האם צפוי לנו בייבי בום בעוד תשעה חודשים? כן, אבל לא בטוח שזה דבר טוב

שהייה ארוכה ביחד עם אדם אהוב, חששות מפני הדברים שמתרחשים ונגישות לקויה לאמצעי מניעה מובילים לאחר תשעה חודשים לגל ילודה גבוה מהממוצע. זה נשמע רומנטי, אבל לבייבי בום יש השלכות ציבוריות ופרטיות לא פשוטות

עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מחלקת ילודים בבית חולים ביפן
מחלקת ילודים בבית חולים ביפן, ארכיון. הבייבי בום מופיע אחרי תקופות שבהן מתמודדים עם אובדן ועם תחושת חרדהקרדיט: Yamaguchi Haruyoshi / Corbis via
עמליה רוזנבלום
עמליה רוזנבלום

בידוד והסגר מעלים את המתח בין בני המשפחה, זה ברור. אבל בהנחה שבבסיס אתם גם מחבבים את בני הזוג שלכם, יכול להיות שהשעות הרבות בבית וירידת המתח סביב הצורך לעשות אקרובטיקה עם לוחות הזמנים בשגרה יעלו גם את מינון הסקס. מן המפורסמות היא שעלייה במינון הסקס בקרב כלל האוכלוסייה מביאה תשעה חודשים לאחר מכן לגל ילודה גבוה מהממוצע, תופעה המכונה "בייבי בום".

במאה שעברה הגיעו גלי בייבי בום כאלה בעיקר אחרי מלחמות, אבל בעשורים האחרונים אנחנו רואים בכל העולם דוגמאות לעלייה בילודה תשעה חודשים אחרי אירועים שונים שכופים על אנשים להישאר בבית. מתברר שלא רק חייל שחוזר הביתה מהמלחמה מחמם את הסדינים, לפעמים מספיקה אפילו הפסקת חשמל אחת טובה כדי להגביר את הפוריות.

הבייבי בום מושפע לא רק מהעובדה שפתאום יש לנו יותר זמן ביחד, אלא גם ממאפיינים חריגים נוספים. אחד מהם הוא שאלה תקופות שבהן אנחנו מתמודדים עם אובדן ועם תחושת חרדה, בין אם מדובר באסון טבע ובין אם זו התאוששות ממלחמה. בתקופות אלה יש התמודדויות לוגיסטיות רבות שמקשות עלינו לקיים את הפעילויות השגרתיות, למשל להשיג את אמצעי המניעה הרגילים שלנו.  כשמשלבים את השהייה הכפויה בבית עם אדם אהוב, העצב והמחסור בקונדומים קל להבין מה מקבלים.

זה נראה כמו תופעה רומנטית, אבל לבייבי בום יש השלכות ציבוריות ופרטיות. ברמה הציבורית, גלי ילודה כאלה משפיעים לאורך חייהם של בני דור הקורונה על מערכת הבריאות, על מערכת החינוך, ובסופו של דבר גם על הביטוח הלאומי והפנסיה. הבעיה היא שקשה לנו כרגע לדמיין את מחר, אז איך נדמיין עכשיו את הפנסיה של הילדים שייוולדו לנו בעוד תשעה חודשים? לכן אני רוצה להתמקד בהשלכות הפרטיות שיש לכניסה להיריון לא מתוכנן בחסות הקורונה.

רוב המחקרים על הריונות לא מתוכננים נעשו בתקופות שגרה, ובמובן זה הם לא מייצגים את כלל הנשים שיהרו בשבועות הקרובים. למרות זאת, יש בהם כמה דברים שכדאי להביא בחשבון. ראשית, נשים בהיריון לא מתוכנן משתייכות פעמים רבות לקבוצות סוציו-אקונומיות מוחלשות, ומדווחות בדרך כלל על מערכות יחסים זוגיות לא טובות ועל מחסור ברשת חברתית תומכת.

אמהות מטיילות עם תינוקות בירושלים
אמהות מטיילות עם תינוקות בירושלים, מארס 2020. הציפייה לתינוק מפעילה את הפנטזיות שלנו אבל הקשיים החיצוניים מקלקלים את הציפייה להגעתוצילום: אמיל סלמן

עניין נוסף הוא שבשנה שלאחר לידת ילד מהיריון לא מתוכנן האמהות נמצאות בסיכון גבוה יותר למצוקה פסיכולוגית, המתבטאת בדיכאון שלאחר לידה. יש קשר בין האיכות הנמוכה של מערכות היחסים הזוגיות ושל התמיכה החברתית לבין הסיכון למצב רגשי ירוד יותר של האם בתקופת ההסתגלות לאימהות. גם גורמים הנוגעים למצב הסוציו-אקונומי של המשפחה עלולים להחמיר את הלחץ הכרוך בהסתגלות להורות.

אמנם בתקופה חריגה כמו זו שאנחנו נמצאים בה כעת לא רק נשים מקבוצות מוחלשות יכולות להיכנס להיריון לא מתוכנן, אבל האיום של פגיעה בפרנסה מרחף מעל כל האוכלוסייה, וילד חדש בדרך כלל לא יוצא מהרחם כשהוא מחזיק בידו שק של מטבעות זהב.

פעמים רבות הריונות לא מתוכננים הם מנת חלקן של נשים לא נשואות, אבל מן הסתם בתקופה זו יותר נשים נשואות ייכנסו להריון לא מתוכנן מאשר בדרך כלל. זה הרגע להזכיר שהיריון לא מתוכנן הוא לא תרופת פלא לחיזוק הקשר הזוגי: מעבר למעמסה הכלכלית והפיזית הכרוכה בטיפול בתינוק, לידת ילד גם מפעילה אותנו רגשית באופנים מורכבים יותר מאשר אתגרים אחרים, בין השאר משום שהציפיות שלנו לגביה הן פעמים רבות לא מציאותיות.

אם הייתי אומרת לכם שבגלל משבר הקורונה, בעוד תשעה חודשים חמותכם המבוגרת מאוד והתלותית וחסרת ההכנסות תעבור לגור אתכם, זה היה מכניס אתכם לסטרס. אולי הלחץ היה קשה, אבל היתרון שלו היה שכשהיא הייתה מגיעה לא הייתם מתאכזבים.

תופעת הבייבי בום אחרי מלחמת העולם השנייה

אם כבר, מאחר שממילא לא דמיינתם שהיא ישנה ביניכם ושאתם מלטפים לה את המצח, או שאתם נכנסים בלילה לחדרה להתמוגג מפניה היפות, המציאות הייתה יכולה להיות רק טובה יותר מחזיונות האימה שלכם. אולי היה מתגלה שהיא יכולה לשמור על הנכדים, אולי היה מתברר שהיא יודעת לשחק קלפים, או נהנית לקרוא ספרים בשלווה.

לא כך לגבי התינוק שבדרך. בין שהיחסים טובים ובין שהם רעועים (ואולי אפילו ביתר שאת כשהם לא טובים), הציפייה לתינוק מפעילה את הפנטזיות שלנו. זה טבעי וזה מקסים, ואולי בלי זה לא היינו מביאים ילדים לעולם והאנושות הייתה נכחדת, אבל משמעות הדבר היא שהצטרפות ילד חדש למשפחה עלולה גם להיות מלווה בתחושות קשות של אכזבה, בדידות ושברון לב. אלה הם התוצאה של נפילה מהגובה שאליו טיפסנו בפנטזיה. כשילד נולד מהיריון לא מתוכנן למציאות שבה האם במצוקה רגשית והפערים בין ההורים גדלים, הדבר עלול לפגוע גם ברווחתו הרגשית.

אז רגע לפני שאתם אומרים לעצמכם: "נו, שטויות. אני לא הולכת עכשיו לעמוד בבית המרקחת עם כל המשתעלים בשביל הגלולות שלי", או: "מה כבר יכול להיות?" זכרו שתינוק הוא לא דבק מגע אלא דווקא מנוע עם כוח צנטריפוגלי, שמגדיל את הפערים בינינו. תינוק הוא אש שמגבירה את הרתיחה של מה שיש בסיר שלנו, ועדיף לא להגיע להורות במצב כזה.

עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום | |תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית וסופרת, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק. בימים אלה יצא לאור ספרי החדש "זמן שאול" (כתר), שעוסק בפחד לגלות שהחלק הטוב ביותר של חיינו מאחורינו, בחרדה שכל מה שאנחנו חושבים על עצמנו אינו נכון, ובהבנה שברגע שאדם שוקל לעשות עסקה עם השטן, הוא למעשה כבר חתום עליה.

אתם מוזמנים לצפות ב"פינת היחסים" שלי ששודרה בחדשות הלילה של ערוץ 2, לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com וכמובן לפנות אליי במייל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ