מה יעשה לכם גילוי הפנטזיה המינית של בן הזוג שלכם

כיצד שיחה גלויה על סקס יכולה להציל את חיי האהבה

עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיפושיות מזדווגות בשלישיה
להפיג את השעמום במיטהקרדיט: Michael Schwarzenberger, Pixabay
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום

לפני כמה שבועות הצגתי פה את עמדתו של הפסיכואנליטיקאי ההתייחסותי סטיבן מיטשל, שלפיה הסוד שמאריך את חיי האהבה הוא ההכרה בכך שאיננו מכירים את בן הזוג שלנו. אחת הדרכים היעילות ביותר להיזכר בכך שבן הזוג אינו הטיפוס הצפוי שאנחנו מדמיינים שהוא, היא לשאול אותו שאלות שאנחנו לא מעזים לשאול. לא על כסף, על הנושא השני.

מי שפרצה את הדרך בעולם הטיפול הזוגי בהקשר הזה היא המטפלת הזוגית והמינית אסתר פרל. ספרה של פרל "אינטליגנציה אירוטית" (Mating in captivity: unlocking erotic intelligence) היה לרב-מכר עולמי. ופרל זעזעה את העולם השמרני של הטיפול הזוגי כשטענה שכשזוגות מרגישים נוח מדי זה עם זה מחיר הקרבה הידידותית הזו עלול להיות אובדן התשוקה.

מבין הפתרונות שפרל מצביעה עליהם, היסודי ביותר הוא להתחיל לדבר על סקס. לרוב הזוגות אין שפה שמאפשרת להם לדבר על תשוקות, העדפות ופנטזיות. ללא שפה, הם תקועים עם הסקס שהתהווה ביניהם, כמו הסכם שבשתיקה. אם הסקס מוצלח, ניחא, אבל איך הם אמורים להתמודד למשל עם המצב הנפוץ שבו האשה לא גומרת?

פרל נותנת מתכון עקרוני לשיחה על סקס: כמובן שלא מנהלים אותה במיטה, תוך כדי שאתם מנסים תנוחה חדשה. בנוסף, לא מומלץ לפתוח ולהתמקד רק במה שלא בא לכם טוב. היא מציעה להתחיל את השיחה בהפניית כמה שאלות עקרוניות לבן הזוג: מה יעשה את הסקס שלנו יותר מגניב מבחינתך? מתי אתה מרגיש הכי משוחרר? מתי את הכי נמשכת אלי? איזו מחמאה היית רוצה לקבל ממני? יש משהו שבא לך שננסה?

קחו את החוויות שלכם והכניסו אותן למלים, אומרת פרל. שזה אומר, שהגיע הזמן לספר לה על תנוחת הצפרדע ההיא שאתם כל כך אוהבים, ולשאול אותה אם היא יודעת שאתם אוהבים את זה. תבדקו איתה אם גם היא אוהבת את סגנון הצפרדע, ואם יש דרך להפוך את התנוחה הירוקה ליותר מהנה גם עבורה. בנוסף, תשאלו למה היא משתוקקת, האם היא רוצה להרגיש יותר מחוברת אליכם בסקס, או אולי בא לה להרגיש כמו טרף שמתנפלים עליו? אם צריך לסכם את כל התורה של פרל בשאלה אחת, השאלה שאנחנו צריכים להפנות לבן הזוג שלנו היא: מה עושה לך את זה?

זה נשמע נורא מביך, ואולי גם ניסיתם, וזה לא התפתח לשום מקום. ועדיין שווה לנסות שוב. כי פרל מבטיחה שרוב הנשים היו רוצות שישאלו אותן את השאלות האלה. בגדול, פרל בטוחה שרוב הנשים היו שמחות שיעבור בינן לבין בן הזוג שלהן יותר מידע מאשר זה הגלום במילים "אני גומר/ת". כמובן שלצד השאלות על מה עובד טוב, חשוב מאוד גם להגיד סוף סוף, שאת המוב ההוא עם המיונז אתם קצת פחות אוהבים, ומותר לכם גם להסביר למה.

בנשים שמפחדות לדבר על הפיל שבחדר, פרל מפצירה: תסבירו לבן זוג שלכן כמה זמן אתן צריכות כדי להתגרות, ותדגישו שחשוב לכן לדעת שיש לו סבלנות ושהוא לא משתעמם. רוב הגברים רוצים שהנשים שלהן יהנו בסקס, היא מבטיחה, ואם הם יראו שזה באמת עובד, תהיה להם די מוטיבציה כדי להקשיב להנחיות שלכן.

אבל שיחה אמיתית על סקס היא הרי יותר מ"שלום-שלום", ולא צריך להסתפק בשיחון הבסיסי של אסתר פרל. הפסיכואנליטיקאית סוזן איסנזה (Suzanne Iasenza) מזכירה לנו שרוחב היריעה של השאלות משפיע על התשובות. התשוקה, אנחנו יודעים, מסרבת להתמיין לתוך אקסל. במאמר המכונן שלה, "מה קווירי בסקס? הרחבת המסגרת המינית בתיאוריה ובפרקטיקה", היא מונה ואריאציות רבות של משיכה מינית, מגוונות הרבה יותר מ"דו-מיניות" או מהמקרה של גברים שאוהבים לעשות סקס בזמן שהם לבושים בבגדי נשים. היא מזכירה שבתפריט הארוך של בני אדם נמצאים גם: שביעות רצון מהמין הביולוגי שלך לצד רצון שהחברה תתיייחס אליך כאל בן המין השני; משיכה מינית לאדם שמשנה את המגדר שלו; חוסר יכולת להזדהות עם שני המגדרים; יכולת ליהנות ממין רק כשמדמיינים שמשתייכים למגדר האחר; הטרוסקסואלים נשואים שמנהלים רומן עם מישהו מאותו מין; לסביות שעושות את זה עם גברים; הומואים שמפנטזים על נשים בזמן סקס; אנשים שאוהבים שמכאיבים להם ו/או משפילים אותם; סטרייטים שאוהבים חדירה אנאלית, ועוד כמה.

במלים אחרות, אם אנחנו רוצים באמת להכיר את בן הזוג שלנו, כדאי לנו לאתגר את ההגדרות הבסיסיות שלנו ולא להסתפק במטריצה של אוכל שתייה גבר אשה. המטפלת המשפחתית ארלין לב (Lev) הציעה לפני כעשור מודל מפותח להגדרת הזהות המינית שלנו. לפי המודל של לב, זהות מינית למעשה מורכבת מארבעה צירים: מין (גבר-אשה), מגדר (גבר-אשה), תפקיד מיני (גברי-נשי) ונטייה מינית (הטרוסקסואלי-הומוסקסואלי) (הספקטרום מוצג בספרה Transgender Emergence: Therapeutic Guidelines for Working With Gender-Variant People and Their Families). כלומר, היום אני יכולה להזדהות מינית כאשה בגוף אשה בתפקיד נשי שנמשכת לנשים, וביום אחר אני יכולה לחשוב על עצמי כעל אשה בגוף אשה בתפקיד גברי שנמשכת גם לנשים וגם לגברים (ואלה רק יומיים). אכן, אם אנחנו חושבים על עצמנו כגולשים לאורך כל אחד מהצירים הללו, רשימת הוואריאציות המיניות המפורטת למעלה נראית אך הגיונית.

אבל מכיוון שהתפיסה הזו אינה הבסיס לחינוך המיני שלנו, ולא מקובלת חברתית, לרובנו קשה עדיין לשים את הסטראפ-און המנטלי או הממשי על השולחן. מסיבה זו, בעבודה הקלינית שלה עם זוגות, איסנזה, כמו מטפלים רבים, מתשאלת את בני הזוג בנפרד על ההיסטוריה המינית שלהם ואז מייצרת את התנאים שיאפשרו להם לספר זה לזו מה שהם יודעים על עצמם.

בשיחה המשותפת איסנזה מבנה מחדש את הבעיה המינית של הזוג כהזדמנות לגדילה ולהתפתחות. היא מזכירה להם שברוב המקרים, זוגות שמתמודדים עם קשיים במין (וגם כאלה שלא) גדלו בבתים שלא היתה בהם תקשורת פתוחה וחיובית לגבי מין ונאלצו לקושש מידע מחוץ לבית. בסוף השיחה הזו היא גם מגישה לבני הזוג את התשתית לשיחה הבאה. לשיטתה, חוסר בתקשורת פתוחה לגבי מין מביא רבים מהזוגות למצב שבו הם חיים עם תפריט מיני מאוד מצומצם. הסיכון הוא שברגע שמסיבה נפשית או גופנית המנה האחת בתפריט אוזלת, בני הזוג נשארים רעבים. דיאטת הרעב הזו היא חלק מהבעיה שלהם.

לכן, כחלק מהפתרון, איסנזה מציעה לזוגות להרחיב את התפריט המיני שלהם באמצעות "שיעורי בית". כל אחד מבני הזוג מתבקש להכין רשימה עצמאית של רעיונות מיניים. הרשימה אמורה להיות ארוכה ככל הניתן ולכלול את המספר הרב ביותר של רעיונות חושניים, ארוטיים או מיניים. ההוראה היא לא לצנזר אף רעיון עקב היותו חסוד מדי (כמו להביט בשקיעה) או משונה מדי לטעמם (מערב מיונז). רעיונות צריכים להיכנס לרשימה בלי קשר לשאלה אם בן הזוג יאהב את הרעיון או יירתע ממנו. מהניסיון הקליני שלה, היא כותבת, עצם הכנת הרשימות כבר מרחיב את נקודת המבט של בני הזוג ומכניס אותם למצב משחקי ונועז יותר בכל הנוגע למין. בהמשך הרשימה גם מאוד עוזרת להתניע את השיחה על אותם חלקים מבוישים של הפנטזיות שלנו ומאפשרת לבטא את כל הצירים של הזהות המינית.

היתרון הנוסף של רשימה ארוכה הוא שהיא מפחיתה את המבוכה הכרוכה בביטוי בקשה אחת ספציפית מבן הזוג שלך (רואה את התחפושת הזו של קישקשתא...? קריצה). כך, במקום להיות רק שיקוף של מערכת היחסים, המיטה מתחילה להיות גן שעשועים שההתרחשויות בו מניעות התפתחות בחלקים אחרים של הקשר הזוגי. הי, לאן הלכתם?

עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום | |תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית וסופרת, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק. בימים אלה יצא לאור ספרי החדש "זמן שאול" (כתר), שעוסק בפחד לגלות שהחלק הטוב ביותר של חיינו מאחורינו, בחרדה שכל מה שאנחנו חושבים על עצמנו אינו נכון, ובהבנה שברגע שאדם שוקל לעשות עסקה עם השטן, הוא למעשה כבר חתום עליה.

אתם מוזמנים לצפות ב"פינת היחסים" שלי ששודרה בחדשות הלילה של ערוץ 2, לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com וכמובן לפנות אליי במייל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ