חמש מחלות קטלניות שעוברות מבעלי חיים לבני אדם - למען בריאות מושכלת - הבלוג של עמותת מדעת - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמש מחלות קטלניות שעוברות מבעלי חיים לבני אדם

נגיף הכלבת אינו מתאכסן בהכרח בגופם של כלבים ועכברת אינה נישאת רק על ידי עכברים. אבל כמו דבר או אבולה, מדובר במחלות קשות

תגובות
חולדות בכיכר האדומה במוסקווה
AP

נטע סופר צור

מחלות זואונוטיות, כלומר מחלות שעוברות מבעלי חיים לבני אדם, נוטות להיות אלימות יותר ממחלות אחרות. לאורך האבולוציה המשותפת של בעלי החיים ומחוללי המחלה (פתוגנים) נוצר שיווי משקל עדין שמאפשר לפתוגנים לשרוד ולהתרבות בלי לפגוע מהר מדי בגוף שמארח אותם. זה פשוט: מחלות זיהומיות שהורגות מהר מדי את המאכסן שלהן מתות יחד אתו. זיהומים שמדביקים בטעות חיה שאינה נחשבת המאכסן הטבעי שלהם אינם מספיקים ליצור איזון עם בעל החיים החדש, כך שהם יכולים להיות הרבה יותר קטלניים מבחינתו.

מחלות אלה הועברו אל בני האדם באמצעות בעלי חיים שנמצאים בקרבתם. לאורך ההיסטוריה עטלפים עוררו אימה וחולדות היו סימן לחולי ולזוהמה, וכפי שבהלת העכברת האחרונה מוכיחה לעתים זה אפילו מוצדק. לפניכם חמש מחלות כאלה:

עכברת: על מה כולם מדברים היום. עכברת, ובשמה הלועזי לפטוספירוזיס, היא מחלה שגורם חיידק הלפטוספירה. תוצאת ההידבקות בה היא דלקות כרוניות בכליותיהם של בעלי חיים כמו עכברים, חולדות, כלבים, פרות וחזירים. החיידקים שבכליות מופרשים בשתן ומופצים לסביבה ואז מחפשים גוף מאכסן חדש. הם יכולים להישאר בקרקע או במים שבהם בעל החיים הטיל את מימיו תקופה ארוכה מאוד.

כשאדם טובל במקור מים מזוהם החיידקים חודרים לגופו דרך סדקים בעור או בריריות. יש כמה זנים של חיידק הלפטוספירה, והתסמינים משתנים על פי הזן בו נדבקים. לפעמים אין סימנים בכלל, ופעמים אחרות מופיעים חום, כאבי מפרקים, הקאות ושלשולים כמה ימים עד כמה שבועות אחרי החשיפה לחיידק. בשלב הזה עדיין אפשר לטפל בחולים בעזרת אנטיביוטיקה.

אחרי שהשלב הזה מסתיים נראה שהאדם החלים, אולם במקרים מסוימים מופיעים תסמינים חמורים בהם פגיעה בכבד ובכליות, ברקמת הלב ובמוח. זה אינו חלק מהמחלה שגורם החיידק אלא תגובתה של מערכת החיסון לנוכחותו בגוף. חולים רבים שאצלם הופעלה מערכת החיסון בעוצמה כזו מגיעים לבתי החולים ומאושפזים כדי לקבל טיפול שכולל דיאליזה, מתן נוזלים ותמיכה נשימתית.

למניעת התפרצויות של המחלה צריך להקפיד לחסן את חיות בית ומשק, להימנע ממגע עם מים מזוהמים (כשיודעים שהם כאלה, לא תמיד יש הודעות מוקדמות) ולהדביר מכרסמים שעלולים להעביר את המחלה לבני האדם.

חיידקי דבר
Rocky Mountain Laboratories, NIA

דבר: המחלה ששינתה את העולם. מחלת הדבר זכתה לכינוי המרנין "המוות השחור", ולא בכדי. המחלה הרגה בהתפרצות אחת יותר אנשים מכל מחלה אחרת בהיסטוריה. ההתפרצות המפורסמת ביותר שלה אירעה בימי הביניים, ואז היא גרמה למותם של עשרות מיליוני בני אדם. תוצאותיה היו קשות אבל היא גם הובילה לשינויים מדיניים וחברתיים ובעקבותיה היו פיתוחים רפואיים רבים. 

החיידק ירסיניה פסטיס גורם למחלה כשהוא עובר ממכרסם אחד לאחר באמצעות פרעושים, שנושכים את המכרסמים וזוכים להיות המאכסנים הזמניים שלו. הפרעושים נושאים את החיידק ברוק שהם מפרישים בעת מציצת הדם מהחיה, וכך מעבירים אותו לבעלי חיים נוספים.

אם אחד הפרעושים הנגועים מגיע לאדם במקום למכרסם הוא מעביר אליו את החיידק, שמתרבה בקשריות הלימפה שלו והן מתחילות להתנפח. כמה ימים לאחר מכן החיידקים מגיעים לדם וגורמים נגעים שחורים על הגוף שמעידים על הרס הרקמות (נקרוזיס). בשלב השלישי של המחלה החיידקים עלולים להגיע לריאות. מלבד העובדה שהגעת החיידק לריאות גורמת למחלה קשה וקטלנית, החולה יכול להפיץ את המחלה דרך האוויר. כעת זו כבר לא רק מחלה שעוברת באמצעות פרעושים ובעלי חיים מזוהמים, אלא מחלה שיכולה לעבור בקלות מפחידה מאדם לאדם, מה שמסביר את היקף ההתפרצויות. המחלה שעוברת דרך הריאות קוטלת קרוב ל-100% מהחולים.

הדבר קיים עדיין בחלקים רבים בעולם כולל בהודו, בסין, במדגסקר ואפילו בפארקים לאומיים בארצות הברית. למרבה השמחה, היום אפשר לטפל במחלה באמצעות אנטיביוטיקה. ובכל זאת, לפני שאתם מתכרבלים עם חולדות המחמד שלכם בלילה, דעו שיש כבר עדויות לחיידקי דבר עמידים לטיפול.

רויטרס

אבולה: דימומים באפריקה. האבולה היא מחלה נגיפית (ויראלית) מרושעת ביותר שגורמת לקדחת דימומית, כלומר מחלת חום המלווה בדימומים מאיברים כמו האף, הלוע ופי הטבעת. כיום אין טיפול יעיל לאבולה, ודרגת הקטלניות שלה משתנה בהתאם לזן שבו נדבקים. זוהי מחלה חדשה יחסית שהתגלתה באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת והתפרצה מאז כמה פעמים במקומות שונים בעולם, רובם באפריקה. גם מחלה זו הגיעה אלינו בטעות מבעלי חיים, אלא שהמקור עדיין לא ברור לחלוטין. אחד המאכסנים הטבעיים החשודים של המחלה הוא העטלפים, המכרסמים המעופפים.

ההידבקות במחלה מתרחשת במגע עם נוזלים שהחולה מפריש, כמו נזלת ורוק. האדם שנדבק במחלה מידבק מאוד לאנשים אחרים, וכך הנדבקים הראשונים בכל התפרצות הם לרוב בני משפחתם של החולים ולאחר מכן אנשי הצוות הרפואי המטפלים בהם. הנגיף דוגר כמה ימים עד כמה שבועות לאחר ההידבקות, ואז מתחילים תסמינים של מחלה "רגילה" כמו חום, כאבי ראש, כאב גרון וכאבי שרירים. בהמשך מופיעים הקאות ושלשולים, דימומים פנימיים וחיצוניים וקריסת איברים, עד שהחולים מתים. הדרך היחידה היום לשלוט בהתפרצויות היא בידוד החולה וכל מי שבא במגע עמו ושימוש בכפפות ובגדי מגן. בהתפרצות האחרונה של האבולה באפריקה נבדק חיסון שיכול למנוע את ההדבקה לאחר החשיפה, אלא שהוא עדיין לא קיבל אישור רשמי לשימוש ואינו ניתן באופן גורף.

פינוי גופת אדם במת ממחלת ניפה
STRINGER/רויטרס

ניפה: בגלל ההתחממות הגלובלית. ניפה (henipavirus), בדומה לאבולה, הוא נגיף חדש יחסית שהתגלה באוסטרליה ובאסיה רק בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. מאכסניו הטבעיים של הנגיף הם עטלפי פירות מסוג "שועל מעופף", והתפרצות המחלה באזורים מיושבים נגרמה ככל הנראה מנדידתם בעקבות ההתחממות הגלובלית. הנגיף עלול לעבור מהעטלפים ולהדביק מגוון גדול יחסית של בעלי חיים אחרים.

אפשר להידבק בנגיף בעקבות מגע עם בעל חיים נגוע או חולה, ואפילו באכילת פירות שנותר עליהם שתן או רוק של העטלפים הנגועים. הסימנים הראשונים יכולים להופיע כמה ימים עד חודש וחצי לאחר החשיפה לנגיף. כמו במקרה של מחלות רבות, גם כאן הסימנים הראשונים הם חום, כאבי מפרקים ותחושה רעה. לאחר מכן מתפתחת דלקת מוחית ודלקת ריאות קשה. שיעור ההחלמה של אלה ששורדים את הדלקת המוחית גבוה יחסית, אולם רבים מהם נותרים עם פגיעות נוירולוגיות. לא קיים טיפול למחלה או חיסון נגדה.

כלבת: העטלף שעשה עסקה עם השטן. כלבת היא מחלה נגיפית שיכולה להדביק הרבה מאכסנים אפשריים. בניגוד לשמה, הנגיף אינו מוגבל לכלבים ויכול להתרבות במגוון רחב של חיות בעלות דם חם, כולל בני אדם. זהו הנגיף הקטלני ביותר הידוע לאדם, שכן הוא אינו משאיר שבויים והורג  100% מהנדבקים בו. הסיבה לכך שנגיף זה מצליח לשרוד בטבע למרות הקטלניות הגבוהה שלו היא שהוא יכול להישאר בבעלי החיים הנגועים זמן רב בלי לגרום למותם, וכך שהם יכולים להדביק אחרים. תכונה זו בולטת במיוחד בעטלפים מסוימים שיכולים לשאת ולהפריש את הנגיף תקופה ארוכה בלי להיפגע כלל.

כלב חולה כלבת
CDC / Barbara Andrews

ההדבקה בכלבת נעשית על ידי נשיכה. הנגיף מתרבה באזור החדירה ומשם עובר לתאי עצב סמוכים שדרכם הוא נודד עד המוח. הנגיף ממשיך בדרכו ומגיע לאיברים פנימיים ולבלוטות הרוק, שם הוא מתרבה בכמויות גדולות על מנת שיוכל להדביק הלאה. מרגע זה, כל מגע עם הרוק של החיה הנגועה עלול להדביק את בעל החיים או האדם - כל שנדרש הוא פצע מזערי.

לאזור הנשיכה יש חשיבות למהירות שבה התסמינים מופיעים: ככל שהנשיכה קרובה יותר למוח, כך הסיכון להתפרצות מהירה גבוה יותר. בבני אדם המחלה גורמת לתסמינים נוירולוגיים בהם עצבנות, הזיות והתנהגות לא נורמטיבית. תסמינים אלה נמשכים ימים בודדים שבסופם החולה שוקע בתרדמת שמסתיימת במוות. בבעלי חיים יש תקופה של התנהגות תוקפנית במיוחד והפרשת רוק מרובה, ה מאפשרים לנגיף לעבור אל כמה שיותר בעלי חיים נוספים.

למחלה אין טיפול, אך יש חיסון יעיל נגדה. כדי להימנע מכלבת יש לחסן את חיות הבית נגד המחלה, ובני אדם שעובדים בקרבת חיות או שנוסעים לטייל במקומות מוכי כלבת צריכים להתחסן מראש. גם אחרי הנשיכה מקבלים את החיסון, שהוא יעיל כל עוד לא התגלו תסמיני המחלה.

****

כל המחלות נוראיות וקטלניות, אולם מרובן קל להימנע באמצעות נקיטת אמצעי זהירות פשוטים - להקפיד לרחוץ רק במקורות מים מוסדרים, לצרוך שתייה ואוכל רק לאחר שהמצרכים ומשטחי העבודה נוקו וחוטאו, להשתדל לא לבוא במגע עם בעלי חיים ואנשים נגועים ולהתרחק ממכונות זמן שעלולות להביא אתכם לימי הביניים.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום, ופעילה בעמותת מדעת - למען בריאות מושכלת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#