עשרה דברים שלא ידעתי על סקס

רשימה שניה על אמילי נגוסקי, שמגדירה את עצמה כמחנכת מינית, פותחת את הדלת לחיי מין טובים יותר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בחור ערום מדפדף במגזינים

1. חינוך מיני נכון לנערות חייב לכלול הרבה מידע על ההנאה שבסקס. היה לי איזשהו אינסטינקט לגבי הדבר הזה. אבל לא הצלחתי לשים אותו במלים. נגוסקי מדגישה שנערות עושות סקס מהמון סיבות לא טובות. הן מנסות ליישר קו עם הנורמות החברתיות, לרצות את החבר, להתאים את עצמן לקונספט של נשיות, בגלל שהן חשופות לפורנו וכו'. הנאה אישית אינה נמצאת באף אחד מהמקומות הראשונים שגורמים לנערות לעשות סקס. לכן, אם אנחנו רוצים לגדל דור חדש של נשים, שלא יסבול מהבושה, האשמה, חוסר הידע והמיזוגניות של הדורות הקודמים, אנחנו חייבים לדבר עם נערות על הנאה מינית, ולעודד אותן לגלות מה הן אוהבות. ככל שנערות יהיו מחוברות יותר לתחושות הגוף שלהן ויכירו אותו, כך ירד הסיכון שהן ימצאו את עצמן עושות סקס טראומתי עם אנשים לא מתאימים מהסיבות הלא נכונות.

2. אני נורמלית, אתה נורמלי. אף פעם לא חשבתי על זה אנחנו חיים בחברה שמהללת את התשוקה הספונטנית ומפחיתה בערכה של התשוקה המתפתחת. תשוקה ספונטנית היא כזו שניצתת לכאורה בלי שום סיבה, לא רגישה במיוחד להקשר, ומובילה לרצון לקיים יחסי מין מספר פעמים בשבוע. תשוקה מתפתחת היא הרבה יותר רגישה להקשר, ומתפתחת רק אחרי שכל מני דברים מגרים כבר התחילו להתרחש. היא לא מתפתחת כשיש איום כלשהו באוויר. שני סגנונות התשוקה האלה הם לגמרי טבעיים ונורמליים, אז למה, שואלת נגוסקי, אנחנו כחברה מפתחים תרופות שאמורות "לרפא" את סינדרום התשוקה המתפתחת, ולהגביר את מופעי התשוקה הספונטנית? אולי בגלל של- 75 אחוז מהגברים יש תשוקה ספונטנית, לעומת 15 אחוז בלבד מהנשים. כלומר, כל עוד אנחנו פועלים מתוך האקסיומה שגברים הם הסטנדרט, ברור שננסה לרפא את הנשים. אם נסתכל על המספרים האלה מהזווית ההפוכה, נגלה ש 85 אחוז מהנשים ו- 25 אחוז מהגברים אינם בעלי תשוקה ספונטנית. אם נחבר את שני המספרים האלה, נגלה שמדובר ב- 55 אחוז מהאוכלוסייה. אז כמה לא טבעי ובעייתי יכולה להיות חוויה של תשוקה שמאפיינת את חיי המין של יותר ממחצית מהמבוגרים?

3. רוצים שנשים יאהבו יותר סקס? תרחיבו את ההשכלה המינית שלהן. חינוך מיני איכותי, מבוסס-מדע, משפר את איכות החיים של נשים לפחות בשני אופנים: 1- על ידי נירמול. 2. על ידי פיתוח שפה, שהן יכולות באמצעותה לפתח מודעות לתחושות שלהן ולתקשר אותן. כלומר, ככל שאשה מגלה שהגוף שלה, הפנטזיות שלה, מנגנון התשוקה שלה, המראה שלה, והמחשבות שלה הן נורמליות, כך היא מרגישה פחות מאוימת במצבים מיניים, ויכולה ליהנות יותר ממין. מה שמעיף לי את השכל בעניין הזה הוא שכל כך הרבה עיצות מגוחכות ומוצרים יקרים ומיותרים לא מצליחים לעשות לתשוקה הנשית מה שעושה חינוך מיני. נגוסקי שיכנעה אותי בכך שהנירמול, בשילוב עם השפה, מאפשרים לנשים לגלות את המיניות שלהן במושגים שלהן ולא במושגים הדפוקים של החברה שלנו.

4. אנחנו חיים בחברה שמפחדת מגוף האישה. גם ב- 2017 חברות טמפונים עדיין לא משתמשות במילה "נרתיק". לפני כעשר שנים כתבתי עם חברי צבי טריגר את הספר "ללא מלים: החברה הישראלית בראי השפה". אחת הרשימות שלנו היתה על הדם הכחול שמופיע בפרסומות לתחתוניות ולטמפונים. אבל נגוסקי הראתה לי משהו שפספסתי. לא רק שאין דם בפרסומות הללו, גם הנרתיק לא קיים. בהשראת נגוסקי, בדקתי כמה אתרים של חברות טמפונים. באתר של OB, תחת הלשונית "איך להחדיר טמפון?" כתוב: "לכל דבר יש פעם ראשונה! הווסת שלך היא חלק טבעי מחייך, ואם יש לך שאלות על כך, זה בסדר גמור. אל דאגה – החדרת טמפון היא לא כל-כך קשה כמו שאולי חשבת! צפי בסרטון למטה כדי לגלות איך לעשות זאת. את תראי החדרת טמפון היא למעשה די קלה כשאת יודעת מה לעשות." אחרי הסרטון מופיעה פסקה שכותרתה היא: " החדרת טמפון: פשוט השתחררי וקחי את זה בקלות!"

והנה גוף ההסבר: "את עשויה להרגיש לחץ בנוגע לשימוש בטמפונים בפעם הראשונה, אך אין סיבה להילחץ. אחרי כמה פעמים תגלי שאין דבר קל יותר. סרטון ההדרכה שלנו הופך את הפעם הראשונה שבה את מחדירה טמפון לקלה באופן מקסימלי, ומראה לך איך לעשות את זה, שלב אחר שלב. הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות הוא להיות משוחררת לגמרי, אחרת השרירים שלך עלולים להתכווץ, מה שיקשה על החדרת הטמפון. עצה פשוטה: תנשמי עמוק כמה פעמים ונסי להרגיש לגמרי בנוח – זה יעזור לך להשתחרר לפני החדרת הטמפון. שלא כמו תחבושות, טמפון יושב בתוך הגוף. זה עשוי להיראות מוזר, אך ברגע שהחדרת את הטמפון כראוי, אפילו לא תרגישי שהוא נמצא שם. יש לטמפונים יתרונות רבים בשימוש נכון! תוכלי לנוע בחופשיות ולחיות את החיים שלך בדיוק כמו בכל יום אחר. תהיי חופשיה להמשיך לעשות ספורט, למשל, כי הגוף שלך מחזיק את הטמפון במקומו, ואת בכלל לא תרגישי אותו. תוכלי אפילו לשחות, כי הטמפון חבוי בפנים בבטחה ומוגן ממגע עם המים. רק הקפידי להשתמש בטמפון עם רמת הספיגה הנמוכה ביותר המתאימה לזרימת הווסת שלך, והחליפי את הטמפון באופן קבוע."

אז כמו ששרים הילדים, איפה איפה איפה איפה איפה הנרתיק?

5. רוצה להתחיל לגמור? תפסיקי להסתכל על עצמך מהצד כשאת עושה את זה, ותתחילי לשים לב לתחושות הגוף שלך. נגוסקי מצטטת מחקרים שמראים ,שככל שנשים מתעסקות יותר במחשבות על איך הן נראות במהלך הסקס, והאם הן יגמרו, כך המוח שלהן לוחץ יותר חזק על הברקסים ויותר קשה להן ליהנות מסקס. זה מסתדר עם הרשימה שכתבתי כאן פעם על התרגיל המפורסם ביותר בהיסטוריה של הטיפול המיני. אם נעודד נשים במצב הזה להתבונן במחשבות שלהן ולתת להן להמשיך קדימה, ולחזור בכל פעם להתמקד בתחושות הגוף שלהן, נגביר את היכולת שלהן להגיע לאורגזמה. בערך כמחצית מהנשים שכמעט גומרות אבל לא, יצליחו באמצעות תרגיל מדיטטיבי שכזה להגיע לסיפוק מיני, אם הן מעוניינות בכך.

6. כך עושות כולן. תשעים וחמישה אחוז מהנשים מאוננות מבלי להחדיר לעצמן שום דבר לנרתיק. ואם את בחמישה אחוזים הנותרים, אז, כאמור, גם את נורמלית. את פשוט נדירה. אם מעולם לא גמרת, ובא לך לדעת במה מדובר, נגוסקי ממליצה לך להיות לבד, עם ויברטור, ולא לנסות להגיע לאורגזמה. אורגזמה, אגב, היא מבהירה, זה עניין בינארי: או שגמרת או שלא.

7. אין שום דבר מוצנע באיברי המין הנשיים. בעזרת איורים ברורים ונחישות הדעת, נגוסקי הזכירה לי שהדגדגן, שהוא המקבילה הנשית לפין, בעצם ממוקם קדימה ולמעלה, במיקום מקביל לזה של הפין בגוף הגבר. הסיבה היחידה לכך שהוא פחות בולט היא שנשים לא צריכות להעביר את המטען הגנטי שלהן אל תוך גוף אחר. ממש כמו שהחצוצרות פנימיות והאשכים חיצוניים אך ורק משום שנשים הן אלה שנכנסות להיריון. החברה שאנחנו חיים בה היא שמפרשת את ההבדלים הביולוגיים האלה באופן הסמלי שמיישר קו עם פנטזיות פטריארכליות לגבי התכונות המולדות של נשים וגברים.

8. רוצים להעלות את החשק המיני בתחילת היחסים? בתחיל הקשר, תגבירו את קצב הלב. כנראה שבגלל זה זוגות צעירים יוצאים לרקוד או רואים סרטי אימה ביחד. מבחינת המוח, נגוסקי מסבירה, כנראה שמדובר במנגנון שפועל בערך ככה: הלב דופק בחוזקה, המוח רושם לעצמו ריגוש, המוח מסתכל על מי שלידו ואומר, המממ, כנראה שהבן אדם הזה מרגש אותי. אולי זאת הסיבה להתפתחות של רומנים בלתי אפשריים בתוכניות ריאליטי.

9. באופן אישי אני התחברתי לדרך שבה נגוסקי ממליצה להעצים את התשוקה ביחסים ארוכי טווח. כאן, נגוסקי מצביעה על כך שההמלצה המדעית לשיפור החשק המיני היא התמודדות עם אתגר, משותף, משמעותי וחדש. תיצרו לעצמכם פרוייקט חיים חדש, תעשו משהו משמעותי שעד כה לא העזתם, רעיון לדוגמא, ניתן למצוא כאן.

10. אם את רוצה ליהנות יותר מסקס, תתחילי לחשוב על עצמך כעל "אישה שאוהבת סקס". נגוסקי ממשילה את זה להבדל בין אדם שרץ מפעם לפעם בשביל הבריאות לבין מי שחושב על עצמו כעל טיפוס ספורטיבי ורואה בריצה שלו חלק מהזהות שלו. הוא מדבר על ריצה, קונה ציוד ריצה, בקיצור עף על ריצה כחלק אינטגרלי מהזהות שלו. מהנסיון של נגוסקי, כשאשה מודדת את החליפה שנקראת "אשה שאוהבת סקס", היא מתחילה לראות את הדברים אחרת. למשל, היא שואלת את עצמה, "לו הייתי אישה שאוהבת סקס, איך הייתי מתייחסת לכך שהשבוע שלי עמוס מדי מכדי לעשות סקס?"

עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום | תיאוריית הקשר

אני פסיכולוגית ומטפלת זוגית, הנמצאת בחיפוש מתמיד אחרי אסטרטגיות חדשות לשיפור ההרגשה, הבריאות, והגרוב הכללי של החיים - משיטות פסיכותרפיה שונות, דרך מדיטציה, ועד דברים קצת יותר נסיוניים (Biohacking & Lifehacking בלעז).

אני כותבת מגיל צעיר, ספריי (החדש שבהם "זמן שאול") היו לרבי מכר ותורגמו לשפות שונות, והשתתפתי בכתיבת תסריטים שהופקו לטלוויזיה.

אפשר לבקר אותי באתר שלי www.amaliarosenblum.com ומוזמנים ולפנות אלי במייל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ