בבתי ספר במגזר הערבי התלמידים באים לכיתה כדי להירגע

ניסיון חלוצי של תרגול מיינדפולנס בקרב מורים בבתי ספר בחינוך הערבי הניב תוצאות טובות מהצפוי

איתן גילור מילר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שיעור "שפת הקשב" המבוסס על מיינדפולנס
שיעור "שפת הקשב", המבוסס על מיינדפולנס, לתלמידי כיתה ד' בבית הספר תל חי בתל אביבקרדיט: יובל טבול

כותבים אורחים: גיאנא חליפה וריקדרו טרש

להיות מורה במערכת החינוך כיום זוהי משימה קשה ומלחיצה. גם בקרב התלמידים המצב אינו מזהיר ורבים מהם חווים לחץ וחרדה כתוצאה מעומס הלימודים, ההתמודדות עם המערכת, המשמעת ועוד. מערכת החינוך הערבית אינה שונה בהיבט זה, וגם בה מורים ותלמידים חווים לחץ, חרדה ושחיקה.

דרך טובה להתמודדות עם לחץ ושחיקה, שמקבלת יותר ויותר הכרה בעולם המערבי היא תרגול מיינדפולנס. שיטת המיינדפולנס התפתחה במזרח הרחוק כחלק מפילוסופיית הזן-בודהיזם. עם זאת, משנות ה-80 הולך וגובר השילוב של מיינדפולנס במסגרות חינוכיות, דבר המאפשר את התרגול גם לאנשים דתיים.

מיינדפולנס היא היכולת להתבונן במתרחש ברגע הנוכחי בצורה לא שיפוטית. דרך התבוננות ייחודית זו חשובה משתי סיבות: ראשית, בדרך כלל אנחנו שיפוטיים מאוד כלפי מה שקורה לנו, מה שאנחנו חושבים ומה שאנחנו מרגישים. שנית, אנחנו נוטים לעסוק יתר על המידה במחשבותינו, ורגילים פחות לשים לב למתרחש בגופנו, לרגשותנו (בעיקר אם הם לא נעימים) ולסובב אותנו. תרגול מיינדפולנס מאפשר לנו להפוך למודעים יותר לרגשותינו בלי לשפוט אותם, להתבונן במחשבותינו בלי להזדהות אתן, לשים לב לאחר גם באמצע יום עמוס ועוד.

התרגול נעשה באמצעות הקדשת תשומת הלב לפעולות אוטומטיות בסיסיות כגון נשימה, הליכה, אכילה, וכדומה במטרה לשים לב להיכן התודעה שלנו נודדת. כך, לדוגמה, אנו יכולים להתרכז בנשימה תוך תשומת לב מרבית לתהליך עצמו. מהר מאוד נמצא את עצמנו חושבים על משהו, ובנקודה מסוימת נשים לב שאנו לא מרוכזים בנשימה. באותו הרגע נעצור את המחשבה, נתבונן בה בצורה לא שיפוטית ונתייג אותה באמצעות מילים בודדות (לדוגמה: "דברים שאני צריך לסדר בבית"), ולאחר מכן נחזיר את תשומת הלב אל הנשימה. תהליך זה יחזור על עצמו פעמים רבות במהלך התרגול. המטרה אינה הנשימה עצמה אלא היכולת להיות מודעים יותר לאותם "אורחים" שמעסיקים אותנו, ולהכיר בהם כאורחים ולא כחלקים אינטגרליים שלנו.

כשמדובר בילדים התרגול משחקי יותר אך מבוסס על אותם עקרונות. למשל, באחד התרגילים לילדים הם מתבקשים לעצום את עיניהם ולהקשיב לצלילים שהם שומעים: בהתחלה בסביבתם הקרובה בתוך הכיתה, לאחר מכן הצלילים שהם שומעים מחוץ לכיתה אך בתוך בית הספר, ובהמשך לצלילים מרוחקים מחוץ לבית הספר. לאחר שהתלמידים פוקחים את עיניהם (בשלב זה כולם כבר שקטים ורגועים יותר) הם מתבקשים להיזכר ברעש שהיה בתחילת השיעור.

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים המתעדים את הצלחתו של תרגול מיינדפולנס בהקלת לחץ ושחיקה בקרב מורים. מחקרים רבים אחרים בחנו את השפעותיו של התרגול על תלמידים בבתי ספר. יחד עם זאת, רק מחקרים בודדים נעשו על מיינדפולנס בתרבות הערבית, ואף לא אחד מהם בחברה הערבית בישראל. לכן, בעבודת הדוקטורט שלי בהנחיית ד"ר ריקרדו טרש מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, בחרתי לחקור את השפעת המיינדפולנס על מורים ועל תלמידים במערכת החינוך הערבית בישראל. חששנו מעט ממידת הקבלה של השיטה: איך המורים יקבלו את זה? האם בכלל יהיו מעוניינים להשתתף בסדנה כזאת? האם ירגישו בנוח עם הרעיונות או שיתנגדו להם?

כבר בתחילת הסדנה היה ברור שהתכנית "הזמנה לנתינה ואכפתיות" התקבלה על ידי המורים בזרועות פתוחות. אמנם בהתחלה היו קשיים והתנגדויות, אך העובדה שהמורים העדיפו להישאר בסדנה והשתתפו בה באופן פעיל מעידה על כך שהם בחרו להתמודד עם הגישה שהייתה חדשה להם ולא לוותר עליה.

 ליוויתי את השתתפותם של המורים בסדנה במחקר כמותי ואיכותני. החלק הכמותי נועד למדוד את ההשפעה של תרגול המיינדפולנס על ידי המורים על מדדים כמו לחץ, חרדה, אמפתיה והקשר עם התלמידים, ואת השפעותיו של תרגול המורים על תלמידיהם. החלק האיכותני נועד להבין לעומק כיצד התרחש השינוי הזה - מה מתוך התרגול הם יישמו בחיי היומיום, מה הם חושבים ומרגישים לגבי הסדנה ומה דעתם על מיינדפולנס.

תוצאות המחקר הכמותי היו טובות מדי. השיפור ברוב המדדים היה גדול בהרבה מזה שנצפה במחקרים אחרים בתחום. הדבר בלט במיוחד בתוצאותיהם של התלמידים שהראו ירידה גדולה ברמות הלחץ והחרדה, שיפור בקשר עם המורה ושיפור ביחסם לתלמידים האחרים בכיתה. איך תרגול מיינדפולנס בקרב המורים מביא לשינוי משמעותי כל כך במידת הלחץ של התלמידים?

רק כשניתחנו את החלק האיכותני התחלנו להבין את משמעות השינוי. המורים, שהרגישו עד כמה התרגול משפיע עליהם לטובה, מיהרו ליישם את התרגילים בכיתה. התלמידים, שנהנו מהתרגילים מאוד , הפצירו במורים להמשיך לתרגל עד שתרגול משחקים שונים המבוססים על מיינדפולנס הפך לחלק משגרת יום הלימודים בחלק גדול מהכיתות.

תרגול המיינדפולנס אכן הפחית את רמת הלחץ, החרדה והשחיקה של המורים, הגביר את רמת האמפתיה, את שביעות הרצון שלהם מהעבודה ואת רווחתם הנפשית, והוביל לרגשות חיוביים בקרב התלמידים. זו מטרה בפני עצמה: להפוך את בית הספר לנעים יותר ומלחיץ פחות גם עבור המורים וגם עבור התלמידים. גם במבחן התוצאה סביר מאוד שכשרגשותיהם של התלמידים כלפי הכיתה חיוביים יותר המוטיבציה שלהם ללימודים עולה ועמה ההישגים הלימודיים.

מתוך הניסיון החיובי אני ממליצה לכמה שיותר בתי ספר במגזר הערבי (ובכלל) לעבור סדנאות תרגול מיינדפולנס, במיוחד כאלה המקנות למורים כלים לתרגול מיינדפולנס עם תלמידיהם. התרגול הכפול מחזק את הקשר בין המורים לבין תלמידים וגם מאפשר את תרגול התלמידים בלי להיות תלוי במדריכים חיצוניים.

בכמה מבתי הספר במגזר היהודי מוקדש כיום זמן במערכת הלימודים לתרגול מיינדפולנס. יתרה מכך, בחלקם יש חדרים ייעודיים לתרגול. ההשפעה החיובית שראינו במחקרנו מראה שעל משרד החינוך להקצות חללים ושעות לתרגול מיינדפולנס במגזר הערבי, ולהוסיף תקנים למורים למיינדפולנס.

גיאנא חליפה היא מטפלת באמנות (M.A), דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת תל אביב וחוקרת בתחום הטיפול באמנות ובתחום החינוך בחברה הערבית בישראל. עובדת כמטפלת באמנות במשרד החינוך ובתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון

ד"ר ריקדרו טרש הוא חוקר ומרצה בכיר בבית הספר לחינוך ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב. חוקר השפעות של מדיטציה על לקויות למידה וילדים

איתן גילור מילר

איתן גילור מילר | אמנות מקדמת בריאות

מטפל באמנות (M.A.), מדריך הורים, מרצה ומנחה סדנאות בשילוב אמנות. הסיפורים שאני מתאר בבלוג הם פרי דמיוני, אך מבוססים על חוויות אמיתיות ואנשים אמיתיים. כמטפל, אני מחויב לסודיות. התהליך הטיפולי, ניסיוני והתיאוריה הפסיכולוגית שאני נשען עליה - הם אלו שמהווים את המצע לסיפורים. אשמח לקרוא תגובות כאן ובמייל eerolig@gmail.com

לאתר האישי
לעמוד הפייסבוק

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ