האמינו בעצמכם, זה ישתלם לכם - על פסיכולוגיה חיובית ואושר - הבלוג של יהודית כץ - הארץ
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמינו בעצמכם, זה ישתלם לכם

יש אנשים שמאמינים שהאינטליגנציה והיכולות שלהם הן מצב נתון ואחרים חושבים שאפשר ללמוד ולשפר אותן. ככשהם נתקלים באתגרים אפשר לראות מי מחזיק בכל אחת מהגישות האלה

תגובות
מצליח מי שחושב מתפתח
pixabay

מרווה קולינס הייתה מורה במשך 14 שנים במערכת החינוך של שיקגו. במהלך השנים היא ראתה שילדים מסוימים זוכים לחינוך משובח ומקבלים מענה לצורכיהם ולבעיותיהם בעוד שאחרים יכולים רק לקנא בהם. יום אחד היא החליטה לעשות מעשה, הודיעה על התפטרותה ומשכה את כספי הפיצויים שלה. לאן פנתה קולינס עם 5,000 הדולרים שקיבלה? היא לא יצאה לטיול בפיליפינים אלא נותרה קרוב מאוד למקום שבו לימדה, רק שהפעם היא הייתה המנהלת של בית ספר פרטי משלה.

בשביל להתקבל לבית הספר של קולינס התלמידים נדרשו להיות כישלון בכל קנה מידה אפשרי: נשירה מבתי ספר אחרים, עבר של בעיות לימודיות ואם היו גם בעיות התנהגות מה טוב. כך היא אספה ילדים מהשכבות החלשות ביותר של שיקגו, כמה מורים חדורי מוטיבציה ושיטת לימוד מיוחדת שפיתחה. התלמידים שהוגדרו ככישלונות על ידי מערכת החינוך, מוריהם הקודמים ולעתים גם הוריהם הראו שיפור משמעותי בהישגיהם כבר בשנה הראשונה. מדי שנה הם הצליחו יותר ובית הספר הניסויי של קולינס נעשה מפורסם, שיטת הלימוד שלה החלה להילמד בסמינרים חינוכיים ובשנת 1981 גם נעשה סרט שתיאר את סיפור חייה.

אחד הציטוטים המפורסמים של קולינס הוא "מצוינות אינה פעולה אלא הרגל". היא נהגה לומר שאת הדברים שתעשה פעמים רבות היא תעשה גם הכי טוב. מבחינתה, אפשר ללמוד ולשפר אינטליגנציה, תכונות אישיות וכישרונות. מול האסכולה של קולינס עומדת דעה נגדית שתולה את כל אלה במטען הגנטי שאיתו הגענו לעולם או בחינוך שספגנו בשנות חיינו הראשונות ומאמינה שאי אפשר לשנות אותם.

נראה שהשאלה: "האם אתם מאמינים שמצוינות היא דבר שאפשר ללימוד?" יכולה להשפיע על חייכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם. היא עשויה לקבוע כיצד תתנהגו, אילו מחשבות תחשבו, איך תתמודדו עם כישלונות והצלחות ואפילו איך תיראה הפעילות המוחית שלכם בעת פתירת מטלה מסובכת. [קראו עוד על גנטיקה התנהגותית] 

ציוני ה"עדיין לא"

אז האם אתם מאמינים שניתן להשתנות ולהשתפר או ש"מה שיש זה מה שיש"? התשובה שלכם אינה אומרת רק מה דעתכם על הסוגיה אלא גם על צורת החשיבה שלכם.

נהוג לחלק את דפוסי החשיבה, או ה-Mindset בעגה הפסיכולוגית, לשניים: מקובע ומתפתח. פרופ' קרול דווק, פסיכולוגית התפתחותית באוניברסיטת סטנפורד כותבת על כך בספרה כוחה של נחישות. כדי להבין על מה מדובר נסו לחשוב עד כמה אתם מסכימים עם המשפטים הבאים:

1. אינטליגנציה היא מאפיין בסיסי שאי אפשר לשנותו

2. יש לי אופי מסוים וגם אם אלמד לעשות דברים בצורה שונה תכונותיי לא ישתנו

3. נוכל להיות הרבה יותר אינטליגנטים ממה שאנחנו כעת

4. אפשר לשנות כל דבר, אפילו את הדברים הבסיסיים ביותר באישיותנו

אם הסכמתם עם שתי האמרות הראשונות אתם כנראה מחזיקים במיינדסט מקובע, ואם צידדתם יותר בשתיים האחרונות אתם בעלי מיינדסט מתפתח. רוב האנשים לא מחזיקים במיינדסט כולל ומקיף לכל התחומים בחייהם, אלא מתייחסים לתכונות מסוימות כמקובעות ולאחרות כמתפתחות יותר.

בעלי דפוסי החשיבה השונים גם מתנהגים אחרת: בעלי מיינדסט מקובע ינסו להוכיח שהם ראויים וחכמים מפני שזה מה שהם יהיו תמיד ויקבלו ביקורת כמתקפה חסרת תקדים על האופי שלהם. לעומתם, בעלי מיינדסט מתפתח ינסו להשתפר, ללמוד ולשנות את דרכם כיוון שהם מאמינים בשינוי. ביקורת מבחינתם היא עוד דרך ללמוד מה אפשר לשפר. לדעתם חוכמה מגיעה ממתיחת גבולות היכולת בעזרת אתגרים, כישלון הוא חלק מהדרך ומאמץ הוא עדות ללמידה. דפוס חשיבה מקובע יוביל למעט מאוד השקעה ולכמעט אפס מאמץ רק מפני שהאוחזים בו פשוט לא מאמינים שזה יעזור. [האזינו גם לפודקאסט שיענה על השאלה מה יביא אליכם את השינוי - שימוש בחוזקות או טיפול בחולשות?] 

פרופ' דווק מספרת בהרצאת הטד שלה בהתרגשות על אחד מבתי הספר בשיקגו שבו הציונים נעים בין "מצוין" לבין "עדיין לא". קרול מציינת שזאת הגישה שצריך להצטייד בה -  פירושו של כישלון אינו שתחוו מפלות לנצח אלא שיש עוד כמה שלבים בעקומת הלמידה שלכם. [קראו עוד על תפקיד הציפיות בהתקדמות ובאושר שלכם] 

דפוסי חשיבה אצל קטנטנים

דפוסי החשיבה שלנו מתפתחים בגילאים מוקדמים מאוד. כמה מוקדמים? במחקר של חוקרים מאוניברסיטאות הונג קונג וקולומביה נמצא שזה קורה בגיל ארבע. החוקרים ביקשו מחבורת ילדי גן לבחור פאזל אחד מבין שתי קופסאות שהונחו לפניהם, אחד מהם מורכב לפתרון ובו חלקים מרובים והאחר קל יחסית כך שילדי גן אמורים לפתור ללא מאמץ מיוחד.

ממצאי המחקר הראו שהילדים הצעירים מונעים בר בגיל כזה על ידי דפוסי החשיבה שלהם. אלה שהאמינו שחוכמה היא מתנת האל ואי אפשר לשנותה בחרו בפאזל הקל מפני שלא רצו להתגלות כלא חכמים והעדיפו ללכת על בטוח. הילדים שהתאפיינו בדפוס חשיבה מתפתח והאמינו בתרגול התלהבו מהאתגר וביקשו את הפאזל המסובך.

החוקרים המשיכו את המחקר על סטודנטים וגילו שהשפעת המיינדסט על בחירותיהם ניכרת הרבה אחרי גיל ארבע. הם מצאו את זה כשבחנו את בחירת הקורסים של תלמידי אוניברסיטת הונג קונג שבה לומדים בשפה האנגלית. מכיוון שתושבי הונג קונג מדברים בעיקר קנטונזית, סביר להניח שחלק מהסטודנטים שולטים באנגלית יותר מאחרים, ובאופן טבעי סטודנטים שצלחו את מחסום השפה יצליחו יותר בלימודים.

כשהסטודנטים נרשמו לשנתם הראשונה באוניברסיטה הם נשאלו אם ירצו להירשם גם לקורס לשיפור האנגלית בחינם. חלק מהם השיבו "ודאי" והחלו לקשקש באנגלית, ואחרים ענו "לא ולא". החוקרים בחנו מי נרשם לקורסים הללו ומי נעדר מהם וגילו שסטודנטים שהחזיקו במיינדסט מתפתח והאמינו בשיפור על ידי למידה מילאו את כיתות התגבורים באנגלית. הסטודנטים בעלי המיינדסט המקובע לא האמינו שלימוד יוכל לעזור להם. המסקנה היא שאנשים שמאמינים בקידום ובלמידה עושים צעדים אמיתיים אל עבר השינוי המיוחל.

ללמוד על המוח המשתנה

אם מחברים את המוח למכשיר fMRI (דימות תהודה מגנטית תפקודי) אפשר לראות דברים שונים בהתאם למיינדסט שבו אנשים מחזיקים. כך היה במחקר שבו קבוצת החוקרים מאוניברסיטת קולומביה בחנה את הפעילות המוחית של תלמידים שניסו להתעמת עם טעות. הם מצאו שתלמידים שחשבו בצורה מקובעת כמעט לא ניסו להתעמת עם הבעיה, והנוירונים שלהם כמעט לא הראו פעילות. מוחותיהם של תלמידים שהאמינו בלמידה מתפתחת הראו פעילות עצבית ענפה ומורגשת, שכן הם התמודדו עם הבעיה, עיבדו את הטעות ולמדו לתקן אותה.  

פרופ' דווק עשתה מחקר אחר שבו היא התעניינה מה קורה כשמנסים ללמד ילדים להשתמש במיינדסט מתפתח. היא סיפרה לחצי מהתלמידים שהשתתפו במחקר על תהליך מדהים שמתרחש בכל פעם שהם יוצאים מאזור הנוחות שלהם: "הנוירונים במוח שלכם יוצרים קשרים חדשים, חזקים ועבים יותר בעת הלימוד, ובאופן הזה תוכלו בעתיד לעשות תהליכי חשיבה מורכבים יותר ויותר". החצי השני של המשתתפים לא זכה לשמוע את ההרצאה מעוררת המוטיבציה. התברר שאלה שגילו את אפשרות החשיבה המתפתחת הציגו הישגים מרשימים הרבה יותר מאלה שלא גילו אותה. עצם הידיעה על פעילות הנוירונים בעת ההיתקלות באתגרים חדשים עזרה לתלמידים לפתח דפוס חשיבה מתפתח. [קראו עוד על התהליך המנטלי שמוביל למצוינות - זרימה] 

איך מפתחים דפוס חשיבה מתפתח?

1. התפתחו עם השפה: כשאתם מדברים עם מישהו עשו זאת באמצעות שפה המקדמת דפוס חשיבה מתפתח. העריכו אנשים על הדרך שעשו, המאמץ שהשקיעו, האסטרטגיה המוצלחת שבה השתמשו והמיומנות שפיתחו. אמרו לחבריכם: "אני מעריך את הדרך שעשית" ועודדו אחרים סביבכם לנסות ולהשתפר.

2. זמן מבחן: אם תפסתם את עצמכם צועקים לשמים או מנתקים קשרים כתוצאה מביקורת, או שחשתם קנאה צורבת למראה הצלחתו של חבר, עצרו וחשבו רגע. התמקדו בדרך שהובילה את החבר להצלחה, או במה אתם יכולים לעשות אחרת בהתאם לביקורת. אמרו לעצמכם שאתם עדיין לא יודעים לאילו פסגות אתם יכולים להגיע וחשבו מה תוכלו לעשות כבר היום כדי להתקדם אליהן.

3. בחרו את התפתחותכם: דפוס חשיבה מתפתח לא אומר שמעכשיו עליכם לנסות ולהשתפר בכל תחומי החיים - לבשל, לאפות, לנגן בנבל ולקשקש בעשר שפות. הגדירו לעצמכם מהם התחומים שבהם חשוב לכם להיות טובים יותר והשקיעו בהם.

4. אספו הוכחות מאנשים מצליחים: הכינו לעצמכם רשימה של אנשים שהצליחו להגיע להישגים מרשימים לאחר מאבק ומאמץ. סיפורי ההצלחה שלהם יעוררו בכם מוטיבציה להילחם גם על השינוי שאתם חולמים לקדם. 

5. שלושה מרכיבים במתכון המומחיות: דניאל פינק, מחבר הספר מוטיבציה, מספר על שלושה חוקים שכדאי לזכור אם רוצים להיות מומחים במשהו: האחד הוא להחזיק בהשקפת עולם מתפתחת ולהאמין בקיומו של פוטנציאל ובקיומה של התקדמות אפשרית. השני הוא ההכרה ב"כאב הלמידה", שכן כל מומחה הגיע לאן שהגיע לאחר מאמץ ואימון. החוק השלישי מחזיר אותנו ללימודי המתמטיקה בתיכון ומדבר על מומחיות כאסימפטוטה, כלומר השיפור הוא אינסופי. תמיד אפשר יהיה ללמוד ואף פעם לא נצליח להשלים את כל השיעורים שנוכל ללמוד.

כתיבה: יהודית כץ מתמחה בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי

עריכה: הדר אזולאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#