אלימות מיילדותית: הרגע שבו את כבר לא מחליטה מה קורה בלידה שלך

יולדות רבות חוות פגיעות בזכויותיהן כשהצוות הרפואי אינו מכבד את רצונן בהתערבויות רפואיות שלעתים אינן נחוצות ושנעשות ללא הסכמתן. זו אלימות מיילדותית והשפעותיה גדולות יותר מהחוויה עצמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תינוק נולד
תינוק נולד. אלימות המופנית כלפי נשים בהקשר של לידה הוא בעיה אמיתית ורחבה, והשינוי יבוא רק בזכות שיתוף פעולה של כל הגורמים המעורביםקרדיט: Getty Images

אישה שמגיעה לבית החולים בשביל ללדת מצפה לקבל יחס מקסימלי: קבלה מהירה, הפניה להמשך המתנה, או מעבר לחדר לידה. אלא שלפעמים אנשי הצוותים הרפואיים בסביבת היולדת לא מתנהגים כמו שהאישה ציפתה והיא חווה תחושה של אלימות שמופנית כלפיה.

בשנת 2006 עבר בוונצואלה חוק שעסק במניעת אלימות כלפי נשים. החוק הגדיר סוגי אלימות שמהם סובלות נשים, אחד מהם הוא הוא אלימות מיילדותית, מונח שהיה קיים בשדות הטיפוליים אך עוגן משפטית לראשונה ומתייחס לדברים שנעשים על ידי הצוות הרפואי במהלך הלידה. מונח זה כולל בתוכו ספקטרום רחב של פגיעות, החל ביחס פוגעני או בלתי מכבד, דרך אלימות מילולית, פיזית ומינית וכלה בביצוע פרוצדורות רפואיות לא הכרחיות או ללא ידיעת היולדת וללא הסכמתה.

לאלימות המיילדותית השפעה עצומה על בריאותן של נשים שנתקלו בה: היא מעלה את הסיכון להפרעת דחק פוסט טראומטית המופיעה לאחר הלידה, וכשמדובר בהתערבויות רפואיות לא נחוצות האלימות אף מעלה את הסיכון לפיתוח זיהומים ולפגיעה ברצפת האגן, שעלולה להוביל להפרעה במתן שתן או צואה ובקיום יחסי מין.

סקר של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שנעשה לפני כמה שנים קבע שאלימות מיילדותית היא תופעה עולמית שדורשת התייחסות. קשה לדעת בוודאות מהי שכיחותה, אך במחקר שנעשה באיטליה ושהשתתפו בו נשים בנות 54-18 שהן אמהות לילד אחד לפחות בני 14-0 שנים, נמצאו עדויות לאלימות מיילדותית אצל 21% מהמשתתפות, שיותר ממחציתן  דיווחו על ביצוע חתך חיץ (אפיזיוטומיה) ללא הסכמתן המפורשת.

כפי שאפשר לשער, התופעה קיימת גם בישראל. יעל לוי, מרכזת "קו ליולדת", מספרת שבשנים האחרונות הגיעו אל מתנדבות הקו יותר מ-600 פניות של נשים שחשו מאוימות בזמן שהייתן בבתי החולים לצורך לידה. הפניות מסווגות לקטגוריות כמו אלימות פיזית ואלימות מילולית, תקשורת לקויה בין היולדת לבין הצוות וחוסר עמידה בסטנדרטים רפואיים מקובלים. "נכון שהחוויה של אלימות היא סובייקטיבית", אומרת לוי, "ובכל זאת לרבות מהעדויות המתקבלות אצלנו יש מכנה משותף".

מטרתו של "קו ליולדת", ארגון-בת של עמותת "נשים קוראות ללדת", היא לתמוך בנשים שחוו אלימות מיילדותית. אישה שפונה לקו נפגשת עם אחת המתנדבות, שלרוב מלווה אותה גם בהמשך התהליך. בשיחה הן מנסות לעמוד על העזרה הרצויה: אחדות מהפונות זקוקות רק לאוזן קשבת בשביל לשתף את החוויה ולקבל הכרה במה שעברו, אחרות נעזרות בשאר המשאבים שמציע הקו כמו עזרה בניסוח מכתב לבית החולים, ייעוץ משפטי ראשוני והפניה לגורמים רפואיים ופסיכולוגיים מתאימים.

בדיוק כמו במקרים של אלימות פיזית, חשוב למנוע את התופעה שארגוני הבריאות מגדירים "משמעותית לבריאות הציבור". בשנת 2014 ארגון הבריאות העולמי נקט עמדה ופרסם שורת המלצות שמטרתן מניעת אלימות מיילדותית, והדגיש את היחס המכבד כלפי היולדת כמרכיב חיוני בביסוס תחושת הביטחון שלה. לפי המסמך, "נדרשת פעולה ליצירת שינוי בהתנהגותו של הצוות המטפל... ישנה חובה להקפיד על סודיות רפואית, פרטיות, הסכמה מדעת, מתן מידע על זכויות האשה היולדת ושמירה על סטנדרטים רפואיים הולמים". שינוי כזה יושג רק בשיתוף פעולה של כל הגורמים, בהם הנשים.

אותה הרוח נשמעת גם בדבריה של לוי: "הצוותים בחדרי הלידה ובמחלקות עובדים בתנאים לא הגיוניים ועושים עבודה קשה, מאתגרת ועם המון אחריות", היא אומרת. "ובכל זאת, חשוב לנו שהם יהיו מודעים לכוח ולהשפעה שלהם על הנשים שהם פוגשים מדי יום. התקווה הגדולה שלנו היא שהמצב בחדרי הלידה יהיה טוב כל כך עד שנוכל לקפל את הדברים שלנו וללכת הביתה".  

ד"ר ליאור ברוך

ד"ר ליאור ברוך | רפואה פמיניסטית

ד"ר ליאור ברוך, נשואה ואם ל-2. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בשנים 2010-2004. מייסדת "לבריאותה - רפואה פמיניסטית" ופועלת לקידום בריאות נשים ולהט"ב+. מתמחה ברפואת משפחה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ