הצגה שגויה של מקצועות הטיפול פוגעת במטפלים ובמטופלים - אמנות מקדמת בריאות - הארץ

הצגה שגויה של מקצועות הטיפול פוגעת במטפלים ובמטופלים

זקוקים לטיפול נפשי? יש הרבה שיטות שיכולות לעזור לכם. הבעיה היא שלא תמיד תוכלו לקרוא על זה בכלי התקשורת, ושכתבות שגויות יכולות לגרום נזק למטפלים ולאנשים שזקוקים לטיפול

איתן גילור מילר
איתן גילור מילר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טיפול באמנות
איתן גילור מילר
איתן גילור מילר

רופאים הם אנשים משכילים, בזה אין כל ספק, ולרוב אנחנו לא מפקפקים בידע שלהם ובנכונות דבריהם. הבעיה מתחילה כשהם מחווים את דעתם בנושאי בריאות מתחומים השונים מתחומי התמחותם - אנחנו נוטים לסמוך עליהם, אחרי הכול הם מופקדים על בריאותנו ובריאות יקירינו ולא יעלה על הדעת שהם ייתנו עצה שהם לא בטוחים בה, נכון?

נדמה שתופעה זו מתחזקת בכל מה שקשור לטיפול בילדים. הרופאים ממהרים לתת עצה נחרצת בענייני תזונה וחינוך, גם אם לפעמים הם נשענים על הידע הכללי שלהם ולא יותר מכך. תזונאית שהתייעצתי איתה הציעה שאטיל ספק בדעתה של רופאת הילדים שייעצה לי בעניין הרגלי האכילה של בתי. "הפעם האחרונה שהיא קראה מאמר על תזונה הייתה כנראה בתחילת לימודי הרפואה שלה", היא הסבירה.

והנה, אני נתקל באותן הבעיות גם בתחום שלי. הגיעה לידי כתבה שהתפרסמה ב-12.5.2019 במוסף "זמנים בריאים" של העיתון "ידיעות אחרונות", עם הכותרת הדרמטית "דיני נפשות". בכתבה זו הכותבת משוחחת עם ד"ר דורית שמואלי, רופאה מומחית בהתפתחות הילד, ומספרת שהרופאה "מבחינה בין טיפולים כמו רכיבה טיפולית, טיפול במוזיקה, טיפול בתנועה ועוד"  (מקצועות אלו נמנים על שני תחומים מקצועיים נפרדים שנקראים טיפול באמצעות אמנויות וטיפול בעזרת בעלי חיים), לבין "טיפולים רגשיים אצל פסיכולוג או עובד סוציאלי".

כך למדתי מהכתבה כמה דברים חדשים (ומוטעים) על המקצוע שלי, טיפול באמנות. מהדברים עולה שלטיפולים הראשונים שפורטו אין בסיס מחקרי, מה שעומד בסתירה לכל מה שלמדתי בעשר שנותי באקדמיה. ד"ר שמואלי, כך נכתב, הסבירה שרק טיפולים מתחומי הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית ניתנים בשירותי בריאות הנפש. זו אמירה מתמיהה, מכיוון שמלבד עבדכם הנאמן, שמטפל במרפאה של בריאות הנפש של אחת מקופות החולים, ישנם עשרות מטפלים במרפאות ובבתי חולים ברחבי הארץ שעושים עבודה מקצועית ביותר.

נכון שהחקיקה וההסדרה של מקצוע הטיפול באמנויות תקועות הרבה זמן, וכבר כתבתי על ההזנחה של משרד הבריאות ועל הבג"ץ בנושא. יחד עם זאת, אלפי מטפלים בתנועה, מוזיקה, דרמה, פסיכודרמה, ביבליותרפיה ואמנות פלסטית עושים עבודה מקצועית ומבוססת מחקרית, וראוי שיקבלו את הכבוד הראוי להם.

צילום מסך מתוך ויקיפדיה

בשנים האחרונות נציגי יה"ת (האגודה למטפלים באמנויות בישראל) מגיעים לבתי החולים ולקופות החולים על מנת להעלות מודעות למקצוע. אני הייתי בכמה מרפאות, בהן המרפאות של התפתחות הילד. אחת הרופאות אמרה לי: "אנחנו רוצות להפנות את הילדים לטיפולים, אבל לא באמת יודעות מה ההבדלים בין כל סוגי הטיפולים, ובטח לא איפה כדאי לבקש טיפול". לכן, אחד הדברים שאני מראה בהרצאות כאלה הוא מפת מקצועות הטיפול המופיעה בוויקיפדיה, בין היתר כדי להראות עד כמה המידע הזה נגיש לכולם. ברשימת הטיפולים המוזכרים שם (ראו תמונה) נמצאים הטיפולים באמנויות וטיפולים בטבע, הכוללים גם את הטיפול בעזרת בעלי חיים ורכיבה טיפולית, לצד הטיפול הפסיכולוגי והעבודה הסוציאלית הקלינית.

מקצועות הטיפול שונים זה מזה בהיבטים רבים: מקצועיים, חוקיים ואקדמאיים, אבל כולם נסמכים על אותו גוף ידע אקדמי של תורת הנפש, היא הפסיכולוגיה. מה שמעניין את רובנו, כמו את אותה רופאה ששאלה אותי, הוא מה מכל אלה יכול לעזור. דווקא לגבי זה התשובה פשוטה יחסית: מטפל או מטפלת שעברו הכשרה מקיפה ומוכרת יכולים להיות כתובת טובה לטיפול נפשי. לא משנה מול איזה מטפל אתם עומדים, אם תשאלו אותו כמה זמן הוא למד ואיפה הוא עשה את זה תוכלו לקבל הבנה ברורה יחסית של ההכשרה שלו.

הבעיה היא שהדרך לבדוק את המידע הזה מורכבת לפעמים. בעוד שפסיכולוגים ועובדים סוציאליים מקבלים רישיון מהמדינה, הרי שמטפלים באמצעות אמנויות מקבלים תואר שני מוכר על ידי המל"ג ובעבר לימודי תעודה שמקבילים לאותו תואר שני, אך המדינה אינה מפקחת עליהם. חלקם חברים בארגון המטפלים באמנויות ומופיעים ברשימות שבאתר, אך יש גם אחרים וטובים לא פחות שאינם מופיעים שם.

תחום הטיפול בטבע הוא המורכב מכולם, מכיוון שתוכניות הלימוד למקצוע זה אינן מפוקחות ועדיין לא עברו תהליכי מיסוד ואקדמיזציה כמו האחרים, ולרוב הן קצרות ולא מספקות. יחד עם זאת, אין זה אומר שלא תמצאו מטפלים טובים - בטוח יהיה מישהו כזה, שכן חלקם בעלי הכשרה כפולה של טיפול באמנויות, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.

לסיום, יש לי שתי עצות. האחת מיועדת לקורא הממוצע: בחרו היטב את המטפלים עבורכם ועבור בני המשפחה שלכם. עליכם לבחון את ההכשרה ואת הניסיון שלהם, כמו גם את הכימיה ביניכם. העצה השנייה מופנית לרופאים כמו ד"ר שמואלי, שלעתים נדרשים לייעץ ולסייע למבוגרים ולילדים בבחירת טיפול נפשי - למעשה זו יותר הזמנה מאשר עצה – אשמח לבוא אל המרפאה שלכם ולהסביר לצוות את נבכי מקצועות הטיפול ולענות על כל תהיותיכם, לפחות עד שהמחוקק יעשה סדר בדברים בעצמו.

תגובתה של תמי ירמיהו, יו"ר יה"ת – האגודה לטיפול באמנויות בישראל: 

"הטיפול באמצעות אמנויות הוא מקצוע בריאות העוסק בטיפול נפשי על ידי יצירה והבעה, והוא מוכר ומקובל בכל העולם. רבבות ישראלים מסתייעים בו מדי שנה ונהנים מהיתרונות שלו. קהילת המטפלים במדינת ישראל היא אחת הקהילות המובילות בעולם בהגות ומחקר, אך לצערנו היעדר סיום תהליך החקיקה, שהבטיח סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מעל דוכן הכנסת, מצר את צעדי הקהילה בארץ בהשתלבותה במערכת הבריאות, מונע את ההכרה המקצועית שמגיעה למקצוע זה ויוצר את חוסר הבהירות שעולה באותה כתבה.

"חמור מכך, מצב זה מונע מרבים שבאים בשערי בתי חולים וקופות חולים את מגוון הטיפולים הרחב שצריך להיות מוצע להם במסגרות אלו. באשר לד"ר שמואלי ולרופאים אחרים, אני מצטרפת להזמנתו של איתן מילר וקוראת להם לבוא ולהיפגש אתנו כדי להכיר את המקצוע ואת מה שיש לו להציע לציבור הרחב".

תגובה של ד"ר דורית שמואלי לא התקבלה עד כה.

איתן גילור מילר
איתן גילור מילר |אמנות מקדמת בריאות

מטפל באמנות (M.A.), מדריך הורים, מרצה ומנחה סדנאות בשילוב אמנות. הסיפורים שאני מתאר בבלוג הם פרי דמיוני, אך מבוססים על חוויות אמיתיות ואנשים אמיתיים. כמטפל, אני מחויב לסודיות. התהליך הטיפולי, ניסיוני והתיאוריה הפסיכולוגית שאני נשען עליה - הם אלו שמהווים את המצע לסיפורים. אשמח לקרוא תגובות כאן ובמייל eerolig@gmail.com

לאתר האישי
לעמוד הפייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ