עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום
אישה מקלידה וגבר נוגע לב ביד ובכתף
יש פער בין האופן שבו הקריפ תופס את עצמו לבין מה שהוא באמת. הפער הזה מתקיים בין תדר חיובי, תמים ושוחר טוב שהקריפ מזדהה איתו לבין תדר מאיים, מיני ותוקפני שהוא משדר בוקרדיט: Prostock-Studio / Getty Images/i
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום

במלאת שנתיים לתנועת Me too, אני רוצה להקדיש את הרשימה הזו לאחת הדמויות החוזרות בחייה של כל אישה ובת: הקריפ. אתן מכירות אותו - לפעמים הוא הדוד שלך, לפעמים הוא אבא של חברה, לפעמים הוא רופא, אבל תמיד תמיד הוא גורם לך לחוש צמרמורת במורד עמוד השדרה.

זו רשימה ספונטנית של קריפים שפגשתי בחיי: אבא של גילה, שבכיתה ג' הושיב אותי קרוב מדי אליו והראה לי את אוסף האבנים הנדירות שלו. אבא של דנה א', שבטיול השנתי של כיתה ו' ליטף אותי בקרסוליים כשניסה להגיע למושב האחורי של האוטובוס. יוסי, שהתנדב לאמן את נבחרת הבנות בכדורסל של בית הספר היסודי א"ד גורדון ודרש מהבנות לשבת על הרצפה בפישוק רחב ולהתאמן בכדרור בין הרגליים, ואחר כך במשחק חוץ שכלל לינה מחוץ לבית סיפר לנו שאחת הילדות מכיתה חי"ת משתמשת במלפפון "אתן יודעות בשביל מה".

היה גם הגבר שישב קרוב מדי באוטובוס כשהייתי בת 15 ופחדתי לקום כדי לא להעליב אותו. רופא הנשים שהלכתי אליו בגיל 17 לקבל גלולות, שהושיב אותי על המיטה כדי לבדוק את בריאות השד שלי ונעמד בין הרגליים שלי תוך כדי הבדיקה ואחר כך כביכול התבדח אתי על כך שעכשיו כשיש לי גלולות אני יכולה להשתמש בחפיסה כדי לעצור בעזרתה טרמפים. המורה שלימד אותי בתיכון לבגרות בהיסטוריה ובתנ"ך, וכל הזמן פיזר בדיחות גסות.

זה לא נגמר - אני זוכרת את הבמאי הידוע שרצה שאכתוב לו תסריט, ובמהלך טיול משפחתי שלי בהודו, תוך כדי התכתבות מקצועית, כתב לי בווטסאפ שחבל שהוא לא יכול לקפוץ לשבת איתי בקראלה מול הים, ואף הטעים שלצערו בעלי לא היה אוהב את הרעיון (את התסריט ההוא מעולם לא כתבתי עבורו). במאי האירועים הספרותיים שהזמין אותי לאחד מהם ושוב ושוב נגע בי כביכול באגביות בזמן ששוחחנו בפגישת העבודה הראשונה (והאחרונה). הגבר האירופאי שאירח כמה הורים וילדים בבית הקיץ שלו באי היווני, וכשהפעוטות בני הארבע שיחקו עירומים בחצר ליד הבריכה, הפך אדום בפנים, בייש אותנו וצרח עלינו להלביש אותם תכף ומיד.

עוד פגשתי את הגבר החרדי (זה כנראה לא פוסח על שום מגזר) שהגיע אלי לקבל הדרכה בטיפול זוגי, התיישב יותר מדי קרוב אלי, ואמר לי בפגישה הראשונה (והאחרונה) שאני נשית יותר כשאני מחייכת, ואת הגבר שהכרתי באופן קלוש ומרוחק בתור ילדה ביפו ולא פגשתי 35 שנה ובכל זאת הוא מתעקש לנשק אותי בלחיים ולהחזיק לי את כף היד כאחותו האבודה כשאנחנו נפגשים במקרה ברחוב. אני בטוחה ששכחתי עוד הרבה גברים שראויים לתואר הזה - תודה לאל למנגנון ההדחקה - אבל נעצור כאן. 

פרולו ואיזמרלדה
אני זוכרת כל קריפ משום שכמו אזעקה וכמו רעש לא צפוי באוטו הוא הפעיל את מערכת ההתרעה שלי והכניס אותי למצוקה רגעית, שחלפה רק זמן מה אחרי שהוא הסתלק צילום: הגיבן מנוטראדם, סרטי דיסני, צילום מסך

האנשים האלה לא תקפו אותי מינית, תודה לאל. הפעולה שלהם כלפי לא הייתה פלילית, אם כי ברבות הימים כמה מהם התגלו כאנשים מסוכנים. אני משערת שהם לא זוכרים בכלל את הרגעים האלה, אבל אני לא שוכחת אותם ואת האופן שבו הם גרמו לי להרגיש. אני זוכרת כל אחד מהרגעים המקריפים הללו כמו שאני זוכרת איפה הייתי באזעקה הראשונה בכל מבצע צבאי, וזה לא קשור לכך שלא נפלה לי רקטה על הראש. אני זוכרת כל אחד מהקריפים שלא הדחקתי כמו שאני זוכרת כל פעם שהייתי מעורבת בתאונת דרכים קלה. אני זוכרת כל אחד מהקריפים שתיארתי משום שכמו אזעקה, וכמו רעש לא צפוי במכונית, הוא הפעיל את מערכת ההתרעה שלי והכניס אותי למצוקה שחלפה רק זמן מה אחרי שהוא הסתלק.

אני בוחנת את הדוגמאות שנתתי ומשרטטת על בסיסן את שני הקווים הבסיסיים לדמותו של הקריפ המצוי:

1. הקריפ הוא גבר. יש נשים מקריפות אבל בדרך כלל הן עושות את זה באופן שונה. בכל מקרה זה נפוץ פחות. כמובן שיש מביניהם שמקריפים גברים ונערים. לכל מי שמאותגר מבחינה לוגית אזכיר שהעובדה שרוב הקריפים הם גברים אין משמעותה שרוב הגברים הם קריפים. אני מעריכה שאחוז האינטראקציות המקריפות שחוויתי לא מהווה אפילו אחוז אחד מסך כל האינטראקציות שהיו לי עם גברים בחיי.

2. יש פער בין התדר שהקריפ משדר בו לבין התדר שהוא חושב שהוא משדר בו. אבא של גילה ואבא של דנה חשבו שהם משדרים בתדר אבהי חמים, אבל שידרו בתדר פדופילי. רופא הנשים והמורה בתיכון חשבו שהם משדרים בתדר הומוריסטי, אבל שידרו בתדר של הפחדה ושל ניצול מרות. הגבר באוטובוס חשב שהוא משדר בתדר תמים, אבל שידר בתדר של כייס. הבמאי חשב שהוא משדר על תדר פלרטטני, אבל שידר בתדר נרקיסיסטי. המארח הצרפתי חשב שהוא משדר בתדר של נימוסים והליכות, אבל שידר על תדר של סוטה מין שרוצה להרחיק מעצמו את הפיתוי. הגבר החרדי חשב שהוא משדר בתדר של עצה ידידותית, אבל שידר בתדר תוקפני. זה שלא ראיתי 35 שנה חשב שהוא משדר בתדר נוסטלגי, אבל שידר בתדר של חרמנות. 

במילים אחרות, הפער אינו מקרי או שרירותי, אלא הוא מתקיים תמיד בין תדר חיובי, תמים ושוחר טוב שהקריפ מזדהה איתו לבין תדר מאיים, מיני ותוקפני שהוא משדר בו. זה בדיוק מה שהופך את הקריפ לשונה מאנס שקופץ עליך מהשיחים.

קרדיט: Blimey Cow

עגום שאני מרגישה צורך לציין את זה, אבל באווירה המתלהמת שעוטפת את הנושא (ואני מפנה אתכם לטוקבקים שחלקם צפויים מראש), ברור שאנחנו מעדיפות קריפ על אנס (אם כי אין לדעת, ייתכן שהקריפ הוא נקודת התחלה בתהליך מידרדר), אבל האלימות הכבושה שלו הופכת אותו לאיום קשה יותר לאבחנה. הוא מודע לקיומו של התדר הנוסף, ובכך הוא שונה מפסיכופת. זה גם מה שגורם לכך שהוא משקיע אנרגיה מנטלית ורגשית בניסיון להכחיש את התדר הזה. התוצאה היא אדם שנראה חביב ומבדח, אבל בתוכו הוא אדם אחר לחלוטין, ולפעמים בגלל החביבות לכאורה קשה במיוחד להיחלץ מהקשר איתו.

אני רוצה לתת טיפ למי שרוצה להיות בטוח שהוא לא מקריפ נשים: אם בנוכחות אישה, נערה או ילדה אתה חש דחף עז לעשות משהו, כל דבר, שאינו נובע באופן טבעי מהקונטקסט - לספר לה את הבדיחה ההיא דווקא, להוציא לה את הלכלוך מהשיער, להחמיא לה על הבגד, וכיוצא באלה פעולות תמימות לכאורה - אל תעשה את זה. הקונטקסט הוא חשוב, כמובן, כי אם אתה הספר שלה, כמובן שיש מקום להוציא לה את הלכלוך מהשיער, אבל אם אתה המורה שלה למתמטיקה- זה פחות מתבקש. בכל מקרה, הדגל האדום מבחינתך כאן אינו התוכן של הפעולה שלך אלא תחושת הדחף שאתה מתמלא בה בנוכחותה של האישה. 

יש עוד קריפים, כמובן, ויש עוד תכונות מאפיינות (כמו למשל העובדה המעניינת שהרבה פעמים אנשים אחרים יסכימו ביניהם על כך שאדם כלשהו הוא קריפ). אתם מוזמנים לכתוב לי ואולי ניצור ביחד רשימת המשך. בינתיים אני רוצה לסיים במשפט שאמא שלי אמרה כשסיפרתי לה באותו אחר צהריים של כיתה ' על הגבר שישב קרוב מדי באוטובוס: "אם את חושבת שאת מדמיינת, את לא מדמיינת".

עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום | |תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית, מגשרת לגירושין ומרצה. כמטפלת אני עובדת בגישת EFT, ומוסמכת  לטפל ולהדריך מטפלים בגישה זו על ידי ICEEFT, האגודה הבינלאומית למצוינות בטיפול זוגי ממוקד רגש. יש לי דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק.EFT היא גישת הטיפול הזוגי היעילה והנחקרת ביותר בעולם. 

אתם מוזמנים לצפות ב"פינת היחסים" שלי ששודרה בחדשות הלילה של ערוץ 2, לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com וכמובן לפנות אליי במייל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ