למה אנשים לא עוצרים את טיפולי האסתטיקה שלהם בזמן?

רבים מהמטופלים שעברו טיפול אסתטי מזהים סימני חזרה למראה המקורי ומבקשים טיפול נוסף. בדרך כלל זה מוצלח אבל לפעמים הבקשה שלהם, בשילוב עם חוסר מיומנות וחוסר אחריות של רופאים, מסתיימת בתוצאה מוגזמת ובעייתית

אברי רווה
אברי רווה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נשים שעברו ניתוחים פלסטיים מוגזמים
כירורגים פלסטיים נתקלים לא אחת במטופלת שדווקא אוהבת את המראה המוגזם ולכן היא מבקשת להגדיל את השפתיים יתר על המידה, להרים את הגבה בזווית חדה ולמלא את אזור הלחי באופן מוגזםקרדיט: שגיא אשין
אברי רווה
אברי רווה

ישבתי לאכול צהריים עם מיכל, רופאת ילדים, חברה ותיקה מבית הספר לרפואה. לצדנו ישבו שלוש נשים בשלהי שנות הארבעים שלהן, לבושות בקפידה במיטב האופנה ועדויות תכשיטים נאים. מיכל לא הפסיקה להסתכל עליהן במבוכה.

כששאלתי מה תפס את עיניה דווקא בשולחן הזה היא הסמיקה ואמרה: "אני לא מבינה את הנשים האלה. הן נראות מיליון דולר, מתלבשות בצורה מעוררת קנאה, רואים שהן מתאמנות באופן קבוע ושומרות על אורח חיים בריא, אז למה כל אחת מהן נראית יותר מפוחלצת מחברתה?". "מפוחלצת?", שאלתי. "כן, בלי הבעות פנים. הגבות שלהן מורמות בצדדים, הלחיים עגולות וגבוהות, השפתיים נפוחות והעפעפיים תחתונים מחוברים ללחי בצורה לא טבעית".

הרמתי את מבטי וגיליתי שמיכל תיארה אותן במדויק. הבנתי מדוע מיכל התביישה לדבר על זה - מבחינתה אני נציג עולם האסתטיקה בשולחן. חייכתי חיוך רחב וסיננתי לעברה: "אז אני מבין שלא תרצי שאזריק לך חומר מילוי לשפתיים...".

החשש הגדול ביותר של מטופלות שמגיעות לטיפולי אסתטיקה לראשונה הוא שהשינוי יורגש על פניהן. הן מעדיפות שהמראה יהיה טבעי ושתהיה להן תנועה בשליש העליון של הפנים, כלומר שיהיו להן הבעות. אם כך, למה אנשים לא עוצרים את טיפולי האסתטיקה שלהם בזמן?

התשובה לכך פשוטה אבל בכל זאת מורכבת: כשעושים שינוי כלשהו לטובה מתרגלים מהר מאוד למראה החדש, והזיכרון של המראה הקודם מיטשטש. מטופלים רבים מסגלים לעצמם את המראה החדש כאילו היה שייך להם מאז ומעולם, וכאילו מעולם לא התבצעה פעולה לשיפורו. אחרי כמה חודשים מתחיל תהליך של חזרה למצב הקודם, אבל עוד לפני שמגיעים אליו מתעוררת חרדה מפניו והנטייה היא לנסות לשפר את המראה שוב. אלא שבכל פעם שזה קורה מתבצע מעט תיקון יתר, כלומר המטפלים מתקנים יותר מהדרוש.

הבריטי רודריגו אלבס שעבר עשרות ניתוחים פלסטיים בשביל להיראות כמו בובת קן
רודריגו אלבס הבריטי עבר עשרות ניתוחים פלסטיים בשביל להיראות כמו בובת קן. הרופאים אחראים לא רק לבריאותם של המטופלים אלא גם ליכולת שלהם לצאת מהבית בלי לחוש מבוכהצילום: Sujay Reddy / Barcroft Media via

הרצון המתמיד להמשיך בתהליך השינוי ולשפר את המראה של אזורים נוספים משפיע גם הוא על קבלת ההחלטות. כשמתקנים אזור אחד בפנים, למשל השליש העליון שלהם, עורכים כל הזמן השוואה לאזורים אחרים שלא טופלו. המנותחים רוצים לשפר גם אותם, ומפליגים הרחק לעבר תיקון היתר הנודע לשמצה.

סיבה נוספת לכך שהפרוצדורות האסתטיות ניכרות על פניהם של המטופלים היא בקשותיהם המפורשות לעשות זאת. כירורגים פלסטיים נתקלים לא אחת במטופלת שדווקא אוהבת את המראה המוגזם ולכן היא מבקשת להגדיל את השפתיים יתר על המידה, להרים את הגבה בזווית חדה ולמלא את אזור הלחי באופן מוגזם. ישנם גם רופאים לא מיומנים שעוברים קורס של חברת חומרי מילוי ומתחילים לפעול מהר מדי וללא ידע מעמיק וניסיון קודם בתחום. השילוב בין שתי הסיבות האלה הוא סינרגטי, כלומר נותן הרבה יותר מסכום שתי הקבוצות.

אני עובד בתחום הניתוחים האסתטיים כבר כמה שנים ומאמין שאנחנו, הרופאים המטפלים, צריכים לדעת מתי לעצור. נכון שטיפולים אסתטיים יכולים ליצור מראה מוגזם שפועל עבור המטופלת בדיוק כמו בגד פרובוקטיבי או צבע שיער זרחני, אבל אני מסכים שישנם מקרים שראוי היה להפסיק את הטיפול בשלב מוקדם יותר.

אנחנו חייבים לזהות את הנקודה הבעייתית, להפסיק את התהליך ולומר למטופלות שיותר ניתוחים והזרקות יגרמו להן להיראות לא טוב, כך שגם אם הן מעוניינות במראה כזה התוצאה יכולה להיות בעייתית. אנחנו אחראים לבריאות מטופלינו, אך כשהם פונים אלינו לעניינים אסתטיים אנו אחראים גם למראה שלהם ולכך שיוכלו להסתובב בחוץ בלי לגרום לעצמם מבוכה. לכן, זה בסדר לשלוח הביתה מטופלת שרוצה להזריק עוד ללא סיבה אסתטית הנראית לעין המקצועית.

אברי רווה

אברי רווה | |מעמיד פנים

תמיד חלמתי להיות רופא. בגיל 23, אחרי השירות הצבאי והתנדבות של שנה בקהילת סלוניקי (כן, אני דובר יוונית), התחלתי לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סטאז' במרכז הרפואי בילינסון התחלתי התמחות בכירורגיה כללית בקמפוס גולדה של המרכז הרפואי. שנה אחר כך התקבלתי להתמחות בכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שערי צדק. את המחקר שלי בהתמחות עשיתי על השתלת תאי גזע ממקור שומן לאחר ניתוחים מיקרו-כירורגיים. בשנה השלישית להתמחות שלי, ובמקביל אליה, התחלתי לעבוד ב"כללית אסתטיקה" ברחבי הארץ. בשנה החמישית להתמחותי פתחתי וניהלתי את המרפאה הגאה הראשונה בתל אביב של "כללית אסתטיקה". כעבור תקופה קצרה התחלתי לעבוד עם ד"ר דב קליין, ובמסגרת הקליניקה שלו, ביצעתי יותר מאלף ניתוחים ויותר מ-4,000 פרוצדורות אסתטיות. בסיום השנה הרביעית עם ד"ר קליין פתחתי את הקליניקה הראשונה שלי, וכיום אני עובד באופן פרטי בתל אביב.  

העבודה שלי היא אחד מענפי הרפואה היחידים שבהם אפשר לראות אנשים נכנסים בשמחה ובהתרגשות לחדר הניתוחים. תחום הרפואה האסתטית דורש מידה גבוהה של אמון בין המטפל למטופל - התהליך כמובן כירורגי, אבל יש בו היבטים משמעותיים שהם רגשיים ומנטליים. בבלוג הזה אני מבקש להתמקד בהיבטים הנפשיים והסוציולוגיים של הכירורגיה הפלסטית. מכל מטופליי השכלתי.

לערוץ היוטיוב

לאינסטגרם

לאתר האישי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ