עונת האלצהיימר: הקשר בין עונות השנה לבין תפקוד קוגניטיבי - ריאה ירוקה - הבלוג של זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עונת האלצהיימר: הקשר בין עונות השנה לבין תפקוד קוגניטיבי

מחקר חדש מצא שהמיומנויות הקוגניטיביות של חולי אלצהיימר טובות יותר בקיץ ובסתיו בהשוואה ליכולותיהם בחורף ובאביב

תגובות
איש זקן יושב על ספסל לקראת השקיעה
Huy Phan/Unsplash

ד"ר אביעד הדר, זווית

מחלת האלצהיימר היא הסיבה הנפוצה ביותר לדמנציה והיא פוגעת בעיקר במבוגרים מעל גיל 65. זוהי מחלה פרוגרסיבית שבה נזקים מיקרוסקופיים במוח גורמים לליקויים בזיכרון, בחשיבה ובהתנהגות המתפתחים לאורך זמן רב.

עם העלייה בתוחלת החיים ניכרת בעשורים האחרונים גם עלייה דרמטית בשכיחות האלצהיימר באוכלוסייה, ולפי הערכות לוקים בה בין 150 ל-200 אלף איש ואישה בישראל. התסמינים הראשונים של המחלה הם אובדן זיכרון ופגיעה ביכולת החשיבה וההתמצאות, ובהדרגה מתווספים להם אובדן היכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה, הופעת שינויים התנהגותיים ובסופו של התהליך חוסר תפקוד.

כמו במחלות רבות, וביתר שאת בתחום הפסיכיאטרי, לעונות השנה יש השפעה משמעותית על עוצמת התסמינים. במחקר חדש, שהתפרסם באחרונה בכתב העת היוקרתי PLOS Medicine, הראתה קבוצת רופאים וחוקרים מאוניברסיטת טורונטו שבקנדה כיצד חולי אלצהיימר מציגים בעקביות מיומנויות קוגניטיביות טובות יותר בסוף הקיץ ובסתיו מאשר בחורף ובאביב.

כמו להיות צעיר יותר בחמש שנים

קצה החוט של החוקרים היו מחקרים קודמים שמצאו קשר בין העונה לבין מצב ההכרה הכללי בקרב מבוגרים ללא קשר ישיר לאלצהיימר. במחקר הנוכחית ניתחו החוקרים את נתוניהם של 3,353 אנשים הרשומים בשלושה מחקרים שונים בארצות הברית, בקנדה ובצרפת בשנים 2017-1994. המשתתפים עברו אבחון נוירופסיכולוגי, שמטרתו לברר את הביטוי ההתנהגותי של ליקויים במוח. אצל כ-15% מהם נבדקו גם רמות חלבונים וביטוי של גנים הקשורים למחלת האלצהיימר בנוזלי המוח והשדרה וברקמת המוח.

החוקרים מצאו שהתפקוד הקוגניטיבי הממוצע שנבדק במבחנים השונים היה גבוה יותר בחודשים יולי-דצמבר (קיץ/סתיו) מאשר בחודשים ינואר-יוני (חורף/אביב). ההבדל בין העונות היה שווה ערך ל-4.8 שנים, כלומר בעונות הטובות החולים תפקדו בממוצע כאילו היו כמעט חמש שנים צעירים יותר. מבחינת הסיכויים לענות על הקריטריונים האבחנתיים לליקוי קוגניטיבי או לדמנציה בקרב האוכלוסייה שנבדקה, נמצא שהם היו גבוהים יותר בחורף ובאביב מאשר בקיץ ובסתיו.

הקשר בין העונה לבין התפקוד הקוגניטיבי נשאר משמעותי גם כשהחוקרים נטרלו גורמים אחרים שיכולים לגרום להבדל בין העונות כמו דיכאון, שעות שינה, פעילות גופנית ותפקוד בלוטת התריס (שנתון לשינויים עונתיים).

החוקרים לא הסתפקו בנתונים ההתנהגותיים ומצאו גם קשר בין חילופי העונות ובין רמות החלבונים וביטוי הגנים הקשורים לאלצהיימר בנוזל וברקמת המוח. השפעה ניכרת של העונות נרשמה בריכוז בטא עמילואיד, חלבון שמצטבר בתאי המוח ופוגע בהם במחלת אלצהיימר, וגם בשעתוק רב יותר של הגנים הקשורים במחלה.

שני גברים מבוגרים משחקים שחמט
Val Vesa/Unsplash

הביצועים הקוגניטיביים טובים יותר בראשית הקיץ

"קיומן של תבניות עונתיות בתחלואת נפש אינו מפתיע", מסביר ד"ר שחר רובינזון, פסיכיאטר מומחה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ומתמחה בבריאות הציבור. "התופעה המוכרת ביותר היא דיכאון עונתי, אבל כמו שהחוקרים ציינו אנו יודעים שגם באנשים בריאים הביצועים הקוגניטיביים במטלות ריכוז וזיכרון, שנפגעות באלצהיימר, טובים יותר בשיא הקיץ ובראשית הסתיו".

אלא ששינוי האקלים העולמי מחולל תמורות באופיין של עונות השנה, דבר שכבר משפיע על מנגנונים מחזוריים בטבע כגון נדידת ציפורים ופריחת עצים מסוימים. כיצד הוא ישפיע על חולי אלצהיימר ועל הלוקים במחלות פסיכיאטריות המושפעות משינוי האקלים? לדברי רובינזון, לשינוי האקלים לא תהיה השפעה: "אם מתקרבים מספיק לקוטב, כלומר לאזורים שבהם אין הבדל בין יום ללילה בשיא העונה, האפקט לא רק שנעלם אלא אף מתהפך, מה שמרמז שהמנגנון קשור כנראה יותר למחזור הצירקדיאני (מחזור היום והלילה) מאשר לטמפרטורות או לכמות האור", הוא מסביר.

"גם בדמנציה שהגורם לה הוא אלצהיימר, מחזור היום והלילה הוא הבסיס לתופעה המוכרת כ'תסמונת שקיעת השמש', שמשמעותה הידרדרות בתסמיני המחלה לקראת דמדומי הערב. בהקשר זה, מעניין לציין גם שעל פי נתוני משרד הבריאות, בישראל שכיחות האלצהיימר נמוכה יחסית בהשוואה לרוב המדינות האירופאיות".

הפרעות בוויסות הרגשי

המקצב הביולוגי הפנימי של הגוף שלנו מנוהל, בין היתר, על ידי השעון הצירקדיאני שהוא מעין מונה זמן פנימי עם זמן מחזור שקרוב לזמן סיבוב כדור הארץ סביב השמש. הקוצב הזה עמיד למדי בפני שינויים רבים, אבל הוא מגיב להשפעות סביבתיות, עובר תיאום עמן ומשתנה בהתאם להן. ואכן, בכמה מחקרים נמצא שאחד הגורמים הסביבתיים שמשפיעים עליו משמעותית הוא חשיפה לאור מלאכותי שמקורו בתאורה חשמלית כגון תאורת רחוב ומסכי טלפון, טלוויזיה ומחשב.

בשנה שעברה התפרסם מאמר סקירה בכתב העת Nature ובו הודגם כיצד חשיפה לאור מלאכותי משבשת את המחזור הצירקדיאני וגורמת להפרעות בוויסות הרגשי, שהוא עדין במיוחד אצל חולי אלצהיימר, באמצעות שינויים בפעילות המוח ובעיצוב הקשרים במוח. בהתאם לכך, ייתכן שההשפעה הסביבתית של התאורה המלאכותית על המחזור הצירקדיאני של חולי אלצהיימר יכולה להיות משמעותית יותר בגלל השינויים העונתיים במחזור היום והלילה. בשנת 2017 התפרסמו מסקנותיה של ועדת מומחים שקבעו שזיהום אור פוגע בבריאות הציבור ובבריאותה של המערכת האקולוגית. הוועדה המליצה על שורת צעדים לצמצומו של זיהום האור בסביבה העירונית ובסביבה הטבעית.

החוקרים הקנדים הסיקו שכדאי להקצות משאבים לאבחון דמנציה ולטיפול בה בחורף ובאביב, עונות שבהן יכולות החשיבה והריכוז של החולים הן הגרועות ביותר, על מנת לאפשר אבחון מוקדם וקבלת תמיכה מתאימה. הם מקווים שהבנה מעמיקה יותר של השפעת הקיץ על ביטוי המחלה תסייע לפיתוח אפשרויות טיפול חדשות באלצהיימר.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#