"שיידעו עם מי היא מזדיינת" למה טוב לפנטז על נקמה אחרי בגידה - תיאוריית הקשר - הבלוג של עמליה רוזנבלום - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"שיידעו עם מי היא מזדיינת" למה טוב לפנטז על נקמה אחרי בגידה

הבושה הקטלנית שחשים לאחר שנבגדים, בייחוד כיום בעידן הדיגיטלי, מייצרת רצון לנקום. כיצד תועיל ההתיידדות עם רצון זה. פוסט שלישי בסדרה

תגובות
she devil movie poster
She devil, Orion Pictures

"אני עוד שנייה מתפוצצת פה", כותבת גולשת באתר ישראלי, "אנחנו נשואים ארבע שנים ויש לנו ילדה בת שנתיים בלבד!!!!". ואחרי שהיא שופכת את ליבה, היא פונה לקהילת הגולשים, "אני רוצה לנקום בו, אני רוצה להיכנס בו כמו שבחיים לא נכנסו בו, אני רוצה להחזיר לו, שיכאב לו בדיוק כמו שכואב לי לי עכשיו!!!! בבקשה תעזרו לי ותיתנו לי עצות ורעיונות יצירתיים מה לעשות לו? איך לנקום בו???".

וגבר אחר כותב באותו אתר, "גיליתי שאשתי בוגדת בי, איך לנקום בה מחר בט"ו באב?", ופונה לקהילת הגולשים בבקשה דומה: "שוב אני חוזר לנקודה שזה לא מפריע לי, אני ידעתי, זה היה ברור לי שהיא בוגדת. אני אפילו לא פגוע... אבל אני רוצה לנקום. אני חושב שהמעשה הזה של בגידה הוא מעשה דוחה!!! ט"ו באב מתקרב בצעדי ענק ואני רוצה לנצל את המועד כדי להשלות אותה ולנקום בה. אין לי מחשבה קרימינלית ואני אשמח לעזרה שלכם עם רעיונות יצירתיים... איך לנקום בה בט"ו באב? אני רוצה נקמה מתוקה...".

לזכותם של הגולשים שנחלצו לעזרתם, אציין שרובם ככולם ממליצים להם לא להתמלכד במעגל הנקמה, אלא לדאוג לעתיד שלהם ולילדים, אבל חשוב לי להקדיש את הפוסט השלישי בסדרה לרצון העמוק לנקמה שיכול להתעורר בבן זוג נבגד.

אסתר פרל, בספרה THE STATE OF AFFAIRS, כותבת "הלב הנקמני הוא מרושע". היא מספרת על מישהי ששלחה את הרקורד הפלילי של בעלה להוריה של המאהבת שלו, ואמרה, "חשבתי שהם צריכים לדעת עם מי הבת שלהם מזדיינת". מישהי אחרת הרתיחה בכביסה את הבגדים העדינים האהובים עליו. גבר אחד סיפר לנשים לקבוצת האימהות של הגן איך אשתו בגדה בו, והצטדק ש"אני לא הייתי רוצה שהילדים שלי יגיעו לבית של אמא כזאת".

קשה להרגיע את רצון הנקמה על ידי פנייה לשכל או לחוש המידה. אבל זה לא מונע מאיתנו לנסות. כמו שהציעו הגולשים לשניים האלה: "הנקמה הכי מתוקה שלך היא לסיים את הפרק הזה בחייך ולמצוא את האושר שלך", או בניסוח של גולשת אחרת, "מה אתה ילד קטן?
 אל תחפש איך לנקום בה. מעכשיו היא לא צריכה לעניין אותך. אתה צריך להתרכז רק בעצמך ובאיך אתה ממשיך מכאן קדימה לקשר בריא יותר".

לכל האנשים האלה יש כוונות טובות, וכשאני מנסה לעזור לזוג לשקם את הריסות הנישואים, ברור שאני מייחלת לכך שכמו בקלישאה, הם יבינו שעדיף להיות חכמים מאשר צודקים. גם אסתר פרל פונה לשכל כשהיא כותבת "לא ניתן לקבל בחזרה את כל הרגש שהעתרנו על בן הזוג שבגד בנו, ולכן, כתחליף, אנחנו רוצים להשליך את טבעת הנישואים. ואם זה לא מספיק, אנחנו תמיד יכולים לשנות את הצוואה. כל אלה הם ניסיונות נואשים להשיב לעצמנו כוח, לתבוע פיצוי מדויק, להרוס את מי שהורס אותנו כאמצעי הישרדות. כל דולר, כל מתנה, כל ספר יקר שאנחנו מנסים לחלץ מההריסות נועד לפצות אותנו על פיסה שבורה מהלב שלנו. אבל בסופו של דבר זה משחק סכום-אפס".

אבל האם ניתן לכבות את אש הנקמה על ידי כך שנזכיר לבן הזוג הנבגד שמדובר במשחק סכום-אפס? בן הזוג שנבגד לא רוצה להרגיש חכם. הוא רוצה להרגיש צודק. ועם כל האימה, חשוב לנסות להבין את הצדק של הלב השבור. צדק אפל ושפל אפילו, ועדיין צדק. בתור מטפלת זוגית ממוקדת רגש, אני יודעת שדרך המלך אל השכל מתחילה בלב. לכן אני חושבת שהתגובה של הגולשת הבאה היא הרבה יותר מדויקת: "כמובן שמסכימה עם אלה שאמרו שהנקמה הכי טובה היא פשוט לעזוב אותה, להתקדם הלאה בחיים ולהיות מאושר עם מישהי שבאמת ראויה לזה... 
אבל ראיתי פעם סרטון של מישהו שלקח קופסת בונבוניירה בצורת לב, מילא אותה בג'וקים, הביא לחברה שלו כשהיא הייתה באוטו, וכשהיא פתחה אותה הוא מהר יצא מהאוטו, נעל אותה בפנים לכמה דקות. כל הג'וקים התפזרו והתעופפו והיא התחילה לצרוח... חחח רק אומרת........."

גם פרל מציעה להתיידד עם התוקפנות. היא כותבת "פנטזיות יכולות להיות דרך לטהר את המחשבות, ההשמצות ואת הזעם הרצחני שממלא אותנו. תן לדמיון שלך להשתולל. קנה מחברת קטנה וכתוב עליה "הנקמה שלי". בתוך גבולות המחברת הרשה לעצמך לעולל את הגרוע ביותר, אבל הגבל את עצמך בזמן. מקסימום שבע דקות ביום. וכאשר אתה מניח את המחברת שלך בצד - הנח גם למחשבות שלך". וכשזה לא עוזר, היא מציעה תרגילי נשימה, מקלחות חמות, טיולים בטבע או ספורט.

והרבה מאוד פעמים מקלחת חמה עוזרת. אבל יש מקרים שבהם משהו בבגידה גורם לקריסה טוטאלית של הנבגד, ונראה שהוא עצמו הלך לאיבוד מתחת לחורבות של עצמו. ההסבר של פרל למקרים הקיצוניים האלה הוא ש"עוצמת הדחף לבוא חשבון תואמת את עוצמת הבושה שאוכלת אותנו. והבושה העמוקה ביותר היא על כך שהיינו טיפשים מספיק כדי לסמוך על בן הזוג שלנו לאורך כל הדרך".

אני רואה את זה מעט אחרת. נשמע לי שהבושה היא עניין עמוק יותר. הבושה הקטלנית קשורה גם לאובדן הכוח החברתי ולפחד מאיבוד הסטטוס שקשור בלהיות במערכת יחסים, להיות מוכרים כנשואים. נישואים מוצלחים הם סמל סטטוס. ברגע שנבגדנו, ועוד אנשים יודעים על כך, זו מהלומה כפולה ומכופלת. עכשיו גם אחרים מדברים עלינו. פתאום אנחנו בתפקיד הבעל "המקורנן", תפקיד נוראי ומשפיל.

בנוסף, התשתית הטכנולוגית שעליה מתרחשות בגידות בימינו מייצרת מצב שמחמיר את הבושה ומגביר את פנטזיות הנקמה. פרל מנסחת את זה היטב, "בגידה בעידן הדיגיטלי הוא מוות על ידי אלף חתכים". בעבר המידע שהיה לנו על בגידה היה מוגבל למה שבן הזוג היה מחליט לספר לנו. היום כמעט כל מערכת יחסים מותירה אחריה שובל דיגיטלי של התכתבויות, תמונות, פלירטוטים, תכנונים משותפים, שכל אחד מהם חורץ את הלב ואז מפזר עליו מלח.

השובל הדיגיטלי הזה מאפשר לנו לראות את היחסים האחרים האלה כמו בסרט אימה. אין לי ברירה אלא להתעמת עם העובדה שבן הזוג שלי דיבר עלי עם מישהי אחרת, מישהי שידעה עליו ועלי הרבה יותר ממה שאני ידעתי. אני נאלצת לראות איך הוא התנסח אתה באופן שהוא מעולם לא התנסח איתי ("בא לי עלייך"). לא בטוח שמקלחת חמה תעזור לי, אלא אם כן היא תקלקל לי את האקדח.

בתהליך השיקום אנחנו עשויים להתמודד בפנטזיות רצחניות. קשה מאוד להישאר בתוך האש. ולפעמים אנשים באמת הופכים מסוכנים. לפעמים קשה להבחין בין פנטזיה לבין איום ממשי. וכמובן שאני לא מקבלת מצב שבו בן הזוג הנבגד משית עונשים משפילים ואלימים על הבוגד. הדבר היחיד שאני אומרת בהקשר זו הוא שחשוב להבין שיש קשר בין המוות שבגידה ממיתה עלינו - אובדן הזהות ("אשה נשואה באושר לבעל טוב"), אובדן העבר ("איזה כיף היה בשנה שעברה באמסטרדם"), אובדן הנרטיב המשותף ("אנחנו נשואים 20 שנה"), ואפילו אובדן הפנטזיות על העתיד ("בשנה הבאה נתחיל לעבוד על ילד שלישי") - לבין פנטזיות הנקמה הרצחניות. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#