יהודית כ"ץ
יהודית כץ
תפסיקו לגלח יאקים מסכנים
דחיינות שקטה. זה לא נראה כמו דחיינות אלא כמו ניסיון להשתלט על מטלותקרדיט: pixabay
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

"איך אמרת שזה קרה?", שאל הרופא את המטופל המשונה שלו בזהירות. "אמרתי לך, דוקטור", השיב מנשה הפצוע מתוך פנים חבושות וידיים מגובסות, "היאק השעיר בעט בי כשניסיתי לגלח אותו". "אהה", מלמל הד"ר המבוגר, "ולמה עשית את זה?", המשיך, מנסה לא לפגוע ברגשותיו של החבול. "כי הייתי צריך לשלם לבנק הדואר כמובן", הסביר האיש בקוצר רוח. "הייתי חייב לשלם!".

מנשה החבול בסך הכול רצה לשלם את הקנס שקיבל בבנק הדואר. יש לו אחר צהריים פנוי, והדוח הישן כבר עוד רגע צובר ריבית. אך אבוי, הוא גילה שהוא צריך לתדלק את המכונית. "בסדר", מחליט מנשה, "אלך לתחנת הדלק הקרובה ברגל ואקנה כמה ליטרים". הוא כבר מתחיל בצעידה כשמחשבה מטרידה עולה בראשו: בתחנת הדלק יש הנחות לחברי מועדון, ותוקף הכרטיס שלו בדיוק פג. מזל שלשכנו הטוב, גדעון, יש כרטיס כזה בדיוק.

הוא משנה כיוון ומתקדם אל עבר גינתו המטופחת של גדעון, אבל אז חוזר על צעדיו. "לעזאזל!", הוא מסנן בשקט, "אני לא יכול לבקש טובה בלי להחזיר לו את השמיכה!", פניו מחווירים. "זאת השמיכה הממולאת בפרוות יאק שהרסתי". עכשיו מנשה כבר יודע מה עליו לעשות לכן הוא שולף את הטלפון הנייד ומזמין מונית. "לגן החיות!", הוא מודיע לנהג ברוב רשמיות. "אני צריך למצוא איזה יאק לגלח", הוא אומר לעצמו בשקט.  

סיפור חמוד, נכון? ומה אם אומר שגם לכם יוצא להוציא סכין גילוח ולענות יאק מסכן מדי פעם? אנלוגיית גילוח היאק (Yak Shaving) נשאלה מעולם המחשבים והוצגה לראשונה על ידי קרלין וירי ( Vieri) בהיותו סטודנט במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית ב-MIT. זהו ביטוי שמתאר מה שנראה כמו אינסוף פעולות קטנות שצריך להשלים לפני שהצעד הבא של פרויקט כלשהו יוכל להתבצע. וכשחושבים על זה, כולנו יודעים על מה מדובר.

לנקות את שולחן העבודה

עולם המטלות מתחלק לשניים: דברים שאנחנו משתוקקים לעשות ושעושים לנו נעים בלב, ודברים שממש לא מתחשק לנו לעשות. יכולות להיות 101 סיבות לחוסר המוטיבציה לעשייה - אלה יכולות להיות משימות מסובכות או מאיימות, דברים שיש בהם אי ודאות או פוטנציאל לכישלון. מה עושים אנשים שלא רוצים להתמודד עם משימה סוררת? דוחים אותה לאחר כך. ואז שוב, למחר ולמחרתיים. זו הדחיינות המסורתית והרגילה. בהתחלה היא עובדת אך בהמשך מותירה טעם רע בפה. מה עושים אנשים שמאסו בדרך המסורתית להתחמק ממטלות לא רצויות? הם עוברים לדחיינות 2.0, היא הדחיינות השקטה.

דחיינות שקטה מספקת לבעליה כל מה שדחיין צריך. היא מאפשרת לו לא לבצע את המטלה, מפוצצת את היומן שלו בדברים חשובים אחרים, מתישה אותו בסוף היום ואפילו מעלימה את כתמי האשמה. כל זה במחיר מצחיק של גניבת הזמן והמשאבים שלכם. אתם דוחים בשקט בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם מסדרים לחלוטין את המקרר כשרציתם רק לנקות טיפת חלב שנשפכה, או מסיימים מחדש ספר אהוב רק כדי לאתר ציטוט שהופיע בתחילתו. בכל פעם שאתם עושים מיליון סידורים קטנים שרק לכאורה קשורים למשימות שלכם, או מבזבזים זמן שבו אתם חדים ואפקטיביים על זוטות, הדחיינות השקטה מנצחת. [קראו עוד על דחיינות ועל ניהול זמן]

כדי להתמודד עם האויבת הדוממת צריך כמה דברים. קודם כול, לדעת שהיא קיימת (אם הגעתם עד כאן תנו לעצמכם כוכב מוזהב) ולחשוב כמו מומחה. מומחה הוא אדם שיכול להגיד בכל רגע נתון מה הוא עושה ולמה. הוא יודע למפות את הקשב ואת המשאבים שלו ולדעת מתי הוא חד ומרוכז, ואז לעשות משימות חשובות בדיוק בזמן הזה.

כדי להיות מומחים צריך להתאמן. קבעו לכם בתחילת היום זמן שבו אתם יושבים עם עצמכם ושואלים "מהו ה-MIT שלי?", כלומר מהי ה-Most Important Task, המשימה החשובה ביותר היום. תוכלו לעשות זאת גם לפני השינה ולשאול: "מה תהיה המשימה החשובה ביותר שלי מחר?". חשוב להבין מהי המשימה דבר ראשון בבוקר או בלילה הקודם מכיוון שהבקרים מביאים איתם שלל כלים מועילים לביצוע משימות: אתם ערניים, מרוכזים ומלאי משאבים אחרי שנת לילה, בעוד שהסחות הדעת עדיין לא התעוררו.

אחרי שמצאתם את המשימה החשובה, התחילו לבצע. איך תדעו מהי משימת הזהב שלכם? לשאלה זו אין תשובה מוחצת והיא דורשת תרגול, ניסוי וטעייה. אפשר להשתמש בכלל האצבע ולשאול: "לאיזו משימה יש את ההשפעה הגדולה ביותר על חיי?".

אחרי שקיבלתם החלטה, רוצו איתה. תוכלו לשנות אותה בימים הבאים, אבל היום המשימה החשובה שלכם תתבצע ללא מטלות שואבות זמן. אל תגלחו יאקים בדרך לבנק הדואר, להר הכביסה או להכנת הפרזנטציה. אתם תרגישו הרבה יותר טוב אחר כך. [קראו עוד על השעון הפנימי שיעזור לכם לנהל את הזמן שלכם] 

כתיבה: יהודית כץ מתמחה בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי 

עריכה: הדר אזולאי

יהודית כ"ץ

יהודית כץ | |על פסיכולוגיה חיובית ואושר

היי! אני יזמית, יועצת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. מטרתי להנגיש את היישום של מחקר אקדמי מבוסס ופרקטי לחיים חסינים וטובים יותר. במקור אני מגיעה מתחום הפסיכוביולוגיה, מדעי המוח ומחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי. בהמשך התפתחתי באימון פסיכולוגי ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ברב זמני אני מלווה פרטים, חברות ומוסדות בתהליכים המקדמים אושר, שינוי הרגלים, מערכות יחסים, שביעות רצון בעבודה וחוסן ומקליטה את הפודקאסט הנשמע ״חושבים טוב״.

לאתר האישי

לפודקאסט

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ