אמנות מקדמת בריאות / הבלוג של איתן גילור מילר

מהי ספונטניות, כיצד אפשר לשפר אותה ומה ההבדל בינה לבין אימפולסיביות

הכוח לשנות את חיינו קרוי ספונטניות, ועליו מבוססת שיטת הטיפול פסיכודרמה. השימוש בו יכול לשנות את חיינו, ומי שאינם מעוניינים בטיפול אצל אנשי מקצוע יכולים לתרגל בעצמם

כותבת אורחת: ד"ר עַדה מיכל ויינשטיין

איך הייתם מגיבים אם הייתם מגלים שטמון בכם כוח בסיסי של חיוּת, כוח של שינוי שהוא הרבה מעבר למה שחשבתם? כזה שאם תהיו מודעים לקיומו יוכל לעזור לכם לשנות דברים שאתם רוצים ולהעניק לכם שמחה, חיוך וריפוי? הכוח הזה נקרא ספונטניות, והוא נמצא אצל כל אחד מאתנו.

אנשים רצים לים
molchanovdmitry / iStockphoto vi
להמשך הפוסט

איך פסיכודרמה ומיינדפולנס עוזרות למנהלים וליזמים להתחבר לעצמם ולפרוץ קדימה?

שימוש בעקרונות מתחום המיינדפולנס כחלק מטיפול בפסיכודרמה מאפשר חיבור לתחושות גוף ומסייע גם לדרגי ניהול במצבים יומיומיים

כותב אורח: אלון ישראלי

כשאני מספר למי שלא מכיר פסיכודרמה על כך שאני מטפל באמצעות שיטה זו, פעמים רבות אני מקבל תגובה בסגנון: "פסיכודרמה? אני לא יודע לשחק. ובכלל, לעמוד על במה זה לא בשבילי". אכן, ה"דרמה" בשמה של השיטה מטעה: הפסיכודרמה נתפסת על ידי הציבור הרחב כטיפול המתאים למי שנמשך למשחק, שרוצה ומסוגל לעמוד על במה ושיכול להביא את עצמו באופן מלא וללא היסוסים.

אנשים מחזיקים ידיים בטיפול קבוצתי
Rawpixel Ltd / Getty Images/iSto
להמשך הפוסט

הצגה שגויה של מקצועות הטיפול פוגעת במטפלים ובמטופלים

זקוקים לטיפול נפשי? יש הרבה שיטות שיכולות לעזור לכם. הבעיה היא שלא תמיד תוכלו לקרוא על זה בכלי התקשורת, ושכתבות שגויות יכולות לגרום נזק למטפלים ולאנשים שזקוקים לטיפול

רופאים הם אנשים משכילים, בזה אין כל ספק, ולרוב אנחנו לא מפקפקים בידע שלהם ובנכונות דבריהם. הבעיה מתחילה כשהם מחווים את דעתם בנושאי בריאות מתחומים השונים מתחומי התמחותם - אנחנו נוטים לסמוך עליהם, אחרי הכול הם מופקדים על בריאותנו ובריאות יקירינו ולא יעלה על הדעת שהם ייתנו עצה שהם לא בטוחים בה, נכון?

נדמה שתופעה זו מתחזקת בכל מה שקשור לטיפול בילדים. הרופאים ממהרים לתת עצה נחרצת בענייני תזונה וחינוך, גם אם לפעמים הם נשענים על הידע הכללי שלהם ולא יותר מכך. תזונאית שהתייעצתי איתה הציעה שאטיל ספק בדעתה של רופאת הילדים שייעצה לי בעניין הרגלי האכילה של בתי. "הפעם האחרונה שהיא קראה מאמר על תזונה הייתה כנראה בתחילת לימודי הרפואה שלה", היא הסבירה.

טיפול באמנות
איתן מילר
להמשך הפוסט

איך מתאימים את הטיפול באמנות לילדים שנפגעו מינית בחברה הערבית?

טיפול באמנות הוכח ככלי יעיל מאוד לטיפול בילדים שעברו פגיעה מינית בחברה המערבית, אך מטפלות באמנות בחברה הערבית נתקלות באתגרים מורכבים בניסיון להתאים את הטיפול לתרבות המקומית ולמערכת החינוך

ילד אחד מכל חמישה ילדים עד גיל 17 מדווח על פגיעה מינית. בחברה הערבית בישראל המצב חמור יותר - 28.5% מהילדים הערבים, כלומר קצת יותר מילד אחד מכל ארבעה ילדים, מספר שנפגע מינית בשלב כלשהו של חייו, כך נכתב במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בראשות פרופ' צבי איזיקוביץ ופרופ' רחל לב-ויזל. הנתונים הקשים האלה אינם חדשים, ולפחות בחרה היהודית בישראלי נראה שהמודעות הולכת וגוברת. בחברה הערבית, לעומת זאת, להתמודדות עם פגיעות מיניות של ילדים יש מאפיינים ייחודיים בגלל השוני התרבותי. 

פעמים רבות, הראשונות לזהות את הפגיעה הן מטפלות באמנויות, שאליהן מגיעים ילדים לטיפול בגלל סיבות שונות שאינן קשורות לפגיעות מיניות. אבל בתוך הטיפול, לאחר שנוצרים אמון ותחושת ביטחון, הפגיעה נחשפת. זה יכול לקרות באופן ישיר, כלומר במילים מפורשות, או באופן השלכתי בגלל טבעה של ההבעה באמנות.

"אלימות", ציור של הציירת הלבנונית נאדה עבדאללה
nada abdalla
להמשך הפוסט

נפגעי התפרצות הר געש בגואטמלה פוגשים מטפלת באמנות מישראל

המטפלת סלינה רוזנבלום לפלמן הצטרפת למשלחת סיוע בינלאומי באזורים מוכי אסון והיא מספרת על כוחה האדיר של האמנות בהגעה אל נפשם של האנשים שחוו טראומה משמעותית

סלינה רוזנבלום לפלמן התקשרה אלי לא מזמן, מעט אחרי שחזרה מגואטמלה. בשיחת הטלפון אפשר היה לשמוע עד כמה היא משולהבת, ואם לא הייתי מכיר אותה כמטפלת ותיקה ומנוסה הייתי חושב שזו צעירה שחזרה עכשיו מטיול בדרום אמריקה.

אלא שסלינה שבה משליחות מצילת נפשות: הר הגעש פואגו שבגואטמלה התפרץ ביוני 2018 והיא הצטרפה למשלחת "ישראייד", ארגון ישראלי לא ממשלתי וללא מטרות רווח שמגיע לאזורים מוכי אסון ומסייע בשיקומם. הארגון עבד בשיתוף פעולה עם "י.ה.ת – ארגון המטפלים באמצעות אמנויות", וסלינה היא אחת ממטפלים רבים שהתנדבו לעשייה משמעותית זו. ייתכן שבעקבות שיתוף פעולה זה כלי התערבות רבים שהארגון העולמי משתמש בהם באים מעולם הטיפול בהבעה ויצירה.

Ximena Fuentes Molina
Ximena Fuentes Molina
להמשך הפוסט

איך טיפול באמצעות אמנות עוזר להתמודד עם התמכרויות?

הודאה בהתמכרות קשה לכל אדם שגילה שהוא מכור לחומרים או להתנהגויות מסוימים. העבודה עם חומרי יצירה מצליחה לעקוף את המגננות הקוגניטיביות של המכורים ומאפשרת להם להביע את הקושי שלהם באופן לא מילולי

כותבת: נגה בסט

אנשים רבים מאוד מכורים למשהו - סמים, אלכוהול, הימורים, מין ועוד. הסיבות לכך מגוונות, אבל ברוב המקרים למכורים יש רקע של טראומה. ייתכן שהם רצו להיות חלק מחבורה גדולה יותר והתחילו להתנסות בחומר הממכר, אלא שהשימוש הפך מבילוי חברתי לצורך שעלה בהדרגה. הזמן עבר, ויום אחד הם גילו שפיתחו תלות בחומר או בהתנהגות מסוימים.

מכונות מזל
Wayne Parry/אי־פי
להמשך הפוסט

הגבריות המסורתית פוגעת בבריאותם הנפשית והפיזית של בנים וגברים

קובץ הנחיות חדש למטפלים על טיפול בגברים שואף להוביל אותנו לעולם רגשי יותר ואלים פחות

באוגוסט 2018 התפרסמו הנחיות רשמיות לעבודה עם בנים ועם גברים של ה-APA, הארגון הגדול ביותר של פסיכולוגים בארצות הברית. בעבר לא נכתבו הוראות מיוחדות לטיפול בגברים, בין היתר מכיוון שלאורך ההיסטוריה של הפסיכולוגיה גברים, וליתר דיוק גברים לבנים וסטרייטים, נחשבו לנורמה המרכזית. זו הסיבה לכך שפרסום זה של הנחיות, שמציגות אמירות נוקבות לגבי הנורמה השלטת, הוא פורץ דרך. מאחורי ההנחיות עומדת התפיסה שגברים חווים הסללה, כלומר החברה מעצבת אותם בדמות האידיאולוגיה הגברית ה"מסורתית", אלא שזו מזיקה לבריאות הנפשית והגופנית שלהם.

המסמך נכתב בשפה אקדמית והוא אינו מיועד להפצה רחבה, אך כתבה שהתפרסמה באתר הארגון גרמה סערה בקהילת המטפלים בארצות הברית וגם בישראל. איתן טמיר, פסיכותרפיסט ומטפל DBT ומנהל מכון טמיר, כתב בפייסבוק: "הפתולוגיזציה של הגבריות המסורתית לא נוחה לי. ברור, אני מבין את מקור ההצהרה, ואף מכיר בחשיבותה, ועם זאת, באותה עת, אני מרגיש מועקה".

גברים עומדים על סלע
Nikos Patsiouris
להמשך הפוסט

כאן לומדים ליצור יחסים: מהו טיפול דיאדי באמצעות אמנות?

תהליך היצירה שמתקיים בטיפול דיאדי באמנות מאפשר להעלות תכנים מודעים ולא מודעים, להתייחס אליהם ולפתור את הבעיות. הוא מיועד לחזק את הקשר הרגשי של ההורים עם ילדיהם על ידי עבודה משותפת בחומרי יצירה

כותבת אורחת: מיכל אבס

בלון מלא מים שנטבל בצבע גואש נזרק על הרצפה, ומשאיר אחריו צורות מפתיעות. מי שזרק אותו הוא גבע, ילד בן חמש, ומיד אחריו אביו עושה אותו הדבר ושניהם צוחקים כשהבלונים נוטפי הצבע מתגלגלים על הדף הגדול הפרוש על הרצפה. 

אב ובן מציירים
Getty Images IL
להמשך הפוסט

מטופלים בפיג׳מה: מה זה טיפול נפשי מקוון ואיך הוא עובד?

טיפול נפשי עם מטפל שדובר את אותה השפה היא אפשרות שלא הייתה קיימת עבור הרבה אנשים שחיים בחו״ל. הטכנולוגיה של ימינו מסייעת להם לקבל גישה למטפלים שמבינים את הרקע שממנו הם באים ועוזרים להם להתגבר על הקשיים בשפת האם שלהם

כותב אורח:  אלון אבירם 

לכל אחד ואחת מכם יש חבר או חברה כאלה, או אפילו משפחה. כמעט כל ישראלי מכיר מישהו שלקח מזוודה וארז את חייו לתוכה. הוא הכניס לשם את החששות, התקוות, תחושת ההרפתקה וכל הפחדים שמלווים רילוקיישן, ונסע. מספרם של הישראלים שעוזבים את ישראל ועוברים לגור בחו"ל עולה משנה לשנה. גם אני הייתי שם: באוגוסט 2014 אשתי ואני ארזנו כמה מזוודות, הכנסנו את הכלבה לכלוב טיסה ועלינו על מטוס ללונדון, אנגליה.

קרן מור בסדרה "הפסיכולוגית"
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

איך הוא מעז?! התנגשות בין המרחב המשחקי לאידאולוגיה החינוכית

הילד משחק במשחקי דמיון ואתם מגלים שמה שקורה שם עומד בניגוד לכל עיקרון ערכי שיש לכם. מה עושים?

כותבת אורחת: שירה רם

פעמים רבות הורים רואים את בתם או בנם משחקים במשחק שכולל פגיעה בחוקי הבית או ממש עבירה עליהם. למשל, הדמות במשחק יורקת או מקללת. המחזה הזה יכול לעורר בהם זעזוע, כעס, עלבון ואף תחושת כישלון. זו אינה דרכנו, איך הוא מעז?! הרי כבר דיברנו על זה!

שירה רם
שירה רם
להמשך הפוסט

"תנו לנו חוק כדי שנוכל לעבוד": המטפלים באמצעות אמנויות דורשים להגן על מקצועם

משרד הבריאות מפקיר את המטפלים באמצעות אמנויות ואת מטופליהם. אחרי 14 שנים של התעלמות מצד המדינה הם מתכוונים לפנות לבג"צ בדרישה להסדיר את מעמדם בחוק

לפני 14 שנים משרד הבריאות הפסיק לקחת אחריות על המטופלים באמצעות אמנויות והפקיר אותם ואת המטפלים במקצוע. פניות חוזרות למשרד הבריאות, לחץ מתון ואפילו הפגנות לא הצליחו להביא את המשרד לחוקק חוק שישמור על הציבור מפני שרלטנים ויאפשר לבעלי ההכשרה הנדרשת להשתלב במערכת הבריאות. ללא החוק, הנפגע המרכזי הוא הציבור הרחב שעלול לקבל טיפול נפשי שיכול לגרום נזק בלתי הפיך. כעת, לאחר שנות סחבת רבות, ארגון המטפלים באמצעות אמנויות החליט להכריז מלחמה.

משרד הבריאות ביטל בשנת 2004 את תהליך ההכרה בהכשרתם של מטפלים באמנויות. הוא ביטל גם הכרה במקצועות כמו ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, אבל מאז מקצועות אלו עוגנו בחקיקה והטיפול באמנויות נשלח על ידי המשרד לתהליך אקדמיזציה. תהליך זה היה שנוי במחלוקת, יש בו יתרונות וחסרונות, אבל מול הצורך בהכרה של המדינה כדי לאפשר פיקוח ותקנים לא היתה בכלל שאלה. התהליך הושלם מזמן אבל משרד הבריאות קפא על שמריו בטענה שזה לא נמצא בסדר העדיפויות שלו, על אף שבבג"צ הוא התחייב שיעשה זאת בתוך חודשים ספורים.

הפגנת יהת
ארגון המטפלים באמנויות (י.ה.ת)
להמשך הפוסט

רק רציתי שתבינו אותי: טיפול בשיטת "הכפיל"

אמפתיה מהסביבה היא חלק חשוב מהיכולת שלנו להתמודד על קשיים. טיפול בפסיכודרמה עוזר למטופלים לחוות ולהבין מה עובר על האנשים בסביבתם וכך לפתח אמפתיה כלפי אחרים ולקבל אותה מהם

כותבת אורחת: מיה גל

לכל בני האדם יש צורך בסיסי שיבינו אותם ויקבלו אותם ללא שיפוט וביקורת. הצורך הזה עולה ביתר שאת כשמרגישים רגשות קשים ולא נעימים כמו כעס, קנאה או פחד וכשמחפשים מענה לצרכים רגשיים בסיסיים או נקלעים למצבים נפשיים מורכבים. במיוחד ברגעים שבהם אנו מרגישים שבירים וחלשים, אנו צריכים לדעת, ולהרגיש, שהאנשים המשמעותיים בחיינו רואים אותנו, מבינים אותנו, מקבלים אותנו ואוהבים אותנו, על כל חלקינו. במילים אחרות, אנחנו צריכים להרגיש אמפתיה מסביבתנו הקרובה. כאשר איננו זוכים לכך, אלא מרגישים שיפוטיות ומבט ביקורתי, או מקבלים עצות ורעיונות לפתרון הבעיה במקום הקשבה, אנו עלולים לחוש בודדים, דחויים, לא מובנים, לא מוערכים, אשמים, מבוישים. גם תחושת הערך העצמי שלנו עלולה להיפגע.

כפיל
steve_w
להמשך הפוסט

שלחתם את הילד לטיפול, מתי כבר הוא יחזור מתוקן?!

מצאתם מטפל מוסמך, שלחתם את הילד לטיפול ויש ביניהם קשר טוב? זה לא מספיק. עכשיו אתם צריכים להשלים את הפאזל ולתרום את חלקכם להצלחת הטיפול הנפשי

כותבת אורחת: עידית בלסקי

כולנו היינו רוצים שזה יהיה פשוט: יש קושי? הנה פתרון. ועדיף מהיר. אלא שבפועל אורכו של טיפול שעה בשבוע והמפגשים נמתחים על פני חודשים ארוכים, ובמונחי חיים של ילד זו טיפה בים.

עידית בלסקי
עידית בלסקי
להמשך הפוסט

לצאת מהקופסה

אנשים ששכחו את עצמם ממציאים מחדש שימושים לחפצים ישנים: גרוטאות בטיפול באמנות של חולי דמנציה ואלצהיימר

כותבת אורחת: עינבל שושני

בתחילת השבוע נכנס לסטודיו שלי שלמה, עובד האחזקה, ושאל: "את צריכה נורות שרופות לפני שאני זורק לפח?". "ברור", עניתי ומיד הוספתי אותן למחסן הגרוטאות בסטודיו שבו אני עובדת בדיור המוגן.

מחסן הגרוטאות של עינבל שושני
ענבל שושני
להמשך הפוסט

בבתי ספר במגזר הערבי התלמידים באים לכיתה כדי להירגע

ניסיון חלוצי של תרגול מיינדפולנס בקרב מורים בבתי ספר בחינוך הערבי הניב תוצאות טובות מהצפוי

כותבים אורחים: גיאנא חליפה וריקדרו טרש

להיות מורה במערכת החינוך כיום זוהי משימה קשה ומלחיצה. גם בקרב התלמידים המצב אינו מזהיר ורבים מהם חווים לחץ וחרדה כתוצאה מעומס הלימודים, ההתמודדות עם המערכת, המשמעת ועוד. מערכת החינוך הערבית אינה שונה בהיבט זה, וגם בה מורים ותלמידים חווים לחץ, חרדה ושחיקה.

שיעור "שפת הקשב" המבוסס על מיינדפולנס
יובל טבול
להמשך הפוסט

כשהמשחק בחומר מאפשר גילויים חדשים בנפש האדם

הקשר בין ציור בצבעי פסטל בחדר הטיפולים לבין מחקר אקדמי שבדק את קצב הלב

כשאני מספר על המקצוע שלי לפעמים אני מעדיף לקרוא לו טיפול בחומר. השם "טיפול באמנות" נותן מקום רב מדי להיבטים של יופי או למחשבה על תוצר, אבל אלה אינם העיקר בתהליכי טיפול. החומרים הם כלי עבודה שמטרתם לשפר את בריאותו הנפשית של המטופל באמצעות משחק, חוויה והתנסות בחומר.

כל חומר שהוא חלק מהטיפול מעורר תגובות רגשיות אחרות ויש לו תכונות משלו. לפעמים הבחירה בחומר מסוים היא של המטפל, אך לרוב מי שבוחר הוא המטופל. המטפלים באמנות מייחסים לבחירה משמעות רבה. למשל, מקובל לחשוב שחומרים נוזליים מעודדים ביטוי רגשי יותר מאשר חומרים מוצקים. רוב ההנחות האלו לא נבדקו באופן שיטתי - הן נפוצות בספרות ובדיווחים קליניים אך מחקרים בנושא הם נדירים ופורצי דרך.

ציור בצבעי פסטל
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

חוק הפונדקאות פוגע בילדים

היחס החברתי כלפי זוגות מאותו מין משתפר אבל המדינה ממשיכה לקדם אפליה ומצמצמת את זכויותיהן של המשפחות, ולצעדים אלה יכולה להיות השפעה חמורה על עתידם של ילדיהם

במהלך הכתיבה של הפרק השלישי והאחרון בסדרת הרשומות על הורים בני אותו המין (הפרק הראשון, הפרק השני), עובר בכנסת תיקון חוק הפונדקאות, ששוב שולל מגברים את הזכות לפונדקאות בישראל. פונדאות בארץ היא חוקית, אבל המחוקק בחר שוב להפלות את קהילת הלהט"ב. בעקבות החקיקה, אמרה בכנס דיני המשפחה תמר סנונית-פורר, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ש"התקיימו כבר כמה מחקרים שבהם בדקו אם יש הבדל בין ילדים להורים הטרוסקסואלים לבין הורים  מאותו המין, וגילו שלא רק שהם שווים, אלא שהם אפילו עולים על ילדים להורים הטרוסקסואלים".

ההנחה ההפוכה, שלפיה ילד זקוק לאמא ולאבא על אף שהמחקר מוכיח שאין לה כל בסיס, נפוצה מאוד. גם תורת הנפש היתה בעבר מושתת על המודל של תינוק-אם-אב. על בסיס מודל זה נבנו תיאוריות פסיכואנליטיות שהתייחסו ליחסי משולש במערכת המשפחתית. רעיונות כמו השלב האדיפלי, שהוא חלק מהתיאוריה של פרויד, שמתייחס להתפתחות הילד בגיל 4-3 מתאר את היחסים שלו עם אביו ועם אמו, כשלמגדר של שלושתם יש משמעות מרכזית ובלעדיו לא ייתכן פתרון לקונפליקט הנפשי. פתרון אותו הקונפליקט מאפשר, כך על פי פרויד, את התפתחות המוסר ואת היכולת להשתלב בחברה. בדומה לכך, תפיסות רבות התייחסו למשולש זה כאל מרכיב משמעותי בהתפתחות תקינה. תיאוריות בנות זמננו מתארות תרחיש שונה, שבו המגדר של ההורים אינו משמעותי אלא היחסים בין הילד או הילדה לבין הדמויות ההוריות, יכולתו להכיר בהם כנפרדים ממנו ויכולתו להביט מהצד על היחסים ביניהם.

אריק ובנץ תומכים בנישואים חד מיניים
See-ming Lee
להמשך הפוסט

האם יש חשיבות לקשר הגנטי במשפחה חד מינית?

החברה והחוק מאדירים את הקשר הגנטי בין הורים לילדים, אבל מבליטים זאת רק מול משפחות שאינן מיישרות קו עם הנורמה. יש לכך השלכות על הילד, על הוריו ועל החברה כולה

אחד המאפיינים הייחודיים במשפחה שבה יש שני אבות הוא העין הבוחנת של הסביבה. אף שעשרות מחקרים מצביעים על כך שהמגדר של ההורים אינו משפיע על התפתחות הילדים או על אושרם, החוויה של רבים מהזוגות מאותו המין היא שהורותם עומדת במבחן. העובדה שרק לאחד מהם אין קשר גנטי לילד מעצימה את הקושי הזה.

זה קורה אצל זוגות סטרייטיים שבהן לשני ההורים אין קשר גנטי עם הילד, אבל בולט פחות. אם הילדים נולדו בעזרת תרומת ביצית או זרע, ולפעמים גם במקרה של אימוץ, לא פעם ההורים בוחרים להסתיר את זה מהסביבה ואפילו מהילד. ההנחה ההטרונורמטיבית,  כלומר הציפייה והדרישה שהטרוסקסואליות תהיה הנורמה, היא שלילד יש קשר גנטי לשני ההורים, גם אם זה לא נכון. למה בעצם אנחנו רגישים כל כך לעניין הגנטי?

אבהות וגנטיקה
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

"מי בכלל רוצה להיות אבא? אני מעדיף להיות אמא"

האבהות החדשה משתנה ומתעצבת כל הזמן, ועורכת מחדש את התפקידים ההוריים שבעבר היו תלויי מגדר

התהליך שבו אנחנו הופכים להורים מתחיל הרבה לפני שנולד תינוק. הוא מתחיל כבר בפנטזיות שלנו. כך זה היה אצל גיא שפנה אלי לטיפול מכיוון שהתקשה למצוא בן זוג. הניסיון שלו במערכות יחסים היה מועט ורווי כישלונות, והוא לא הצליח להאמין שיוכל להיות חלק מזוגיות יציבה, שבשבילו היתה תנאי מרכזי להקמת משפחה. כשביקשתי ממנו במפגש הראשון לתאר את יחסיו עם גברים אחרים הוא תיאר יחסים מאוד קונקרטיים עם תקשורת מצומצמת מאוד.

כבר באותו מפגש הצעתי לו להחזיק בידו גוש חימר בזמן שאנו משוחחים. הוא לחץ אותו מעט, כמו בודק את האלסטיות שלו, ותוך כדי שיחה יצר ממנו כדור. כשגוש החימר הפך לכדור עגול וחלק, גיא לחץ בו שקעים ויצר בליטות, שומר כל הזמן על פני שטח רכים  ועגולים.

אבא ובן מחזיקים ידיים
Mark Bonica
להמשך הפוסט

המטפל, המטופל ומה שביניהם

שיחה עם ליאורה סוטו, מחברת הספר "טיפול בלב ים (ולא באקווריום)", על הטיפול הפסיכולוגי והשפעתו גם על המטופל וגם על המטפל

ליאורה סוטו היא לא טיפוס הססן. היא נחרצת ודעתנית, ואלה רק חלק מהתכונות שאני אוהב אצלה. היא מטפלת באמנות ותיקה, ורבים מהמטפלים באמנויות היו בשלב זה או אחר תלמידים שלה. לא מזמן סוטו פרסמה ספר חדש, ולרגל הוצאתו החלטנו לדבר על הספר עצמו ועל עולם הטיפול הנפשי והעוסקים בו.

אנחנו כותבים יחד ספר אחר, שעוסק בהקשר הפוליטי של הטיפול. לכן ספרה החדש הפתיע אותי כל כך: לא רק שהוא מעלה שאלות על מהותו של הטיפול ועל תפקידו של המטפל, אלא הוא עושה זאת כיצירה ספרותית מרתקת ואישית שיכולה לגעת בכל קורא.

טיפול בלב ים (ולא באקווריום)
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

"דרוש מטפל דתי, טבעוני וגרוש"

לעתים מטופלים רוצים לפגוש מטפל נפשי שיהיה דומה להם, אך יש לכך גם חסרונות

כשאדם בוחר ללכת לטיפול, לא פעם הוא רוצה שהמטפל יהיה דומה לו. כך זה לפחות משתקף מהפניות הרבות שאני מקבל בטלפון או בקבוצות מטפלים ברשתות החברתיות. נתקלתי בבקשות למטפל עם השקפת עולם מסוימת ואפילו לכזה שעבר אירועי חיים מסוימים. לרוב, בקבוצות המטפלים הבקשות האלו גוררות דיונים ארוכים על הטעם בדרישות כאלו. האם כדי לטפל במכור לסמים צריך להיות כזה? ומה לגבי הפרעות אישיות? ולהבדיל, מה עם אדם שהוא צמחוני או ערבי או ימני או ביסקסואל או תימני? הוא צריך מטפל כמוהו?

הטיעון המרכזי שעומד נגד הבקשות האלו הוא שלמטפל טוב יש כלים לעבוד עם כל אלו, גם אם הוא אינו נמנה עמם. בעולם הטיפול המושג "רגישות תרבותית" רווח מאוד. על אף שמטפלים רבים מעידים כי הכשרתם לוקה בכל מה שנוגע להבנת תרבויות אחרות, הנחת המוצא, שלא תמיד עומדת במבחן המציאות, היא שיש למטפלים כלים להשהות את תפיסות העולם שלהם ולתת מקום לעולמו של המטופל באשר הוא. קונפליקט של הורה דתי עם בנו שלא שומר שבת יוכל לזכות ליחס אמפטי גם ממטפל חילוני, וקשיי הפרידה של אשה מבת זוגה יקבלו יוכלו לקבל מענה גם ממטפל סטרייט. אז למה בכל זאת עולה שוב ושוב דרישה זו?

דמיון ושונות
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

מה היא היד השלישית בטיפול באמנות?

ההבדל בין אמנות בתוך טיפול לבין טיפול באמצעות אמנות הוא גדול. כשתובנה, אמפתיה, והתכוונות משתלבים

רבים טועים ומניחים שההבדל בין טיפול באמנות לטיפול אחר הוא השימוש באמנות, אבל זה פשוט לא נכון. מטפלים מסוגים שונים, כמו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים משתמשים בציור במהלך הטיפולים שלהם. רבים חושבים שמה שמייחד את המטפלים באמנות זו היכולת לקרוא את יצירת האמנות, כמו שגרפולוגים קוראים כתב יד, וגם זה מוטעה מיסודו. ככלל, אמנות "קריאת הציורים" אינה פרופסיה שאני מחבב, כיוון שהיא מזיקה לאופן בו הציבור הרחב מבין את המקצוע ומצמצמת אותו לכדי קריאה בקפה או קוריוז שמתאים לדעתי לתוכניות הבוקר, ולא לטיפול. יכולת זו חשובה, והיא אכן מתפתחת ונבנית אצל כל מטפל באמנות ככל שהוא צובר ניסיון, אבל היא אינה חלק מרכזי מהתשתית הטיפולית.

הטיפול באמנות נשען יותר מכל על מה שנקרא "היד השלישית", וזו התערבות טיפולית שיש בה קשיבות (מיינדפולנס), תובנה ואמפתיה משולבות יחד. מושג זה מתאר איך מטפלים באמנויות משתמשים ביכולת האמנותית ובדמיון היצירתי שלהם כדי לסייע לאחר.

Yarik.OK
Yarik.OK
להמשך הפוסט

כיצד טיפול בתנועה יכול לרפא את הנפש

כיצד הצליח רפי לאחר שנים לטפל בחרדתו ובתסמינים הפסיכוסומאטיים שמהם סבל

כותבת אורחת: אורית קלפיש

רפי (שם בדוי), כבן 50, מנהל מרכז טיפולי, הגיע אלי לפני לטיפול בתנועה לאחר שנים של טיפולים ורבאליים. לטענו הבין עד אז את הקונפליקטים שבהם נמצא, אך לא הצליח "לצאת מהלופ". הוא היה אדם מוערך בקהילה, אחראי על צוות רב-תחומי של עובדים וגם על עשרות מטופלים. יחד עם זאת, בחייו הפרטיים הרגיש תקוע זה זמן, מה שגרר קשת תסמינים פסיכוסומאטיים והשפיע על מצב רוחו ועל רמת האנרגיה שלו.

yunguyen666
yunguyen666
להמשך הפוסט

גם לתלמידים הערבים מגיע טיפול יעיל באמנות

מדוע מטפלות באמנות בבתי הספר בחברה הערבית, שתפקידן לטפל בילדים שנזקקים לעזרה, לא מקבלות הדרכה מתאימה?

כותבת אורחת: גיאנא חליפה

הטיפול באמנויות נכנס יותר ויותר לבתי הספר בשנים האחרונות וזו מגמה מבורכת. יותר תלמידים מקבלים עזרה בהתמודדות עם קשיים רבים: נפשיים, לימודיים, משפחתיים ועוד. לא פעם, הטיפול ניתן לתלמידים שייתכן שלא היו פונים אליו אילו היה מתקיים רק במסגרת חוץ בית-ספרית. דבר זה נכון במיוחד בחברה הערבית, שבה פנייה לטיפול עשויה להיות כרוכה בסטיגמה ולכן הורים רבים חוששים לשלוח את ילדיהם אליו. לעומת זאת כאשר הטיפול מוענק במסגרת בית הספר יש אפשרות להגיע לילדים אלה ולסייע להם, סיוע שיכול להיות עבורם מתנה לכל החיים.

גיאנא חליפה
גיאנא חליפה
להמשך הפוסט

כיצד ניתן לטפל בקשיים נפשיים באמצעות משחק בכדור?

ילדים עם קשיים התפתחותיים מצליחים להביע את עצמם לעתים בדרכים לא מילוליות, בדומה לתינוקות וילדים קטנים. כיצד טיפול בתנועה סייע לילדה כזאת

כותבת אורחת: מיכל פרי-מרלנדר

נילי (שם בדוי), בת 12, זעמה על סביבתה והיתה מוצפת מעודף גירויים שהתקשתה לווסת. היא לא ידעה מה לעשות עם אותן תחושות קשות. החוויה שלה היתה של חולשה וחוסר אונים וזעם שאין דרך לפרוק אותו. היא סובלת מקשיים התפתחותיים, הכוללים לקות שכלית וקשיי תקשורת, והגיעה אלי לטיפול רגשי בעקבות סבל רב שחוותה בבית הספר, בעיקר בגלל הילדים. היא סבלה מהקאות מרוב לחץ בסיטואציות חברתיות. נראה היה שהחשש העיקרי שלה הוא מדרישות הסביבה. ההורים ביקשו לחזקה ולקדמה כך שתוכל להתנהל באופן עצמאי יותר בעולם.

מיכל פרי-מרלנדר
מיכל פרי-מרלנדר
להמשך הפוסט

בארה"ב הטיפול באמנות מעורר סערות. וכאן? לא ממש

בעקבות מפגש של נציגי יה"ת (יצירה הבעה תרפיה - האגודה לטיפול באמנויות בישראל) עם אשת סגן נשיא ארה"ב ועם אשת ראש הממשלה

לפני כשבועיים התקיים מפגש של נציגי יה"ת (יצירה הבעה תרפיה - האגודה לטיפול באמנויות בישראל) עם אשת סגן נשיא ארה"ב, קרן פנס, ועם אשת ראש ממשלת ישראל, שרה נתניהו, שם הביעה פנס תמיכה במקצוע הטיפול באמנות. תמיכתה בתחום היא לא מהיום. על פי האתר של הבית הלבן היא שמה לה למטרה "להביא את תשומת הלב לסוגיות שעומדות בפני ילדים ומשפחות באמצעות הפניית זרקור לתחום בריאות הנפש, הטיפול באמנות" (בתרגום חופשי). עוד קודם לכן פרסמה יוזמה בשם "לרפא עם הלב" (המילה לב נכתבה שם כך: HeART).

בארץ, התמיכה ביוזמה של פנס, שאליה חברה גם נתניהו, היתה חד משמעית וללא סייג. בתום המפגש העניקה יושבת ראש יה"ת, תמי ירמיהו, לגברת פנס ולגברת נתניהו מתנה - תמונות שצילמו תלמידים מהמרכז החינוכי "שקד", שנמצא במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי. בארה"ב לעומת זאת, התגובות היו סוערות. מחד, הארגון האמריקאי המקביל ליה"ת (AATA - THE AMERICAN ART THERAPY ASSOCIATION) הביעה התלהבות בתמיכה של אשת סגן הנשיא, והכריזה עליה ללא דיון רשמי או הצבעה כדוברת של הטיפול באמנות. מאידך, חברי ארגון רבים וסטודנטים לטיפול באמנות התרעמו על כך והביעו את התנגדותם לתמיכה המוחלטת הזו. חלק התנגדו לעצם שיתוף הפעולה עם נציגה של הממשל הנוכחי בגלל העמדות המוצהרות שלו בנוגע לזכויות אזרח - מרכיב מרכזי באתיקה הטיפולית.

Dan Lacey2
Dan Lacey
להמשך הפוסט

מתקשים בהורות? תתחילו לצייר

כיצד שילוב אמנות בהדרכת הורים יכול לסייע להם בהתמודדות עם ילדם

כותבת אורחת: בת שבע בלכמן

בימים שבהם ציפיתי להולדת בני הראשון, חלמתי ודמיינתי את עצמי כאם שילדיה מחייכים, מאושרים ומדלגים בחופשיות. החל מהיום שבו הפכתי לאמא והפנטזיה פגשה מציאות, חוויתי את המרחק ביניהן ברגעים לא מעטים, ונפרשה בפניי המורכבות שבהורות.

Mani Babbar Photography
Mani Babbar Photography
להמשך הפוסט

איך ניתן לצייר באמצעות הזזת האישונים/ על טיפול באמנות דיגיטלית

הטכנולוגיה נכנסת לקליניקות של טיפול באמנות. האם תחליף את אמצעי הטיפול המסורתיים?

בעידן שבו בכל חדר טיפול יש לפחות שני טלפונים, של המטפל ושל המטופל, הנגישות לטכנולוגיה גבוהה מאוד, אבל כלים ייחודיים כמו עט דיגיטלי, תוכנות יצירה ממוחשבות, לוחות תקשורת, טכנולוגיה של מציאות וירטואלית, ציור אור ומערכת מיקוד מבט מרחיבים את המנעד באופן שעולה על הדמיון. העט הדיגיטלי למשל מאפשר למי שיש לו קשיים מוטוריים להתבטא בציור בקלות רבה יותר, ומערכת מיקוד מבט מאפשרת לצייר באמצעות הזזה של האישונים בלבד. כלים כגון אלו מנגישים את הטיפול באמנות לקבוצות באוכלוסייה שקודם לא יכלו להיעזר בו, וכמובן מרחיבים את ההיצע לכל השאר.

טיפול באמנות דיגיטלית הוא תחום טיפול חדש יחסית לשאר שיטות הטיפול באמנויות. הוא כולל כלים מגוונים ולמעשה בכל סוגי המדיה המבוססת על טכנולוגיה, בהם קולאז' דיגיטלי, איור דרך תוכנות מחשב, צילום תמונות וסרטים. הכלים האלו משמשים את המטפלים כדי להעשיר את האפשרויות שעומדות בפני המטופלים בתהליך יצירת האמנות בטיפול.

Marta Masoliver
Marta Masoliver
להמשך הפוסט

כיצד פעולה יצירתית יכולה לתרום לריפוי, והאם כדאי לשתוק במהלכה?

כיצד ד' שסבל מאילמות סלקטיבית בשל אירוע טראומטי הצליח להתגבר עליה באמצעות טיפול באמנות

כותבת אורחת: טל חנן

ילד רך בשנים קם בבוקר, הוא אוהב מאוד ללכת לגן. הוא אוהב את שושי הגננת ואת רבקה הסייעת, הוא גם אוהב את אבא ואמא. הוא מאמין שאבא יכול לעשות הכל, יש לו סולם וגם תפקיד בכיר בעבודה. היום אבא לא חזר מהעבודה. לקח אותו אמבולנס גדול לבית החולים, ואמא מסתובבת עצבנית בבית. היא מספרת לאנשים שאבא לא מרגיש טוב ושלא יחזור הרבה זמן הביתה. למה אף אחד לא מסביר לי מה קורה, שואל את עצמו הילד.

Elise Bernatchez painting by Frida Kahlo What the Water gave me
Elise Bernatchez
להמשך הפוסט

כיצד ניתן להגיע לנפשם של ילדים בעזרת בובות, גם לאחר אירוע קשה

כיצד ל', בת 7, הצליחה לחשוף בפניי את הפגיעה המינית שעברה באמצעות משחק בבובה

כותבת אורחת: נטע אמיתי

שפתם של ילדים היא שפה של פעולה ומשחק. שלא כמבוגרים, ילדים לרוב מתקשים "לדבר על". הם מתקשים להמשיג רגשות, מחשבות וקונפליקטים המעסיקים אותם, ובמקום לבטא אותם במילים הם מבטאים אותם במעשים. בהתאם לכך, טיפול רגשי בילדים משתמש בפעולה ומשחק - שפת הילדים - על מנת לאפשר להם לבטא את עולמם הפנימי. בעזרת כלים כגון בובות, צעצועים, ארגז חול, אמנות ומשחקי דמיון הילד יכול לבטא קשיים וקונפליקטים, משאלות, תסכולים ובעצם כל חוויה פנימית שמעסיקה אותו.

בובה מחדר הטיפולים
נטע אמיתי
להמשך הפוסט

כמה אהבה גיליתי אצל הורים לילדים להט"בים

מפגש עם קבוצת הורים מעוררי השראה בעמותת תהל"ה

תהליכים של חיפוש זהות ועיצוב זהות מאפיינים מאד את העבודה עם נוער מתבגר וגם עם צעירים בשנות ה-20. טיפולים כאלו תמיד נוגעים בי בגלל המסע האישי, החיפוש, השאלות והתהיות הבלתי פוסקות. לצדם מופיעים ההתנגדות לנורמות והעימות הבלתי פוסק עם הממסד. ביסודנו, תינוקות בני יומם שתלויים באופן מוחלט במי שמגדלם כי הוא כל עולמם, ההורים שלנו הם הנציגים הראשונים של אותו ממסד. הם מייצגים עבורנו את אותה חברה שדורשת שנתאים את דרכנו לציפיות שלה, ולאור הערכים שלה-שלהם אנחנו מתעצבים, עונים על הציפיות או מאכזבים, חשים תחושת קבלה או דחייה.

אני כותב את הפוסט הזה לאחר שחזרתי מפגישה של קבוצה בעמותת תהל"ה. השתתפתי במפגש קבוצתי ותרמתי מהניסיון והידע שלי, אבל גם קיבלתי המון עוצמות והשראה. לב פעילות העמותה הוא מפגשי תמיכה להורים לילדים מקהילת הלהט"ב. הורים אלו מתמודדים עם הזהות של ילדיהם ונעזרים בקבוצה כדי לעבד את הקושי שלהם ולמצוא כוחות. הילדים שלהם, חלקם כבר אנשים מבוגרים, ודאי חשו מהוריהם לא פעם תחושה של דחייה ואכזבה. אך בפגישה שלי עם ההורים גיליתי שכולם מלאים באהבה וקבלה לילדיהם. לא ניתן להכחיש את הקושי שמאפיין הורים שילדיהם יצאו מהארון. כשהבן שלך יוצא מהארון, לא פעם האכזבה מציפה אותך. אתה חושש לעתידו או לאפשרות שיישאר לבד. כשהבת שלך יוצאת מהארון את עשויה להרגיש כאילו את כבר לא מכירה אותה ולפחד מתגובת הסביבה. הקושי הזה היה שם, נוכח, מדובר, אך לצדו התאפשר שיח אוהב ומקבל. הייתי קצת מופתע. אולי בגלל שאני מכיר את תחושת הבדידות שיש לרבים שמספרים להורים שלהם על נטייתם המינית. בדידות זו מתחילה להיבנות כשהסוד מקים בית של קבע בתוך החיים. כבר אז הוא מטיל צל גדול על כל נושא, על כל קשר, על כל היבט של החיים. ככל שנושאים אותו יותר זמן, ככל שהוא מתחיל מגיל צעיר יותר, הוא מקבל מקום רב יותר במבנה האישיות של האדם.

פעילות תהלה במהלך מצעד הגאווה 2009 בתל אביב
Ramiki CC BY 2.5
להמשך הפוסט

כיצד טיפול באמנויות סייע לחבר בין פלסטיניות ליהודיות?

השפה האוניברסלית של האמנויות, יצירה ודמיון, עזרה למשתתפות במחקר ליצור דיאלוג, לגשר על פערים תרבותיים ופוליטיים ולהתחזק

כותבת אורחת: אירית הלפרין 

במשך דורות נשים יהודיות וערביות בישראל חיות במציאות של קונפליקט פוליטי אלים. לחיים במציאות כזו יש השפעות פסיכולוגיות מכאיבות. לאנשים שחיים בקונפליקט תמידי יש תגובות רגשיות ומנגונים שמפצלים את המציאות ל"טוב" ו"רע", והם נוטים לפשט את העובדות ולהתעלם מריבוי נקודות ההשקפה.

אירית הלפרין
אירית הלפרין
להמשך הפוסט

מה עדיף להרגעת הנפש ושיפור מצב הרוח? צביעה או ציור?

על מחקר שמנסה לבדוק את ההשפעה הנפשית של צביעה בהשוואה לציור, ועל ההבדל בין אלו לבין טיפול באמנות

בשנים האחרונות אי אפשר להיכנס לחנות ספרים בלי לראות חוברות צביעה. גם חוברות צביעה למבוגרים. אם מדובר בדוגמאות של פרחים או במנדלות, נראה שבכל מקום תוכלו לראות חוברות צביעה, ועל חלקן תוכלו אפילו לראות את הכיתוב "טיפול באמנות". לא קשה לנחש שהתופעה הזו הרגיזה מטפלים באמנות. גם אותי. טיפול לא יכול להתקיים בלי קשר טיפולי ובלי התערבויות טיפוליות שכדי ליצור אותן יש צורך בהכשרה מקיפה וניסיון רב. צמצום המקצוע המרתק הזה לכדי חוברת צביעה הוא פשוט מעליב, שלא לדבר על הפגיעה האפשרית במי שזקוק לעזרה וחושב שיקבל אותה מחוברת צביעה.

עם זאת, אני חייב להודות שיש לי חולשה למנדלות. כסטודנט הייתי יושב ומצייר מנדלות, וגם היום תוכלו למצוא אותי מדי פעם משרבט אחת כזו. תיאורטיקנים וחוקרים טוענים שציור מנדלות, ובכלל עבודה יצירתית בתוך עיגול, מקנה רוגע וממקד, ואפילו מגביר את תחושת השמחה. למרות שיש גם מחקרים שטוענים את ההפך הגמור, המוציאים לאור של החוברות האלו מאוד שמחים על המסקנות של הראשונים, למרות שאלו מדברים על ציור מנדלות ולא צביעתן. מעט מאוד חוקרים בדקו את ההשפעה של צביעה על הבריאות הנפשית ואיכות החיים, אך מסתבר שבאמת יש בזה משהו.

Ecological Society of America
Ecological Society of America
להמשך הפוסט

איך כתיבה אינטואיטיבית מסייעת לנפש ולמה עדיף שתיעשה בעט

כתיבה תרפויטית מאפשרת לנו להסיר את הערפל המסתורי סביב המתרחש ומקנן בתת המודע שלנו

כותבת אורחת: שיר שוורץ, מנחת סדנאות כתיבה אינטואיטיבית ותרפויטית ועורכת תוכן

בבוקרו של יום התעורר דניאל, גבר בשלהי שנות הארבעים לחייו, משנתו בתחושה של כבדות ומועקה. על פני השטח, הכל נהדר: בעבודה הכל מתקדם כרצונו, הילדים בסדר גמור, יחסיו עם אשתו טובים מאוד. אז מה קורה לי? שאל את עצמו בתדהמה, מה מציק לי כל כך?

Joan M. Mas
Joan M. Mas
להמשך הפוסט

כיצד בוחרים בין טיפול קבוצתי וטיפול פרטני

היתרונות והחסרונות של טיפול קבוצתי

יש לי מקום חם בלב לטיפול הקבוצתי, כי אני מאמין שאנחנו בראש ובראשונה יצורים חברתיים. האישיות שלנו מעוצבת מתוך יחסי הגומלין החברתיים שלנו מהיום הראשון שלנו על פני האדמה. המשפחה שלנו היא הקבוצה הראשונה שלנו, ואחרי כן, בכל מקום שאנחנו מגיעים, אנחנו הופכים להיות חלק מקבוצה, בגן, בבית הספר, בתנועה, בעבודה, בשכונה.

הבוקר קיבלתי שיחת טלפון מרונה. זו היתה שיחה שגרתית בין מטפל למישהי שמחפשת אחר טיפול. רונה (שם בדוי), בת 47, מתקשרת אלי כי היא קיבלה מחברה המלצה עלי, אבל ככל שהתקדמה השיחה, כך התבהר לי שהיא לא יודעת מה היא מבקשת ממני. אני מכיר מטפלים שלא מנהלים שיח ארוך בטלפון, אלא מציעים מפגש ראשון כדי לבדוק את הצרכים והרצונות, אבל אני סקרן מדי וגם לא רוצה להטריח מישהו להגיע אלי לחינם.

rawpixel
rawpixel
להמשך הפוסט

טיפול זוגי-נפשי לילדים - איך זה עובד ולמה זה טוב

ראיון עם ד"ר יעל שרון, ראש תכנית CB-ARTS למטפלים באמנויות באוניברסיטה הפתוחה, על סוגי הטיפולים שניתנים לילדים במערכת החינוך, ובמיוחד על יצור הכלאיים "טיפול בצמד"

עם פתיחת שנת הלימודים ילדים הזקוקים לכך משובצים לטיפול נפשי באמצעות אמנות בכל בתי הספר, רגילים ומיוחדים כאחד. בבתי ספר נהוגים שלושה סוגים אפשריים של טיפול: טיפול קבוצתי, טיפול פרטני וטיפול בשניים שנקרא טיפול בזוג או טיפול בצמד. ההרכב הטיפולי של שני מטופלים ומטפל הוא יוצא דופן מחוץ למערכת החינוך ויש עליו מעט כתיבה תיאורטית ומחקרים. לכן, הוא שנוי במחלוקת בקהילה הטיפולית, למרות היתרונות הרבים שהוא מאפשר.

ביקשתי מד"ר יעל שרון, ראש תכנית CB-ARTS למטפלים באמנויות בגישה התנהגותית-קוגנטיבית באוניברסיטה הפתוחה ומדריכה ארצית ומחוזית לשעבר במשרד החינוך בתחום הטיפול באמנויות, לשפוך יחד איתי קצת אור על סוגי הטיפולים, ובעיקר על הטיפול בצמד שהוא פחות מוכר.

Amio James Ascension
Amio James Ascension
להמשך הפוסט

מה קורה לאדם שאינו גמיש מספיק?

גמישות רגשית ומחשבתית נחוצה להתמודדות עם קשיים וגם עם חיי היומיום. כיצד לומדים להתגמש בחדר הטיפולים

מלאכת היצירה משמשת לא פעם מטאפורה בתהליך הטיפולי להתמודדויות שלנו בחיים. זאת אומרת שהקשיים שאנו מרבים להיתקל בהם ביומיום עולים גם אל מול החומרים והדימויים שאנו עובדים איתם בחדר הטיפול. בתהליך הטיפולי אנו משתמשים במטאפורה הזו על מנת לבחון את הקושי שעולה אצל האדם ולבחון אותו מחדש. היתרון הגדול באמנות, הוא שבמקרה הגרוע תחרב יצירת האמנות שעובדים עליה. זאת אומרת שמסגרת הטיפול יוצרת מעבדה לבחינת הקשיים של האדם ללא השלכות ממשיות על מהלך חייו. כאשר לאדם חסרה מיומנות כמו גמישות רגשית ומחשבתית, הדבר ניכר בתהליך העבודה שלו.

גמישות רגשית

גמישות
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

טיפולים קבוצתיים באמנות – השלם הגדול מסך חלקיו

אם ילדכם הולך לקבל טיפול נפשי במסגרת החינוכית אותה הוא מתחיל בקרוב, כנראה הוא יהיה חלק מטיפול קבוצתי באומנויות. מה בעצם זה אומר?

כותבת אורחת: גלית שחם

כל הורה מייחל שילדו יצבור במהלך הילדות חוויות טובות ומעצימות, שיהיה מוקף בחברים ויגדל להיות אדם מאושר ובעל תחושת ערך עצמי, אבל מה קורה כשהילד לא מצליח לרכוש לעצמו חברים, כשהוא מרגיש בודד ודחוי חברתית ונמנע מכל פעילות חברתית המפגישה אותו עם קשייו? איך ניתן לעזור לו באופן מקצועי דווקא במקום בו הוא מבלה את מרבית שעות היום וחווה את התסכול הרב ביותר?

ילדים מציירים
להמשך הפוסט

טיפול באמנות זה לא חוג יצירה

מחקר חדש מוכיח כי לפעילות יצירה יש אולי השפעה מרגיעה במצב של דיכאון קליני, אבל טיפול באמנות הוא יעיל מבחינה טיפולית. מה הסיבות להבדלים המהותיים בין פעילות יצירה לבין טיפול באמנות?

ידוע שתהליכי יצירה אמנותית משמשים אותנו למטרות רבות כמו לויסות עצמי וחקירה עצמית ואפשר למצוא אותם בכל צורה ומקום. כבני אנוש, לאורך כל ההיסטוריה, נעזרנו בביטוי היצירתי דרך אמנות חזותית, תנועה ומחול, מוסיקה וקול, דרמה ומשחקי דמיון. דווקא ההיבט האבולוציוני הזה מעלה לא פעם את השאלה, האם השימוש באמנות יכול להיות כלי טיפולי? השאלה הזו ממשיכה לאיים על המקצוע שנקרא "טיפול באמנויות". הקושי להגדיר מהו טיפול באמנות, מקשה להגדיר אותו כמקצוע נפרד ושונה מגישות של עזרה עצמית.

לא צריך לחפש הרבה במדיה החברתית כדי לראות איך בקלות המושג "טיפול באמנות" הופך לתיאור של כל פעילות יצירה שתפקידה לגרום למישהו "להרגיש טוב". דוגמה טובה לכך היא ספר הצביעה למבוגרים שנקרא "טיפול באמנות" ומופץ בחנויות הספרים וברשת. אלו שנלהבים אחר חוברות צביעה למבוגרים טוענים שזה כלי למדיטציה או להגברת מודעות בשיטת מיינדפולנס (Mindfulness), ושיש לזה השפעות רחבות יותר מאשר להרגיע או להסיח את הדעת. חוגי יצירה, ציור ופיסול לילדים ומבוגרים מציעים לסייע להתמודד עם משברים ולהביא לשינויים בעולם הנפשי.

Lamba Labs
Lamba Labs
להמשך הפוסט

כך הצלחתי ליצור קשר טיפולי עם ילד שנמצא על הספקטרום האוטיסטי

מטפלת במוזיקה מספרת איך הצליחה בעזרת שליש לחדור לעולמו של ילד שאובחן עם אוטיזם

כותבת אורחת: רויטל טמיר

ילדים על הספקטרום האוטיסטי, אם מוותרים להם, הם נשמטים. הם יכולים להמשיך  לשחק לבדם, ולכן אנחנו כמטפלים צריכים לא לוותר עליהם ולחפש את הקשר דרך כל דבר שהם עושים. עלינו ללמוד להנכיח את עצמנו מולם, ולנסות להגיע למצב בו הם מכירים בנו כסובייקט. זה דורש התמסרות עמוקה, מכיוון שכל כך קל לאבד אותם או לוותר עליהם. במבט חיצוני נראה כאילו הם לא צריכים אותנו ולא זקוקים כלל לטיפול. אך כאשר מצליחים לחדור את הקיר העבה שניצב מולם - מגלים עולם פנימי עשיר וצבעוני, וצורך עמוק בקבלה ובקשר.

Julia Goss Photography
Julia Goss Photography
להמשך הפוסט

הצצה לטיפול בנפגע טראומה

איך טיפול בתנועה מאפשר לנפגע מגילוי עריות בילדות לחזור למציאות ולדבר על המאורעות הסוערים שעברו עליו

כותבת אורחת: ​רותי דריאל, מטפלת בתנועה ופסיכותרפיסטית (.M.A)

כשאורן (שם בדוי) מגיע לפגישה השבועית שלנו, הוא נראה מנותק, חיוור, עייף. ראשו מושפל והוא לא מרים אלי את מבטו, כשהוא מרים את עיניו לרגע אני רואה בהן עצבות וייאוש. אחרי כמה רגעי שקט אני שואלת מה  שלומו? ואורן אומר שהוא מיואש, אך לא מרחיב מעבר לכך.​ אורן נמצא בטיפולי זו השנה הרביעית.

SamuelFrancisJohnson
SamuelFrancisJohnson
להמשך הפוסט

איך טיפול באמנות מסייע לסובלים מהפרעות אכילה

מהם המאפיינים הייחודיים של הפרעות אכילה ואיך טיפול באמנות יכול לסייע להבין אותם

כותבת אורחת: קרן בלומנטל יניר 

סוגיית השליטה היא אחד מתחומי ההתמודדות המרכזיים אצל מי שסובל מהפרעות אכילה. מדובר באנשים החווים קשיי שליטה עד כדי אובדן שליטה בתחומים שונים בחייהם, שאולי באופן מפתיע, אינם קשורים לאוכל. הפרעת האכילה במובן הזה היא ״כלי זמין״ ליצירת שליטה; כמו שלא ניתן לכפות על מישהו לישון, לא ניתן לכפות על מישהו לאכול. האכילה מחייבת בחירה, הסכמה והיענות של האדם (כל עוד לא מדובר בהזנה בכפייה דרך זונדה). האדם יכול לבחור האם לאכול, מה לאכול, כמה לאכול ומתי. כל אלה, מייצרים תחושה של שליטה, אלא שבמקרה של הפרעות אכילה, השליטה הזו היא שליטה-מדומה בלבד. "מדומה", כיוון שהפרעת האכילה לא באמת מאפשרת בחירה, גמישות או התאמה ואף לא מעניקה את תחושת ההנאה - המתחייבת מתחושת שליטה חיובית. הפרעת האכילה היא השולטת על האדם עצמו ולא הוא בה.  

Tookapic
Tookapic
להמשך הפוסט

לפגוש פנים מול פנים את השופטת שבתוכנו

ראיון עם אפרת דורון, מאמנת אישית הוויתית, על נשיות, על קולות פנימיים ועל סדנת "מראות" שעוסקת בדיוק בזה

"אני עסוקה הרבה בלהגיד, אבל לא לספר. בסוף כל סדנה אני מבקשת לשתף ולהעביר הלאה, אבל לא לספר מה שהיה בסדנה." ואני שואל את עצמי, איך אני כותב על משהו שאפרת מעדיפה שאף אחד לא ידע מה קורה בו?

פגשתי את אפרת אחרי שחברה השתתפה בסדנה שלה ואמרה לי שאני והיא חייבים להיפגש. אפרת היא מאמנת אישית, וקצת אחרי שהחלה לדבר הבנתי שקורה שם משהו שכמוהו עוד לא פגשתי. גם כמה שבועות אחר כך, כשיצאתי מהמפגש מאחורי הקלעים שהיה לי עם אפרת, ניסיתי להבין מה ראיתי. עדיין לא ידעתי איך הדברים יתגלגלו לכדי כתבה זו.

אפרת דורון
הדר גונן דוכן
להמשך הפוסט

מפגשים מהסוג המביך - מה קורה כשמטופל ומטפל נפגשים בים

חשיפה עצמית לא מבוקרת היא חשש מוכר אצל אלו שעוסקים בטיפול נפשי. כשמוסיפים למשוואה הזאת את חופשת הקיץ, זה מעניין ואפילו משעשע

הקיץ רק התחיל ומסתבר שהמטפל הממוצע מתמלא בפחד. פחד שהציבור הרחב בכלל לא מודע אליו. אם חשבתם שהשהות הממושכת במאגרי מים גדולים כמו ים ובריכה עלולה ליצור חרדה בפני טביעה או שאולי היא עלולה ליצור אגורפוביה קלה (פחד ממקומות פתוחים והומי אדם), טעיתם. מסתבר שלמטפל השכיח יש גורם מסוכן יותר מהשמש המסרטנת. לפחות על פי הפיד שלי, שבימים כתיקונם מלא בשאלות מקבוצות מטפלים על הנעשה בחדר הטיפול, הפחד הגדול והנורא של מטפלים עם תחילת חופשת הקיץ ותחילת עונת הרחצה, הוא דווקא מפגש מביך עם מטופל.

מיכל: "זה קרה לי שנה שעברה. זה היה הקיץ הראשון מזה שנים שבכלל הייתי עם בגד ים בציבור. סוף סוף השתחררתי מהבושה. הלכתי לרצועת החוף הכי צרה וקטנה שאני מכירה. שכבתי על הבטן חמושה במשקפיים ומצחייה ובזווית העין זיהיתי מישהו שעבד איתי פעם ומטופל שלי. עשיתי כאילו אני לא רואה והתפללתי לאל הטוב שלא יבחינו בי. כנראה שלאל הטוב היה בדיוק כאב ראש או שהוא היה טרוד במשהו חמור יותר, כי הם כן הבחינו בי ובאו דוך אלי. עומדים מעלי ומחייכים. והייתי צריכה מפאת הנימוס להצטרף לעמידה. כמה קיללתי."(כל הציטוטים בכתבה לקוחים ברשות מתוך דיונים אמיתיים בקבוצות מטפלים בפייסבוק, תוך שינוי הפרטים לשמירת זהות הנוגעים בדבר).

Babak Fakhamzadeh
Babak Fakhamzadeh
להמשך הפוסט

מה המשמעות של חוזה במסגרת טיפול נפשי?

מה קורה כשעורך דין נכנס לטיפול נפשי, ואיך החוזה הטיפולי מגדיר את היחסים בין הצדדים?

ישב אצלי היום גבר בפגישה טיפולית ראשונה. גברים הם תופעה פחות שכיחה בטיפול, בטח ובטח בטיפול באמצעות אמנות. עמוס (שם בדוי) הוא עורך דין. עוד בטלפון הוא הסביר לי שאין הפכים גדולים יותר מאשר מטפלים ועורכי דין. אצלנו הכל שחור ולבן. יש חוק ואולי עברת עליו ואולי לא. אין משהו אחר. הקביעה של השופט היא חד משמעית, לפחות עד הערעור. ואצלכם, הוא הוסיף, הכל מעורפל, הכל עמום. בתהליך, הוא הוסיף וצחק.

לא עברה אפילו חצי פגישה והרגשתי שאני על דוכן העדים. הוא שאל אותי שאלות על טיפול, על טיפול באמנות, על הכשרתי. שאלות מאד לגיטימיות, אבל הוא חשדן והטון שלו אסרטיבי ומוכיח. עמוס מציין בהרמת גבה כמה הבחנות שצרמו לעיניו: אני יושב בקליניקה שלי בלבוש בלתי רשמי שכולל טי שירט וסנדלים, אין ספה כמו שדמיין שתהיה ואני אפילו לא יושב ורושם לעצמי הערות. הוא מתאר זאת כאילו שואל אותי אם אני מטפל אמיתי. אולי במקרה אחר הייתי מתייחס לכך, אני בדרך כלל לא מהמטפלים שמקשיבים לשאלות ומהנהנים ללא מענה, אבל הפעם שמרתי על זכות השתיקה. למרות זאת, ואולי בגלל זאת, כשהגענו לסיום הפגישה הוא הביע נכונות לקבוע פגישה נוספת. אחרי שקבענו והשעה שלנו הסתיימה, ראיתי שמשהו עוצר אותו מללכת. משהו מציק לו. הוא שאל, אנחנו לא אמורים לחתום על חוזה?

Juli
Juli
להמשך הפוסט

למה צריך להתייחס להחלטה להיות טבעוני בטיפול נפשי?

עולם הטיפול מתחיל להכיר בטבעונות כמאפיין זהות בעל השפעה מכרעת על החוויה של האדם בעולם וככזה שיש לו משמעות בתוך חדר הטיפול

כשאדם נכנס לטיפול, על המטפל לזהות לא רק את הקשיים הגלויים שהוא מביא אל הטיפול, אלא גם לראות את מורכבות היחסים שלו עם סביבתו, גם אם היא לא מוצהרת כסיבת הפניה שלו. הזהות הפוליטית, המגדרית, האידיאולוגית, הדתית ורבות אחרות, כולן משפיעות על היחסים והתהליך שנרקמים בטיפול. רבים ממרכיבי הזהות האלו נחקרו והשפעתם על התהליך הטיפולי מוכרות, אך שינויים חברתיים של ימינו מעלים מרכיבי זהות חדשים שהקהילה הטיפולית עדיין לא נתנה עליהם את הדעת.

טבעונות כתופעה חברתית מוכרת כשבעים שנה. רק עכשיו עולם הטיפול מתחיל להכיר בה כמאפיין זהות בעל השפעה מכרעת על החוויה של האדם בעולם, וככזה שיש לו משמעות בתוך חדר הטיפול. בכנס הבינלאומי השנתי של ה-IARPP (האיגוד הבין לאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה בגישה ההתייחסותית), שהתקיים באוסטרליה, הרצתה שירי רז, מטפלת באמנות ודוקטורנטית לפסיכואנליזה ופילוסופיה, על טבעונים כמיעוט תרבותי ועל קווים מנחים ליצירת תשתית תיאורטית וקלינית לעבודה איתם. לתפיסתה, קיימת בורות אצל מטפלים רבים הרואים את הטבעונות כסוג של בחירה תזונתית. התזונה היא רק ביטוי התנהגותי אחד של השקפה רחבה, תפיסה אידיאולוגית ומוסרית ועולם רגשי. לכן, אדם שמאמץ את הטבעונות לחייו משנה את החוויה שלו בעולם באופן דרמטי. לטענתה של רז, כשזה קורה אצל המטופל, והמטפל אינו מודע להשלכות של הבחירה בטבעונות על החוויה של המטופל בעולם, או אינו מבין אותן, הדבר יכול הפריע לתהליך הטיפולי ואפילו לחבל בו.

bagsgroove
bagsgroove
להמשך הפוסט

עבודה טיפולית עם שאלות של זהות מגדרית

עבור מרביתנו, להיות גבר או אישה זו עובדה בסיסית ופשוטה, אבל לאחוז מסוים באוכלוסייה המצב מורכב יותר. איך טיפול נפשי יכול לסייע?

אחת החוויות הקשות ביותר שאדם יכול להתמודד איתן היא כשהזהות המגדרית נמצאת בקונפליקט עם הגוף. טיפול נפשי (פסיכותרפיה) במקרים כאלה, יכול לסייע. למפגש בין מטפל למטופל טרנסג'נדר (ולא משנה כרגע מה מגדרם או מינם, אמשיך בכתבה זו בלשון זכר, למרות ששפה לא-מגדרית היתה מתאימה כאן הרבה יותר), יש הרבה במשותף עם כל טיפול אחר, ויש לו, בנוסף לכך, כמה קווים מנחים ייחודיים.

מישל ברידג'מן, פסיכותרפיסטית וחוקרת נשים ואנשים שעוסקים בזהות המגדרית שלהם, ובפרט כאלה המבקשים לשנות אותה או שמרגישים אתה לא בנוח. בספרה "המדריך לטרנסג'נדר בבריטניה", היא מתארת את התופעה, את השפה וגם את המלצותיה לטיפול קליני, מתוך ניסיון קליני של עשרות שנים. היא מדגישה שהטיפול באנשים טרנסג'נדרים מתמקד לא בשאלה של שינוי המין, אלא בשאיפה שהאדם, בכל מגדר, ירגיש טוב מספיק כלפי עצמו כדי לקבל החלטות נכונות ובריאות.

מגדר
להמשך הפוסט

לא חייבים מילים כדי לשתף רגשות

התבוננות פסיכולוגית בשיר "אליפלט" של אלתרמן מתארת את היכולת שלנו לחלוק רגשות ללא מילים. כך גם בטיפול באמנות - המטופל יכול העביר רגשות שהוא מתקשה להביעם בעזרת צבע וציור

אחד משירי יום הזיכרון האהובים אלי הוא אליפלט של נתן אלתרמן. יש בו פשטות ותקווה וגם טמונה בו תופעה אנושית מרתקת: היכולת שלנו לחלוק רגשות גם ללא מילים, לשתף זה את זה במתרחש בנפשנו מבלי לומר מילה.

הרגשות שלנו מדבקים. הם עוברים מאדם לאדם, ולעיתים הם בכלל נוצרים בתוך החוויה המשותפת ולא אצל פרט זה או אחר. אנחנו מכירים את זה מחיי היום יום שלנו. בן הזוג מגיע הביתה מיום עבודה מתיש. הוא עייף או מצוברח ואולי אפילו מישהו בדרך הרגיז אותו נורא. הוא נכנס בדלת ועוד לפני שייספר על יומו, רגשות עצמתיים זולגים ממנו ומשפיעים על החוויה שלנו. זה קורה כמובן גם עם הטוב. דמיינו לעצמכם זוג מאוהב רץ לו בחוף הים, אוחזים ידיים, הגלים רודפים אחר צעדיהם על החול. תחושת ההתאהבות מציפה את שניהם, כמו שהגל מרטיב את כפות רגליהם. זו אותה תחושת התאהבות הדדית בה אנחנו מרגישים שאנחנו משלימים זה את משפטיו של זה, כשרק נוכחות אהובנו בחדר יכולה להעלות בנו חיוך.

רגשות מדבקים
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

רגע לפני תחילת טיפול נפשי – 5 טיפים למטופל המתחיל

הקשר הטיפולי הוא החלק המשמעותי ביותר בתוך תהליך טיפולי. אחרי הכל, באים ומשתפים מישהו זר לחלוטין ביחסים שלנו עם אנשים אחרים, בחלומות ובקשיים שאנו עוברים. בניית קשר אינטימי עם המטפל הוא המרכיב המרכזי בהצלחת הטיפול הנפשי. לכן יש כמה היבטים שצריך להכיר ולהשקיע בהם מעט מחשבה:

1

Emesis_Rex
Emesis_Rex
להמשך הפוסט

מהם היתרונות והחסרונות של כפל טיפולים נפשיים לילדים

הבחירה בין טיפול נפשי לילד בתוך מערכת החינוך לבין טיפול מחוץ לה, והאפשרות השלישית

כשהילד זקוק לטיפול נפשי, ההורים נאלצים לעיתים לבחור בין טיפול בתוך מערכת החינוך לטיפול מחוץ לה, והם לא מודעים לקיומה של אפשרות שלישית. אם נדרשתם לבחור לילדכם טיפול ולהחליט בין שתי האפשרויות, חשוב לקחת בחשבון מה שכל טיפול יכול להציע למטופל. טיפולים נפשיים מוענקים לילדים הזקוקים לכך גם בבתי הספר ובגנים, וכמובן, ניתן למצוא כאלו בקליניקות פרטיות או במכונים פרטיים וכן במרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים שנפתחו בעקבות הרפורמה של משרד הבריאות, לעיתים במחיר מסובסד ולעיתים אף חינם, ללא תשלום נוסף. יש יתרונות וחסרונות רבים לכל טיפול (כתבתי על כך כבר בעבר), ולכן בחירה בין שתי האפשרויות היא קשה ומורכבת.

ההחלטה לגבי זכאות הילד לטיפול נקבעת בוועדות של משרד החינוך שמתכנסות לצורך כך בעקבות בקשה של ההורים והפניה של בית הספר ואגפי החינוך. בימים אלו מתקיימים במערכת החינוך תהליכים בהם נקבעים לילדים רבים זכאות למשאבים ייחודיים שלא נגישים לכל אחד ואחד. בין אם בשל קשיים פיזיים או נפשיים, החל מנכות, דרך קשיי למידה ועד הפרעות נפשיות מורכבות, הוריהם מוזמנים לוועדות שתפקידן לקבוע מי הולך לאן ומי מקבל מה. לא פעם נדון המצב הנפשי של הילד והצורך שלו בטיפול נפשי, ולא מדובר רק בילדים שמתמודדים עם בעיות נפשיות מורכבות כי כל קושי משמעותי, גם בתחום הפיזי או המשפחתי, מעלה צורך רב לטיפול נפשי.

כפל טיפולים
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

הפנים האמיתיות של הפרעת אישיות דיסוציאטיבית

התוכנית פנים אמיתיות ובה התחקיר של יעל דן, התמקדה בהצגת חייה של אישה עם 52 זהויות שונות. מהם הדגשים שחשובים באמת כשמסקרים הפרעות נפשיות

את התוכנית על תהילה שסובלת מהפרעת אישיות דיסוציאטיבית התיישבתי לראות רק אחרי שנתקלתי בתגובה לתוכנית של מישהי אחרת שמתמודדת עם אותה הפרעה. אני לרוב לא חושף את עצמי לתוכניות תחקירים מסוג זה, אבל הסערה בדבריה היתה חזקה וזועקת. עלתה מהם תחושה שתהילה מכרה אותה ואת חברותיה למען הפרסום, למען התהילה. הכותבת מתארת השפעה קשה עליה ועל אחרות בעקבות התוכנית: אשפוזים ונסיונות אבדניים, חרדות וניתוקים, לפעמים מעצם הפרומו לבדו. טענתה המרכזית היתה שהכתבה התמקדה בדבר הלא נכון.

התוכנית פנים אמיתיות של אמנון לוי ובה התחקיר של יעל דן, מתמקדת בהצגה של חייה של תהילה, אישה אחת עם 52 זהויות שונות בגילאים שונים ולכל זהות סיפור משלה, כתב יד משלה, סגנון ציור משלה, אך בין לבין עולה מקור ההפרעה. ההפרעה נולדת כשהאדם עובר טראומה קשה, לרוב, פגיעה מינית מתמשכת בגיל צעיר שהדרך היחידה להתמודד איתה, היא הדיסוציאציה. זהו מנגנון של הנפש שיוצר ניתוק פנימי בין ההתעללות לבין הקורבן, בין הגוף לנפש, כאילו הדבר נעשה למישהו אחר, ומתוך המנגנון הזה, נולדות הזהויות האחרות.

אמנון לוי - ערוץ 10 - צילום מסך
פנים אמיתיות, אמנון לוי - ערוץ 10 - צילום מסך, איתן גילור מילר
להמשך הפוסט

היתרונות והחסרונות של טיפול נפשי במערכת החינוך

לטיפול נפשי בתוך כותלי בית הספר יש היבטים רבים. כדאי לשים לב מה הילד מקבל ומה הוא מפסיד

אם יש לכם ילד במערכת החינוך שנמצא בטיפול נפשי בתוך המסגרת החינוכית, כנראה שהוא נפגש עם מטפל באמנויות. משרד החינוך הוא המעסיק הגדול ביותר של מטפלים באמנויות בישראל. בתוך בתי ספר רבים, בחינוך הרגיל וקל וחומר, בחינוך המיוחד, מועסקים מטפלים באמנויות שתפקידם להעניק טיפול לילדים הזקוקים לכך. האם טיפול בבית הספר זהה לטיפול מחוץ לבית הספר? מה בעצם מקבל הילד? מה המשמעויות של זה לגבינו, כהורים מעורבים ואחראים?

על פי פרסומי משרד החינוך, מטרת טיפול זה היא "לסייע ולהקל על הסתגלותו של התלמיד למסגרת החינוכית ולהפחית את המחסומים הרגשיים המפריעים לו בלמידה ובהשתתפות בכל פעילויות התלמידים במסגרת החינוכית" (מתוך חוברת קווים מנחים לעבודת מטפלים ממקצועות הבריאות ומטפלים באמצעות אמנויות במערכת החינוך תשע"ז). משמעות הדבר שנקודת המוצא של המטפל, לפחות על פי ההנחיות המוצהרות, שונה בתכלית מאלו של מטפל מחוץ למסגרת החינוכית. המערכת מנחה את המטפלים להתמקד בהיבטים הנפשיים הרלוונטים ללמידה של הילד.

ניר כפרי
להמשך הפוסט

מהמחלקה הפסיכיאטרית אל המוזיאון

תערוכת תוצרי הסטודיו הפתוח של מרכז אברבנאל המוצגת במוזיאון בת ים, מנסה לשנות את האופן שבו תופס הציבור את המטופלים מאחורי החומה

בבית ריבק, מוזיאון בת ים, לאורך השבוע הקרוב, מוצגת התערוכה יוצאת הדופן "נפשות פועלות". מטופלים במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבאנל מציגים את עבודותיהם לציבור הרחב. התערוכה הזאת החזירה אותי כעשור אחורה, כשהייתי שותף לתערוכה דומה ולסימפוזיון מקצועי שליווה אותה. את הציורים יצרו, בשתי התערוכות, מתמודדים עם קשיים נפשיים שקיבלו בשנה האחרונה מענה טיפולי בסטודיו הפתוח. הסטודיו אינו מסגרת ללמידה של ציור, אלא מסגרת פסיכותרפויטית. התערוכה הנוכחית, שמתקיימת מחוץ למסדרונות המוסד הרפואי, ופתוחה לציבור הרחב, יוצרת גשר מעל החומה שמפרידה בין המרכז הפסיכיאטרי בבת ים לבין הציבור בבת ים.

למי שלא יודע לאן הוא נכנס, הסגנון לא פעם נראה ילדותי ולעומתו התוכן, עשוי להראות בוטה, מיני או פשוט מוזר. בכניסה לתערוכה מופיע שם התערוכה "נפשות פועלות" על הקיר כפי שהייתם מצפים מכל תערוכה עם הסבר קצר על מקור העבודות. "ההכרה של ההקשר הפסיכיאטרי מביאה את הצופה עם מטען מחשבות עמדות ורגשות. המטען הזה משנה לו את ההתבוננות, הוא ניצב מול הציור באופן שונה מאשר בכל תערוכה אחרת. הוא מאפשר מפגש אינטימי יותר עם העבודות", כך מתארת רינה בובראוגלו, ראש התכנית לטיפול באמנות בסמינר הקיבוצים שהשתתפה בשיח הפתוח ביום שישי האחרון.

ניר ייני
ניר ייני
להמשך הפוסט

אמנות ויצירה ככלי משלים לטיפול בחולי סרטן

בבית חולים דנה פרבר בבוסטון מאמינים שלאמנות יש השפעה מרפאת ומשתמשים ביצירות וביצירה ככלים מזרזי החלמה

מחר בבוקר עומדים לפתוח לי את הראש ולנתח לי את המוח. המתח והחרדה גואים בי, ואני נמצא בבית חולים איכילוב, לילה לפני הניתוח, לבד, לא יכול להירדם. אני קם ומתחיל להסתובב במסדרונות הקרים מחפש הקלה. זה אמנם היה לפני שנים רבות, ואני לא זוכר הרבה מאותו אשפוז, אבל את ההליכה הלילית במסדרונות אני זוכר. קילומטרים ספורים ממוזיאון תל אביב, אני מוצא את עצמי מתנחם בהתבוננות על הציורים שתלויים על הקיר. רפרודוקציות של ואן גוך, מונה, ועוד רבים שלא הכרתי, נתנו לי רגעים של בריחה ורוגע שלא יכלתי למצוא שם בדרך אחרת.

אני הייתי שם לילות ספורים, אבל חולים אחרים מבלים בבתי חולים שבועות וחודשים, לפעמים כבולים לטיפולים חוזרים. רוב הזמן בבית החולים הם פשוט ממתינים עד לבדיקה או הטיפול הבא וזמן ההמתנה המצטבר הוא כמעט אין סופי. בבית החולים דנה-פרבר בבוסטון החליטו לקחת את החוויה האמנותית כמה צעדים גדולים ומשמעותיים קדימה. בית החולים שממוקד כולו בטיפול ובמחקר של מחלת הסרטן מציג במסדרונותיו כחמש מאות עבודות אמנות של ציירים מוכרים: ציורים, עבודות זכוכית ופסלים, ביניהם עבודות של רוי ליכטנשטיין ואנדי וורהול, שנתרמו ברובם לבית החולים.

Dana-Farber Cancer Institute
Dana-Farber Cancer Institute
להמשך הפוסט

חדש בעולם הטיפול – הסטודיו הפתוח נפתח לציבור הרחב

בסטודיו הפתוח תמצאו את עצמכם עומדים מול מזנון "אכול כפי יכולתך" של חומרי אמנות ותוכלו ליצור באופן חופשי

לפעמים רעיונות מרגשים שוכנים להם הרבה זמן בחדרים האחוריים של גופים ממסדיים ומנוכרים. הם נולדים בקצה המסדרונות, בלי למשוך תשומת לב, ולפתע, הם יוצאים החוצה, מוצעים לקהל הרחב ונראים כמו רעיון חדש שאיש לא שמע עליו קודם ופתאום, עולה בכל מקום. אז אם עוד לא שמעתם, אז כדאי להכיר את שיטת הטיפול שעונה לשם - הסטודיו הפתוח.

הסטודיו הפתוח שהתחיל דרכו לפנות עשרות שנים במחלקות הפסיכיאטריות, נפוץ היום בציבור הרחב. הוא מוצע בתוך מרכז חינוכי בגהה ובכמה בתי ספר לחינוך מיוחד. ניצנים שלו נראים אפילו בקופות החולים. גם ההיכרות האישית שלי עם הגישה החלה בבית חולים פסיכיאטרי, עברה בבית ספר, וכיום אני לוקח חלק בפתיחת שני סטודיואים פתוחים, אחד מהם במרפאה באחת מקופות החולים. חיפוש מהר בגוגל יפתח לכל אחד מאתנו את האפשרות להיכנס לקבוצות פרטיות כאלו בירושלים, בתל אביב, בקרית אונו, בנתניה ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, ואני מוכן להמר על כך שמקומות כאלו רק יעשו נפוצים יותר ויותר בתקופה הקרובה.

cat klein
cat klein
להמשך הפוסט

חמש דרכים לשימוש בחומרי יצירה במסגרת טיפול

יש דרכים שונות בהן אפשר להשתמש בחומרי יצירה במסגרת טיפול. הבנה של הדרכים האלו יכולה לעזור לנו כהורים וגם להתפתחות עצמית

יש דרכים רבות בהן אנחנו יוצרים. אנחנו רגילים להסתכל על התוצר, אבל כשאנחנו מסתכלים על התהליך, אנחנו מבינים שיצירה היא תהליך בעל פנים רבות וכשאנחנו מעיזים ולוקחים מכחול או גוש חימר, אנחנו לא תמיד יודעים מה נעשה איתם, וגם אם כן, לרוב אנחנו מצומצמים לדרך יצירה אחת. סביר להניח שלימדו אותנו את זה מתישהו בתחילת דרכנו. ילדים רבים בעולם, למשל בסין, לומדים להעתיק ציורים, ולא לצייר באופן ספונטאני. זה עניין תרבותי שמשפיע על האופן שאנחנו תופסים את תהליכי היצירה. גם בעולם המערבי, צביעה של ציורים מוכנים מראש היא דרך יצירה מקובלת וצביעת מנדלות היא טרנד גדול כפי שאפשר לראות בחנויות הספרים.

יש דרכים שונות בהן אפשר להשתמש בחומרי יצירה, ואדית קרמר (מחלוצות הטיפול באמנות ומהראשונות שניסחה את עקרונות גישת אמנות כטיפול Art as Therapy), הגדירה חמש דרכים מרכזיות שונות במהותן. הבנה של הדרכים האלו יכולה לעזור לנו כהורים, כמו גם כאנשי חינוך וטיפול, להבין טוב יותר את התהליך של היצירה בעבודת הילד, לקבל את התהליכים ששונים במהותם מאלו שציפינו ואף לאפשר לילד להרחיב את מנעד היצירה שלו גם לדרכים אחרות. אם אנחנו אמיצים מספיק כדי להתנסות בעצמנו, נוכל לעשות את כל אלו גם לטובת ההתפתחות שלנו.

Christine T.
Christine T.
להמשך הפוסט

טקס שבטי בטיפול נפשי

טקסים נועדו ליצור חוויה של ריפוי ושליטה בעולם שנתפס כאוטי ומפחיד. בדיוק בגלל הסיבות האלה משתמשים בהם גם בטיפול נפשי

כשחיינו כולנו בתוך שבט, עולמנו החברתי, התרבותי והרוחני היה סביב טקסים. אולי היו להם ניחוחות של עשן עשבים בוערים, אולי קולות שיוצאים ממעמקי הבטן ומפלחים את החלל, אולי לחישות שמרעידות הלב, אולי ריקודים אקסטטיים, אולי דווקא ריפיון הגוף המתמסר. כך או כך, היה בהם חוויה קהילתית חזקה, תחושה של שייכות לקבוצה ואמונה חזקה. הטקסים מלווים אותנו מאז שחר האנושות, גם אם היום הם נראים לנו הזויים ולא רציונליים. הם קיימים באירועים משמעותיים בחיינו וגם בתוך תהליכים טיפוליים.

כל צעד משמעותי שעשינו בחיינו היה לו ביטוי טקסי משלו. חוויות של התפתחות, שינויים אצל הפרט והקבוצה או צורך בהחלמה ובריפוי פיזיים ונפשיים התרחשו או לפחות סומלו באמצעות הטקס. המתבגרים בשבט המורסי באפריקה קופצים מעל שוורים כדי להפגין אומץ ונחישות ואילו בני מצווה יהודים קוראים בתורה ולוקחים על עצמם את עול המצוות, כמו גם טקסי מילה ונישואין אלו הם טקסי מעבר. מעבר לאקט המסוים, יש בטקסים אלו, על אף השוני בניהם, את נוכחות הקהילה שנותנת תוקף לשינוי של המתבגר, והופכת את הסמל שבטקס לשינוי פנימי. הטקס משפיע על האופן בו המתבגר תופס את עצמו. הקהילתיות, האמונה המשותפת, הערכים המשותפים מקנים למסגרת הקונספטואלית והיישומית של הטקס מעמד של מרחב מקודש (sacred space).

Eric Lafforgue
Eric Lafforgue
להמשך הפוסט

לדעת להיות לבד בלי לחוש בדידות

בדידות יכולה להיות דבר מפחיד והיא יכולה להתקיים גם כשהאדם מוקף אנשים. איך אפשר להתמודד עם תחושת הבדידות בעזרת יצירה

"אני חייבת להיות לבד כדי לצייר - ביחידות מושלמת. גם אם ישנם אנשים בחלק אחר של הבית, אינני חשה באותה חירות. אינני יכולה לשאת את ההרגשה שמישהו עלול לחדור למרחב שלי." ברברה פאוול, פסיכולוגית אמריקאית, מתארת את הצורך האדיר שלה בפרטיות בזמן שהיא יוצרת. את הטענה הזו העלו יוצרים רבים, אבל מדוע בעצם אנחנו צריכים את תחושת הלבדיות הזו ואיך אפשר להשיג אותה?

"כשבדידות אינה פחד
נולדת שירה
כשהיד אינה רועדת
כשהגרון אינו מתכווץ" (מתוך "כשבדידות אינה פחד", נתן זך)

Lena Kanshyna
Lena Kanshyna
להמשך הפוסט

כך תשלטו בדחפים שלכם, במיוחד בחנוכה - חג הגבורה

שלוש דרכים לוויסות היצרים

כולנו מתקשים לשלוט בדחפים שלנו: אנחנו רוצים רק עוד פרוסת עוגה, או עוד כמה דקות מול המסך. כיבוש היצר, כך מסתבר, הוא עבודה מאוד לא פשוטה. מה הקשר בין חנוכה ליכולתנו לשלוט בהתנהגות הזאת?

חג החנוכה הוא חג הגבורה. גם הרעיון הציוני בתחילת הדרך אימץ את דמות המכבי כמודל ערכי. לא רק ביאליק שאב משם השראה כשכתב על "בני המכבים", אלא גם המלחיןג’ורג’ פרידריך הנדל  באורטוריה המפורסמת שלו "יהודה המכבי". הגיבור המכבי לא היה איש מלחמה כוחני, אלא דווקא איש רוח שאמונתו עמדה לו. אך עם השנים הצטמצם הדימוי של גיבור החג אל הגיבור החזק והכוחני שהביס את היוונים וניצח במלחמה. כדי להרחיב שוב את דימוי הגיבור, צריך לחזור אל השורש. כוחו של הגיבור נובע מהיכולת להתגבר. וכפי שדרשו חז"לנו, "איזהו הגיבור – הכובש את יצרו". הגיבור הוא זה שמתגבר על יצרו. וכאן, אנחנו שבים אל עולם הנפש. כי היצר שעליו הגיבור מתבקש להתגבר הוא הדחפים, הרצון הפנימי לבצע פעולות מסוימות. כשהדחפים לא נשלטים, אנחנו אומרים על האדם שהוא אימפולסיבי, שהוא נוטה לפעול ללא מחשבה מוקדמת ושהוא לא שולט בדחפיו. הדחף הוא אמנם הכרחי; בלעדיו לא נאכל או נישן או ננשום. הוא דואג לצרכים הבסיסיים שלנו, אבל הוא עלול לצאת מגדרו.

סופגניות
להמשך הפוסט

פרפקציוניסטים וסובלים מזה? יש מה לעשות

חתירה לשלמות יכולה לגרום למתחים ולפגוע באיכות החיים. כמה דרכים להקל על הסובלים

את הדף שעליו שקדה דקות ארוכות היא מקמטת וזורקת לפח. הנערה שיושבת איתי בחדר הטיפול ציירה בעפרונות צבעוניים דמות מלאת פרטים. היא מסרבת להראות לי מה ציירה כי לא יצא לה טוב. בחדר טיפול אחר יושבת איתי אשה עם בנה הקטן. על אף שסיכמנו שתהיה צופה בלבד, היא מנסה לשכנע אותו לצייר "פרח יפה", בעוד הוא מעדיף לקשקש על הדף במרץ. היא לוקחת לידה צבע בחוסר שביעות רצון בולט מהתוצר העגום שלו. היא אומרת שהיא רק עוזרת לו להתחיל, בלי לשים לב שהוא כבר נהנה מעצמו כמה דקות. ילד אחר מתחיל לצעוק ולקלל באמצע קיפול אוריגמי כי הנייר מסרב להישמע לדרישותיו.

פרפקציוניזם הוא חוויה שבה האדם מרגיש שלעולם לא יוכל להגיע לתוצאות שאליהן הוא מצפה. זו חוויה שלילית ומתסכלת. החוויה הזו כמובן אינה מתבטאת רק עם יצירת אמנות אלא בכל רובד בחיים. בכל תחום מחפשים את הכי טוב, הכי מוצלח, ומבקרים את העולם יתר על המידה. חוסר היכולת לעמוד בשאיפה הזאת לשלמות הוא קשה מנשוא. הדבר מתבטא גם במערכות יחסים כי הציפייה הזאת מושלכת גם על אחרים.

איש מקצץ את הדשא במספריים
Christina Chin
להמשך הפוסט

האנשים שנמשכים מינית לאינטליגנטים

סאפיוסקסואליות היא חיבור של תבונה ומיניות ומתייחסת למשיכה שאינה תלויה במגדר או במין אלא באינטליגנציה

אם עוד לא שמעתם, אז כדאי שתדעו שסאפיוסקסואליות זה הדבר החם הבא. עזבו אתכם מהטרוסקסואליות, גייז, ביסקסואליות וכל הנטיות שמבוססות על הרעיון המיושן של משיכה מינית וקבלו את האנשים החדשים החדשים – הסאפיוסקסואליים. מעבר לאפשרות להכיר את הטרנד החדש, זו גם הזדמנות ללמוד משהו על עצמנו ועל האופן שבו הסביבה שלנו משפיעה על איך שאנחנו חווים את העולם.

סאפיוסקסואליות היא הלחם של "סאפינס" ו"סקסואל", זאת אומרת חיבור של תבונה ומיניות, והיא מתייחסת למשיכה שאינה תלויה במגדר או במין אלא באינטליגנציה. כן, כן, חבורה של סאפיוסקסואלים בבר לא יתעסקו בעומק המחשוף אלא בעומק השיחה, ובאפליקציית ההיכרות שלהם לא יראו תמונות פרובוקטיביות אלא תמונות מטקס קבלת הדוקטורט. וכן, מסתבר שיש אנשים שמזהים את עצמם ככאלו. באופן לא מפתיע הרעיון הזה חוטף גם המון ביקורת. הטרנד אמנם אומץ כבר על ידי אתר היכרויות כהעדפה רלוונטית, אבל האנשים שמאמצים את הזהות הזאת מואשמים לא פעם, בצדק או שלא, כאנשים מתנשאים שבסופו של דבר מצאו דרך להחמיא לאגו שלהם ולהכריז לעולם שהם תופסים עצמם כאינטליגנטים שראויים רק למישהו כמוהם.

סאפיוסקסואליות
Wabs
להמשך הפוסט

המערות שאנחנו בונים לעצמנו כשאנחנו מאבדים מישהו או מפחדים להישאר לבד

סיפורו של אבנר, שאיבד רבים בחייו ומפחד להישאר לבד במערה שהוא כורה במו ידיו

"אני מצטער שבזבזתי את זמנך", אמר לי אבנר (דמות בדיונית) כשיצא מהקליניקה שלי. "נראה לי שאתה מטפל טוב, אבל אני לא אחזור לכאן". הוא בן 47, מושבניק, חקלאי בנשמתו, מחובר לאדמה, הגיע אליי בלחץ של חברה משותפת. היא הפצירה בו לנסות להתחיל טיפול, אבל הוא לא הבין למה. בטלפון סיפר שהוא לא ישן טוב בלילות ושיש לו לעתים דופק מואץ. אבל בסך הכל, הוא אומר, "הבריאות טובה, הרופאים מרוצים, אז אין לי על מה להתלונן".

הצעתי לו לבוא ולשוחח, בלי להתחייב לכלום, וכך היה. הוא נכנס לקליניקה, התיישב, קיבל לידיו גוש חימר, והתחיל לדבר. הוא התחיל לפרוס את סיפורו בקצרה, בתמציתיות, כמו נוגע בכל הנקודות הנכונות והכואבות, אבל באגביות, ללא רגשנות מיותרת. הוא מתאר שרשרת של אובדנים לאורך חייו. אמו נפטרה כשהיה בתיכון; חבר ילדות נהרג בתאונה; כשהוא מזכיר את שתי הבנות שלו פניו מתמלאות אור.

Rémy SAGLIER
Rémy SAGLIER
להמשך הפוסט

חגי תשרי - הזדמנות לעשות שינויים פנימיים

תחילת שנה היא הזמנה לשינוי. זו אינה סתם קלישאה של מי שראה יותר מדי סרטים אמריקאיים. חגי תשרי - בדומה לראש השנה בתקופה הקדומה שצוין בחודש ניסן – חלים בעונות המעבר. כך, הם מסמנים שינוי משמעותי בסביבתנו. אמנם רובנו לא חקלאים כפי שהיה בעת הקדומה, לא שותלים ולא אוספים יבולים, אבל אנו מושפעים ממזג האוויר. מצב הרוח שלנו משתנה, בין שאנו מתרגשים מהפריחה או נוגים בשלכת. אנחנו מוציאים את הבגדים מהארונות ובוחנים מה השתנה אצלנו, אם במידות הגוף, בטעם או בתפיסת הזהות שלנו. גם ראש השנה הלועזי ממוקם בנקודת שינוי משמעותית בשנה. הוא תזכורת לפחדים הראשוניים ביותר שלנו. סוף דצמבר הוא התקופה שבה הלילה הוא הארוך ביותר. החושך משתלט על היממה בהדרגתיות והחגיגה היא סביב השינוי הדרמטי שבו האור מנצח את החושך וניתן להרגיע את הפחדים הקמאיים שלנו.

השינויים החיצוניים מפעילים אותנו ומאפשרים לנו להסתכל על התהליכים הפנימיים שקורים לנו. יש להם כוח לקדם שינויים בתוכנו. השינויים שנכפים עלינו מבחוץ הם הצעות לבחירות חדשות. נכון, לעתים זה גורם לנו לתגובה הפוכה. יש משהו בשינוי שעשוי להפחיד ולהרתיע. גם החגיגות, ההתכנסויות המשפחתיות, מעוררות מתח ומעלות שדים מהעבר ויש כאלו שבוחרים דווקא להתכנס ולהתבצר בעצמם.

Lutz Berger
Lutz Berger
להמשך הפוסט

5 דרכים שבהן טיפול באמנות מסייע לנפש

מחקר בדק את ההישגים הפסיכולוגיים של הטיפול באמנות

הטיפול באמנות, כמו גישות טיפוליות אחרות בתחילת דרכן, נשען ברובו על ניסיון קליני מצטבר, על תיאוריות שפיתחו מומחים, אבל מעט מאוד מחקרים נעשו בתחום על מנת להצביע אמפירית על ההשפעה המיטיבה של הטיפול באמנות על אנשים הסובלים מהפרעות אישיות.

שלושה חוקרים, היאן, ואן הורן והוצ'מאייקר, שמו לעצמם למטרה במחקרם לנסח את התוצאות של הטיפול באמנות בקבוצות של מבוגרים הסובלים מהפרעות אישיות, על סמך השתתפות המטפלים ועדויות המטופלים. הם תכננו וביצעו מחקר איכותני הכולל ראיונות עומק. הם הצליחו לזהות חמש מטרות מרכזיות שהטיפול באמנות משיג:

טיפול באמנות במעבדה
קולאז' של הכותב על בסיס צילום של Vanderbilt University
להמשך הפוסט

כיצד נוכל להכיר את עצמנו טוב יותר ולהתפתח מדי יום

אחד האתגרים הגדולים של גיל ההתבגרות, ואם נודה על האמת, גם הרבה אחר כך, הוא גיבוש הזהות העצמית. מתבגרים שואלים אותי בטיפול שאלות מורכבות ביותר כגון מי אני? לאן אני שייך? בשביל מה אני כאן? בשלבים שונים של חיינו שאלות אלו טורדות את מנוחתנו. אנחנו מתיימרים לגבש זהות אחידה וקוהרנטית, אבל חיינו מורכבים מדי. אנחנו משתנים עם כל חוויה משמעותית, וכל יום אנחנו קמים קצת אחרים. מעבר לכך, אנחנו שונים בכל מפגש ובכל מצב. אני אחר בעבודה, אחר עם משפחתי ואחר כשאני נמצא במקום זר. אז איך בכלל אני יודע מי אני?

"...ותכלית חקירותינו כולן היא להגיע אל המקום שממנו באנו, ולדעת את המקום לראשונה" (ט.ס.אליוט, ארבעה קוורטטים)

נערה עם כמה פרצופים
Kathryn
להמשך הפוסט

המטפל יצא לחופשת קיץ? כך תתמודדו עם החרדה

גואש, בצק, דבק או לימונדה - מה עובד הכי טוב?

ולמרות שפתחת את הלב וגם השקעת ממיטב כספך, ולמרות הקשר החזק שהצלחת ליצור בתוך חדר הטיפול, המטפל או המטפלת שלך העזו ויצאו לחופש, ככה סתם באמצע אוגוסט. לא משנה אם היא פסיכולוגית או שהוא מטפל במוזיקה, הם עזבו ואין כמו כמה רעיונות לפעילויות יצירה תרפויטיות כדי לסתום את החור הרחב שנפער בתוכך.

אמאש'ך בגואש

Dave Mills
Dave Mills
להמשך הפוסט

מדוע מתבגרים משקרים יותר מכל אחד אחר, ולמה זה טוב

שקרים עוטפים אותנו כל הזמן. אנחנו שומעים בין עשרה ל-200 שקרים ביום. כשמדובר בילדים שלנו, אנחנו לרוב פחות סלחניים. אנחנו רוצים שהם ילמדו לדבר אמת ושיקחו אחריות על המעשים שלהם. אם לא נשקר לעצמנו, אנחנו גם רוצים שלא ינסו לעבוד עלינו. למרות זאת, אנחנו מלמדים אותם לשקר. לבקש סליחה כשבלבם אין שום חרטה. להגיד, כמונו, שהכל בסדר, גם כשזה לא נכון, ולפעמים גם לשקר בנוגע לגילם או בכל מיני זוטות שכאלו. האמת היא שלדעת לשקר זו מיומנות חשובה. כשלא מדובר בהפרעה פתולוגית, השקר הוא חלק מהסוציאליזציה שלנו, חלק מהיכולת שלנו להתנהל בחברה.

אבל בגיל ההתבגרות זה מחמיר. השקר הוא כבר לא רק אמצעי, אלא ממש טכניקת הישרדות. אחת המשימות של גיל ההתבגרות היא ליצור זהות עצמאית, מובדלת מזו של ההורים, והשקר הוא מנגנון מעולה כדי לעשות זאת. אחרי הכל, הוא מאפשר למתבגר להחזיק מידע ולמנוע מההורה את הגישה לאותו מידע. נפלא לא? זו דרך פשוטה ויעילה לבנות לעצמי עולם מלא ונפרד, אותו אני חולק רק עם מי שאני רוצה. בצד השני, ההורים מתחילים לדאוג. גיל ההתבגרות מזמן סכנות שלא היו קודם, מין, סמים, בריונות, ודווקא אז ממדר הנער את הוריו מעולמו. לכן בטיפול עם מתבגרים, אחד האתגרים הוא ליצור ברית בין המטפל למתבגר, גם על חשבון הקשר של המטפל עם ההורים. גם כשיש ברית כזו, השקרים עדיין נמצאים בתמונה, אבל ההתמודדות איתם שונה.

Briana Gilmour
Briana Gilmour
להמשך הפוסט

מחקר: איך תהיו טובים אל עצמכם, וכך בריאים ומאושרים יותר

מחקרים מעולם הפסיכולוגיה מראים כי חמלה עצמית היא הצעד הראשון לבריאות טובה יותר. הנה כמה דרכים שיעזרו לכם לאהוב את עצמכם יותר

והפעם - מעבר קל לעולם המבוגרים. מושג חדש מתחיל להיות מוקד למחקר בעולם הפסיכולוגיה - חמלה עצמית – שמתאר עד כמה אדם אוהב את עצמו. הרבה פעמים דווקא אלו שקל להם לתמוך ולהבין אחרים צוברים ניקוד נמוך במבחנים שבודקים חמלה עצמית. הם לרוב נוזפים בעצמם לאור מה שהם תופסים ככישלונות אישיים, כמו למשל בהתמדה בדיאטה או בפעילות גופנית.

המחקרים מצביעים על כך שקבלת הפגמים שלנו ומתן הזדמנות לעצמנו עשויים להיות הצעד הראשון לקראת בריאות טובה יותר. בעלי ציונים גבוהים במבחנים שמודדים חמלה עצמית נוטים לסבול פחות מדיכאון ומחרדה ונוטים להיות מאושרים ואופטימיים יותר. נתונים ראשונים מצביעים כי חמלה עצמית יכולה אפילו להשפיע על כמויות האוכל שאנחנו אוכלים ועשויה לסייע לאנשים לרדת במשקל.

אדם מחבק את עצמו
Halcyon Styn
להמשך הפוסט

לצייר, לשיר ולרקוד - ולהפחית את הטראומה

מחקר חדש מצא כי טיפול באמנות הפחית דיכאון וחרדה בקרב ילדי פליטים סורים

מטופלים שסובלים מטראומה לרוב מגיעים לטיפול בשל הקשיים שהיא יוצרת ביומיום. ילדים ומבוגרים רבים מתמודדים עם קשיים שמעיבים על חייהם ולא מאפשרים תפקוד תקין, אם בגלל החרדות או בשל אובדן שמחת החיים. טראומה היא תוצאה של חוויה קשה, חד פעמית או מתמשכת, שגורמת נזק נפשי קשה. איכות החיים מידרדרת משמעותית. האדם מרגיש חסר אונים וסביבתו נחוות כמאיימת, אם באופן מציאותי או מדומה. לא פעם עוטפות אותו חרדות ותחושות אחרות שעלו באותו אירוע, ולצדן קושי אמיתי לבטא זאת במילים.

בתוך האירוע הטראומטי עלו אצל האדם אותם מחשבות ורגשות שאיתם לא יכול היה להתמודד והם השאירו בנפשו פצע עמוק (משמעות המילה טראומה ביוונית היא פצע). העולם כפי שהכיר אותו השתנה מקצה לקצה. אירוע כזה יכול להיות אירוע נקודתי כמו אסון טבע, תאונה או פעולת טרור, או אירוע ממושך כמו אלימות מתמשכת או מצב מלחמה.

Syria Relief and Development
Syria Relief and Development
להמשך הפוסט

מחקר: כיצד 45 דקות של יצירה משפרות את הבריאות

על הקשר שבין אמנות, נוירולוגיה ופיזיולוגיה

תארו לעצמכם שיש לי תרופת קסם, ללא תופעת לוואי, ללא צורך במרשם רופא ובלי סכנת התמכרות, שיכולה למנוע מגוון בעיות רפואיות, החל מעייפות והשמנה וכלה בפגיעה במערכת החיסונית. היא לא דורשת זריקות או כדורים, לא הליכה לחדר כושר או מאמץ פיזי אחר, ולא שינויים בהרגלי האכילה שלכם. יותר מכך, היא יכולה להיות אפילו מהנה מאוד.

המחקר מגלה חיבורים מדהימים בין מה שקורה לנו בגוף, במערכת העצבים, ובהרכב ההורמונלי, לבין פעולות פשוטות של יצירת אמנות. כולנו, ילדים ומבוגרים, בנפשנו ובגופנו, יכולים להרוויח מיצירת אמנות. ומדובר על פעולה פשוטה שלא דורשת ידע מוקדם או כישרון כלשהו. מסתבר שיש קשר בין היצירה והמשחק לבין התפתחות נוירלוגית תקינה. בנוסף, יש השפעה של היצירה על הפחתת רמות של הורמונים בגוף שעודף מהם יכול להיות מזיק.

Billi Kid
Billi Kid
להמשך הפוסט

לעשות אמנות עם מתבגרים - ולהציל אותם מעצמם

סיפור על בת 16 עם משבר זהות, שקצת יצאה מהטלוויזיה והתחילה לתקשר באמצעות ציור

"כשיש לך בבית ילד בגיל ההתבגרות, כל הגואש בעולם לא יעשה את העבודה". זה נחמד מאוד לשחק עם גואש כשהילד בן 4 או אפילו 7, כמו שאמרה לי אמא אחת כתגובה לאחת הרשומות שכתבתי, אבל לא יאוחר מכך. הצעתי אז כמה רעיונות לעבודת הורים וילדים ששאבתי מחדר הטיפולים. כלים אלו יכולים לשמש הורים כדי להתקרב לילדים שלהם ולשפר את מערכת היחסים ביניהם. אבל עם מתבגרים, זה פשוט לא עובד. ובכל זאת, הרי לא באמת נשב בבית ונחכה לסימני האזהרה שיגיעו. איזשהו ניסיון מצדנו צריך להיות, לפני שנורות אדומות יתחילו להבהב, לא? "אתה מטפל גם במתבגרים, לא?" שאלה. "אז מה אתה עושה איתם?".

להפתיע ובגדול

Joi
Joi
להמשך הפוסט

ארבעה סימנים שיעזרו לכם לדעת אם ילדכם המתבגר במצוקה

לגדל ילד בגיל ההתבגרות זה כמו לשלוח חללית אל הצד האפל של הירח. אנחנו מתכננים את שלב השיגור היטב, וכשהחללית עושה את המטרים הראשונים שלה בתוך האטמוספרה, אנחנו עוקבים אחריה ומקבלים דיווחים מידיים בכל רגע, על צריכת הדלק, על פליטת הפסולת, על מצב החמצן; גם עם צאתה מחוץ לאטמוספרה אנחנו בהיכון ובהשגחה מלאה. ואז, מגיע הרגע שהיא עוברת את הירח והתקשורת איתה נפסקת. אין יותר דיווח על מצב כוח האדם, על הפעילות המחקרית, כמות המזון, כלום. אפלה גמורה. מה שנותר לעשות זה רק לחכות שהיא תצא מהצד השני.

את התיאור הזה שמעתי לראשונה בסיטקום האמריקאי "משפחה מודרנית", אבל הורים רבים מתארים את התקופה הזו של גיל ההתבגרות בדיוק ככה. מאז, כל פעם שאני משתמש בדימוי הזה אני רואה איך הורים לילדים בגיל ההתבגרות שיושבים מולי מהנהנים בהזדהות. זה גיל מורכב. הם עוברים המון שינויים. הם מתמודדים עם גוף שמשתנה, רגשות סוערים יותר, מיניות מבלבלת, דרישות גבוהות מהסביבה, ובתוך הסערה הזו – הם אמורים גם לגבש את הזהות שלהם. לכן ההתמודדות שלהם מורכבות מאוד, ולא פעם עולים קשיים רגשיים המצריכים תשומת לב, בטח ובטח אם היו קשיים שונים עוד קודם לכן. דווקא אז, כשמתעוררות כל כך הרבה בעיות; דווקא אז הקשר עם ההורים שעד עכשיו יכלו לתת מענה לצרכים רבים; דווקא אז, התקשורת עם החללית מנותקת. דממה. לכן, לא פעם זה העיתוי שבני הנוער מגיעים לטיפול.

נערים מעשנים
We are the faces of divinity
להמשך הפוסט

כיצד ניתן להתמודד עם ילד זועם במיוחד. רמז: חימר

זוג הורים הגיע אלי כדי שאעזור להם עם בנם בן השבע. "אנחנו לא יודעים מה לעשות איתו; הוא באמת ילד מקסים וחכם, אבל מספיק משהו קטן, והוא יכול להפוך את כל הבית". ראיתי בעיניהם אהבה גדולה וגם מצוקה אמיתית. הורים רבים מתמודדים עם ילדים שמוציאים את הכעס שלהם בעוצמה גדולה ולכל הכיוונים. ההרגשה היא כאילו הכעס מביא אותם לאיבוד שליטה, ורק אחרי שהם הופכים את העולם, הם חוזרים לעצמם. הם יכולים להתפרק רק מזה שאמרו להם "לא" או מזה שהפסידו במשחק, והפירוק שלהם מפרק את כל מי שסביבם.

הבנת מנגנוני הוויסות בקהילה המדעית עדיין אינה שלמה. יחד עם זאת, אנו יודעים כי מנגנוני הוויסות של הילד מושפעים הן מההתפתחות הפיזית של מערכת העצבים האוטונומית והן מההתפתחות הרגשית. זו האחרונה תלויה ביכולת של המטפלים בילד ובתינוק להרגיע אותו ולספק לו את צרכיו. גם אם חלק משמעותי מכך נבנה בחודשים הראשונים לחיים, המערכת ממשיכה להתעצב במהלך הילדות. חלק מתהליך זה מושפע מהיכולת של הילד לזהות את הרגשות שלו כשהם עולים בו ולבטא אותם באופן לא אלים.

צונאמי במטבח
Vilde Indrehus
להמשך הפוסט

מאסתם בטיפול פסיכולוגי שגרתי? כך תבחרו מטפל טוב באמנויות

טיפול באמנויות הוא סוג של טיפול נפשי (פסיכותרפיה) שמאפשר דרכי תקשורת נוספים בין המטפל והמטופל. בנוסף לשיחה שמתקיימת כמו בכל טיפול פסיכולוגי, השימוש באמנות יוצר אפיק תקשורת נוסף, שמציף ביתר קלות תכנים לא מודעים ומרחיב אצל המטופל, מבוגר או ילד, את היכולת להתבונן על עצמו בעזרת המטפל.

במערכות החינוך והבריאות מועסקים אלפי מטפלים במוזיקה, בדרמה, באמנות ועוד, וגם השוק הפרטי מלא בהם. אבל איך אנחנו יודעים שיש למטפל שנמצא מולנו את הכלים וההכשרה לעשות את זה? הרשת מלאה בהצעות לקורסים מהירים שיעשו אותך מטפל, וכל אחד יכול להמציא שיטת טיפול ולפתוח קורסים להכשרת מטפלים בשיטתו. הכאוס הזה עומד בעוכרנו, מטפלים ומטופלים כאחד, ונובע מכך שאין חוק שמגדיר מיהו מטפל ומי לא. החוק מבטיח לנו שרק רופא יוכל לרשום לנו תרופות ורק עורך דין יוכל להציע לנו שירותים משפטיים, ובתחום הנפשי – המחוקק מזניח אותנו.

מציירים ביחד
Erskine College & Seminary
להמשך הפוסט

רוצים להצליח להיות סמכותיים עם הילד ולתקשר עמו? ציירו איתו ציור

יצירה משותפת עם ילדינו עשויה ליצור בינינו שדה למידה שיש בו באופן טבעי גבולות רבים וצורך בסמכות הורית

אנחנו רוצים להיות מסוג ההורים שמדברים עם הילדים שלהם, שיוצרים דו-שיח אמיתי; לא כאלו שעסוקים בגבולות ומגבלות, במותר ואסור. יחד עם זאת, כבר ראינו את הכותרות, הסמכות ההורית נפגעה קשות ומשלחות מומחים מכל העולם הגיעו כדי לשקם אותה. הם כבר כתבו על זה מאות ספרים ואלפי טורים וקבעו בצער רב שסמכות הורית והצבת גבולות הן המשבר הגלובאלי של דורנו. ניסינו להתגייס למשימה. שלחנו חבילות. תרמנו כבר בעבודה. אבל עם יד על הלב, כשאנחנו עומדים מול הילדים שלנו, זה לפעמים שם אותנו במקום מציק, מעיק ומאוד לא מספק.

בכל פגישה שלי עם הורים עולה בשלב מסוים הדילמה הזאת, בין הצורך לשים גבולות, להתעקש עליהם, להיות סמכותיים, לבין הרצון לקיים דו-שיח אמיתי ותקשורת פתוחה עם הילדים שלנו. הקניית מיומנויות שיח ויצירת תשתית טובה של קשר בכלל וקשר איתנו ההורים בפרט חיוניות לזאטוטים. ובגיל ההתבגרות, היכולת שלהם לתקשר אתנו ההורים הופכת אקוטית כדי שנוכל להיות חלק מעולמם, ונדמה שהצבת הגבולות ושמירה על הסמכות ההורית עשויות לסכל את היכולת ליצור דו-שיח שכזה.

יצירה משותפת
United Way of Massachusetts Bay & Merrimack Valley - Brain Building and the Arts
להמשך הפוסט

כיצד ציור בצבעי גואש תורם לנפשו של הילד - ולזו של ההורה החרד

העבודה האמנותית, ובעיקר זאת העוסקת בחומר ובלכלוך, תורמת לבריאותו ההתפתחותית והנפשית של הילד. איך לאפשר לו אותה מבלי שילכלך את הבית?

רוב ההורים מוכנים לתת הכל בשביל הילדים שלהם ויעשו הכל למענם. גם כשזה מגיע ליצירתיות. הם מבינים שהיא חשובה להתפתחות של הילדים ואף מוכנים להיות שותפים לה. עד שזה מגיע ללכלוך. גואש? לא בבית שלנו. חימר? מספיק לי החול של הגן, אני לא מכניס בוץ הביתה. תחבושות גבס? אולי פשוט תירו בי וזהו? (רק אל תעשו את זה באמצע הסלון, שלא ישפריץ על הספות החדשות).

משחקי (איבוד) שליטה

צבעי ידיים
Chris Richmond
להמשך הפוסט

מה להגיד לילד על הציור שלו, או מה לא להגיד לו

אנחנו עושים שתי טעויות נפוצות כשהילד מראה לנו את הציור שלו. איך מומלץ להתייחס אליו?

הקטנה שלי בת שלוש ומזמן לא רוצה סתם לצייר. היא רוצה לעשות עבודה! מבחינתה כל ציור הוא יצירת אמנות והעובדה שאין שם יותר מקווים אקראיים או כתמי צבע לא מוגדרים לא משנה לה. האמת היא שבימינו, גם לאוצרי המוזיאון זה לא משנה, אז למה שאתווכח איתה?

וברצינות, מה אנחנו יכולים לומר על יצירות האמנות של ילדינו?

מחדר הילדים למוזיאון
איתן גילור מילר
להמשך הפוסט