בני זוג עם הפרעת אישיות גבולית: כך תשרדו את הגירושים הקשים ביותר

אתם מבינים שצריך להיפרד אבל חוששים לעשות את הצעד? יש דרך להקטין את הנזקים שיכולים להיגרם כשאתם מנסה להתגרש מאדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית

עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט
בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי. מומלץ לוותר בכל נקודה שרק אפשר, זכרו שאתם פודים את חייכם ואת בריאותם הנפשית של ילדיכםקרדיט: CC, Cannes, Wikimedia
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום

בשבוע שעבר כתבתי כאן שחייו של אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית (Borderline Personality Disorder, או BPD בקיצור) הם סיוט ושלהתגרש מאדם כזה (לא מכולם חס וחלילה, אבל במידה שהוא לא מטופל) זה סיוט גדול אף יותר. הקושי מתעצם במיוחד אם מדובר בהורים של ילדיכם. למרות שתנסו, תשנאו, תענישו ותכעסו, בסופו של דבר תגלו שהתגובות הללו רק הורסות את בריאותכם.

בניגוד לפנטזיות (הטבעיות) שלכם, אי אפשר "להכניע" אדם הסובל מההפרעה הזו ברמה הקשה שלה וגם לא "ללמד אותו לקח". תהליך הגירושים (הפרידה, למען האמת) עומד להיות ארוך, כואב וכאוטי אבל יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לצמצם את הנזקים הנפשיים לכם ולילדים:

1. צמצמו את האינטראקציות עם ה-BPD שלכם. ישנם אנשים עם הפרעת האישיות הזו שמתפקדים נפלא ומעניקים לעולם מהיצירתיות והרגישות שלהם, אבל לא עליהם אני מדברת כאן היום. אם הייתם נשואים לזן הקשה יותר של ה-BPD, אחרי שנים סוערות של נישואים אתם כבר יודעים שאין סיכוי בעולם שבני הזוג האלה הזה ייתנו לכם לומר את המילה האחרונה. כל תגובה רגשית שלילית שתפנו אליהם היא שמן למדורה.

במצבים קיצוניים כמו פרידה, נדמה שהם חסרים את התובנה או את היכולת להגיב באופן בוגר למשבר הגירושים ולהמשיך הלאה בחיים בקצב "נורמלי". לכן, חשוב מאוד שתצמצמו את התקשורת איתם. אל תיפגשו איתם אלא אם זה הכרחי, אל תנהלו שיחות טלפון ארוכות עמם ואל תכתבו מגילות בווטסאפ. כל אחת מהאינטראקציות האלה עלולה להפוך למרחץ דמים של שפת ביבים מזעזעת (שתצא גם מכם, לא רק מהם) ואמירות שהקשר בינן לבין האמת מקרי ביותר.

הסכנה היא שהאגרסיביות שצפויה לצאת מכם במצבים האלה תשמש נגדכם בהמשך. לכן, גם אם אין לכם חשק או עצבים להיות הבוגר האחראי בגירושים האלה, זכרו שתגובה לפרובוקציות של אדם בעל סגנון אישיותי שכזה היא בדיוק מה שהוא מקווה לו. התנחמו בזה שאין סיוט יותר גדול ל-BPD מאשר חוסר תגובה ולכן אל תענו. שימו את הטלפון בצד ופשוט אל תגיבו.

2. הציבו גבולות והיו עקביים. האקסים שלכם מכירים אתכם היטב ויודעים על אילו כפתורים ללחוץ בשביל להפעיל אתכם. הם יודעים שבמשך שנים רבות האיומים שלכם היו ריקים מתוכן - הרי כבר איימתם לעזוב אותם ואולי אפילו יצאתם מהבית, ייתכן גם שניהלתם רומן, אבל בכל פעם חזרתם. מבחינתם, גם הפעם זה עומד להיגמר באופן דומה ואתם תיאלצו לעבוד קשה מאוד כדי לשכנע את ה-BPD שלכם שהפעם זה סופי.

הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי לשמור על הגבולות שלכם בעקביות. אם הסברתם להם שתגיבו בסנקציה מסוימת (לא תוותרו על נוכחותם של הילדים בארוחת החג) להתנהגות שמבחינתכם היא פרובוקציה (נסיעה לחו"ל עם הילדים ללא התראה מראש), אתם חייבים לעשות את זה. אם יש סיכוי שלא תעמדו במילה שלכם, עדיף שלא תאיימו. אנשים במצב הנואש שהם נמצאים בו מריחים איומי סרק כמו חזירי בר שמריחים פטריות כמהין. זה אוצר. אל תעשו את הטעות הזו, היא תגרום לרגרסיה. לכן, אם אתם חושבים שאתם עלולים להישבר במערכה כלשהי עם אקסים כאלה, עדיף שתוותרו מראש.

3. נסו להתעלות על עצמכם. אם אתם יכולים, נסו לענות בכבוד למה שנראה כמו פרובקציות בלתי אפשריות מצדם של ה-BPD. לדוגמה, אם היא כותבת "אני לא מוכנה שהילדים יפגשו את החברה הזונה שלך בארוחת החג", אתה לא חייב לענות. אבל אם אתה מסוגל לענות אתה יכול לכתוב משהו כמו: "אני יודע שראש השנה הוא חג שממש חשוב לך, ושעצוב לך שהשנה הילדים חוגגים איתי". זה לא אומר שהיא יכולה לקרוא לחברה שלך "זונה", וזה לא אומר שאתה תקבל את ההכתבות שלה, אבל יש סיכוי קטנטן שתנמיך את הלהבות.

4. נסו לא לקחת את זה אישי. אתם מכירים את האקסים שלכם שנים רבות. אתם יודעים שאחת הטרגדיות בחייהם היא שהם אולי יכולים להתמלא ברחמים עצמיים ובשנאה עצמית אבל לא מצליחים לקחת אחריות אישית. ואם הם לא אחראים על הפיאסקו של הגירושים האלה, מי כן? יש לכם ניחוש אחד - נכון מאוד, אתם! לכן, כשהם מאשימים אתכם בכל דבר רע שקורה נסו לא לקחת את זה אישית. חשבו על זה כך: כרגע הם במירעם, המשאבים שלהם מצומצמים ומגויסים להישרדות במאבק שמבחינתם הוא גיהינום. התוצאה היא שאין להם כרגע יכולת לקחת אחריות פסיכולוגית או מוסרית על חייהם.

5. אל תידרדרו לאלימות שאתם מרגישים שמכוונת כלפיכם. קודם כול, אין לכם סיכוי. ה-BPD מכיר את כל הסמטאות החשוכות של הנפש ואילו אתם, למזלכם הטוב, לא מכירים אותן. אל תנסו להסתובב בהן מפני שהאקסים שלכם יאכלו אתכם חיים.

שנית, אתם חייבים לעשות רושם טוב על האנשים שמקיפים אתכם ושאתם תלויים בהם עכשיו. אל תשכחו שאנשים שמפגינים התנהגות כזו כלפיכם עדיין מסוגלים להקסים לזמן קצר את הסביבה. אם תבזבזו את ההזדמנות שלכם להשפיע על הסביבה בכך שתספרו להם כמה האקסים שלכם "פסיכופתים" אתם עלולים לאבד הרבה נקודות. עדיף שתתמקדו במה שחשוב ותהיו ענייניים. כך גם תעשו רושם טוב, גם תקדמו את המטרות שלכם וגם לא תיפלו למלכודת, שהרי בשלב זה אין דבר שהאקסים שלכם מעדיפים יותר מכאוס. מבחינתם כל תגובה רגשית שלכם כלפיהם היא סימן מעודד, ובאופן פרדוקסלי ומזעזע היא מחזקת את הפנטזיה שלהם שהם עדיין נורא חשובים לכם ושאחרי כל הפינוק הזה אולי אפילו תחזרו אליהם.

6.  טפלו בעצמכם. מה שעובד לכם: פסיכולוג. עיסוי. מדיטציה. יוגה. ספורט. רב. חברים. כל מה שאתם צריכים. זה לא הזמן לספרטניות.

7. ותרו. ותרו, ותרו, ותרו. ותרו בכל מקום שאתם יכולים. אתם פודים את החיים שלכם ואת הבריאות הנפשית שלכם ושל הילדים שלכם.

עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום | |תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית וסופרת, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק. בימים אלה יצא לאור ספרי החדש "זמן שאול" (כתר), שעוסק בפחד לגלות שהחלק הטוב ביותר של חיינו מאחורינו, בחרדה שכל מה שאנחנו חושבים על עצמנו אינו נכון, ובהבנה שברגע שאדם שוקל לעשות עסקה עם השטן, הוא למעשה כבר חתום עליה.

אתם מוזמנים לצפות ב"פינת היחסים" שלי ששודרה בחדשות הלילה של ערוץ 2, לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com וכמובן לפנות אליי במייל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ