מה למדתי על יחסים מקצועיים מאבא שלי. רשימה במלאת 13 שנה למותו

אבי, אדם ברוך, הבין באנשים, והתנהל מול בעלי מניות ובעלי עניין עשירים וכוחניים ביותר. ממנו למדתי להקדים לפגישה, לשתוק הרבה ולהתמודד עם אווילים שמנסים לתת לי עצות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אדם ברוך עם עמליה רוזנבלום. למה בעצם שלא את תובילי את הפרויקט הזה?
אדם ברוך עם עמליה רוזנבלום. למה בעצם שלא את תובילי את הפרויקט הזה?קרדיט: אריאלה שביד

מחר (שישי), 7 במאי, אנחנו עורכים את האזכרה ה-13 לאבא שלי, אדם ברוך. כשאבי נפטר הוא היה בן 63. אני הייתי בת 33. היו בינינו 30 שנה. זה היה פער הגילים שהכרתי כל חיי, ועל אף שהאבידה היתה נוראית, היתה גם הרגשה שזהו סדר העולם. הגדול הולך קודם. אבל עכשיו אני בת 47, ואבא שלי עדיין בן 63. כעת יש בינינו רק 16 שנה. זה כבר לא כל כך הרבה. הפער הצטמצם והדיאלוג הפנימי שלי עם אבי השתנה מעט בעקבות כך.

אנחנו קרובים יותר בגיל. פתאום הוא למעשה מבוגר רק בארבע שנים וחצי מבעלי. אני מבינה אותו יותר טוב. כלומר, אני מבינה יותר טוב מה הוא ניסה להגיד לי. וחלק ממה שהוא ניסה להגיד לי היה על אנשים ועל יחסים.

תהילתו נבעה, כביכול, בעיקר משכלו החד, עטו החדה והשילוב הקטלני של שניהם, אבל האמת היא שאבי מאוד הבין באנשים. הוא אולי לא השתמש בהבנה הזו באותו אופן כמוני. הוא גם לא הגיע מההבנות האלה לאותן מסקנות כמוני. ניתן לומר שהוא היה דוגמה טובה לממצא, שאומת בעקביות במחקרים פסיכולוגיים, שלפיו ככל שאדם הוא בעל פרספקטיבה דיכאונית יותר כך תפיסת העובדות שלו יותר מציאותית. ולכן, לכבוד יום השנה להסתלקותו, החלטתי לחלוק כאן כמה דברים שאבי לימד אותי על יחסי אנוש בעבודה.

שמונה כללים של אדם ברוך ליחסים וקריירה

אבי עבד במערכות גדולות מאוד, ומתוקף תפקידו כעורך למד להתנהל עם בעלי מניות ובעלי עניין עשירים וכוחניים ביותר. בנוסף, הוא גם היה טיפוס שאפתן, שהגיע מרקע שלא אמור היה להכשיר אותו להגיע לעמדות הכוח אליהן הגיע. ואלה חלק מהדברים שהוא לימד אותי לגבי פיתוח קריירה ויחסים במקום העבודה:

1. תשאפי להתפרנס ממי שאת ממילא - המצב הרצוי הוא זה שבו את קמה בבוקר, ויוצאת לעבודה ליום שנראה דומה למדי לאופן שבו היית רוצה שהיום שלך ייראה גם אם לא היית מתפרנסת ממנו.

אדם ברוך, ב-2005צילום: אלון רון

כלומר, אם את אוהבת באופן טבעי ללמוד, לקרוא ולחקור- כדאי שתמצאי עבודה שדורשת לימוד, קריאה ומחקר, באקדמיה למשל. אם את אדם שאוהב להיפגש עם אנשים ולהוציא דברים לפועל - כדאי שהעבודה שלך תהיה מורכבת מפגישות ושיחות עם אנשים עם פוקוס מעשי, כמו הפקה, נניח. אם את אוהבת לשבת ולכתוב בשקט - ובכן, פעם לפחות היו עבודות כאלה. ואם את אוהבת להקשיב לאנשים, ולהשתמש בלב שלך ובשכל שלך כדי לעזור להם למצוא את הדרך החוצה מהמצב אליו נקלעו, עולם הטיפול קורא לך. כשאדם מתפרנס ממה שהוא ממילא, הוא מעלה את הסיכויים שלו להיות שבע רצון מהיומיום שלו.

2. מי אם לא את? - כשהזדמנות מקצועית נקלעת לדרכך, או שעולה בראשך רעיון טוב, סביר שתיבהלי ברגע הראשון ותחשבי שאת לא האדם המתאים להוציא את החזון שלך לפועל. אבל זה הרגע לקחת אוויר, להסתכל סביב על התחרות, ועל מה שהחלום שלך דורש, ולשאול את עצמך - למה בעצם שלא את תובילי את הפרויקט הזה? או כמו שאמרה לי פעם מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, "כשהתחלתי לכתוב על אופנה, הייתי חסרת ביטחון לגבי הכתיבה שלי, והדבר הכי חשוב שאבא שלך אמר לי היה - מי אם לא את?"

3. תקדימי לכל פגישה - העצה הזו מעולם לא נמסרה לי במלים, אלא בדוגמה אישית. אני אדם דייקן בעצמי, ובכל זאת, במאות הפעמים בהן נפגשתי עם אבא שלי במקום ציבורי במהלך חיי, מעולם לא הצלחתי להגיע לפניו לפגישתנו. כשהייתי מתקרבת כבר יכולתי מרחוק לזהות את קווי המתאר המוכרים שלו, קסקט שחור, חולצת ג'ינס, מכנסי ג'ינס, יושב כשרגל ימין שלו מעל רגל שמאל, ומחכה לי בנחת.

אדם ברוך עם עמליה רוזנבלום. מצאו חצי שעה להיפגש עם כל מי שרוצה להיפגש אתכםצילום: אריאלה שביד

4. בפגישה מקצועית, לא משנה מה יציעו לך לשתות, תבקשי רק מים - המסר העיקרי כאן הוא שביחסים מקצועיים חשוב לא להתבלבל. גם אם המשקיע מזמין אתכם לעשות אצלו על האש ביום העצמאות, אל תתבלבלו, הוא לא חבר שלכם. וגם אם הבוסית מבקשת ממך שתעזרי לה לבחור מתנה לחמותה, אל תתבלבלי, היא לא ה-BFF שלך. וגם אם מציעים לכם קולה, קפה הפוך או וויסקי בפגישת עבודה, אל תתבלבלו, זו לא מסיבה. והדרך הטובה ביותר להזכיר את זה לעצמכם היא להסתפק במים.

5. בפגישה חשובה - שתקי הרבה - אנשים אוהבים לשמוע את עצמם. ככל שהפגישה חשובה לך יותר, וככל שיותר חשוב לך להצליח לרתום אנשים שאת תלויה בהם, ושיש להם יותר כוח בתוך ההקשר המקצועי הספציפי שבו מתקיימת הפגישה, כך תעשי רושם יותר טוב אם תשתקי. סייג לחוכמה שתיקה, בקיצור. ככל שהם ידברו יותר, כך הם יצאו מהפגישה עם המסקנה שאת חכמה יותר.

6. אל תדברי בשם אף אחד - בעבודה על הסרט התיעודי שאחי ואני עשינו על אבינו, לפני שלוש שנים, עברתי על שעות רבות של חומרי ארכיון, וגיליתי שאחד מהמשפטים שאבי אהב לומר הוא "אני בקושי יכול לדבר בשם עצמי, אני בטח לא יכול לדבר כאן בשם X". הוא היה שולף את המשפט הזה בכל פעם שהיו מבקשים ממנו להסביר למה מישהו עשה משהו, או להגיד מהי האג'נדה של שחקנים כלשהם במערכת שאותה ניסו להבין ולנתח.

אני אוהבת את העצה הזו. ראשית, משום שמדובר בהרגל טוב שמגן עלינו. ממש כמו השתיקה וההסתפקות בכוס מים, אני לעולם לא אתחרט על כך שלא לקחתי על עצמי לדבר בשם אדם אחר. אבל זו לא רק עצה טקטית. גם במובן האסטרטגי העצה הזו עמוקה, משום שזו דרך להזכיר לך שכל דבר שיוצא לך מהפה בעצם מעיד רק עליך ולא על אף אחד אחר, ובוודאי שלא על מי שאתה מדבר עליו. וכבונוס, זו כמובן דרך נהדרת להתחיל לדבר בשם מישהו אחר.

7. כשנותנים לך הערות - בקשו אותן בכתב - במהלך עבודה משותפת על פרויקט, כמעט תמיד תמצאי מעלייך אווילים עם דעה. כמובן שאם את מפנימה את העצה הראשונה, הרי שבמהלך פגישות משותפות על הפרויקט, העובדה שאת שותקת תמיד תפתה את האוויל בחדר להכביר במלים. האוויל מאוד אוהב לדבר, הוא מאוד אוהב את הרעיונות שלו, והוא מתבלבל בקלות בין יצירה לבין ביקורת. הדרך הטובה ביותר להחזיר לעצמך שליטה על הפרויקט היא לא לכתוב דבר במהלך הפגישה, ובסופה לבקש מהאוויל שיעביר לך את כל הערותיו הנפלאות בכתב. זהו טריק פלאים שמצמצם את מספר ההערות לחצי. לכתוב, בוודאי שמבחינת האוויל, זה כבר לא אותו דבר כמו ללהג. נסו ותראו.

8. הסכימי להיפגש (מקצועית) עם כל אחד פעם אחת - אתם לא אמורים להיות הכותל המערבי לכל נודניק, אבל אם תתמידו, הרי שבשלב מסוים בקריירה שלכם, יש לקוות שתמצאו את עצמכם בעמדת סמכות מעל אחרים, או תיראו לאחרים כמי ש"עשו את זה" ושיש מה ללמוד מהם. בשלב זה כל מיני אנשים יבקשו להיפגש אתכם, לקבל עצה, לנסות להרשים אתם, או להציע שיתוף פעולה.

אלא אם כן מדובר בנודניקים עם קבלות, מצאו חצי שעה להיפגש עם כל מי שרוצה להיפגש אתכם. הקשיבו בריכוז ובלב פתוח למה שהאדם מביא לפגישה, ונסו להועיל במשהו. לפעמים תוכלו לחבר אותו לאדם אחר שיכול להירקם ביניהם שיתוף פעולה משמעותי, לפעמים לתת עצה מקצועית קונקרטית, ולפעמים היחס המכבד עצמו הוא כל מה שאתם יכולים לתת, וזה לא מעט.

תגיות קשורות:

עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום | תיאוריית הקשר

אני מטפלת זוגית וסופרת, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה חברתית, התפתחותית וקוגניטיבית מאוניברסיטת הניו סקול בניו יורק. בימים אלה יצא לאור ספרי החדש "זמן שאול" (כתר), שעוסק בפחד לגלות שהחלק הטוב ביותר של חיינו מאחורינו, בחרדה שכל מה שאנחנו חושבים על עצמנו אינו נכון, ובהבנה שברגע שאדם שוקל לעשות עסקה עם השטן, הוא למעשה כבר חתום עליה.

אתם מוזמנים לצפות ב"פינת היחסים" שלי ששודרה בחדשות הלילה של ערוץ 2, לבקר באתר שלי www.amaliarosenblum.com וכמובן לפנות אליי במייל

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ