לנשום את האצות לריאות - ריאה ירוקה - הבלוג של זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לנשום את האצות לריאות

מחקר ייחודי שנעשה באירלנד הראה שחיים ליד הים יכולים לשפר את צריכת היוד בזכות הקרבה למרבדי אצות. האם זה המצב גם בישראל?

תגובות
מרבדי אצות בחוף ראש הנקרה
משה גלעד

ד"ר יניב עובדיה, זווית

האמרה שלפיה אוויר ים מועיל לבריאותנו רווחת זה שנים במקומות שונים בעולם. אנשים המתגוררים קרוב לחוף נוטים לדווח על בריאות טובה יותר, וישנם כאלה הסבורים שמשהו בריחות הים תורם לבריאות. מחקר שנערך באירלנד לפני כמה שנים ניסה לבדוק מה יכול להיות ההסבר המדעי לתופעה זו, ונמצא בו שהוא כנראה קשור לגזים של יוד שנפלטים מאצות ים שנמצאות סמוך לחופים.

יוֹד הוא מינרל חשוב החיוני לפעילות תקינה של בלוטת התריס. במצב תקין, יוד מגיע לגוף דרך המזון ומשמש חומר גלם לייצור הורמוני בלוטת התריס האחראים על חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים חיוניים להתחדשות רקמות כמו שרירים, ציפורניים ושיער ולתפקודם התקין של הלב, המוח ואיברים חיוניים נוספים. צריכת יוד בלתי מספקת היא הסיבה העיקרית למחלות בלוטת התריס. מחסור במינרל זה הוא הגורם העיקרי הקשור בתפקוד מוחי ירוּד, עד לקות שכלית גלויה במקרים קיצוניים.

נתונים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי מלמדים שכרבע עד כשליש מאוכלוסיית העולם אינם צורכים מספיק יוד על מנת להבטיח תפקוד מיטבי של בלוטת התריס, ומחקרים מהעשור החולף הראו שלילדים שנולדו לאמהות שצרכו פחות מדי יוד במהלך ההיריון היו הישגים נמוכים בהבנת הנקרא, במוטוריקה עדינה ובתפיסה מרחבית. מעבר לסכנה זו, מחסור ביוד אצל נשים הרות עלול להוביל להתפתחות גידולים בבלוטת התריס ולתת פעילות של הבלוטה במהלך ההיריון ואחרי הלידה.

בשנת 2016 נעשה לראשונה סקר ארצי מקיף לבדיקת מצב צריכת היוד בישראל. בסקר נבדקו דגימות שתן של 1,023 ילדים ו-1,074 נשים הרות מכל המגזרים והנפות. ניתוח הממצאים גילה שתזונתם של הישראלים דלה ביוד: ב-62% מהדגימות שנלקחו מילדים נמצאו ערכים נמוכים מהסף התחתון המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי, העומד על 199-100 מיקרוגרם לליטר. מצב חמור יותר נמצא בקרב הנשים ההרות, שאצלן כמעט תשע מכל עשר דגימות (85%) הציגו ערכים הנמוכים מהמומלץ, שהוא 249-150 מיקרוגרם לליטר.

המחיר הנוסף של ההתפלה

מינרלים שונים נספגים בגוף לא רק ממזון אלא גם ממי השתייה, אלא שבשנים האחרונות נעשה בישראל שימוש חסר תקדים בהתפלת מי ים, ונכון להיום כ-80% מהמים בברזים הם מים מותפלים. אחוזים דומים של השפכים הביתיים עוברים טיהור שבו מוסרים מהמים החומרים המזיקים אבל גם המינרלים המועילים, והמים המטוהרים משמשים להשקיה.

התפלת מי הים נעשית באמצעות אוסמוזה הפוכה, שבה מי הים מופרדים למים מתוקים ולתמלחת המכילה את המינרלים ומוזרמת חזרה לים. המים המתוקים מכילים ריכוז נמוך מאוד של מינרלים המועילים לגוף, והצרכנים מקבלים מהמים כמות נמוכה של יוד.

מתקן התפלת המים של מקורות באשדוד
תומר אפלבאום

בני אדם, בקר, צאן ועופות שותים את המים האלה וגידולים חקלאיים מושקים בקולחים שמקורם במים מותפלים. כולם זוכים לספוג כמות יוד נמוכה מאוד ביחס לבעלי חיים, בני אדם וגידולים חקלאיים העושים שימוש במי תהום או במים עיליים שלא עברו התפלה, למשל מי התהום במישור החוף ומי המוביל הארצי המגיעים מהכנרת.

בשנים האחרונות צומצם בתעשיית החלב השימוש ביוד לצורך חיטוי, והמינון בתכשירים המבוססים עליו הופחת. אחת התוצאות לכך היא תכולת יוד נמוכה יותר במוצרי החלב. נוסף על כך, בשנים האחרונות ניכרת ירידה בצריכת מוצרי חלב בישראל בגלל מעבר לתזונה צמחונית או טבעונית, והימנעות מחלב פרה בגלל בעיות בריאותיות כמו אי סבילות ללקטוז ורגישות לחלבון פרה. כל אלה הובילו לכך שבני אדם הניזונים מבשר, מחלב, מביצים ומגידולים חקלאיים שהושקו במים מותפלים מקבלים מהם פחות יוד מאשר בעבר.

היוד של האצות

במחקר ייחודי שנעשה לפני כמה שנים, בדקו חוקרים מאירלנד אם גזי יוד המשתחררים מאצות ים יכולים לספק חלק משמעותי מהצריכה היומית המומלצת של יוד באמצעות מערכת הנשימה. החוקרים מדדו ריכוזי יוד בשתן של תלמידות בית ספר המתגוררות סמוך למרבדי אצות ים עתירי יוד, והשוו את המדידות לדגימות שנלקחו מתלמידות שמגיעות מאזורים מרוחקים מהים.

מרבדים אלה מורכבים בעיקר מאצות חומיות בשם Bladderwrack (Fucus vesiculosus) ו-Eggwrack (Ascophyllum nodosum). החוקרים חישבו בקירוב את נפח הנשימה של הילדות ואת ריכוז היוד באוויר, וכך הגיעו להערכה של הכמות היומית של המינרל שנספג בגוף בשאיפה. למרות העובדה שספיגה של יוד דרך מערכת הנשימה היא נמוכה ביותר, בכל זאת התגלו בשתן של התלמידות שהתגוררו ליד חופים שעליהם ישנם מרבדי אצות ריכוזי יוד גבוהים יותר מאשר אלה שהתגוררו באזורים יבשתיים פנימיים או ליד חופים שבהם יש מעט אצות.

החוקרים אומרים שתוצאות אלה תומכות בהשערה שצריכת יוד באזורי החוף תלויה בכמות האצות ולא בקרבה לים. לפיכך, נראה שלאוכלוסיות המתגוררות סמוך לחופים עתירי אצות מסוימות יש מקור נוסף ליוד, המאפשר להם לשמור על אספקת יוד מספיקה.

אצות בחוף אולגה
נמרוד גליקמן

פריחת החסנית

בחופים סלעיים כמו בצת, נחשולים, הצוק ופלמחים קיימים מרבדי אצות, וישנן תקופות שבהן אפשר להריח את הניחוח האופייני של הגזים הנפלטים מהן. מרבדים אלה מורכבים מאצה ירוקה מהסוג חסנית (Ulva) ואת פריחתה אפשר לראות בתקופת האביב לאורך חופי הים התיכון של ישראל, בעיקר בטבלאות גידוד – משטחי סלע לצד קירות כורכר או גיר שיוצרים בריכות מים בקו הגאות והשפל.

ד"ר רחלי עינב, חוקרת טבע ומחברת המגדיר "אצות החוף של ישראל", מצננת מעט את ההתלהבות: "הקשר בין שאיפת אוויר סמוך למרבדי אצות בישראל עדיין לא נבדק. סביר להניח שהסיכויים למציאת קשר כזה נמוכים משום שהרכב האצות בחופי האוקיינוס האטלנטי של אירלנד, היכן שנעשה המחקר שגילה קשר בין שאיפת יוד מאצות למשק יוד, שונה מהרכב האצות בישראל".

דבריה של ד"ר עינב מקבלים חיזוק מממצאים עדכניים המלמדים שריכוז היוד באצות החומיות באירלנד גדול פי חמישה עד פי שבעה מאשר באצות הנפוצות בחופי ישראל. נראה שעל מנת לקבל אספקת יוד משמעותית מאצת החסנית צריך להוסיף אותה או אצות אחרות לתפריט שלנו. עם זאת, במדינה המתבססת על מים מותפלים אפשר לשער שגם חשיפה ליוד גזי בריכוז שמייצרות אצות החסנית טובה יותר מאשר מחסור מוחלט ביוד, והיא לבטח אינה מזיקה. במקרה הכי גרוע מרוויחים הליכה בחוף הים באוויר הפתוח.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#