לידה באור אחר: השפעותיו של האור על האם והיילוד - ריאה ירוקה - הארץ

לידה באור אחר: השפעותיו של האור על האם והיילוד

חשיפה מוגברת לתאורה מלאכותית גורמת להפרעות שינה, שעלולות להשפיע על מהלכם התקין של ההיריון והלידה. האם אפשר להימנע מחשיפה כזו, או לפחות לצמצם את נזקיה?

לוגו זווית
זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שביל החלב, תצפית בנברסקה
לוגו זווית
זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

שי שטקלר, זווית

אנחנו אולי לא מודעים לכך בחיי היומיום, אך סיבוב כדור הארץ סביב צירו אחת ל-24 שעות קובע במידה רבה את המחזוריות של חיינו ושל היצורים החיים סביבנו. בתהליך של הסתגלות לחיים בסביבה המשתנה במחזוריות קבועה התפתח אצל כמעט כל היצורים החיים שעון פנימי הקוצב את כל תפקודיהם, בהם מחזורי השינה והערות וטמפרטורת הגוף, למחזורים שאורכם 24 שעות בקירוב.

אך המחזורים הטבעיים הללו, שעיצבו את קצב פעילות האדם בעולם במשך מיליוני שנים, מתחילים להשתבש. בעשורים האחרונים גוברת החשיפה של בני האדם לשעות רבות יותר של תאורה מלאכותית, תהליך שמוביל לירידה בהפרשת ההורמון מלטונין ומתבטא בהפרעות שינה ובשעות שינה מעטות. מלבד התאורה המלאכותית שאליה נחשף האדם בביתו, גם תאורה חיצונית, בעיקר באזורים עירוניים, משפיעה על השעון הביולוגי.

כיום ידוע שיש קשר בין רמת החשיפה לתאורה מלאכותית ולהרכב האור של אותה תאורה (התגברות השימוש באור הלבן-כחול על חשבון האור הצהוב-כתום, והעלייה בשימוש בתאורה מרצדת) לבין שיבושים בתפקוד השעון הביולוגי, שעלולים להתבטא בתחלואה. כעת, מחקר חדש מראה כיצד חשיפה לתאורה מלאכותית יכולה לפגוע באיכות השינה של נשים במהלך ההיריון, וכתוצאה מכך מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת.

סמארטפון

לא רואים את הכוכבים

המחקר מצטרף לקבוצה גדלה והולכת של מחקרים הממחישים את הסכנה הבריאותית בתופעה החדשה יחסית, שזכתה זה מכבר לכינוי "זיהום אור". זיהום אור הוא סך כל ההשפעות השליליות של תאורה מלאכותית, והמונח מתייחס לכמה רכיבים של האור: עוצמה, ספקטרום (רצף הצבעים הנוצרים משבירת קרני האור. לתאורה מלאכותית יש טווח צר יותר של אורכי גל מאשר לאור הטבעי), וגם הבהוב וריצוד.

זיהום אור חודר ליותר ויותר מקומות בעולם עקב ההיקף הנרחב של התשתיות העירוניות על פני כדור הארץ והשימוש בגופי תאורה ובאמצעי תאורה שמאפשרים זליגת אור משמעותית אל מחוץ לאזור שאותו הם נועדו להאיר. צוות מומחי סביבה פרסם בשנת 2017 הערכה שמטרתה לאמוד את השפעותיה של התאורה המלאכותית על שמי הלילה, ותוצאות הסקירה היו שישנה חשיפה לזיהום אור של 18.7% משטחי הקרקע העולמיים. בחינת כמות האור שנצפה בתמונות לוויין הראתה ש-11.4% משטחי הקרקע ו-0.2% מהשטחים הימיים על פני כדור הארץ מוארים, וכן שהיקף הזיהום נמצא בתהליך התרחבות של כ-6% לשנה בממוצע.

זיהום שמי הלילה אינו מוגבל רק למדינות מפותחות, שבהן קיימות תשתיות עירוניות ותשתיות תחבורה מוארות באזורים נרחבים אלא זוהי תופעה המתרחשת בקנה מידה עולמי ומשפיעה על כל מדינה כמעט. הזיהום חריף במיוחד בארצות הברית, באירופה וביפן: נכון לשנים 1996–1997, יותר מ-99% מאוכלוסיית ארה"ב והאיחוד האירופי וכשני שלישים מאוכלוסיית העולם התגוררו בשטחים שבהם שמי הלילה מוארים מעל הסף המוגדר כזיהום אור.

במרכז ישראל קשה לזהות אזורים שאינם סובלים מזיהום אור, וגם האזורים שאינם עירוניים בדרום הארץ סובלים מקיטוע של מקורות זיהום אור נרחבים. עוצמת התאורה בשטחים הפתוחים בישראל בכלל, ובשמורות הטבע בפרט, עולה עם הזמן. בדרום הארץ קיימת השפעה מכרעת של אתרים מוארים בסביבה מבודדת על זיהום האור, כדוגמת מפעלי הפוספטים. חריגה וייחודית בנוף המואר שלנו היא "שמורת האור" במכתש רמון, שזכתה בשנת 2017 בתואר "שמורת אור כוכבים בינלאומית" במהלך שמכיר בייחודיותו של האתר החשוך ובחשיבות על שמירת שמי הלילה באתרי הטבע בישראל.

"זיהום אור הוא זיהום סביבתי בדיוק כמו זיהומים אחרים מוכרים יותר, למשל זיהום אוויר וזיהום מים, והשפעותיו הן בעיקר על הטבע אך גם על בני האדם ועל בריאותם", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה ומנהלת הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. 

זיהום אור משפיע על בעלי החיים, בעיקר על אלו שנעים בלילה וצדים בלילה. בתנאי זיהום אור, למשל, יש חיות שיכולות לצוד בקלות רבה יותר בעזרת התאורה שמאירה את הטרף שלהן. לעומת זאת, ישנם בעלי חיים שמתקשים לצוד מפני שהטרף רואה אותם טוב יותר. התופעות הללו משנות את אופן ההתנהגות של בעלי החיים בסביבת המחייה שלהם, ויש לכך השפעה על כלל המערכת האקולוגית.

הפגיעה האקולוגית לא נגמרת ביבשה. אלמוגים, למשל, מסנכרנים את הרבייה שלהם באמצעות אור הירח. לכן תאורה מלאכותית מהחוף, מתשתיות ימיות ומתחבורה ימית פוגעת במאמצי הרבייה שלהם. צבות ים נמנעות מלהטיל ביצים בחופים המוארים בתאורה מלאכותית, וכך מתמעטים האזורים הפוטנציאליים לרבייה. כשצבי הים הקטנים בוקעים הם מכוונים את עצמם לים, אך כאשר סביבת החוף מוארת הם נמשכים לאור ולא לקצף הגלים.

"להפוך את עבודת המשמרות לפחות מסוכנת"

רוב המחקרים בנוגע להשפעת זיהום האור על האדם בעבר בדקו זאת לגבי עובדי משמרות. כמה מחקרים מצאו סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד בקרב אחיות שעבדו שלוש משמרות לילה בחודש במשך שנים רבות (30 שנים ויותר). מחקרים אחרים מצאו מתאם דומה (אם כי מעט פחות מובהק) גם לסרטן המעי הגס אצל אחיות שעבדו במשמרות לילה במשך 15 שנים ויותר.

"אמנם עובדי המשמרות מתוגמלים בשכרם על העבודה בשעות הלילה, אולם הם משלמים על כך בבריאותם", אומרת אולנובסקי. "הקשר בין עבודת לילה לבין בריאות הוכח חד משמעית, ועל המעסיקים (בתי החולים, מפעלים גדולים והמדינה) לקחת אחריות על עובדיהם ולבדוק כיצד אפשר להפוך את עבודת המשמרות למעט פחות מסוכנת מבחינת החשיפה לתאורה בשעות הלילה".

תאורה מלאכותית

בעוד שההשפעה הישירה של עבודה בשעות הלילה על בריאות העובדים הודגמה בשורה של מחקרים לאורך השנים, הרי שההשפעה של חשיפה מתמשכת לאור מלאכותי בחיי היומיום רק מתבררת. אחד המחקרים המעניינים בנושא נעשה בישראל ואסף מידע לגבי עוצמת התאורה הסביבתית ב-147 ריכוזי אוכלוסייה באמצעות צילומי לוויין. המחקר מצא שנשים החיות בסביבה מוארת יותר נמצאות בסיכון  גבוה ב-73% לפתח סרטן שד בהשוואה לאלו החיות בסביבה חשוכה יותר.

בשורה של מחקרים, נמצא קשר בין הפרעות בשינה ובין לידה מוקדמת. מחקר שפורסם בשנה שעברה ונעשה בכמה בתי חולים בסין בהשתתפות 700 נשים, מצא כי נשים שדיווחו בשאלון כי סבלו מהפרעות שינה (שינה שאורכה פחות מחמש שעות) נמצאו בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת. מחקר נרחב, שפורסם גם הוא באחרונה, דגם יותר משלושה מיליון נשים הרות מקליפורניה. 2,265 מתוכן הוגדרו כסובלות מהפרעות שינה (אינסומניה ודום נשימה בשינה). החוקרים דיווחו שנשים הרות הסובלות מהפרעות שינה נמצאו כבעלות סיכון כפול ללדת בלידה מוקדמת (מוגדרת כלידה שמתרחשת לפני השבוע ה-34 להיריון) בהשוואה לנשים הרות ללא הפרעות שינה. החוקרים במחקרים השונים משערים שבבסיס תוצאי הלידה השליליים הללו נמצאים גורמים דלקתיים, שמתעצמים בגלל איכות השינה הירודה, ובכך משפיעים על מהלך ההיריון התקין.

הקשר בין אור מלאכותי ללידה מוקדמת

מחקר שהתפרסם באחרונה, שבו נבחנו כל הלידות של תינוקות חיים בניו ג'רזי שבארה"ב בשנים 2015-2011 (61,316 לידות), משלים את התמונה ומצליח לחבר את השרשרת המשולשת של השפעת החשיפה לאור מלאכותי על איכות השינה ובכך גם על תוצאי לידה שליליים.

מחקרים המודדים את מידת זהירת הרקיע משתמשים לרוב בצילומי לוויין כאמצעי להערכת עוצמת ההארה. זוהי הערכה מקובלת אך יש לה מגבלות, בעיקר בחוסר הרגישות לאורכי גל מסוימים בתחום הכחול של הספקטרום, לדוגמה האור הנפלט מנורות לד בתאורת הרחוב. המחקר הנוכחי התמודד עם מדידת זהירת הרקיע באמצעות פרויקט חדשני, המשלב רשת של משתמשי מכשירי טלפונים סלולריים חכמים הקולטים מידע לגבי מידת האור בסביבתם ומשתפים אותו לבסיס נתונים אחד (פרויקט Loss of night).

החוקרים מצאו מתאם חיובי מובהק בין לידה מוקדמת לבין עוצמת הארת הסביבה, והראו שתאורה סביבתית בעוצמה המאפשרת להבחין רק ברבע עד שליש מסך הכוכבים שאפשר לראות בהיעדר תאורה מלאכותית מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת ב-12.8% – נתון שפירושו 45 אלף מקרים של לידה מוקדמת ברחבי ארה"ב מדי שנה. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הספרות בנושא, המתארת מנגנון שלפיו מניעת שינה על ידי זיהום אור משבשת את השעון היממתי וגובה עלות פיזיולוגית המתבטאת בתחלואה.

אזורים פעילים וסואנים בעיר הם מטבעם גם רועשים ומזוהמים יותר, ולעוצמת הרעש וזיהום האוויר בהם עשויה להיות גם היא השפעה שלילית על תוצאי הלידה. כדי להתמודד עם גורמים אלה (המכונים בשפה המקצועית "ערפלנים") ולנטרל אותם, שילבו החוקרים מידע שאספו ממשרדים ממשלתיים לגבי עוצמת הרעש וזיהום האוויר ותקננו את התוצאות בהתאם. כמו כן, "נטרלו" החוקרים את הנתון על הכנסתה של היולדות, שהיה יכול להשפיע על תוצאות המחקר.

תינוק

"רוב המחקרים בנושא זיהום אור מעידים על קשר יותר מאשר על סיבתיות, אך חוקרים יודעים היום להשתמש בנתוני ניטור ובמודלים של הערכת הממצאים באופן שיאפשר התמודדות עם ערפלנים פוטנציאליים ונטרולם. עם זאת, תמיד קיים סיכוי שישנם עוד ערפלנים שלא נלקחו בחשבון. לדוגמה עקה (Stress), המאפיינת את החיים בסביבה העירונית ונמצא שגם היא גורם שמשפיע על תוצאי לידה שליליים", מדגישה אולנובסקי.

כיבוי מסכים

בעוד שרבים משלימים עם העובדה שהארת שמי הלילה בתאורה מלאכותית היא תוצר בלתי נמנע של התפתחות כלכלית, ישנן עדויות על כך שלתאורת הסביבה ישנה טביעת אצבע תרבותית. למשל, בערים בארה"ב התאורה הסביבתית לנפש גבוהה בהרבה מהתאורה הסביבתית בגרמניה. זה קורה בשל העובדה שדרכים מהירות בגרמניה לרוב אינן מוארות בלילות, והרחובות בעיירות ובערים מוארים לרוב בתאורה מסורתית יותר. אם כך, השליטה בעוצמת התאורה המלאכותית ובהשפעותיה היא בידיהם של הציבור ושל מקבלי ההחלטות.

"אין ספק שתאורת הרחוב מאפשרת לתושבים ביטחון אישי, קיום פעילות גופנית בסביבה מוארת וחיי לילה תוססים. עם זאת, עלינו לחשוב, כחברה וכיחידים, מה אנחנו יכולים לעשות בשביל לצמצם תחלואה בגלל החשיפה לזיהום אור", אומרת אולנובסקי. "השינוי הראשון הוא במרחב הציבורי, שם לרוב התאורה חזקה מדי, באורכי גל שאינם אופטימליים (ספקטרום האור הכחול) ובמיקוד לוקה ובזבזני. הפתרון הוא החלפת התאורה לכזו שפחות מזהמת ופחות מסוכנת עבורנו, ועלותה הכלכלית נמוכה יחסית".

לתוצאות מחקר זה ישנן השלכות חשובות על המדיניות המוניציפלית להחלפת תאורות הרחוב בנורות לד (LED) החסכוניות בחשמל והידידותיות יותר לסביבה, אולם הן גם בעלות עוצמת הארה יעילה וחזקה שיש לה השפעות שליליות על בריאות האדם.

פרופ' אברהם חיים מהמרכז הישראלי למחקר בינתחומי בכרונו-ביולוגיה, המשמש סגן הנשיא של האגודה הישראלית לתאורה וסגן יו"ר LONNE - קונסורציום רב-תחומי של האיחוד האירופי העוסק בזיהום אור, הוא ממובילי המאבק בשימוש בתאורת לד. לדבריו, תאורת לד עם מרכיב גבוה של אורך גל כחול פוגעת בייצור המלטונין, ומחסור בהורמון זה נחשב גורם המחליש את המערכת החיסונית ועלול לגרום נזקים בריאותיים חמורים אחרים. המלצתו היא לנקוט במשנה זהירות ולהימנע מהתקנה גורפת של תאורת לד במרחבים הציבוריים עד שיתבצעו מחקרים, שלאור תוצאותיהם מומחים יוכלו לקבוע רגולציה לשימוש מושכל בתאורה, שתביא לחיסכון ללא סיכון של האזרחים.

פרט לתאורת הרחוב, גם במרחב הביתי ובחיי היומיום אפשר לעשות התאמות שיסייעו בהימנעות מחשיפה לאור מלאכותי. בטלפונים חכמים רבים, למשל, מותקן היום תוסף שמאפשר לעבור ל"מצב לילה" שמסנן אור כחול. "הרבה אנשים ישנים בסביבת מסכים מוארים וליד חלונות פתוחים המאפשרים חדירה של אור מלאכותי מבחוץ, ואלה פוגעים באיכות השינה ומשבשים את השעון הביולוגי", מסכמת אולנובסקי. "המלצותיי: שנו בחושך מוחלט עד כמה שאפשר, עשו את זה בשעות החשיכה, הרחיקו מסכים מחדר השינה, סגרו חלונות ודאגו לשנות את תאורת הבית לכזו שהיא מסוכנת פחות לנו ולסביבה".

שי שטקלר היא מנהלת המעבדה האנליטית ומעבדות המחקר ברשות המחקר, המכללה אקדמית תל חי. המאמר נכתב במסגרת הקורס "בריאות וסביבה" בהנחיית ד"ר גל קרסו רומנו

לוגו זווית
זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה |ריאה ירוקה

חומרים מסוכנים במזון ובמי השתייה שלנו, שינוי האקלים והשפעותיו, זיהום אור ורעש, ההשפעות החיוביות של הטבע על הגוף והנפש, והקשר שבין הסביבה שבה אנחנו חיים לבריאות שלנו – על כל אלה ועוד תוכלו לקרוא כאן, בבלוג הקבוצתי של"זווית", סוכנות ידיעות למדע ולסביבה. הכותבים של זווית הם מדענים וחוקרים מתחומי האקולוגיה ומדעי הסביבה, שמטרתם לשתף מהידע שלהם את הציבור הרחב, כלי התקשורת ומקבלי ההחלטות בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ