תראו מה שהפחד מהחמצה עושה לכם

הוא מסיח את דעתנו, קוטע את חוט המחשבה וגורם לנו להיות פחות ממוקדים ויצירתיים. הפחד מהחמצה מונע מאתנו לחיות את החיים בשלמותם. מה צריך לעשות כדי להתמודד איתו

יהודית כ"ץ
יהודית כץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כל זמן שאתם עסוקים ברצון להיות "שם" אתם למעשה נמצאים בשום-מקום
כל זמן שאתם עסוקים ברצון להיות "שם" אתם למעשה נמצאים בשום-מקוםקרדיט: pixabay
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

אחרי שבוע ארוך ומתיש אתם מחליטים לפרגן לעצמכם סוף שבוע רגוע יותר. אתם מכינים לעצמכם משקה חם, מתכרבלים מתחת לפוך ומתחילים לצפות בתכנית האהובה עליכם, כשצליל קטן וצורמני עולה ממכשיר הפלאפון המונח לידכם. הודעה. אתם פוזלים אל המכשיר הקטן, נחושים להמשיך בצפייה, כשהוא רוטט שוב ומבשר על הודעה נוספת. בהודעה השלישית, אתם מוותרים, חוטפים אותו ומציצים בו רק כדי לגלות שכל החברים שלכם נמצאים במסיבה נהדרת, מצלמים תמונות פוטוגניות להחריד, מבלים ונהנים. 'אני רוצה להיות שם', אתם חושבים. 'שם' נראה הרבה יותר טוב 'מכאן'.

אם הרגשתם פעם חשש אובססיבי לפספס אירועים, הזדמנויות, מידע או חוויות שחוו המכרים שלכם, או חשתם צורך עז לעזוב את המקום בו אתם נמצאים כדי לעבור למקום או אירוע אטרקטיביים יותר, ככל הנראה סבלתם מ-FOMO- Fear Of Missing Out, או בעברית, הפחד מהחמצה. הפחד להחמיץ הוא אחד החששות הנפוצים ביותר, כש-75% מהמבוגרים הצעירים בני 20-40, מדווחים על נוכחותו בחייהם. FOMO אמנם נעשה מדובר יותר בשנת 2013 כשהוא קיבל את השם הקליט, אך הוא מתאר תופעה אבולוציונית ישנה. עוד כשהתגוררו במערות, היה חשוב לאבות אבותינו להיות מעודכנים בנעשה סביבם. החמצה של מידע חשוב כמו מציאת דרך משוכללת יותר לצוד, או ידיעה על מקורות מים הייתה עניין של חיים ומוות, ואבותינו הקדמונים בהחלט הרוויחו מהצורך הבלתי פוסק בהשוואה. [תוכלו גם להאזין לפודקאסט בנושא]

הצדדים האפלים של FOMO

הפחד מהחמצה גורם לנו לפקוח עיניים, להרים מבט ולחפש כל העת פעילויות נהדרות עבורן ננטוש את המציאות העכשווית שלנו ונעבור לאחרת. כדי להרגיש שאנחנו מספיק מחוברים ללב העניינים וששום אירוע נשגב אינו חומק מאתנו, אנו מנסים לאסוף מידע באובססיביות. באופן לא מפתיע, חיפוש האלטרנטיבות הטובות-יותר, אינו הופך אותנו מאושרים יותר, להפך. הפחד מהחמצה מקושר לחוסר שביעות רצון כללית. FOMO מונע מאתנו ליהנות מהרגע. כיוון שאנחנו עסוקים במבול ההודעות והמיילים, איננו יכולים להבחין בטעם האוכל שלנו, במה שסיפרו לנו הילדים, או בצבע השמיים. הוא גם מסיח את דעתנו, קוטע את חוט המחשבה וגורם לנו להיות פחות ממוקדים ויצירתיים. למעשה כתבת CNN אפילו טוענת כי הנחת הפלאפון הנייד סמוך אליכם יכולה אף לגנוב מכם זמנית כעשר נקודות IQ, כיוון שהתפיסה והמחשבה שלכם תסבולנה מהפרעות חוזרות ונשנות של אורות מרצדים ורטט. חיבור מתמיד לכל-מה-שקורה-שם, גם הופך אתכם לבני שיחה טובים פחות, וממעיט בצורה דרסטית את ההערכה שירכשו לכם אחרים. הפחד מהחמצה גורם לנו להיות פחות מרוצים מהחיים שאנחנו חיים עכשיו, כיוון שבכל רגע, מרגש כלל שיהיה, תימצא אפשרות כביכול טובה יותר שתאפיל עליו. גם הביטחון ביכולת קבלת ההחלטות שלנו דועך, כיוון שריבוי האלטרנטיבות מעורר חרטה, חוסר נוחות ובלבול. באופן פרדוקסלי וטרגי מאוד, הניסיון ליהנות מכל העולמות, ולהספיק לחוות את מרב החוויות גורם לכך שלא חווינו אף אחת מהן בצורה מלאה.

רשת (לא) חברתית.

מקום נוסף המעודד את השפעתו המזיקה של הפחד מהחמצה הוא המרחב הווירטואלי. נאמר שאדם ממוצע מבלה על הכוכב שלנו תקופת חיים ממוצעת של שמונים שנים. בתקופת הזמן הזאת הוא יבלה קצת יותר מ-8,477 ימים בשינה, 3,202 ימים בעבודה, 1,100 ימים בנסיעות ממקום למקום, 1,635 ימים בפעולות הקשורות לאכילה, ו-671 ימים בצחצוח שיניים וסירוק השיער. אני מניחה שאם היינו מנסים לכמת את מספר הימים שהשקענו ברשתות החברתיות, היינו מתחרים באחת מהפעילויות השכיחות ביותר ביום ממוצע. אחדים מאיתנו פותחים את היום עם הצצה ברשת הכחולה ואחרים מסתפקים בבדיקה סמויה מן העין של ההתראות. מארק צוקרברג יצר רשת שנותנת מענה לאחד הצרכים הבסיסיים של האדם- הצורך בחברות. הצרה היא שאנחנו מבלבלים שאלות חשובות כמו "האם יזכרו אותי?", "האם אני אהובה?", "האם אני משמעותית?" במספר הלייקים שאנחנו מצליחים לגרוף. אנחנו מרגישים מחוברים לחברים שלנו דרך פלטפורמה אלקטרונית. השיתוף בחווייתנו גורם לנו להרגיש שיש מישהו שמקשיב לנו, והאפשרות להתחבר לאלפי חברים בכל רגע מעניקה לנו את התחושה המגלומנית שלעולם לא נישאר לבד. זאת אולי הסיבה שהשימוש בפייסבוק יכול להיות ממכר, ומכסת התגובות האוהדות היום לא בטוח תספק אותנו מחר. [קראו עוד על הפייסבוק ועל השפעתו על המוח והנפש שלכם]

הפילוסוף הצרפתי מונטסקייה אמר פעם - אם היינו מבקשים להיות מאושרים, היה ניתן להשיג זאת בקלות. אבל אנחנו מבקשים להיות מאושרים יותר מאנשים אחרים, וזה תמיד קשה, היות ואנחנו מאמינים שאחרים מאושרים יותר ממה שהם באמת. לזכותה של הרשת הכחולה יאמר שהיא לא המציאה את ה-FOMO, הוא היה כאן הרבה לפניה, אבל שימוש לא נכון בה עשוי להכפיל ולשלש את כוחו. התמונה המוצגת בפיד שלנו אינה גרסת המציאות, כי אם גרסת הסרט האמריקאי של החברים שלנו. פתאום כולם יוצאים לחופשות נהדרות, מבשלים קינוחים מעוררי תיאבון, מחזיקים בבני זוג רומנטיקנים ובילדים מושלמים. כשמקבלים מייצגים אוטופיים שכאלה בריכוז גבוה, טבעי שנרגיש אכזבה מהחיים הסתמיים שאנו חיים לעומת אלה הנהדרים של חברינו. למרות שהתמונות בפייסבוק אינן אמת צרופה, מחקרים מראים שאנחנו לא מצליחים להימנע מלהשוות את חיינו לאלה של החברים שלנו כפי שהם מוצגים במדיה.  

[קראו עוד על הרגש שאנחנו לא מדברים עליו, קנאה]

עשר נקודות איי. קיו פחות זה מה שגובה מכם מכשיר סלולרי על השולחן לידכם
עשר נקודות איי. קיו פחות זה מה שגובה מכם מכשיר סלולרי על השולחן לידכםצילום: pixabay

רושמת לכם: קורטוב נוכחות

כדי להתמודד עם FOMO חשוב להבין שאין דרך להיפטר ממנו, ושהוא אינו תכלית כל הרוע. למעשה, הוא יכול להיות זרז שיגרום לנו להשיג ולהתקדם יותר. הדרך לאזן את רמת הפחד מהחמצה ולהתמודד איתו היא להבין מאיפה הוא מגיע. אם ה-FOMO שלכם מגיע מהרצון להיות אהובים, נסו לברר האם הפעולות שאתם עושים בשמו אכן מקדמות אתכם לשם. תוכלו לשאול את עצמכם שלוש שאלות בכל פעם שהעקצוץ הטורדני מטפס בכם, ואתם חשים כי הייתם רוצים להיות במקום אחר.

1. האם מה שאני רואה הוא אכן אמתי, והאם זה מתאים לי? פעמים רבות הדברים שאנחנו רואים הינם קמצוץ מהתמונה האמיתית. כך חופשה נהדרת במלדיבים יכולה לכלול גם קלקול קיבה, והמסיבה הפרועה ביותר יכולה להכיל מידה מסוימת של בדידות. גם אם האירוע אליו אתם כמהים נהדר כפי שהוא נראה, שאלו את עצמכם האם הוא מתאים לכם עכשיו, והאם זה באמת מה שהייתם רוצים לעשות. [קראו עוד על הבנה של קנאה, ועל הדרכים שלה לקדם אתכם] 

2. בדקו אם ההרגשה הזו באמת אומרת לכם לשנות משהו? אני זוכרת שנסעתי יחד עם חברותיי בתקופת סיום התיכון לקפריסין, והצעתי לחברה נוספת להצטרף אלינו. התשובה שלה גרמה לי להשתאות. היא הביטה בי וחייכה, "זה לא חלק מהדברים שאני רוצה לעשות הקיץ" הסבירה. אתם יכולים להרגיש בודדים וחרדים בבר מלא אנשים מגניבים, ויכולים לנהל שיחת עומק מלב אל לב עם הדודה בת השבעים שלכם. בשביל להבחין האם מדובר בתשוקה אמיתית שלא ממושה, או בדחף חולף להיות חלק מהכלל, חשוב להכיר את עצמכם. בדקו מה עושה לכם טוב ומהן המטרות הפנימיות שלכם. אם תהיו קשובים לעצמכם תסבלו הרבה פחות מ-FOMO.

3. האם זה הזמן המתאים? האם הדבר הזה מתאים לתקופה הנוכחית בחייכם? תקופת תכנון החתונה לא מתאימה לקניית רכב חדש, תקופת מבחנים אינה מתאימה לסיבוב ברים כל לילה. הזכירו לעצמכם מהו הזמן המתאים ודאגו לזה שבזמן המתאים הדברים אכן יקרו.

כל זמן שלא נזהה את הפחדים והחששות הבסיסיים שמניעים את התשוקה לצבור חוויות באופן אובססיבי, הפחד מהחמצה ימשיך לשלוט בחיינו, יפגע באיכותם ובסיפוק שלנו מהם.

תוכלו לבדוק האם אתם סובלים מ-FOMO במבדק הבא.

יהודית כץ, עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי

יהודית כ"ץ

יהודית כץ | |על פסיכולוגיה חיובית ואושר

לפודקאסט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ