן. חוסנן של מערכות אקולוגיות משפיע על הבריאות האישית באמצעות צמצום החשיפה לתחלואה, לדוגמה הסיכון לחלות בשל זיהום אוויר, ואבטחת חיים בריאים, למשל באמצעות קרבה לטבע.

חוסן זה משליך גם על בריאות הציבור. דוגמה לכך היא מיתון השפעתם של אסונות טבע או האטת העברת מחלות. קשרים מסוימים בין מערכות אקולוגיות ובריאות, למשל זמינות של תזונה מגוונת, מוכרים יותר ומובנים בצורה אינטואיטיבית. הקשר בין מצב המגוון הביולוגי לבין נושאים אחרים, כמו מחלות מדבקות, מובן מעט פחות.

מחלוקת לגבי אופי הקשר

מחלות זואונוטיות הן מחלות מידבקות המועברות בין מינים, והכוונה היא לרוב למחלה המועברת מבעלי חיים לבני אדם. יותר מ-60% מכל המחלות המוכרות, וכשלושה רבעים מהמחלות החדשות שהתגלו או זוהו בשנים האחרונות, הן זואונוטיות. הגורם מחולל המחלה יכול להיות חיידקים, נגיפים, טפילים או פטריות. אלה מועברים מהמין המארח במגע ישיר כמו נשיכה במקרה של כלבת, מגע לא ישיר כמו מקורות מים שזוהמו בהפרשות של בעלי חיים, גורם מתווך דוגמת יתוש המעביר את קדחת מערב הנילוס, או צריכה, למשל אכילת ביצים נגועות בסלמונלה.

בשנים האחרונות, חוקרים בקהילה המדעית העוסקת באקולוגיה של מחלות עמדו על הקשר בין הצטמצמות המגוון הביולוגי לבין העלייה בשכיחותן של מחלות מידבקות אך הם חלוקים לגבי אופיו של קשר זה. ניתוח מקיף של המחקר בתחום הראה שככל שהמגוון גדול יותר, כך מתקיימת הגנה טובה יותר עבור בני האדם מפני מחוללי המחלות. אחת הסיבות לכך היא אפקט הדילול (dilution), כלומר שכיחות ההדבקה בקרב בני אדם יורדת כשנשא המחלה יכול לבוא במגע עם מינים אחרים שנעשים לנשאים חלופיים.

עם זאת, מחקרים אחרים הצביעו על כך שלריבוי המינים יש דווקא אפקט העצמה (amplification) משום שליותר מינים וליותר פרטים של כל מין יש פוטנציאל להיות נשאים, וכך עולה שרידותו של מחולל המחלה. מחקר שפורסם באחרונה במגזין המדעי PNAS מראה שההכרעה בין הגישות אינה פשוטה, מה שאומר שאין אפשרות להחליט אם למגוון הביולוגי יש השפעה מחלישה או השפעה מעצימה על העברת מחלות.

בכל מקרה, מרבית העדויות והניתוחים המדעיים מצביעים על כך שיש קשר בין שמירה על מצבן הטוב של מערכות אקולוגיות ותפקודן התקין לבין מניעת מחלות מדבקות, וששמירת טבע היא כלי רצוי באסטרטגיה כללית למיתון הפצת מחלות ולהגדלת הרווחה האנושית.

הפתרון: לחשוב מורכב

הגדלת הסיכון של חשיפה למחלות זואונוטיות והעלייה בשכיחותן היא פעמים רבות תוצר של שינויים סביבתיים. חשיבה על מחלות היא לעתים חד כיוונית: זיהוי המחלה (עכברת), טיפול בחולים (תרופות, בידוד) ומענה נקודתי (מניעת גישה לנחלים, הזרמת מים נקיים). לעומת זאת, חשיבה הוליסטית, בסדרי גודל של מערכות אקולוגיות, מאפשרת לחשוף קשרים מורכבים והשפעות נרחבות יותר ומציבה את ההתפרצויות הנקודתיות בהקשרן הרחב. תפיסה זו קרויה אקו-אפידמיולוגיה, והיא מבקשת לזהות את הקשרים שבין שינויים סביבתיים עולמיים לבין בריאות הציבור ולהציע דרכי התמודדות עם ההשלכות.

הנדבך הראשון בהתמודדות כזו הוא תכנית ניטור של מחוללי המחלה ושל נשאיהן. "צעד נרחב יותר הוא שיתוף פעולה בין-משרדי בפיתוח מדיניות כוללת", מסביר ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים. "בשנים האחרונות רט"ג משתפת פעולה עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ועם האגף לבריאות הציבור במשרד הבריאות ביישומה של התכנית הרב תחומית one health. תכנית זו פועלת בכמה ארצות כדי לטפל בתלות ההדדית שבין בריאות האדם לבריאותן של חיות, גם אלו שבטבע וגם אלו שהאדם מגדל לצורכי מזון או כחיות מחמד. אף שאלה צעדי ניטור ראשונים, שיתוף הפעולה והראייה הרוחבית חיוניים להתמודדות עם מעבר נשאים לאורך שרשרת המזון".   

הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#