כיצד טיפול בתנועה יכול לרפא את הנפש - אמנות מקדמת בריאות - הבלוג של איתן גילור מילר - הארץ

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-33 ש"ח לחודש בלבד  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד טיפול בתנועה יכול לרפא את הנפש

כיצד הצליח רפי לאחר שנים לטפל בחרדתו ובתסמינים הפסיכוסומאטיים שמהם סבל

תגובות

כותבת אורחת: אורית קלפיש

רפי (שם בדוי), כבן 50, מנהל מרכז טיפולי, הגיע אלי לפני לטיפול בתנועה לאחר שנים של טיפולים ורבאליים. לטענו הבין עד אז את הקונפליקטים שבהם נמצא, אך לא הצליח "לצאת מהלופ". הוא היה אדם מוערך בקהילה, אחראי על צוות רב-תחומי של עובדים וגם על עשרות מטופלים. יחד עם זאת, בחייו הפרטיים הרגיש תקוע זה זמן, מה שגרר קשת תסמינים פסיכוסומאטיים והשפיע על מצב רוחו ועל רמת האנרגיה שלו.

yunguyen666
yunguyen666

הכניסה שלו לחדר הטיפולים היתה מרשימה. הליכתו זקופה, מקרינה ביטחון, שלא לומר חשיבות עצמית. אלא שבביתו, כך סיפר, פגש בנוכחות אשתו צד אחר. הוא אוהב את אשתו, הם נשואים שנים רבות, אך לידה הוא מרגיש מכווץ, מאוים, חרד.

כפסיכותרפיסטית גופנית התייחסותית ומטפלת בתנועה אני מתבוננת בהדהוד הגופני כחלק ממערך שחזור היחסים המוקדמים שאדם מביא לעולם ומכאן גם לחדר הטיפולים. בטיפול אני מבחינה כיצד קולות שונים שהאדם מגלם תופסים את הבמה בהתנהגותם וברמה הגופנית. קולות אלו יכולים להיות אסרטיביים, לעתים אגרסיביים.

כאשר אנו נעים בחדר הטיפולים אנו לומדים לזהות על פי מאפיינים גופניים תנועתיים קולות עיקריים הנכנסים לחדר. בתחילה הביא רפי קול אסרטיבי ואסוף. הוא נע בעמידה בתנועות קוויות חזקות למולי. נראה כי במקרה זה פגשתי בתחילת הטיפול "עצמי כוזב", לא כשקר אישיותי, אלא כצד הבא לחפות על צרכים ראשוניים בלתי ממומשים.

לאחר כחודשים בטיפול ביקש רפי לנוע קרוב יותר למזרן, תנועותיו היו איטיות והוא לא הישיר מבט. האפשרות להתבטא בחופשיות מולי בחדר הטיפולים לא היתה מובנת מאליה. דיברנו לא מעט על מה אחשוב עליו כשאראה אותו כך. על מקומות רכים ונזקקים יותר בחייו אשר לא קיבלו ביטוי בילדותו המוקדמת, ועדיין אינם מקבלים מענה. גם בתוכי יכולתי לזהות קולות, קול המבקש להגן, לשמור, לעטוף ממש במרחב של כריות ושמיכות, וקול של חוסר סבלנות אשר ייתכן כי שיקף את חולשותיו.

היה מדהים לראות אדם כמוהו שנראה כה אסרטיבי בחייו המקצועיים הופך לנגד עיניי לרגע לילד פגיע ונזקק. ד"ר סוזן סנדס, פסיכואנליטיקאית אמריקאית עכשווית הדוגלת בגישת העצמי, מסבה את תשומת לבנו ל"ריבוי מצבי עצמי" או ל"מצבים" (modes) שונים המתבטאים בהקשרים שונים, עם אנשים שונים בחיים. היא רואה בריבוי הפנים שאנו מביאים עמנו לעולם ברכה, בתנאי שכמובן אנו מודעים להם ויכולים לתקשר ביניהם. זו לטענתה אפשרות להביא לחיינו עושר אישיותי.

כעבור חצי שנה החלו להופיע בו-זמנית מצבי אישיות שונים בחדר הטיפולים. יכולתי לראות את "רפי השולט" מגיב ל"רפי החלש" שבא בעקבותיו. בעודו שכב על המזרן יכולנו לשמוע ביקורת ישירה של הקול ה"חלש" כלפי ה"שולט". וגם את הכעס הרב שהרגישה הדמות החלשה יותר כלפי "השולט" - הרודן הפנימי. דרך דיאלוג תנועתי ומילולי שערכנו  בחדר, יכלו סוף סוף שני מצבי העצמי אלו להכיר ולתקשר האחד עם השני ישירות.

שיטת הדיאלוג הפנימי יונקת מעקרונות פסיכולוגיית ה"גשטלט" - תבנית בגרמנית, שהתפתחה מתוך תפיסה הוליסטית לארגון עצמי. וורטהיימר (Wertheimer), אבי השיטה, הבין כי "השלם שונה מסך חלקיו" וכי בני אדם בנויים מאוסף תבניות אשר הפנימו לאורך השנים וכי רק דרך מפגש עם החלקים השונים יחוו את עצמם שלמים.

בטיפול הפך גופו של רפי ממכשיר למימוש אוסף משימות אין-סופיות וזירת קרב שגררה תופעות פסיכוסומטיות, למערכת שלמה יותר. נשימתו הואטה, קצב חייו ירד מעט, והדיאלוג עם אשתו התקיים כרגע במישור הגלוי.

בטיפול בתנועה בשלב הראשון בחדר הטיפולים אנו לומדים בהדרגה לזהות את הקולות השונים. ייתכן שלכל אחד מהם מקצב אחר, אינטונציה שונה העולה או יורדת בהתאם לשלב ולגיל. אנו יכולים להבחין במנחים (יציבה) שונים המאפיינים כל אחד מהדמויות/תפקידים שהתגבשו במשך השנים.

גם התקשורת שלי עם רפי השתנתה ככל שהתקדם הטיפול, דבר שאפשר לי בדיעבד לא רק להבין מה פגש בחייו אלא את מה ששידר לעולם, דברים אשר יצרו לא פעם מבוכה ובלבול אצלו ובקרב הסובבים אותו.

לאחר כשנה סיימנו את הטיפול. אין לי ספק כי הוא התאפשר בזכות הכלי התנועתי המזמין למפגש עם מוזיקה וגוף, גם ללא מילים. המקום שבו לא נדרשות מאדם כל פעולה ומחשבה. ישנו חופש תנועה בלבד המבטא את הצורך והרצון הנכונים באותו הרגע. בפסיכותרפיה התייחסותית בתנועה, הטיפול מתאים את עצמו למטופל - מבחינת הקצב שלו והתנהלותו.

אורית קלפיש היא תרפיסטית בתנועה ופסיכותרפיסטית גופנית לילדים ומבוגרים, מרצה ומדריכה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות