כיצד לדבר עם בן הזוג מלב אל לב כדי לפתור מתח רגשי

איך נתגבר על מכשולים נפוצים המפריעים לנו לדבר בגילוי לב עם בני הזוג שלנו. פוסט שלישי ואחרון בסדרה

עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך הסרט "The Child In Time"
מתוך הסרט "The Child In Time"קרדיט: Charlie Best/אי־פי
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום

הרבה פעמים הניסיונות שלנו לדבר בגילוי לב נכשלים מסיבה פשוטה: אנחנו לא מדברים על עצמנו. לאילמות הרגשית שלנו ביחס לעצמנו יש שני מופעים נפוצים: המופע הראשון, האופייני יותר לאנשים בעלי סגנון התמודדות נסוג, נקרא שתיקה. הדרך השנייה לא לדבר על עצמנו, המאפיינת אנשים בעלי סגנון התמודדות רודפני, נקראת "לדבר על הבן זוג".

במצב של מתח רגשי בין בני זוג, דיבור מלב אל לב הוא הדרך החוצה. בחרתי בשני מיילים כדי להדגים שאמנם ברור ששתיקה אינה פתרון, אבל כדאי לזכור שגם דיבור על בן הזוג אינו פתרון, ולהציע גם ל"נסוגים" וגם ל"רודפים" דרכים חדשות לנסות ללכת בהן לקראת בן הזוג שלהם.

עמליה שלום,

אני הנדסאי ובעבר לא האמנתי בטיפול בכלל. אבל בשנים האחרונות גיליתי שלפעמים יש מה ללמוד מפסיכולוגיה. בכל אופן, העניין הוא כזה. אני ואשתי רבים המון. קראתי ואני מבין הרבה יותר טוב היום שבעצם כל הריבים שלנו הם ואריאציה על אותו ריב בסיסי. כשאנחנו רבים אשתי נוטה לכתוב לי ווטסאפים ארוכים ומפורטים, ופעם היא אפילו הפתיעה אותי במשרד כדי לגמור ריב שהתחיל בבית. אני לעומת זאת מעדיף להירגע עם עצמי במצב של ריב, ולחזור לתקשר איתה אחרי שנרגעתי. היא חושבת שאני אדיש לסבל שלה (לפעמים היא אומרת שיש לי אספרגר- זה לא נכון). בזמן שאני משחק באיזה משחק מחשב או עונה לאימיילים (עבודה מאוד מרגיעה אותי), היא ממש בוכה ומשתוללת. אני רוצה לגשת אליה כשהיא סובלת ולהגיד לה משהו, אבל אני יודע שלא אצליח להגיד לה את הדבר הנכון. היא הרבה יותר טובה ממני במלים. היא גם תמיד מתווכחת עם כל הסבר שאני מנסה לתת. אין לי ממש סיכוי להרגיע אותה, ובגלל זה אני שותק. אבל השתיקה שלי מחמירה את המצב. אני תקוע ואני לא יודע איך לצאת מהמלכוד הזה ולמצוא את המלים הנכונות כדי לדבר איתה כשהיא כועסת ואני מפחד.

מיכאל (שם בדוי)

מיכאל היקר,

אני מעריכה מאוד את היכולת שלך לנתח את הסיטואציה ולראות שהאופן שבו אתה מנסה לצמצם נזקים לקשר אינו באמת יעיל. אני יכולה מאוד להבין את הקושי שלך להתמודד עם אשתך בכלים שלה. אני מבינה גם שהניסיונות שלך בעבר לצלול איתה לעומקים הרגשיים שבהם היא שוחה בקלות לא עלו יפה.

אני מקווה שיעודד אותך לראות את זה כך: לפעמים כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להכיר בזה שאנחנו תקועים. כשאתה מחפש את המלים הנכונות, אתה קופא ואז היא מתרגזת. במקום זה אני מציעה לך להגיד לה בפעם הבאה בדיוק את מה שאתה אומר לי: "אני לא אדיש לסבל שלך. אני רוצה לגשת אלייך. אני רואה שאת סובלת ואני רוצה להגיד לך את הדבר הנכון אבל אני לא יודע איך. בגלל זה אני שותק, לא בגלל שלא אכפת לי".

הפתרון הזה, אגב, אינו מוגבל למצבים של שיתוק טוטאלי. הרבה פעמים אני באופן אישי מוצאת את עצמי במצב של מתח רגשי או מועקה ביחסים שאיני יכולה לרדת לעומקם בזמן אמת, ובכל זאת אני מרגישה צורך להתריע עליהם, ואני מוצאת את עצמי אומרת משהו בסגנון הזה למשל: "אני לא יודעת בדיוק להסביר למה, אבל השיחה הזו עכשיו עושה אותי עצבנית".

אהלן עמליה,

אני והחבר שלי ביחד מכיתה י'. עכשיו סיימנו יחד לימודי משפטים, ואנחנו מתכננים לצאת לטיול גדול וכשנחזור להתחתן. אנחנו מאוד אוהבים אבל יש לנו הרבה בעיות. החבר שלי בא מבית עם הרבה טראומות. ההורים שלו התגרשו כשהיה צעיר, והוא לקח על עצמו את התפקיד של אב המשפחה. אמא שלו נכנסה לדיכאון כבד בעקבות הגירושין, והוא גם טיפל באחים הצעירים שלו וגם היה האוזן הקשבת שלה. אבל למרות כל זה הוא אף פעם לא מספיק מרוצה מעצמו. הוא מאוד ביקורתי כלפי עצמו וגם כלפיי. זה מאוד מאוד קשה לי. לא משנה מה אני עושה בשבילו, זה אף פעם לא מספיק טוב לו. אני מנסה להראות לו שהוא מתנהג אלי כפי שההורים שלו התנהגו אליו, אבל למרות שהוא מבין את זה בשכל, זה לא משנה שום דבר בהתנהגות שלו. בנוסף, הוא רואה בזה ביקורת על ההורים שלו, ואז הוא כועס עליי. אבל אני בסך הכל עושה את זה בשבילנו. אני יודעת שזה לא באמת הוא, אני רוצה לעזור לו לחשוף את האני האמיתי והפגיע שלו, זה שמתחת לדמות הגיבור-על שהוא עוטה על עצמו. אבל כל פעם שאני מנסה לעשות איתו שיחה מלב אל לב על הדברים החשובים האלה, זה מתפוצץ לי בפנים. אני לא יודעת מה לעשות, כי אני חוששת שאם לא נדבר על הדברים שמטרידים אותנו נשלם על זה מחיר בעתיד. אבל הוא פשוט לא מוכן לשמוע. מה אפשר לעשות?

יוליה (שם בדוי)

הי יוליה,

אני שומעת כמה את חושבת על בן הזוג שלך וכמה הוא יקר לך, ואני יכולה להבין גם את התסכול שנובע מכך שהעיסוק שלך בו לא מביא לך תוצאות. יחד עם זאת, איני מופתעת. אומר זאת בישירות: אחד הדברים החשובים בשיחה מלב אל לב הוא לדבר על עצמנו ולא על האדם שאנחנו מדברים איתו.

אני לא מתכוונת להתעסקות נרקיסיסטית בעצמנו, כזו שלא נותנת מקום ולא מתעניינת בזולת או מצפה מבן הזוג שלך להכיל אותך. אני מתכוונת לכך שהאחריות שלך היא על הכרה בפצעים ובכאבים שלך, והאחריות שלו היא על הכרה ואחריות על הפצעים והכאבים שלו.

ייתכן מאוד שאת באמת יותר מודעת לעצמך והוא ניחן בפחות תובנה רגשית. יחד עם זאת, הדרך שבה את מנסה להסב את תשומת לבו לדברים שעליהם הוא צריך לעבוד אינה יעילה. את מתעמתת עם המגננות שלו במקום לנסות לעמוד לצדו ולראות את הדברים מנקודת מבטו. מה שעלול לגרום לו לחשוב שאת מבקרת אותו ולא לשמוע את הדאגה שאת חשה.

לעומת זאת, אם במקום להתעסק בו תפני את הזרקור הפסיכולוגיסטי שלך אל עצמך, תרוויחי מכך פעמיים: הרווח הראשון יהיה זה שהוא לא ירגיש שהוא על המוקד, והרווח השני יהיה שהוא ילמד ממך באופן שעשוי להגדיל את החמלה העצמית שלו ולהוביל, בסופו של דבר, לרווחה הרגשית שאת מאחלת לו.

לכן, אני ממליצה שבפעם הבאה שאתם מדברים מלב אל לב, במקום לנתח ולפרש אותו, ספרי לו מה את למדת על הקשר בין האווירה בבית שבו גדלת לבין הפחדים והחששות שלך, ושתפי אותו באופן שבו את זיהית שהקול הביקורתי שאת מפעילה כלפי עצמך הוא למעשה הפנמת קולות המבוגרים שגדלת בחברתם, וכן הלאה.

בהצלחה,

עמליה

עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום | |תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית וסופרת, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק. בימים אלה יצא לאור ספרי החדש "זמן שאול" (כתר), שעוסק בפחד לגלות שהחלק הטוב ביותר של חיינו מאחורינו, בחרדה שכל מה שאנחנו חושבים על עצמנו אינו נכון, ובהבנה שברגע שאדם שוקל לעשות עסקה עם השטן, הוא למעשה כבר חתום עליה.

אתם מוזמנים לצפות ב"פינת היחסים" שלי ששודרה בחדשות הלילה של ערוץ 2, לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com וכמובן לפנות אליי במייל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ