חשבתם שאתם יודעים להקשיב? אז חשבתם - תיאוריית הקשר - הארץ

חשבתם שאתם יודעים להקשיב? אז חשבתם

בניגוד לקלישאות על פסיכולוגים, הקשבה אקטיבית היא עניין מורכב ומתוחכם שיכול לשמש אותנו בתחומי חיים רבים. רשימה ראשונה בסדרה על הקשבה אקטיבית

עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טלפון שבור
הבסיס של הקשבה אקטיבית הוא לא לשאול איך אני מבינה את האדם שמדבר אתי, אלא איך הוא מבין את עצמוקרדיט: Mke, Flickr
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום

מדי פעם אנחנו מתבקשים להקשיב למישהו שנמצא במצוקה או במבוכה. זה יכול להיות הבן המתבגר שלנו, בת הזוג, קולגה או חברה טובה שפותחים בשיחה שעל פני השטח נשמעת כמו בקשה לעזרה, אך למעשה היא משהו רציני יותר מזה. במקרים כאלה ההקשבה האידיאלית עוזרת למדבר להבין את עצמו. קרל רוג'רס, הפסיכולוג האמריקאי המכונן ואבי גישת הטיפול ההומניסטית, הנחיל כמה עקרונות קריטיים להקשבה שכזו.

העיקרון הראשון נקרא "האוריינטציה של המקשיב", ומשמעותו היא שכשאנחנו מקשיבים לאדם שמנסה להבין את עצמו, נקודת המוצא שלנו צריכה להיות שלדובר יש יכולת לפתח תובנה ולפתור את בעיותיו, ושהוא ניחן בפוטנציאל צמיחה והתפתחות. במילים אחרות, השאלה המרכזית שאני כמאזינה צריכה לשאול את עצמי בשיחות כאלה היא: "איך האדם שלפני רואה את עצמו ואת המצב שלו?". שימו לב לכך שזו שאלה שונה מאוד מהשאלות שבדרך כלל מכוונות את ההקשבה שלנו, שהן: "מה אני יכולה לעשות עבור האדם הזה?", או וריאציה לא נעלית יותר שהיא: "איך אני רואה את האדם הזה?".

האוריינטציה של המקשיב היא הבסיס להקשבה אמפתית. כלומר, כמאזינה אני מנסה להבין את מי שמדבר אתי על רקע העולם הפנימי שלו ולנוכח השקפתו על החיים. אני מנסה לא להבין אותו על בסיס תיאוריה שיש לי על הנושא הספציפי שעמו הוא מתמודד, סט הערכים שלי או הטעם וההעדפות האישיים שלי. אני מנסה לעמוד בנעליו ולראות את העולם מנקודת מבטו.

בשביל מה זה טוב? הרי אפשר לחשוב שאנשים שפונים אלינו בבקשה לעזרה באמת יסתייעו בהכוונה, בחוות דעת או בכך שנאיר להם את הכתמים העיוורים בשדה הראייה שלהם. הרי זה לא תמיד עובד ככה. אבל על פי רוג'רס (ומניסיוני האישי, אם כי ברוב הפעמים אני נכשלת בכך), ברגע שהמאזין מתאמץ להאזין באופן עמוק ומדויק, ולא מניח לשיפוטיות שלו להעכיר את ההאזנה, הוא מעניק לדובר אפשרות להבין את משמעותת  של הדברים שהוא אומר, ונותן לו את העוז, את ההשראה ואת המרחב הבטוח לצאת לחקירה עמוקה יותר של בעיותיו.

אוקיי, אז נניח שהשתכנעתם. אבל מה כל כך מסובך בזה? למה צריך להקדיש לכך רשימה שלמה (ואפילו יותר)? התשובה היא שקשה מאוד להקשיב בצורה אמפתית באמת. הנטייה לייעץ, לחלוק את ניסיון חיינו, להסכים או להתווכח עם דברים משום שהם חופפים לנקודת המבט שלנו או או סותרים אותה היא נטייה אנושית ביותר, ואנחנו בסך הכול בני אדם.

קרדיט: TED

קשה לנו לדמיין שגם כשאנחנו מביעים הסכמה עם הדובר, אנחנו בכל זאת מצמצמים באופן כלשהו את התחושה שלו שאנחנו מקבלים אותו ללא תנאי. כשחושבים על זה, קל יותר להבין מדוע כשאנחנו מתווכחים עם נקודת ההשקפה של בן השיח שלנו הוא מרגיש חוסר קבלה. אבל חשבו על זה, גם הסכמה עם הרעיונות שהדובר מביע מתקשרת את קיומו של סט ערכים תת קרקעי.

מטרת ההקשבה הזו היא לעזור לדובר להיות במצב הכי פחות מתוכנן משום שרק כך הוא יוכל לחקור אספקטים מוסתרים של עצמו ושל המצב שהוא נמצא בו. לכן חשוב לקבל אותו ללא תנאים. הסכמה משמעותה תנאים, ועלינו להימנע מהסכמה לדברים שהדובר מביא או מהתנגדות להם.

נקודה נוספת שרוג'רס חידד היא חשיבותן של פתיחות וכנות מצדנו, המאזינים. כשאנחנו מקשיבים לאדם הקשבה עמוקה, מוטלת עלינו אחריות להיות מודעים למצבנו הרגשי באותו זמן. האם אני כועסת? האם הנושא המדובר מעורר אצלי חרדה? אם אני חושבת שזה לא מקצועי מצדי להיות מופעלת רגשית על ידי תוכן שהמטופל שלי מביא, ואתמודד עם התחושה הזו על ידי כך שאעמיד פנים שאני לא מופעלת, או אומר לעצמי שאני לא אמורה להיות מופעלת מפני שעלי לקבל את המטופל שלי ללא תנאים, הרי שהניסיון שלי להקשיב ייכשל. כנות אצל המאזין מעוררת כנות אצל הדובר, והסתרה מצד המאזין מובילה להסתרה אצל הדובר.

קל לראות שעקרון הקבלה ללא תנאים יכול לעמוד בסתירה לעקרון הכנות. במקרים כאלה כדאי לזכור שאין לנו באמת בחירה: לא נוכל להיות אמפתיים כל עוד לא נעשה את עבודת הבירור הפנימית שלנו ונעבד את הנקודות שבהן הנושא או הדובר מפעילים אותנו.

זה כך משום שהקשבה פעילה נבחנת לא רק על ידי העובדה שהמאזין מתכוונן לדובר באופן הנכון ומקשיב לו באופן אמפתי, מציע לו אהדה חסרת תנאים, ומציב את  עצמו בכנות ובפתיחות בשיחה. בסופו של דבר, מה שקובע הוא שהדובר מרגיש שהוא זכה להקשבה בעלת כל האיכויות האלה. ההוכחה היא בפודינג (the proof is in the pudding), כמו שאומרים, והכוונה היא למבחן התוצאה: אם בסופה של השיחה הדובר הצליח להבין את עצמו טוב יותר - הוא מודע למה שעובר עליו, למה שהוא רוצה ולמה שהוא צריך - נראה שהקשבתם לו באופן העמוק הזה שאנחנו מתארים.

אגב, אמפתיה אמיתית נבחנת גם בכך שאנחנו לא פנאטיים בהיצמדות לעקרונות האלה. כלומר אם מי שמדבר איתנו באמת זקוק לעצה, זה לא יהיה אמפתי לומר: "אני שומע שאתה ממש זקוק לעצה", מפני שברור שלפעמים הדבר הכי אמפתי לעשות הוא פשוט לתת את העצה.

עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום |תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית, מגשרת לגירושין ומרצה. כמטפלת אני עובדת בגישת EFT, ומוסמכת  לטפל ולהדריך מטפלים בגישה זו על ידי ICEEFT, האגודה הבינלאומית למצוינות בטיפול זוגי ממוקד רגש. יש לי דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק.EFT היא גישת הטיפול הזוגי היעילה והנחקרת ביותר בעולם. בבלוג זה אני מנסה להנגיש תיאוריות פסיכולוגיות שיכולות לעזור לנו להתמודד עם בעיות נפוצות בזוגיות ובמערכות יחסים במשפחה. 

בקליניקה שלי אני מדריכה מטפלים ב EFT, מייעצת לזוגות וליחידים שמבקשים לשפר את הדינמיקה המשפחתית שלהם, ומגשרת בין בני זוג המעוניינים להתגרש בהצלחה, ולשמור על קשר בריא. בימים אלו אני אורחת קבועה ב"פינת היחסים"של חדשות הלילה של ערוץ 2. אתם מוזמנים לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com

מוזמנים לפנות אליי במייל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ