מחקר: התרגיל היומי שהופך אנשים למאושרים ובריאים יותר

יהודית כ"ץ
יהודית כץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

המחקר הפסיכולוגי בוחן את הנטייה שלנו להתמקד בשלילי ולהדגיש אותו. דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה ואחד החוקרים המשמעותיים בעולם הפסיכולוגיה, הראה במחקריו שלאבד משהו כואב לנו עד פי ארבעה מהעונג של לקבל את אותו הדבר. המנגנון הזה מצד אחד שמר עלינו בחיים לאורך תקופות ומצד שני גורם לנו להרבה לחץ ועצבנות ביומיום. זו הסיבה שבגללה חדשות רעות עוברות כל כך מהר ובכלל שהחדשות הן כמעט רק חדשות רעות. החדשות הטובות מקבלות את העמוד האחורי בעיתון, וגם הן - על תקן חצי רכילות. זו הסיבה שהרבה יותר קל לנו לדבר עם אחרים דרך תלונות ורכילות וזו הסיבה שבגללה אנו חוזרים שוב ושוב על אותם האירועים השליליים בראש שלנו. כשרע לנו - זה ניכר וזה ברור ואנחנו מתעסקים בזה. כשטוב לנו - אנחנו פשוט ממשיכים הלאה. כי זה מובן מאליו.

הסבל, ההתמודדות והתסכול הם חלק מהחיים שלנו. זה טבעי וזה נחוץ אבל זו לא התמונה המלאה. אפשר לתת מקום לגם וגם. יש גם טוב, יפה, מרגש ומלהיב. יש דברים שעובדים ואין סיבה שלא ניתן להם יותר מקום בחיים שלנו. הלמידה איך לשאוב מהם יותר הנאה ומשמעות יכולה לשפר את חיינו בהרבה. הוקרה של הטוב היא אחד הכישורים של אנשים מאושרים. קצת תרגול וכל אחד יכול להקפיץ את רמת האושר שלו לאורך זמן.

האם אנשים מאושרים נוטים להכיר תודה? הפסיכולוגים רוברט אמונס ומייקל מקאלו הראו במחקרם באופן חד איך הכרת תודה והערכה של הטוב תורמות לאושר ולאיכות החיים שלנו. לחצי מהמשתתפים במחקר נאמר: ״יש הרבה דברים בחיים, קטנים וגדולים, שאנחנו יכולים להעריך ולהכיר עליהם תודה. כתבו כל יום חמישה דברים טובים שקרו לכם היום. אלו לא חייבים להיות בהכרח דברים עמוקים במיוחד, אפשר לכתוב גם על הנאות קטנות כמו 'הקפה שלי הבוקר היה פשוט נפלא' ואלו יכולים גם להיות דברים גדולים - כמו תודה רבה שאני בריאה". לחצי השני של המשתתפים נאמר לכתוב מה הם עשו באותו היום. בכל מקרה, מדובר היה סך הכל בכמה דקות ביום.
כשעקבו אחריהם לאורך זמן, החוקרים גילו תוצאות מרחיקות לכת. חברי הקבוצה שהכירה תודה לא רק למדו להעריך את מה שקורה, אלא גם היו מאושרים יותר. בנוסף, הם היו החלטיים, נמרצים ואופטימיים יותר. רגע. יש עוד: הם גם נהיו יותר נדיבים, נהנו משינה טובה יותר, עשו יותר ספורט והיו חולים הרבה פחות.

איך יכול להיות שלדקות בודדות ביום יש השפעה כל כך גדולה על האושר שלנו ועל החיים שלנו?

ככה מאמנים את המוח לשים לב לטוב, כותבים מה אנחנו מעריכים
ככה מאמנים את המוח לשים לב לטוב, כותבים מה אנחנו מעריכיםצילום: http://librestock.com/

כשאנחנו מחפשים על מה להודות, אנחנו מפעילים ומאמנים סגנון מחשבה חדש. אנחנו מתחילים לשים לב לכל הדברים הטובים שקורים לנו, מה שיש לנו, וגם מה שהיה לנו כל הזמן ממש מתחת לאף. זה גורם לנו להרגיש טוב ולהיפתח לעוד חוויות חיוביות וכך ליצור מעגל חיובי של השפעה. זה אחד הכישורים המרכזיים של האושר. וכל אחד יכול להתאמן על זה, כבר מהיום.

קחו למשל יום רגיל אצלכם. אילו רגעים טובים יש בו? טיול עם הכלב? כוס תה מהביל כשקר בחוץ? חיבוק מאדם אהוב? קחו את ה-20 שניות הקרובות לחשוב על דבר אחד טוב שקרה לכם היום. תנו לו קצת יותר תשומת לב ממה שאתם רגילים לתת לו, תרשו לעצמכם באמת ליהנות מזה לרגע אחד. כשאנחנו מודים, אנחנו לא לוקחים כמובן מאליו אלא נהנים וסופגים את החוויה קצת יותר. גם אני מתרגלת את זה כל יום. וגם אתם יכולים.

אולי כבר יצא לכם פעם לקבל עצה כזו, שכדאי לכם להעריך את מה שיש ולא להתמקד במה שאין. זה בוודאי לא משאיר אתכם מופתעים. אבל הפעם, זה מגובה במחקר יסודי שמשתחזר פעם אחר פעם - להכיר תודה מעלה את רמת האושר של אנשים לאורך זמן. כשאתם מתרגלים את זה יום יום - אתם מלמדים את המוח שלכם צורת חשיבה חדשה.

אז החל מהיום בלילה, תכתבו על אותם חמישה דברים קטנים שעשו לכם טוב במשך היום. זה לוקח רק כמה דקות ואולי ירגיש מוזר בהתחלה, אבל לאט לאט יהיה לכם טקס אוטומטי - זה ייראה לכם טבעי כמו לצחצח שיניים. לפני שלוש שנים חקרתי וראיינתי אנשים שחוו חוויות של סף מוות. אני מתכוונת ממש ראו את המוות שלהם עין בעין. פגשתי את ב', שהיה מעורב בתאונת דרכים, חווה מוות קליני, וראה את כל החיים שלו עוברים לפניו. ואתם יודעים מה אמר? שהיום הוא הרבה יותר מעריך ומודה על מה שיש לו. אנחנו לא צריכים לחכות לאירועים קיצוניים. אין זמן טוב יותר להכיר במה שיש לנו, ליהנות מזה ולהיות מאושרים יותר, מאשר ממש עכשיו. עם קצת תרגול, כל אחד יכול.

___
יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי.

יהודית כ"ץ

יהודית כץ | |על פסיכולוגיה חיובית ואושר

היי! אני יזמית, יועצת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. מטרתי להנגיש את היישום של מחקר אקדמי מבוסס ופרקטי לחיים חסינים וטובים יותר. במקור אני מגיעה מתחום הפסיכוביולוגיה, מדעי המוח ומחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי. בהמשך התפתחתי באימון פסיכולוגי ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ברב זמני אני מלווה פרטים, חברות ומוסדות בתהליכים המקדמים אושר, שינוי הרגלים, מערכות יחסים, שביעות רצון בעבודה וחוסן ומקליטה את הפודקאסט הנשמע ״חושבים טוב״.

לאתר האישי

לפודקאסט

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ