רפלקס העצב בהנקה: הסוד השמור של המיניקות - רפואה פמיניסטית - הבלוג של ד"ר ליאור ברוך - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רפלקס העצב בהנקה: הסוד השמור של המיניקות

השבוע חל שבוע ההנקה הבינלאומי וזו הזדמנות לדבר על תופעה לא מוכרת שבה מופיעים דכדוך ורגשות שליליים בזמן ההנקה

תגובות
אמא ותינוק יונק
Getty Images IL

מספיק להזכיר הנקה כדי לעורר בכל אמא, בין אם היניקה ובין אם ויתרה על כך, שטף זיכרונות ורגשות. על הקשת שבין מי שרצתה והצליחה להיניק לבין מי שלא רצתה ולא עשתה זאת ישנו מגוון שלם של מצבים. הנקה אינה דבר של מה בכך, ולא מעט אתגרים עלולים לעמוד בדרכה.D-MER  (Dysphoric Milk Ejection Reflex), רפלקס העצב בהנקה, הוא אחד מהם.

רפלקס העצב בהנקה הוא תופעה פיזיולוגית של תוגה ורגשות שליליים המופיעים בתגובה לגירוי של הנקה. הכרתי את התופעה מניסיונן של כמה חברות שהיו מספיק אמיצות לספר איך הפסיקו להיניק בגלל ה"חור בבטן" שהגיע עם כל חיבור של התינוק לפטמה. אבל על היקף התופעה, על הרקע ועל הפיזיולוגיה למדתי רק לפני כמה שבועות בזכות ד"ר גבי אייזנברג רומנו, פסיכיאטרית מומחית לבריאות הנפש של האשה ומנהלת עולם ומלואה, מרכז לבריאות נפש האשה.

"בטבע הנקה מוצלחת חיונית להישרדות", אומרת ד"ר רומנו. "כיוון שכך, ישנו צורך ביולוגי שהאם תתגייס להנקה, תהיה מסופקת ממנה ותרגיש נוחות. הורמון האוקסיטוצין המופרש בהנקה בא לשרת את המטרה הזאת. האוקסיטוצין הוא הורמון מרכזי בתהליך שחרור החלב ונחשב להורמון החברות והרגיעה. במרבית המקרים הוא מצליח למלא את ייעודו, אבל קיימת קבוצת אמהות שעבורן מפגשי ההנקה כוללים אירועים של רגשות שליליים".

מי שטבעה את המונח היא אלייה מקרינה הייסה, שהיתה גם הראשונה לתאר אותו בפני אנשי ונשות מקצוע בתחום ההנקה בשנת 2007. היא הציגה הצפה פתאומית של רגשות שמופיעה סמוך לשחרור החלב ונמשכת כמה דקות. "אפשר לקטלג את כלל התחושות שקבוצת מיניקות זו חשה לשלושה צברים נפרדים: דיכאון, חרדה וכעס", מסבירה ד"ר רומנו. "עוצמת התחושות משתנה מאישה לאישה. ככלל, ככל שעוצמת התחושות גבוהה יותר כך התופעה נמשכת זמן רב יותר. נשים החוות תחושות המאופיינות על ידי כעס או חרדה נוטות לסבול מתסמינים בעוצמה גבוהה יותר.

"מעדויות של נשים הלוקות בתופעה זו עולה שהן חשות דכדוך, תיעוב עצמי, חרדה, אשמה, בושה וייאוש עד כדי מחשבות אובדן. ישנן נשים המתארות במצבים אלה גם פגיעה משמעותית בריכוז ותחושות פיזיות כמו בחילה או דחייה ממזון. תחושה נוספת המתוארת היא תחושת 'געגוע'".

אישה מיניקה תינוק: ציור של פאולה מודרזון בקר
Nationalgalerie, SMB

הספרות בנושא מוגבלת ומחקר רפואי מסודר בנושא אינו קיים. עם זאת, כמה פרסומים מראים עלייה במודעות לתופעה בקרב מיניקות ואנשי מקצוע העוסקים בתחום. כיום מקובל לחשוב שמבחינה פיזיולוגית התופעה מתווכת על ידי מוליך עצבי הנקרא דופמין שיש לו תפקיד משמעותי במערכת התגמול במוח. "באופן טבעי, אצל נשים מיניקות ישנן רמות גבוהות של הורמוני הפרולקטין שאחראי על ייצור החלב והאוקסיטוצין שאחראי על שחרורו", ממשיכה ד"ר רומנו. "במהלך ההנקה רמות האוקסיטוצין עולות ואילו רמות הפרולקטין עולות ואז יורדות. כשאמורה להיות הפרשת חלב, רמות הדופמין יורדות מיידית על מנת לאפשר לרמות הפרולקטין לעלות. הירידה הפתאומית בדופמין כנראה גורמת לחסך דופמין (יחסי או מוחלט) באמהות מסוימות, והיא האחראית לתגובה הרגשית שמאפיינת את ה-D-MER".

הגורם לרפלקס העצב בהנקה יכול להיות כל מצב שמביא לשחרור החלב, כמו חשיבה על התינוק/ת או גודש בשד, ולא חייב להיות גירוי ישיר של הפטמה. אלא שנשים שחוות תחושות קשות במהלך ההנקה עלולות לקשר באופן אינטואיטיבי בין פעולת ההנקה עצמה לבין החוויה הרגשית. קישור זה יכול לגרום לתחושת דחייה מההנקה ומקרבה פיזית של התינוק, ובהמשך הן יכולות להקיש מכך על תפקודן האימהי. ישנם מקרים שבהם מצב זה גורם להפסקת ההנקה, והאמהות חשות תסכול או תחושת כישלון. נשים שמתמודדות עם בעיה זו חוות בדידות קשה ורק לעתים נדירות משתפות ברגשותיהן או מבקשות עזרה בגלל הבושה והחשש שתחושותיהן בעת ההנקה מעידות על תפקודן הכולל כאם.

"אחד האמצעים להקל על האמהות הנאבקות ברפלקס העצב בהנקה היא העלאת המודעות והסרת הגורם השיפוטי. דרך טובה היא המשגת התופעה כרפלקס, שמאחר שמדובר בתופעה פיזיולוגית היא תתרחש בכל מקרה ואינה מעידה על האמא", אומרת ד"ר רומנו. "עם השגת איזון הורמונלי התחושות הקשות חולפות לחלוטין". דרכים נוספות להקל על התופעה הן מנוחה מספקת לאם המניקה, שתייה מרובה ופעילות גופנית.

"נעשו גם ניסיונות שונים לטפל תרופתית בתופעה", היא מוסיפה. "לנוגדי דיכאון נפוצים מסוג SSRI לא היתה כל השפעה על התסמינים, ונעשה ניסיון מוצלח בתרופה המכונהBupropion (Wellbutrin), שמשפיעה על רמות הדופמין. מנגד, קיימים חומרים שעלולים להחמיר את התופעה כגון קפאין או metoclopramide (פרמין) המשמש לעתים להגברת ייצור החלב, ומהם רצוי להימנע".

לעתים נשים שלוקות ב- D-MERמפסיקות את ההנקה בטרם עת, ובכל מקרה הן מצויות במצוקה ואיכות החיים שלהן נפגעת. נשים מסוימות אף מאובחנות בטעות כלוקות בדיכאון לאחר לידה, על אף שבניגוד להפרעת מצב רוח אלה הן תחושות שחולפות עם היעלמות הגורם לו, כלומר התייצבות המצב ההורמונלי במהלך ההנקה או הפסקתה.

הרפלקס הזה הוא תופעה שאינה מקבלת מספיק תשומת לב. חשוב להעלות את המודעות לקיומה, הן בקרב מיניקות והן בקרב נשות ואנשי רפואה. רבות מהנשים חשות שההתמודדות קלה יותר כשברור שזהו מצב רפואי ולא בעיה רגשית שאליה נלווים עמדות שיפוטיות של החברה ושל המיניקה עצמה. לכן תשאול נכון של האם המיניקה יכול לפתוח פתח לדיון ולהקניית מידע שישפיעו על איכות חייה ועל תהליך קבלת ההחלטות שלה, ועל הטיפול שהיא תקבל כדי לפתור את הבעיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#