שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום
אדם מעביר הרצאה לקהל
הטעות הגדולה ביותר שלנו נעוצה בתפיסה שלפיה רגשות הם הרסניים ומזיקים לנו. אבל האמת היא ש"אני מרגיש משמע אני קיים"קרדיט: Life and Times / Shutterstock.c
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום

אחד המשפטים החביבים על אנשים שאינם מודעים לרגשותיהם הוא: "זו התרפיה שלי". המשפט הזה מתייחס בדרך כלל לענף ספורט כלשהו או לבישול, פעולות מרגיעות ומיטיבות שיכולות אולי לעזור להעביר את הקריזה שקיבלתי על השותפה בעבודה שאיחרה לפגישה עם לקוח והרגשתי שהיא מוציאה אותי רע, אבל רק לעתים רחוקות הן יוצרות שינוי של ממש במצבי הרגשי. נדיר שהתגובה הרגשית השלילית העזה והספונטנית שלי לסיטואציה כמו זו שהרגע תיארתי תתמתן בזכות אפיית עוגה, אפילו אם זו תהיה עוגת שכבות.

לפי גישת הטיפול הפרטני ממוקד הרגש, שעליה התחלתי לכתוב בטור הקודם, הסיבה לכך טמונה באופן שבו רגשות פועלים. המפה מסובכת מעט, אבל אפשט אותה לצורך רשימה זו. התגובה שלי לשותפה המאחרת מבוססת על תגובה רגשית ראשונית (Primary Maladaptive Emotion), שמבוססת בעצמה על סכמה של רגש שנוצרה כנראה בגלל חוויות טראומטיות קדומות שבמסגרתן היא אף הועילה לי, אבל בסיטואציה הנוכחית היא אינה יעילה עוד.

כולנו מציגים תגובות רגשיות ראשוניות לא יעילות שרודפות אותנו ומציקות במצבים שונים: אם אני עצובה כשאחרים לידי שמחים, אם מישהו מפגין כלפי אכפתיות אמיתית אבל התנהגותו ממלאת אותי בכעס, אם אני מסתובבת באופן מתמיד עם תחושת של חוסר ביטחון, חוסר ערך או בושה - כל אלה יכולים להעיד על קיומם של רגשות ראשוניים שכלואים בתוכי כמו מוגלה, ומכאיבים לי כשמצבים בהווה נוגעים במוגלה הישנה. למשל, אם אני מתמלאת בושה כשהלקוח שלי מסתכל בטלפון ויש צל של אפשרות שהוא לא מרוצה מהאיחור של השותפה, הסיבה לכך כנראה נעוצה במצבים בילדות שבהם דמויות סמכות בחיי ביישו אותי ברגע שבו הן עצמן לא היו מסוגלות להתמודד עם תסכולים. 

סוג נוסף של רגשות שיש לו תפקיד מרכזי בחיינו הוא התגובות הרגשיות המשניות (Secondary Emotions). אלה הן תגובותינו לתגובה הרגשית הראשונית, שהיא כשלעצמה מאוד לא נוחה. אם אני מתמלאה בושה מול הלקוח חסר הסבלנות, אני יכולה לעבור מההרגשה הלא נעימה הזו לתחושת זעם על השותפה שלי. הזעם אולי לא יהיה אפקטיבי ביחסים שלי עם השותפה, אבל הוא בהחלט ממתן את חוסר הנוחות שנגרם לי כשחשתי בושה.

man graffitti
תהליך של קואצ'ינג יכול לסייע לנו ברמה השטחית בלבד להתנהל עם תחושת חוסר הערך שאנחנו סובלים ממנה אבל הוא לא מחולל שינוי רגשי עמוקצילום: Pixabay, CC

הסיבה לכך שאפיית עוגות אינה תרפיה היא שאפיית עוגות יכולה לעזור לי להתמודד רק עם הזעם שלי, כלומר עם הרגש המשני שלי. הבעיה האמיתית נעוצה ברגש הראשוני הלא יעיל שלי, באותה מוגלה רגשית שאותה צריך לנקז ושאין אף ענף ספורט שיודע לעשות זאת. על רקע ההבנות האלה המשכתי את השיחה עם פרופ' לז גרינברג. ברשימה הקודמת גרינברג הסביר מדוע טיפול מבוסס תובנה אינו יעיל, והפעם הוא מספר למה גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לא ממש עוזר לפתור בעיות אלא רק להיפטר מהתסמינים.

מהי הטעות הגדולה ביותר ביחסנו לרגשות?

"מבחינת הקהל הרחב, הטעות הגדולה ביותר שלנו נעוצה בתפיסה שלפיה רגשות הם הרסניים ומזיקים לנו, ועדיף שלא נרגיש אותם. לפי התפיסה המוטעית הזו אנחנו צריכים לשלוט ברגשותינו ולהיות חזקים. מתחת לכל אלה נמצאת הנחת הבסיס המוטעית שלפיה רגשות אינם רציונליים.

"אבל אם נסתכל על הקהילה הפסיכולוגית, נראה שהטעות הגדולה ביותר קשורה לשאלה כיצד רגשות נוצרים. בענף הפסיכולוגיה יש זרם גדול של מטפלים שסבורים שרגשות נוצרים על ידי קוגניציות, כלומר מחשבות. לשיטתם, האופן שבו אני חושב על דברים מסוימים הוא זה שגורם לי להרגיש רע או טוב ביחס אליהם. למשל, אם אחשוב שאת עומדת לדחות אותי אני ארגיש פחד".

ואיפה הטעות כאן?

"הטעות נעוצה בכך שהשאלה החשובה באמת היא למה מלכתחילה אני חושב שאת לא מתכוונת להיענות לי. לפי גישת הטיפול ממוקד רגש, אני חושב שתדחי את הצעותי משום שמלכתחילה אני חש חוסר ביטחון גדול או חוסר מסוגלות, והתחושה הזו מייצרת את המחשבה שאת עומדת לדחות אותי".

אז הטעות הגדולה ביותר שלנו היא האמונה שמחשבות מייצרים רגשות?

"כן, זה בדיוק להפך. רגשות הם האופן הבסיסי ביותר שבו אנחנו חווים את עצמנו. דקארט אמר 'אני חושב משמע אני קיים', אבל האמת היא ש'אני מרגיש משמע אני קיים'. במצבים מורכבים מבחינה חברתית, שבהם אנחנו מעבדים רגשות עמוקים, אנחנו מערבים הרבה חשיבה. אם אני שואל את עצמי?: 'האם אני רוצה להתחתן איתך?', ודאי שרעיונות ומושגים שמקורם בקוגניציה שלי ישפיעו על רגשותי. אבל ברוב המקרים רגשות משפיעים על מחשבות הרבה יותר מאשר מחשבות משפיעות על רגשות. כשאתה חש כעס, אתה מתחיל לחשוב מחשבות כועסות. כשאתה חש עצוב, אתה מתחיל לחשוב מחשבות עצובות. אלה לא המחשבות העצובות שמעציבות אותך, ולא המחשבות הכעוסות שהופכות אותך לכועס".

קרדיט: Anne Hilde Vassbø Hagen

מה משתמע מכך לגבי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או לגבי קואצ'ינג?

"טיפולים קוגניטיביים עוזרים לאנשים להתמודד עם רגשותיהם במצב שבו הם לא מתמודדים איתם היטב", גרינברג צוחק. "הרי מה קורה בטיפול כזה? זהו תהליך של קואצ'ינג שבו מנסים לאמן אותך לשנות את חשיבתך בתקווה לשנות את רגשותיך.

"לדוגמה, אם אני מרגיש חסר ערך, או שבתפיסה הקוגניטיבית-התנהגותית אני מאמין שאני חסר ערך, המטפל ישכנע אותי שיש אנשים שאוהבים אותי ושאני לא ממש חסר ערך. תהליך כזה יכול לסייע לי ברמה השטחית להתנהל עם תחושת חוסר הערך, אבל בסופו של דבר משמעות הטיפול הזה היא שבסיטואציות נקודתיות ביותר אצטרך לדבר אל עצמי לא מעט כדי למתן את התגובות הרגשיות שלי באמצעות מחשבות".

אתה אומר שלאדם שסובל מפחד של דיבור מול קהל אין סיבה ללכת לטיפול קוגניטיבי שמבטיח לטפל בקושי?

"בטיפול כזה ילמדו אותו לומר לעצמו לפני ההרצאה 'זה בסדר, עשיתי את זה מאה פעמים בעבר, תסתכל על האנשים פה בקהל, שים לב שאלה אנשים אדיבים' ודברים דומים. הדרך שלך להתמודד עם החרדה היא לדבר עם עצמך, וזה דורש הרבה מאוד שליטה עצמית.

"גישה כזו יכולה לעזור לאנשים לזמן מה, אבל לא באמת לפתור את הבעיה. השיטה הזו לא פונה לרובד הנכון, שהוא הרובד הרגשי, אלא שבדיוק שם נמצאת בעיית הליבה. אם מטפלים בה, התוצאה תהיה שבמקום לדבר עם עצמך כשאתה מרגיש חרדה אתה תקום לדבר מול קבוצה ולא תרגיש חרדה".

עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום |תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית, מגשרת לגירושין ומרצה. כמטפלת אני עובדת בגישת EFT, ומוסמכת  לטפל ולהדריך מטפלים בגישה זו על ידי ICEEFT, האגודה הבינלאומית למצוינות בטיפול זוגי ממוקד רגש. יש לי דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק.EFT היא גישת הטיפול הזוגי היעילה והנחקרת ביותר בעולם. 

אתם מוזמנים לצפות ב"פינת היחסים"שלי ששודרה בחדשות הלילה של ערוץ 2, לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com וכמובן לפנות אליי במייל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ