השפעתה של הווסת על חיי נערות בעולם השלישי - רפואה פמיניסטית - הארץ

השפעתה של הווסת על חיי נערות בעולם השלישי

במקומות רבים בעולם מתקיימות מסורות של הרחקת נערות ונשים מהחברה בזמן הווסת, והתוצאה היא פגיעה בהשכלה, בידוד חברתי ופנייה לזנות למימון מוצרים היגייניים. האו"ם וארגונים אחרים מנסים לטפל בבעיה באמצעות הסברה שמטרתה הסרת הדעות הקדומות ועידוד השימוש במוצרי היגיינה רב פעמיים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נשים בהודו מכינות תחבושות רב פעמיות ביום הווסת הבינלאומי 2019
נשים בהודו מכינות תחבושות רב פעמיות ביום הווסת הבינלאומי 2019. הבחירה במוצרי היגיינה תלויה במחיר, בנגישות ובנורמות החברתיותקרדיט: AFP
ד"ר ליאור ברוך
ד"ר ליאור ברוך

מה מרחיק מהלימודים נערות באפריקה ובהודו? ומה גורם לנערות באפריקה לעסוק בזנות ולנערות בנפאל לגור בבקתות מרוחקות? התשובה ארצית ומפתיעה: הווסת. במקומות ובתנאי חיים שבהם היגיינה וסניטציה אינן מובנות מאליהן, לדימום החודשי יש השפעה עמוקה על חיי נערות.

אחת לשנה, ב-28 במאי, מתקיים יום הווסת הבינלאומי. תאריך זה מסמל את הממוצע של 28 ימי מחזור ואת חמשת ימי הדימום הווסתי, ומטרתו להעלות את המודעות להיגיינה נכונה בימי הדימום. בעולם המערבי זה אולי עניין של מה בכך, אבל במדינות שבהן ההכנסה החודשית נמוכה ובאזורים מוכי מלחמה ואסונות טבע הבחירה במוצרי היגיינה תלויה במחיר, בנגישות ובנורמות החברתיות.

מחקרים מראים שהדימום בימי הווסת מרחיק נערות מהשכלה בשל הקושי שלהן להשתתף בפעילויות בית הספר, ובגלל היעדרם של שירותים נגישים, מים, ומוצרי היגיינה הולמים. עד כמה זה משמעותי? הנתונים מראים שנערה אחת מכל עשר נערות באפריקה נעדרת מבית הספר בגלל הווסת, ושנערות מפסידות פי ארבעה יותר ימי לימודים בזמן הדימום החודשי בהשוואה לימים אחרים. במדינות אסיה המצב דומה, ובהודו 20% מהבנות נושרות מהלימודים עם תחילת גיל ההתבגרות ו-40% נעדרות מהלימודים בימי הווסת. אפשר לשער שמצב דומה קיים גם במדינות המערב האמידות יותר, אולי בשכיחות נמוכה יותר.

פתרונות ארוכי טווח מחייבים השקעה בתשתיות, אלא שזהו עניין שיש  לו משמעות כלכלית ופוליטית. עד שזה יקרה ישנם פתרונות נקודתיים יותר, כמו שימוש במוצרי היגיינה רב פעמיים. ארגון יוניצף של האו"ם בשיתוף עם קהילות נשים מקומיות באפריקה יזם סדנאות שבהן נערות ונשים לומדות ליצור תחבושות רב פעמיות מחומרי גלם מקומיים באופן שתומך בכלכלה המקומית, שומר על איכות הסביבה ובעיקר נותן מענה לנערות בימי הדימום החודשי.

גביעונית לשימוש רב פעמי
הגביעונית עשויה מסיליקון רפואי המעניק לה גמישות ועמידות ואינו מעורר תגובה אלרגית, ואפשר לשטוף אותה ולהשתמש בה כמה שניםצילום: gregory_lee / iStockphoto / Get

מוצר רב פעמי נוסף שתופס את מקומו הראוי בשיח החברתי הוא הגביעונית (Menstrual cup). בגרסתה המודרנית היא עשויה מסיליקון רפואי המעניק לה גמישות ועמידות ואינו מעורר תגובה אלרגית, ואפשר לשטוף אותה ולהשתמש בה כמה שנים. זהו מוצר יקר יותר שאי אפשר לייצר עצמאית, אבל ישנן חברות המבטיחות לתרום גביעונית אחת לנשים ולנערות באפריקה כנגד כל גביעונית שנמכרת, ויש גם דוגמאות בודדות לייצור מקומי באפריקה.

ההוצאה הכספית על מוצרים חד פעמיים היא גדולה למדי, לכן למוצר רב פעמי יש גם יתרון כלכלי והוא מחזיר את ההשקעה הראשונית במהרה. השלכות המחיר יכולות להיות דרמטיות בחברות העניות: שני שלישים מהנשים בקניה שהשתמשו במוצרים חד פעמיים קיבלו אותם בתמורה לשירותי מין, עם פגיעות גבוהה במיוחד של בנות צעירות. חלוקת גביעוניות ותחבושות בחינם הפחיתה משמעותית את העיסוק בזנות ואת הסיכון להדבקה במחלת מין.

גם בתנאים אידאליים של מים זורמים, שירותים נגישים ומוצרים חד פעמיים זמינים לכל דורשת יש לתחבושות הרב פעמיות ולגביעונית יתרונות רפואיים. נשים לא מעטות סובלות מדלקות נרתיק אלרגיות, כימיות או פטרייתיות בעקבות השימוש בתחבושות חד פעמיות, ובעיקר מהסוג המבושם או הצבוע. אמנם הגיבוי המחקרי מועט, אך בכל זאת מומחיות מרחבי העולם וגם מישראל מציינות את יתרונותיהן של תחבושות כותנה במניעת דלקות נרתיק חוזרות, וסביר שגם במניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן. התועלת האקולוגית במוצרים הרב פעמיים חוזרת גם היא לאוכלוסייה באמצעות הפחתה בזיהום האוויר והמים.

מפעל באפריקה לייצור תחבושות רב פעמיות
מיזם באפריקה לייצור תחבושות רב פעמיות. פתרונות ארוכי טווח מחייבים השקעה בתשתיות, אבל עד שזה יקרה ישנם פתרונות נקודתיים יותר כמו שימוש במוצרי היגיינה רב פעמייםצילום: AFRIpads

האתגרים הפיזיים סביב הווסת מרחיקים נערות מבית הספר, ויחד עמם גם הלעג והניכור החברתי. במקומות מסוימים עדיין מתקיימות מסורות שמרחיקות נערות ונשים מהחברה בזמן הווסת. סטיגמה חברתית ומיתוסים בנוגע לדימום החודשי רווחים בכל העולם, והם אחד מהמוקדים שבהם ארגוני בריאות וחינוך מנסים לגעת.

בינתיים מצטברות הוכחות שלפיהן הנגשת מידע לבנות ולבנים בנוגע למחזור החודשי שיפרו את איכות חייהן של נערות בגילאי בית הספר. נראה שבמבט גלובלי ומקומי ביחד, התייחסות למחזור החודשי ולווסת כאל אירוע טבעי ונורמלי יכולה לשנות את הסביבה. שיחות גלויות על וסת מנרמלות את הנושא ומפזרות את עננת הסוד שרובצת מעליו, הפצת מידע מהימן יכולה לנפץ מיתוסים, ומוצרי סניטציה רב פעמיים הם בשורה בפני עצמה.

לכתבה המקורית ולמידע נוסף לחצו כאן

ד"ר ליאור ברוך
ד"ר ליאור ברוך |רפואה פמיניסטית

ד"ר ליאור ברוך, נשואה ואם ל-2. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, מחזור ל"א, בשנים 2010-2004. מייסדת "לבריאותה - רפואה פמיניסטית" ופועלת לקידום בריאות נשים ולהט"ב+. מתמחה ברפואת משפחה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ