עצובים? אולי זה בגלל זיהום האוויר - ריאה ירוקה - הבלוג של זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עצובים? אולי זה בגלל זיהום האוויר

זיהום האוויר קשור למחלות לב, לסרטן ולבעיות קוגניטיביות. האם הוא משפיע גם על מצב הרוח? מחקר שניתח נתוני איכות אוויר ותוכן מרשתות חברתיות בסין מצביע על כך שאיכות אוויר ירודה עלולה לפגוע בתחושת האושר שלנו

תגובות
עומס תנועה
תומר אפלבאום

נטע נסים, זווית

הערים בסין סובלות במשך עשרות שנים מרמות זיהום אוויר גבוהות, שעולות על התקנים של ארגון הבריאות העולמי בקביעות. לפי ממצאי מחקר סיני חדש, ככל שרמת זיהום האוויר בערים הסיניות גבוהה יותר, כך האנשים שמחים פחות. על מנת להגיע למסקנה זו החוקרים הסינים פיתחו "מדד שמחה" יומי, שבדק את מצב הרוח הכולל של האוכלוסייה ב-144 ערים. החוקרים מדדו את מצבי הרוח של האנשים באמצעות שתי תוכנות לניתוח מילים שעברו על 210 מיליון פוסטים במדיה חברתית סינית פופולרית בשם Sina Weibo בין מרס לנובמבר 2014.

לאחר מכן השוו החוקרים את ממצאי "מדד השמחה" שמצאו עם רמות יומיות של חלקיקים הנמצאים באוויר שדווחו על ידי הרשויות. הנתונים התייחסו לריכוזים של חלקיקים נשימים מסוג PM2.5 (Particulate Matter), חומר חלקיקי דק שקוטרו 2.5 אלפיות המ"מ או פחות שהוא מזהם האוויר הבולט ביותר בערים הסיניות. המחקר מצא קשר בין איכות אוויר ירודה לבין מצב רוח כללי נמוך יותר. ממצא זה נכון גם לאחר נטרול הפוסטים שהכילו מילים המתייחסות לזיהום במפורש.

החוקרים גם הצליחו להראות כיצד משתנים אחרים כמו מזג האוויר או היום בשבוע השפיעו על מצב הרוח הכללי של האוכלוסייה: באופן לא מפתיע, אנשים הביעו יותר שמחה בסופי שבוע ובחגים. ההודעות שיקפו פחות תחושת אושר כשמזג האוויר נעשה חם יותר בערים הסיניות.

רמות זיהום האוויר גבוהות יותר בסופי שבוע גרמו ל"מדד השמחה" לרדת. על פי המחקר, ההשפעה השלילית של זיהום האוויר על תחושת האושר גבוהה ב-55 אחוז בסופי השבוע לעומת עלייה ברמות הזיהום בימי חול. אגב, כאשר הזיהום עלה, תחושת האושר ירדה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים, אם כי במחקר לא נמצא מדוע.

נערות סיניות מצטלמות בסלולר
Mark Schiefelbein/אי־פי

התושבים בערים הנקיות יותר של סין הביעו תחושות אי נוחות כשאיכות האוויר הידרדרה. ממצא זה היה נכון גם לגבי הערים המזוהמות ביותר בסין, שבהן התושבים צריכים להתמודד עם צעדי מדיניות להפחתת הזיהום כמו סגירת בתי ספר ואיסור נסיעה בכלי רכב. החוקרים הסינים ציינו שהם רואים במחקר זה כלי חשוב לשיקוף תחושותיה של האוכלוסייה בנוגע לאיכות החיים במדינה.

תסמונת המחסור בטבע

המחקר הסיני נחשב חדשני יחסית מכיוון שהוא משלב שימוש במדיה החברתית, ניתוח נתונים בסדר גדול רחב ותרגום התוצאות להיבטים פסיכולוגיים ונפשיים. במחקר ישראלי, שאותו ערכו פרופ' טל סבוראי וחוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון, החוקרים השתמשו ברשתות החברתיות כדי לאתר תצלומים של אנשים המתגוררים בעיר בוסטון שבארצות הברית ובסביבותיה.

בתצלומים שנבחרו תועדו אנשים מבלים באירועים חברתיים, בעבודתם, באירועי ספורט ובחופשה בטבע. התצלומים נבחנו באמצעות טכנולוגיה של למידת מכונה שנועדה לזהות חיוך. לאחר מכן סומן המקום המדויק שבו צולמה התמונה, ולבסוף נבדק הסיכוי להופעת חיוך באזורים פתוחים ובקרבת שמורות טבע לעומת הופעת החיוך במרחב העירוני.

ממצאי המחקר היו חד משמעיים: הסיכוי להופעת חיוך גדל ככל שהאנשים המצולמים היו קרובים יותר לטבע. המקום שבו הסיכוי להופעת חיוך הוא הגדול ביותר היה בקרבת מקורות מים, לאחר מכן במקומות ירוקים ולבסוף אזורים כפריים עם בתים נמוכים ופזורים. ממצאי המחקר שימשו את החוקרים לפיתוח מדד חדש, שמאפיין חשיפה לטבע ושמאפשר מיפוי מפורט בזמן ובמרחב של מוקדים המעוררים שמחה באזור בוסטון. אפשר ליישם את המדד הזה גם במקומות נוספים.

שיתופי פעולה יוצרים מחקרים טובים יותר

"מחקרים העוסקים בבחינת הקשר בין איכות האוויר לתחושת השמחה הם ראשוניים כרגע, מכיוון שעדיין אין מספיק מחקרים שעוסקים במנגנונים הפיזיולוגיים והביולוגיים שגורמים לכך", אומרת ד"ר רחל גולן מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

"בהקשר של תחלואה קוגניטיבית ותהליכי הופעת תחושת השמחה, אין עדיין מספיק מידע על המנגנונים מבחינה כימית וביולוגית ואין תשובה לשאלה מדוע רמות שונות של זיהום אוויר משפיעות באופן כזה או אחר על האוכלוסייה האנושית ברמה הפסיכולוגית. לכן, שיתופי פעולה בין אנשי השטח, אפידמיולוגים ואנשי הדאטה מייצרים מחקרים שבעזרתם אפשר לבצע ניתוח נתונים וסטטיסטיקה עם כמות עצומה של מידע".

חשוב לציין שבקהילה המדעית נמתחת ביקורת מסוימת על מחקרים מסוג זה ושצריך לבחון אותם בקפידה. "צריך לשים לב שלאחר מציאת קשר כזה אין הסברים חלופיים לתוצאות", אומר ד"ר רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. "למשל בדוגמה הסינית יש גורמים נוספים שהיו יכולים להשפיע על מצב הרוח של האנשים, ובשביל שמחקר כלשהו יהיה מהימן צריך לנטרל את ההשפעות מסביב עד כמה שאפשר". מחקרים מסוג זה אכן עלולים לקבל תגובות שליליות, מוסיפה גולן, אך "השימוש החכם במדיה החברתית נותן לנו כלים מדהימים להבנת תהליכים חשובים".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#