איך לההפך מ"תקוע" ל"זורם"? - על פסיכולוגיה חיובית ואושר - הבלוג של יהודית כץ - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך לההפך מ"תקוע" ל"זורם"?

חווית הזרימה היא אחת החוויות המספקות שיש, אז למה אין לנו ממנה מספיק?

תגובות
זרימה, לא מה שחשבתם
pixabay

הוא הביט בדף הלבן מולו וחש כיצד ליבו מאיץ את פעימותיו, אישוניו התכווצו, וזרם חשמלי החל ממלא את עורקיו. הוא מסוגל לראות את דמותו כאילו הייתה אדם נפרד ממנו. האדם ההוא שעון על שולחן הכתיבה שלו, ידיו רועדות והוא ממלא את הדף בעל חמשת השורות במנגינות. הן יוצאות ממנו בנביעה טבעית, נשפכות על הדף בשצף. באותו הרגע הוא לא מרגיש את קיומו שלו. הוא אינו זקוק למים, מזון, או שינה. הוא אינו מודע לצורה בה מונחות רגליו, אינו מבחין בציפור הניצבת מול חלונו ואינו שומע את שאון המכוניות ברחוב שתחתיו. הוא אינו יכול להסביר מדוע, אך הוא יודע בעת ההיא שהוא מאושר. הוא חש אושר שליו וממכר שגורם לו להמשיך לכתוב עוד ועוד.

נסו להיזכר מתי הרגשתם אתם כך לאחרונה. נשמע קצת כמו חווית שימוש בחומרים מעוררי הזיות? תיאורים כאלה ואחרים ניתן למצוא בדבריהם של הממציאים, הסופרים, היוצרים והמלחינים הגדולים. הם מדברים על מעין חווית אקסטזה. ״אקסטזה״, ביוונית עתיקה משמעה "לעמוד לצד מה שאתה עושה". זו הרגשה של מציאות חלופית, תחושה שהאני אינו קיים. ריבוי התיאורים הללו הוא לא ניסיון לכתיבה מעוררת השראה בין גדולי היוצרים, אלא תיאור של חוויה אמיתית. הפסיכולוג ההונגרי, העונה לשם המאתגר, מיהאי צ׳יקסטמיהאיי, קורא לחוויה הזו "חווית זרימה" (Flow) ומספר עליה בספרו הנושא את אותו שם. 

היכן מסתתר האושר האמיתי?

מה גורם לאנשים להיות מאושרים באמת? מה גורם לאדם לחוש שחייו מלאי משמעות? השאלות הגדולות הללו העסיקו את הפסיכולוג שלנו,צ׳יקסטמיהאיי, כבר לפני 40 שנים. הוא החליט לחפש דווקא בקרב אנשים שעבורם העבודה לא הייתה עוד ניסיון להעביר את הזמן, אלא המקום בו הם פרחו. הנבדקים של צ׳יקסטמיהאיי החזיקו בגיוון מרשים של מקצועות; מדענים, אמנים ואנשי רוח, נזירים ועובדי דת, ואפילו רועי צאן. בניגוד למצבים בהם אנחנו רק מחכים שהיום יסתיים, לא בטוחים מה צריך לעשות, מוסחים מכל צליל הודעת וואטסאפ, הנבדקים של תיארו מצב נהדר. הם היו מרוכזים וממוקדים במשימה, חשו תחושת התעלות, הרגישו כי המטלה ברורה להם וכי האתגר תואם את המיומנות שלהם. נוסף לכך הם יכלו להבחין בפידבקים אודות ההצלחה במשימה, הם גם איבדו תחושת זמן, דאגות או כאב פיזי. הפעולות שאנשים עושים במצבי זרימה נעשות מתוך מוטיבציה פנימית והנאה מהעשייה עצמה. [האזינו גם לפודקאסט בנושא משחקים והתועלת שלהם ליעילות ולאושר שלנו] 

מה שזורם במוח

העולם שאנו חיים בו הוא עולם מלא גירויים, רעשים, משימות והסחות. למרות כל השפע, המוח שלנו יכול לספוג רק כמות מוגבלת של מידע בו זמנית. צ׳יקסטמיהאיי טוען שאדם ממוצע קולט 110 יחידות מידע (ביטים בשפת המחשבים) של אינפורמציה מידי שנייה. לכל פעולה וגירוי מספר ביטים הדרושים לשם עיבודו. למשל דיבור צורך כ-60 ביטים מאיתנו בשנייה. זו הסיבה שבגללה אנחנו יכולים גם לדבר עם מישהו וגם לחשוב על דברים אחרים בו זמנית. כשאנו מרוכזים מאוד בתהליך שמרתק אותנו, לא נשאר לנו מספיק קשב כדי לשים לב למזג האוויר, לתחושות הגוף שלנו, או לדאגות בנוגע לסיר שהשארנו על הגז. אנחנו אפילו לא מרגישים עייפים או רעבים, פשוט כי אין לנו מספיק קשב כדי להיות מודעים לכך.

זה לא הדבר היחיד שמתרחש כשאנו נמצאים במצב של זרימה. סטיבן קוטלר, מחבר הספר "The Rise of Superman: Decoding the Science of Ultimate Human Performance" מספר על חגיגה מוחית של ממש במצבי ההתמקדות הללו. תחילה, אנו רואים עליה חדה ברמות האדרנלין שגורם לנו להיות קשובים ומרוכזים יותר. לאחר מכן, מופיע הדופמין שמגביר את יכולת זיהוי הדפוסים שלנו, וגורם לנו לחוש הנאה וסיפוק. אליהם מצטרף הסרוטונין ודרך שחרור אנדורפינים גם מושכחים מאיתנו כאב ודאגות. נוסף לכל אלה אנו מקבלים גם מנת קינוח קטנה של אנאנדמידים שמקדמים חיבור של רעיונות ועולמות תוכן שונים ושחרור הורמוני הסטרס מופסק.

חמשת החומרים הללו מכונים גם "סמים של הרגשה טובה". זאת הסיבה שמצבי זרימה נחשבים ממכרים מאוד, למרות שלא תמצאו חוקרים שיסכימו לכנות אותם כך. כשאנו מגלים פעולה שגורמת לנו להיות במצב של זרימה, אם זו פעילות גופנית, צילום, אפייה, תכנות או כתיבה, אנחנו נהיה מוכנים להתאמץ, להשקיע ולהזיע כדי להיות בחוויה הזו שוב ושוב. חוקרי הזרימה מאמינים שזרימה היא הדנ"א של המוטיבציה הפנימית. [קראו עוד על איך להפוך ליצירתיים יותר]

תזרמו, זה יעשה אתכם מאושרים
pixabay

כל הגאונים הגדולים היו טיפוסים זורמים

כשאתם במצב זרימה, זה הרבה יותר מסתם כיף. מסתבר שהחומרים הטובים המשתחררים בזמן הזה מחוללים פלאים ליצירתיות שלנו. הם מגבירים את המיקוד שלנו, מפחיתים את הנטייה שלנו להיות מוסחים, עוזרים לנו לזהות דפוסים, לקשר בין רעיונות, ולעבד מידע טוב יותר. מדובר בשינוי של ממש בהוויה שלנו. מחקריו של קוטלר הראו שרמת היצירתיות עולה בין 500 ל-700 אחוזים כשאנחנו נמצאים במצב של זרימה.

במחקר אוסטרלי בקשו מהנבדקים לפתור חידה מסובכת המצריכה חשיבה יצירתית. לצערם של הנבדקים, אף אחד מהם לא הצליח לפתור את החידה. התחכמו החוקרים וחיברו את ראשי הנבדקים שלהם למכונת גרייה מגנטית (TMS) בעזרתה ניתן לגרות אזור מוחי מסוים. על ידי הפולסים יצרו החוקרים מצב הדומה לזרימה אצל הנבדקים שלהם. את הנבדקים הזורמים הכניסו למעבדה וביקשו מהם בנימוס לפתור את החידה. מסתבר שהפעם, למעלה מחצי מהם הצליחו באורח פלא להשלים את החידה, ואפילו בזמן שיא.

במחקרים שנעשו על ידי DARPA בקליפורניה נמצא שכאשר הביאו חיילים טירונים למצב של זרימה הם למדו לירות 230% מהר יותר מבדרך כלל. החוקרים המשולהבים שחזרו את הניסוי גם על צלפים וגילו שתקופת האימון של צלף מתחיל ועד שהוא הופך למומחה מתקצרת בחצי כשהוא מתרגל במצב זרימה. במחקר אחר של מקינזי נמצא שמנהלים דרגו את מידת הפרודוקטיביות שלהם כגבוהה פי 5 כשהיו במצב של זרימה. למרות ההשפעות הטובות של התחושה הנפלאה הזאת, מכון גאלופ מצב ש-71% מהעובדים האמריקאים לא מעורבים בעבודה שלהם, ושהעובד הממוצע מבלה פחות מ-5% מיומו במצב זרימה. [קראו עוד על תשעה עקרונות לקריירה משמעותית]

המדריך לזורם

אם השתכנעתם שזרימה היא הדבר שיעשה אתכם פרודוקטיביים, מצליחים, יצירתיים, ומאושרים יותר, הגיוני שתשאלו "איך למען השם מגיעים למצב של זרימה?". כדי להגיע למצב האופטימלי הזה, חשוב להיות קשובים לשני מרכיבים: רמת הכישורים שניחנתם בהם, ומידת האתגר שמעוררת בכם המשימה [קראו עוד השעון הפנימי שלכם שיעשה אתכם פרודוקטיביים יותר] כדי לקבל תמונת מצב אישית אוספים מידע על הפעילויות השונות שעושה אדם, כאשר לכל פעולה שואלים אותו שתי שאלות: "כמה המטלה שאתה עושה מאתגרת אותך?" ו-"עד כמה אתה מרגיש שאתה בעל כישורים לעשות אותה?" מצב של זרימה הוא מצב בו המטלה מאתגרת ומעניינת, אך גם כזאת שיש לנו את מרב הכישורים לבצע. למעמיקים שבינכם, את שמונה מצבי ההתנהלות המתקבלים ניתן לראות בתמונה הבאה:

איפה אתם נמצאים על הדיאגרמה?
pixabay

ערה? (מצב ערות): עוררות היא מצב נפלא, אנחנו נחשפים לאתגר, וכמעט יש לנו את כל הכישורים כדי לבצע אותו. אנחנו דרוכים, ערניים ונכונים ללמוד. קצת כמו היום הראשון בלימודים, או התחלה של קורס חדש. עוד קצת מאמץ ואנחנו שם.

Everything under control (מצב שליטה): אנחנו נמצאים במצב של שליטה כשאנחנו עושים מטלה שעשינו כבר אלף פעמים בעבר, ואם נצטרך נוכל בקלות להעביר שיעור הנושא את השם "קיפול כביסה לDummies"

רגיעון של הדס (מצב רגיעה): רגיעה מתרחשת כשמבקשים מאלוף העולם בפתירת פזלים, להרכיב אחד המיועד לילדים. אנחנו לא חשים התרגשות או חרדה מעשיית המשימה, ולמעשה אנחנו כמעט ישנים. בניגוד לשעמום, אנחנו לפחות לא מרגישים רע לגבי זה.

שום דבר לא קורה (מצב שעמום): בקטגוריית הדברים המשעממים תוכלו למצוא שלל עינויים: הצורך לקרוא מסמך אחד כמות בלתי מבוטלת של פעמים כדי למצוא שגיאות, מרצה בעל נטייה לחזרתיות אובססיבית, וגם שלל משימות סיזיפיות וחסרות עניין.  

יושב על הגדר (מצב אפתיה): אפתיה. אנחנו לא רוצים לקבל אותה מהסובבים אותנו, ולא רוצים ללקות בה בעצמנו. דמיינו מצב שבו אתם מבקשים מאחד החברים שלכם שיכולות הקולינריות שלו מסתכמות בלא לשרוף חביתה להכין עבורכם טירמיסו. המסכן לא ידע מה לעשות, וככל הנראה יתייאש במהירות. האדישות מגיעה כשאין לנו כישורים כמעט בכלל, וכיוון שכך, אנחנו לא תופסים את המשימה כאתגר. פשוט כי כבר וויתרנו עליה מראש.

מה יהיה?(מצב דאגה): אנחנו מתחילים להיות מודאגים כשיש לפנינו משימה לא קשה מאוד, אבל גם לא יותר מידי ידע או כישורים כדי להצליח בה.

אסון בהתרחשות (מצב חרדה): אדם חרד הוא אדם שיודע שהאתגר גדול עליו בכמה מידות, והוא אינו אוחז באף כישרון שיצליח לעזור לו לצלוח אותו. לבקש מאדם שלא מסוגל לקבל החלטות להתחייב לעתידו המקצועי בעוד עשרים שנים, או לגרום לקלסטרופוב להיכנס לחדר בריחה נופלים לקטגוריה הזאת.   

כדי להבין מה אתם עושים נפלא, לאילו מטלות אתם מוכשרים, איפה אתם צריכים עוד חיזוק ואיך להגיע למצב של זרימה בחייכם, קחו לכם שבוע ומפו את המשימות שאתם עושים. אם המטלה קשה לכם, והיכולות שלכם נמוכות, תחושו חרדה. במקרים כאלה נסו להבין מדוע זה קורה. האם זה בגלל שמטרה שהצבתם לכם רחוקה מכם כשנות אור, או שאולי אתם צריכים להקדיש זמן ולעבוד על הכישורים שלכם? נסו לחשוב מה יגרום לכם להרגיש טוב יותר לגבי אותה מטלה. היזהרו גם מהמקרה ההפוך, בה אתם מוצאים את עצמכם עושים רק מטלות פשוטות שלא דורשות מאמץ. אם תתמידו בכך תגלו שאתם ישנים חלק נכבד מחייכם. לא שינה אמיתית כמובן, אלה התניידות במציאות משעממת במיוחד. התאימו את רמת היכולת שלכם לקושי המשימה ותוכלו להרגיש זרימה.

 

כתיבה: יהודית כץ עוסקת בפסיכלוגיה חיובית. לאתר האישי

עריכה: הדר אזולאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#