כיצד 15 דקות של כתיבה ביום משפרות את הבריאות

כתיבת סיפור על חוויותנו מדי יום יכולה לעזור לנו לעבד רגשות ולהשתחרר מאלו השליליים

יהודית כ"ץ
יהודית כץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

הבריאות הפיזית והנפשית שלכם חשובה לכם מאוד, לכן אתם מוכנים להשקיע בהן די הרבה - ללכת לבדיקות, לעשות חיסונים, לקחת תרופות, לעשות ספורט וגם ללכת לפסיכולוג. ועם כל המאמץ, אולי יש עוד אפשרות פשוטה וחינמית שלא חשבתם עליה עדיין - לקחת עט ולהתחיל לכתוב על חוויותכם.

המוח שלנו אוהב סיפורים ומעבד אותם

אהבתם סיפורים בתור ילדים ואתם אוהבים אותם גם כיום. אתם מסוגלים לדקלם בעל פה את ״עמי ותמי״ ואת הסיפור על משה בתיבה. סיפורים גורמים לנו להבין, לעקוב ולזכור. הם מארגנים בשבילנו המון מידע לכדי משהו ברור, עם התחלה, אמצע וסוף, מוטיבים חוזרים, סיבות ותוצאות. וחשוב מזה - לסיפורים יש לקחים ומוסר השכל שאנחנו לוקחים ושומרים איתנו. כל אלו הם לא רק ״מאפייני הסיפור הקצר״ למבחן בספרות, אלא רלוונטיים לדברים הרבה יותר משמעותיים בחיינו - להבנת עצמנו והאופן שבו חוויותינו מעצבות אותנו.

רובנו מתאמצים לשכוח אירועים שהכאיבו לנו. באופן טבעי אנחנו מנסים להרגיש טוב יותר, ונראה שלהדחיק חוויות קשות זו הקלה מהירה. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו לא מעבדים את החוויות שלנו ואז בסופו של דבר המצב עשוי להחמיר. אנחנו עשויים למצוא את עצמנו במלחמה עם המחשבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב במעגלים אינסופיים, אנחנו נכנסים ל״לופ״.

התמודדות עם קושי

קשה להתמודד עם אוסף של עובדות צפות ומנותקות, אבל סיפורים גורמים לתחושת פתרון והבנה. טיפול פסיכולוגי קלאסי מתמקד לרוב בגילוי ושחרור הרגשות הכואבים, ובדרך כלל יוצר את ה״סיפור״ של חיינו - הרגשות, המחשבות והאירועים שקרו לנו - ביחידה אחת משולבת. הוא עוזר לנו לעכל את ההתפתחות והעלילה של חיינו, אנחנו מרגישים יותר בשליטה ומצליחים להפיק משמעות מתוך החוויות שלנו. ברגע שהחוויות קיבלו את המקום שלהן, עיבדנו אותן ולמדנו מהן, אנחנו מצליחים לשחרר אותן ולתת להן לחלוף בצורה טבעית מהמחשבה שלנו.

דרך אחת לעשות לעצמכם סדר בראש היא לקחת 15-20 דקות ביום כדי לכתוב בחופשיות על רגשות, סודות או מטרדים. כלומר, לכתוב על החוויות בחיים במקום להתחמק מהן. זהו כלי עוצמתי, כך כותב ג׳יימס פניבייקר, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טקסט בספרו החדש. במחקר הקלאסי שלו הראה בדיוק את זה. המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות. קבוצת הניסוי קיבלה את ההנחיות האלו: ״בכל אחד מארבעת הימים הקרובים כתבו במשך 15 דקות ברציפות על החוויות הקשות והטראומטיות בחייכם. הביעו את הרגשות והמחשבות העמוקים ביותר שלכם. תוכלו לכתוב על כל נושא שתבחרו, העיקר שיהיה עמוק עבורכם. חשוב שתשתחררו, תגעו ברגשות כפי שהם באמת. אתם יכולים לשכוח מניסוח, צורת כתיבה וכו׳. קשרו את הנושא למערכות היחסים עם הוריכם, לחבריכם בעבר, בהווה או בעתיד, למי שהייתם רוצים להיות. התייחסו לשלושה היבטים - תארו מה קרה, מה הרגשתם בשל כך ונתחו מה חשבתם״. קבוצת הביקורת כתבה על נושאים כלליים (למשל, איך החדר נראה) במשך אותם הזמנים.

הכתיבה יוצרת סדר וארגון שקשה לעשות במחשבה בלבדצילום: Pixabay

לפתוח חוויות טראומטיות או חוויות קשות מהעבר זה לא פשוט - הרבה מהמשתתפים בקבוצה הראשונה בכו ורמת החרדה שלהם עלתה והחוקרים אפילו שקלו להפסיק את המחקר. אבל הדבר המעניין קרה לאחר מכן. אחרי שנרגעו מהמשימה, רמת החרדה שלהם ירדה מתחת לנקודה ההתחלתית שלה. 98% מהמשתתפים אמרו שבדיעבד היו חוזרים על הניסוי פעם נוספת, שזו היתה חוויה משמעותית מאוד עבורם.
[קראו עוד על תחושת החרטה שעולה לנו כשאנחנו לא מרוצים מהבחירות שלנו]

החוקרים עקבו אחר המשתתפים בשתי הקבוצות במשך שנה שלמה וגילו דבר מרתק. המערכת החיסונית של המשתתפים בקבוצת כתיבת ה״החוויות הקשות״ היתה עמידה יותר, הם היו פחות חולים והלכו פחות לרופא. ההתמודדות החדשה עם הטראומות גרמה להם להיות בריאים יותר. וזה עוד לא הכל. הם התחזקו גם מבחינה נפשית - חשו יותר רגשות חיוביים והיו במצב רוח טוב יותר בהשוואה לקבוצה שכתבה על נושאים כלליים.

הדחקה פוגעת בשחרור הרגשי שלנו. כשאנחנו מדחיקים רגש כלשהו אנחנו משקיעים בכך המון אנרגיה ופוגמים גם ביכולת לחוות את הרגשות החיוביים. ברגע שהמשתתפים סוף סוף שחררו את מה שהיה עצור שנים, הם היו מסוגלים לחוות את מגוון הרגשות שלהם בצורה עמוקה יותר. ומסתבר שגברים הרוויחו מהכתיבה אפילו יותר מהנשים. אף על פי שמדובר בנתון מעניין, זה לא מאוד מפתיע. נשים יותר נוטות לחלוק ולעבד רגשות וחוויות ביומיום. כך שברגע שניתנה לגברים ההזדמנות לכתוב, היתה לה השפעה מעמיקה יותר.

שימו לב, מדובר ב- 4 ימים, 15 דקות כל פעם ותחושת הקלה חזקה. איך לא חשבנו לעשות את זה עד עכשיו? אתם לא חייבים להתחיל את ההתנסות הזאת עם החוויות הקשות ביותר. גם כתיבה על המחשבות והרגשות שלכם ביומיום יכולה לסייע לכם להכיר ולהבין את עצמכם טוב יותר. גם כתיבה על חוויות חיובית מעלה את הרווחה הנפשית. כפי שאמר הפילוסוף היווני אפיקטטוס - ״איננו מוטרדים ממה שקורה לנו אלא מהמחשבות על מה שקורה לנו״.

אז כיצד הכתיבה משפיעה עלינו:

1. כשאנחנו כותבים על החוויות השליליות אנחנו משחררים מתח שהיה עצור בתוכנו המון זמן.
2. כאשר אנחנו הופכים את הרגשות והחוויות שלנו למלים אנחנו גם מארגנים את המחשבות בצורה שלא ארגנו קודם לכן.
3. המצוקה שאנחנו חשים בעקבות טראומה לא מגיעה רק בגללה, אלא גם בעקבות התגובות הרגשיות וההתמודדות הלא נכונה שלנו עמה. כשאנחנו מאחדים בין הרגש והמחשבה אנחנו יוצרים סיפור עקבי של החוויה, שאיתו קל לנו יותר להתמודד.

אנחנו מרגישים טוב יותר כשהחיים והעולם שלנו מובנים לנו. כשאנחנו מסדרים ומארגנים את החוויות שעברנו, קל לנו יותר לאתר את הכוחות שלנו ולהבין עם מה אנחנו מסוגלים להתמודד. התחושה שיש משמעות לחוויות שלנו ולאירועי חיינו היא מרכיב חיוני לבריאות הנפשית והפיזית שלנו. כך אנחנו יכולים לצמוח מטעויות ומקשיים ולהתקדם הלאה. כמובן שלא תמיד החוויות בחיינו חיוביות, אך אנחנו יכולים להשתמש בכלים כדי להוציא מהן את הטוב.
[קראו עוד על ההשפעה המפתיעה של כתיבת מכתב תודה לאדם יקר]

אז - צרו לכם יומן ושחררו את מה שעצור בכם כבר זמן מה. אין זמן טוב יותר להתחיל לסדר את הראש מאשר ממש עכשיו. תוכלו ליצור הרגל / טקס מהכתיבה. הקדישו לה זמן קצר וקבוע בתור התחלה, למשל 5 דקות כל ערב לפני השינה במשך 30 יום. זה עובד נפלא. אל תדאגו לגבי ניסוח או כתיבה, האותנטיות חשובה יותר מהמצוינות שלכם.

אחרי שאתם מסיימים לכתוב, קראו את מה שכתבתם - האם עולות לכם מסקנות חדשות מתוך הקריאה? בדקו אם יש פתאום משהו שאתם מתוודעים אליו או מופתעים ממנו, כזה שלא הבנתם על עצמכם עד כה. נסו לשים לב מה אתם נוטים לכתוב ולעבד יותר - אירועים שליליים או חיוביים - במרוץ הזמן. ומה אתם לומדים מזה על צורת החשיבה שלכם.

שמרו את היומן שלכם במקום פרטי וחזרו אליו יומיום. זאת כדי להבין במה אתם כה טרודים ואיך אתם יכולים להיות קשובים יותר לרצונות ולצרכים הפנימיים שלכם.

בהצלחה!

___
יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ