טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיפול זוגי-נפשי לילדים - איך זה עובד ולמה זה טוב

ראיון עם ד"ר יעל שרון, ראש תכנית CB-ARTS למטפלים באמנויות באוניברסיטה הפתוחה, על סוגי הטיפולים שניתנים לילדים במערכת החינוך, ובמיוחד על יצור הכלאיים "טיפול בצמד"

תגובות
Amio James Ascension
Amio James Ascension

עם פתיחת שנת הלימודים ילדים הזקוקים לכך משובצים לטיפול נפשי באמצעות אמנות בכל בתי הספר, רגילים ומיוחדים כאחד. בבתי ספר נהוגים שלושה סוגים אפשריים של טיפול: טיפול קבוצתי, טיפול פרטני וטיפול בשניים שנקרא טיפול בזוג או טיפול בצמד. ההרכב הטיפולי של שני מטופלים ומטפל הוא יוצא דופן מחוץ למערכת החינוך ויש עליו מעט כתיבה תיאורטית ומחקרים. לכן, הוא שנוי במחלוקת בקהילה הטיפולית, למרות היתרונות הרבים שהוא מאפשר.

ביקשתי מד"ר יעל שרון, ראש תכנית CB-ARTS למטפלים באמנויות בגישה התנהגותית-קוגנטיבית באוניברסיטה הפתוחה ומדריכה ארצית ומחוזית לשעבר במשרד החינוך בתחום הטיפול באמנויות, לשפוך יחד איתי קצת אור על סוגי הטיפולים, ובעיקר על הטיפול בצמד שהוא פחות מוכר.

הטיפול הפרטני הוא לרוב הטיפול שהורים יבקשו לילדם. בטיפול זה הילד או הילדה נמצאים לבדם עם המטפלת או המטפל. טיפול זה נתפס כיעיל יותר כיוון שלכאורה המטפל יכול להתמקד בצרכים הייחודיים של הילד, אך חשיבה זו מפספסת היבט חשוב. כבני אנוש אנחנו חיים בקבוצה. אנחנו מבטאים את הייחוד שלנו מול אחרים, ושם גם מתגלים הקשיים והבעיות שלנו. העבודה על מערכת היחסים, ובעיקר על היחסים עם קבוצת השווים, היא בעלת ערך לילדים עם קשיים שונים, חרדות, בעיות התנהגות, קשיי קשב וריכוז ועוד.

בקבוצות טיפוליות יש שלושה ילדים ויותר. בחינוך המיוחד ניתן למצוא קבוצה שמורכבת מכיתה שלמה, ומעבר לכך, קבוצות אחרות מורכבות מילדים שיש ביניהם מכנה משותף של גיל ויכולות שונות, ובנוסף, קשיים דומים. בשל הצורך במכנה משותף שכזה יש לא פעם קושי להרכיב קבוצות כאלו בבתי ספר, למרות שמבחינת ניצול המשאבים יש יתרון כלכלי ברור לקבוצה על פני טיפול פרטני.

יעל, האם יש בעייתיות בטיפול שאינו פרטני בתוך בתי הספר והגנים?

"בעבודה במערכת החינוכית לא חסרים ילדים שניתן להרכיב מהם קבוצות מותאמות, והצורך הטיפולי עולה בהרבה על היצע השעות האפשרי. ובאמת, חלק מהקונפליקטים שבהם נתקלים מטפלים באמנויות נובע מהניסיון של המערכת לתת מענים ליותר ילדים מכפי השעות המוקצות לכך, והתוצאה - חיבור לא נכון ולא מדויק לקבוצות טיפוליות. תפקידם של המטפלים בין היתר הוא לעמוד על המשמר, לדאוג לכך שהם אלו שיהיו בין מקבלי ההחלטות, בעלי קול מכריע בשאלה אם נחוץ טיפול אינדיבידואלי או קבוצתי. ואם מדובר בקבוצה, לדאוג לכך שהם יקבעו את הרכב הקבוצה, ובכך, הקושי והמגבלה של היעדר שעות ורצון לעבודה קבוצתית יכול להפוך ליתרון. כי עבודה קבוצתית טיפולית היא דרך התערבות משמעותית ביותר לילדים הזקוקים לכך. והמערכת החינוכית יכולה לאפשר הקמה של קבוצות כאלה, מה שלא תמיד מתאפשר מחוץ למסגרת בית הספר בשל הקשיים בהרכבת קבוצה בעלת מאפיינים מתאימים".

Salvadonica Borgo del Chianti
Salvadonica Borgo del Chianti

מדוע קיימת התנגדות בקהילה המקצועית לרעיון של טיפול בצמד?

"טיפול בזוג או בצמד נדחה במשך שנים רבות על ידי הקהילה הטיפולית מסיבות רבות, שלא תמיד ברורות, לפחות לא לי. המושג הזכיר באסוציאציה לפחות את רעיון הזוגיות ובני הזוג, וההנחה הטיפולית שהתבססה היתה כי העבודה בזוג מהווה פורמט מתקדם יותר מבחינה התפתחותית, בשל יותר, ולפיכך טיפול בזוג מצריך בשלות רבה יותר של מטופלים. זה אחד ההסברים המקובלים יותר, שפחות הגיוניים בעיני, כי זה שאדם מגיע לזוגיות בגיל בשל יותר בחייו לא אומר שמפגש טיפולי עם עוד אדם אחד, ולא קבוצה, מצריך מיומנויות בשלות גבוהות יותר. או מה שנקרא בשפתי הקוגניטיבית התנהגותית - איפה ההוכחה לכך? לדעתי הקושי האמיתי נובע מכך שמדובר ביצור כלאיים, חיה שלא ברור כיצד להתייחס אליה: זה לא טיפול אינדיבידואלי של ילד אחד בלבד שנמצא בטיפול במרכז, וזה גם לא טיפול קבוצתי שעוסק בדינמיקה וביחסים שבקבוצה, כי זו קבוצה 'קטנה מדי'. ובטיפול זוגי תמיד עוסקים בקשיים שבין בני הזוג, מה שלא רלוונטי לילדים. אז מה זה? ואם זה לא ידוע, אולי זה גם לא טוב.

ובכן, כאן אני באה לחלוק על ההנחה הבסיסית שטיפול בזוג הוא מקבע או מהווה תזכורת לזוגיות. על שום מה ולמה האסוציאציות של ילדים יהיו קשורות לזוגיות? לפיכך, בשלב הראשון, אני קוראת להתערבות זו טיפול בצמד, כדי למחוק את האסוציאציה של זוג. מדובר בשני ילדים. צמד".

בטיפול זוגי הזוג בא כדי שיסייעו לו לפתור את הקשיים בזוגיות. בתוך טיפול בזוג היחסים הקונקרטיים בין שני המטופלים אינם הנושא

"כן ולא. הטיפול לא בא לפתור את הקשיים שיש לילדים אלו אחד עם השני, אבל הטיפול בצמד בהחלט בא לקדם את הקשיים שיש לילדים אלו בהיבטים חברתיים. מכאן, שהטיפול בצמד בהחלט צריך לעסוק ולקדם את היחסים שנוצרים בין שני הילדים, כמיקרוקוסמוס שבהמשך יאפשר התמודדות של הילד עם סביבה נרחבת יותר. גם אם נניח בצד את ההשוואה לטיפול זוגי, ונתייחס לצמד, מטפלים מקבלים הכשרה לטיפול פרטני וקבוצתי, לא לטפל בצמדים".

מטפלים לא מקבלים הכשרה לכל אפיון ואפיון. מטפל שלומד טיפול אינדיבידואלי וקבוצתי יכול לטפל גם בצמד, מאחר שלא מדובר בעקרונות שונים. יש שני ילדים שעל המטפל לבסס את המכנה המשותף ביניהם ולהעמיד את הקושי המשותף במרכז, ואז אפשר לתרום להתמודדות טובה יותר עם הקשיים, מעצם היותם שניים.

"דורות על גבי דורות של מטפלים גדלו בידיעה שטיפול בצמד אינו נכון והוא בעייתי. כי הוא לא קבוצה והוא לא יחיד, ולפיכך הטיפול יוצא בהפסד. לא כמו טיפול יחיד, שבו כל תשומת לבו של המטפל מופנית לילד המטופל ומאפשרת לילד לגדול, בין היתר מתוך מה שעל הילד לחלוק עם עוד ילד אחר. אין באמת קבוצה שמשקפת יחסים בין-אישיים, שבאמצעותה אפשר לקדם תקשורת חברתית וגם תובנות עצמיות.

אנו הרי יודעים שיותר קל ליצור קשר עם ילד אחד נוסף מאשר עם קבוצה של ילדים. בהתחלה כהורים אנחנו מזמינים ילד אחד הביתה ולא קבוצה, כי קבוצה לעתים זה מתכון למריבות. הנחה בסיסית זו יוצרת תסכול שאיתו גדלים דורות של מטפלים, שמדובר בפורמט שפוגע במטופלים ובעצם הוא צורך של המערכת ולא צורך טיפולי".

יש לדעתי עוד סיבה לתסכול הזה. יש תחושה אצל מטפלים במשרד החינוך ששוחחתי איתם שהשיקול התקציבי הוא זה שמוביל את ההחלטות המקצועיות. כאילו מדובר בפשרה בין הרצון ליעילות הכלכלית שמאפשרת קבוצה לבין הרצון של המטפל לתת מענה מיטבי לצרכים של הפרט.

"התסכול מוצדק וקיים, אך לא קשור דווקא לנושא הטיפול בצמד. השיקול התקציבי מוביל להחלטות מקצועיות שאינן תמיד לטובת הטיפול בכל מיני אופנים. שילוב ילדים ביחד היא אחת הדרכים שיכולות להיות יעילות וטיפוליות ביותר, או להיות 'גורם מקדים' בעייתי. תלוי מתוך מה ואיך נעשה החיבור".

אז מי כן מתאים לטיפול בצמד?

"ילדים שיש להם קושי דומה, שיכולים להיעזר במפגש אינטימי עם ילד אחר, במפגש שיהיה פחות מאיים מעצם היותו יותר מצומצם, ובמפגש זה אפשר יהיה לבדוק לעומק את הקשיים שאיתם מגיעים הילדים, ולהשתמש בלמידה ממודל האחד מהשני. למשל, ילדים עם חרדה חברתית יכולים מאוד להיעזר בפורמט כזה, ילדים עם קשיים בתפקוד החברתי ובעיות תקשורת, לעתים גם ילדים עם דימוי עצמי נמוך שמתבטא ביכולתם לקשור קשרים חברתיים יכולים להיעזר בתמיכה וביצירת קשר עם עוד חבר אחד, כמוהם.. ומהצד השני, גם ילדים עם בעיית התנהגות שבמפגש אחד לאחד עם המטפל לא באמת יכולים לחוות את התסכולים שכל כך מקפיצים אותם. אבל - שילוב עם עוד ילד אחד, עם אפיון דומה, הוא קרקע פורייה לתסכולים מעצם המפגש עם האחר שדומה להם. יחד עם זאת, זהו תסכול שהוא מידתי יותר באופן יחסי, וגם המטפל וגם הילדים המטופלים נמצאים בסביבה מספיק בטוחה. בקבוצה גדולה יותר של ילדים עם בעיות התנהגות נוצר לעתים כאוס שבו הילדים וגם המטפל מרגישים פעמים רבות לא מוגנים.

"כמובן שצריך לדעת לדייק את מטרת הטיפול, למצות את הרווח שכל אחד מהילדים יכול לקבל באמצעות טיפול בפורמט זה. דבר שאומר - לא לחבר ילדים שאין ביניהם מכנה משותף. הגדרת מטרת הטיפול תהיה קשורה לגורם משותף זה, להקפיד במשתנים של גיל ויכולת קוגניטיבית, לא לחבר קורבן ומקרבן יחד ועוד".

גם כשיש לנו קבוצה, בעיית ההיעדרויות, מאד מערערת את היציבות של הקבוצה. הדינמיקה משתנה על פי ההרכב. העברתי קבוצות בבתי ספר. תמיד יש מישהו שחולה או שהכיתה שלו יצאה לטיול, ומישהו שנמצא במבחן וכו. וכשיש שני ילדים, כשיש צמד שכזה ואחד לא מגיע, ההשפעה של זה מכרעת. פתאום זה הופך לטיפול פרטני.

"גם כאן בעיני זו הזדמנות פז לפגוש מדי פעם את אחד מהילדים שבצמד באופן אישי. להכיר צד אחר שלו, להעמיק בנקודות אישיות, לאפשר מפגש נוסף, מכיוון אחר.

הילדים לומדים בבית ספר, במסגרת שהיא טבעית להם מעצם נוכחותה האינטנסיבית בחיי היומיום, הם נמצאים בקבוצות, הם יושבים עם עוד ילד אחד בשולחן בכיתה, הם נמצאים עם כיתת האם שלהם במשך רוב היום, והמפגש עם המטפל לא צריך להיות שונה או זר למציאות היומיומית שלהם. להפך, הוא צריך להמשיך את הקו הטבעי, ההגיוני, ולהצטרף אליו.".

השאלה אם לא קורה שבמפגש האישי הזה עולים דברים שלא נפתחים במפגש בצמד. פתאום יש חלון הזדמנויות לפתוח דברים משמעותיים ויותר, ושבוע לאחר מכן, חוזר הילד השני ומתחילים כאילו מנקודת ההתחלה. מה עושים? לא ניתן לחשוף את המידע בפני הילד הנוסף, ומאידך, הרבה פעמים לא ניתן להתעלם ממנו. למטפל במקרה כזה יש תפקיד מורכב לשמור על פרטיות המטופל.

"תפקידו של המטפל הוא אכן מורכב. גם בקבוצה אני מקפידה לשמור על ילדים לא לחשוף יותר מכפי שנכון להם. חשוב שהילדים גם ילמדו מה ומתי נכון לחשוף ולספר דברים אישיים, ומתי לא. למידה חשובה לחיים. ומצד שני, יתכן שדווקא האפשרות לשוחח שיחה אינטימית עם ילד נוסף, בסביבה מוגנת ובטוחה של המטפל, יכולה גם היא ללמד ולפתח יכולות רגשיות של הילד. אם אחשוב שאחד הילדים מסתובב עם סיפור משמעותי שצריך לקבל מענה אישי, ייתכן שאמליץ לפצל את הטיפול בצמד לטיפול אינדיבידואלי.

בטיפול בצמד הקשר המרכזי הוא בין שני הילדים. מה צריך מטפל לדעת כדי להצליח להחזיק טיפול בצמד באופן אפקטיבי?

"בטיפול בצמד אני לא רק מאפשרת ומכילה, כמו שאני לא כזו בעבודה הקבוצתית. זהו רק אחד מהתפקידים של המטפל, בעיני. תפקיד אחר הוא בעזרה בהקניית מיומנויות נחוצות, קידום תהליכים, ואלו דברים רלוונטיים לי כמטפלת בכל אחד מדרכי ההתערבות שאני עובדת בהן".

ומה קורה כשאני כהורה שולח את הילד שלי לטיפול בצמד? איזה דברים חשוב שאעשה?

"להבין מה המטרה של הטיפול בצמד, ולבדוק - מי הילד שמחברים לילד שלך. מה המכנה המשותף ביניהם. ייתכן שבית הספר לא ירצה לחשוף את שמו של הילד הנוסף כדי לשמור על סודיות. במידה וכך הדבר, מומלץ לבקש מבית הספר את הסכמת ההורים של הפרטנר. ואם ההורים יודעים שלילדם יש קושי בקבוצות גדולות, שהוא חרדתי, ביישן וכו, יכול להיות שכדאי להורים לבקש לתת מענה בטיפול בצמד, בחיבור עם ילד נוסף שמתאים לו גם במאפיינים אישיים ולא רק בגיל, יכולות קוגנטיביות וסוג הבעיות. כמובן שלבקשה זו של ההורים צריך להקדים שיחה שלהם עם הילד".

איזה סוג של שיתוף פעולה מצופה מההורה כדי להיטיב את הטיפול?

"זכור לי מקרה שאחד הילדים עבר תהליך של טיפול אינדיבידואלי והגננת והמטפלת החליטו שבשלב הבא רצוי עבודה בצמד. ההורים לא הסכימו, הרגישו שהילד מפסיד, וכתוצאה מדרישתם הילד נשאר בטיפול אינדיבידואלי בעוד השילוב עם עוד ילד היה יכול לקדם אותו יותר. לפיכך, לבחון מה באמת המודל המתאים לילדכם, לא בהכרח טיפול אינדיבידואלי עדיף על פני טיפול קבוצתי".

כיום ייתכן שלהורים, אין מספיק ידע בנוגע לסוג הטיפול שנדרש לילדם. המטרה של יעל ושלי היתה לתת להם עם תחילת שנת הלימודים כלים בנושא. שנה טובה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות