חברות טובה מאריכה חיים ומגדילה אושר

מחקרים מראים שרשת חברתית גדולה וחזקה משפיעה על חיינו בכל המובנים ומבטיחה הצלחה בהתמודדות עם קשיים

יהודית כ"ץ
יהודית כץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לא רק עם מי לצאת לבירה
חברים לחיים. החברות האמיתי היא לא רק לדעת עם מי לצאת לבירה אלא לרצות לפגוש את האנשים באלה בשלבים שונים בחייםקרדיט: pixabay
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

בטקס פרסי הגראמי של שנת 1971 זכתה קרול קינג בפרס "השיר הטוב של השנה" לשירה: "You've Got a Friend". "כשאתה מדוכא ומוטרד, וצריך קצת יחס אוהב. כששום דבר לא מסתדר. עצום את עיניך וחשוב עלי, אני אהיה שם מיד, להבהיר את החשוך שבלילות", שרה קינג מול הפסנתר התמידי שלה. "אתה רק צריך לקרוא בשמי, ואתה יודע - איפה שלא אהיה, ארוץ לקראתך. חורף, אביב, קיץ או סתיו, כל מה שאתה צריך לעשות, זה לקרוא לי".  

"אנשים אחרים חשובים לנו", כך היה פותח פרופ' כריסטופר פטרסון המנוח את הרצאותיו. פטרסון, פרופ' לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מישיגן, הכיר מקרוב מחקרים רבים שהראו שחברים אינם רק שותפים לבירה, אלא באמת משפיעים על חיינו. בחברת אנשים אהובים אנחנו מרגישים עונג, משמעות, ביטחון, אהבה, שמחה, סיפוק והכרת תודה. אנחנו צריכים אנשים אחרים כדי לשחק, לאהוב ולעבוד.

משאב האושר האולטימטיבי

אם הייתם משקיעים עכשיו בגרסה הטובה ביותר שלכם, במה הייתם משקיעים את הזמן ואת האנרגיה? צבירת כסף, מעמד חברתי, קריירה, תהילה, שיפור המצב הבריאותי ומערכות יחסים - במה הייתם בוחרים? מחקר מגלה שמערכות היחסים שלכם יעידו יותר מכל הרשימה הארוכה והחשובה הזאת עד כמה תהיו מאושרים.

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ערכו מחקר שבו הם עקבו במשך 80 שנים אחרי קבוצת נבדקים (היום הם עוקבים אחרי הילדים שלהם).  פרופ' רוברט ולדינגר, ממובילי המחקר, מספר בהרצאת הטד שלו : "מאז שנת 1938, עקבנו אחר שתי קבוצות של גברים. משתתפי הקבוצה הראשונה התחילו את המחקר כשהיו בשנת הלימודים השנייה שלהם בהארוורד. כולם סיימו את לימודיהם במכללה במהלך מלחמת העולם השנייה. רובם הלכו לשרת במלחמה. בקבוצה השנייה שעקבנו אחריה היו גברים מהשכונות הכי עניות של בוסטון בשנות ה-30. רובם חיו בדירות בלי מים זורמים".

מתוך מאגר הנתונים העצום הצליחו החוקרים להוכיח שאנשים שהחזיקו במערכות יחסים משמעותיות חוו פחות כאבים פיזיים, הראו פחות הידרדרות גופנית ונטו לחיות זמן רב יותר. ולדינגר מסביר שמערכות יחסים טובות שומרות עלינו בריאים ומאושרים. הוא מאמין שהידיעה שיש לנו אדם לסמוך עליו בעת הצורך עוזרת למערכת המוחית שלנו להירגע ולחוות פחות מצבי מצוקה. מחקר נוסף שעשו חוקרים מהרווארד גילה שככל שלנשים היו יותר חברות, כך היה להן סיכוי נמוך יותר לפתח מחלות כשהן התבגרו וסיכוי גבוה להרגיש שביעות רצון מחייהן. חוקרים אחרים מאוסטרליה סקרו 1,500 אנשים בני 70 במשך עשר שנים וגילו שאנשים שיש להם רשת חברתית גדולה וחזקה הקטינו את הסיכוי שלהם למות ב-22% לעומת אלה שהיו להם פחות חברים.  

חברים לא עוזרים לנו רק להיות בריאים, אלא גם מסייעים בהחלמה. זה לפחות מה שגילה מחקר שנערך בארצות הברית ושחקר נשים שהתמודדו עם סרטן השד. הנשים החברותיות החלימו מהר יותר וחוו פחות דיכאון ותשישות בהשוואה לנבדקות שדיווחו על עצמן כמעוטות חברים. בסקירה שיטתית (מטה אנליזה), שפורסמה בכתב העת המקוון PLOS Medicine, נמצא שמערכות יחסים טובות מגדילות את סיכויי ההישרדות ב-5%. הסיכון של חיים שאין בהם מערכות יחסים טובות שווה בערך לעישון 15 סיגריות מדי יום, וחיים כאלה גם מסוכנים יותר מההשפעות השליליות של אלכוהוליזם ושל השמנת יתר.

אם הייתם פוגשים את ננסי מקין, היא הייתה מספרת לכם מניסיונה האישי על ההשפעה המופלאה שיש לחברים על חיינו. ננסי שקלה 320 ק"ג. היא לא יצאה מהבית, שקעה בייאוש והשתמשה באכילה רגשית כדי להתמודד עם אומללותה. ליום הולדתה בשנת בשנת 2000, אחותה קנתה לה מחשב נייד וננסי השתמשה בו כדי להיכנס לצ'אטים שבהם יכלה להיות פשוט היא עצמה, ללא עודף המשקל החריף שלה. "אנשים זרים קיבלו אותי על בסיס החשיבה והנפש שלי, הרגשתי נאהבת", סיפרה. מתוך הקבלה וההכלה שקיבלה ננסי מחבריה לצ'אט, ללא כדורים, ניתוחים, ואפילו ללא פעילות גופנית מיוחדת הצליחה ננסי להוריד - תחזיקו חזק - 240 ק"ג. "לא הייתי צריכה לאכול כל כך הרבה", סיפרה. "חשבתי שאהיה מאושרת אם אצליח להוריד 30-20 קילו. אבל ההרגשה הטובה הגיעה מהחברים שלי".

מה הקשר בין חברים לבין בריאות פיזית? שני המחקרים הבאים מנסים להסביר. בשנת 2011 התפרסמו תוצאות מחקר של צוות מאוניברסיטת קונקורדיה שבקנדה שבחן את רמת הקורטיזול בדמם של ילדים בכיתות ה'-ו'. קורטיזול הוא הורמון המופרש לדם במצבי לחץ, שבמינונים גבוהים עלול לגרום לדיכוי המערכת החיסונית ופגיעה בזיכרון. הם נתנו לכל הנבדקים מטלה מלחיצה, כאשר פעם אחת היו החברים שלהם לידם, ופעם עשו את המטלה לגמרי לבד. החוקרים מצאו שרמות הקורטיזול עלו רק כשהתלמידים נמצאו לבדם. מחקר אחר של חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מצא קשר בין שחרור אנדרופינים לבין קשרי חברות. אנדרופינים הם מוליכים עצביים במוח האחראיים על שיכוך כאבים ועל שיפור מצב הרוח. נמצא שקשרים חברתיים הם טריגר להפרשת אנדרופינים, שעוזרים לנו להתמודד עם כאב ולחץ. [קראו עוד על ההשפעה של מכשירים סלולריים על מערכות היחסים שלנו]

אני רושמת לכם: קורטוב חברים טובים
חברות וחברים, ידידות וידידים. אנשים שהיו להם הרבה חברים בצעירותם ממשיכים לתחזק קשרים חברתיים מרובים גם כשהם מבוגריםצילום: pixabay

השחקנים על הלוח משתנים כל הזמן

אם חייתם מספיק זמן אתם ודאי יודעים שקשרים חברתיים רבים אינם שורדים את מבחן הזמן. אנשים מחליפים עבודות, עוזבים את הלימודים ועוברים לערים ולמדינות אחרות. אבל אל תדאגו, זה לגמרי נורמלי. אנשי קבוצת המחקר של מיקרוסופט מצאה שבממוצע יש לאדם 396 חברים במהלך תקופת חייו, אבל רק 33 (כלומר 1 מתוך 12) יישארו איתו שנים ארוכות. מתוך 33 המופלאים, רק שישה יקבלו את התואר "חברים קרובים". 27 האחרים יהיו מכרים, חברים לבירה, שכנים או קולגות. הסוציולוג ההולנדי הרלד מולנהורסט מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד חקר מדגם מרשים של 1,000 אנשים בני 65-18 וראיין אותם פעמיים, בתחילת המחקר ושבע שנים אחריו. הוא גילה שהנבדקים שלו החליפו מחצית מהחברים שלהם, וש-30% מהחברים נשארו באותו מדרג חברות (כלומר "קולגה, "חבר טוב", "מכר").

חוקרים מאוניברסיטת אספו בפינלנד גילו עוד נתון מעניין שמתרחש במעברים בין תקופות החיים השונות שלנו. הם נתנו לתלמידי תיכון שהתחילו ללמוד במכללה טלפונים ניידים ועקבו אחר ההתכתבויות שלהם במשך שנה וחצי וגילו את מה שכולנו מכירים מקרוב: חלק מהחברים בתיכון נשארים איפשהו שם, ובמקומם אנחנו מקבלים אנשים ופרצופים חדשים. מה שנותר קבוע במעבר בין תקופת התיכון הנערית לבין תקופת הקולג' הפרועה היו מספר החברים שהמשתתפים דיווחו עליהם כחברים קרובים. אנשים שהיו להם המון חברים קרובים החזיקו מעגל חברתי בעל מספר זהה, ואנשים שהסתפקו קודם בפחות חברים קרובים ניהלו את אותו מספר של קשרים חברתיים. 

יחסים ששווה להחזיק בהם

לפני שאתם מתפתים לחדש את כל הקשרים מהעבר, לשאול כמה מהחברים של בני הזוג ולאמץ את ההומלס מפינת הרחוב כדי להגדיל את מעגל החברים שלכם, הרשו לי לצנן את ההתלהבות. קשרים חברתיים זה טוב, בתנאי שהם קשרים משמעותיים. פרופ' ולדינגר מסביר שההשפעות החיוביות של מערכות יחסים מגיעות רק כשאותן מערכות יחסים הן עמוקות ומשמעותיות. מערכות יחסים כאלה מתאפיינות בכנות, בקבלה, בהכלה, בשיתוף, בהפריה הדדית, באמון ובתמיכה. בכתבה הבאה אספר איך המחקר מציע לכם להשיג מערכות יחסים משמעותיות ואיך להשקיע בהן נכונה וגם מהם סוגי  החברים הקיימים ובאילו מהם כדאי להרבות.

כתיבה: יהודית כץ, מתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית. לאתר האישי

עריכה: הדר אזולאי

יהודית כץ | |על פסיכולוגיה חיובית ואושר

היי! אני יזמית, יועצת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. מטרתי להנגיש את היישום של מחקר אקדמי מבוסס ופרקטי לחיים חסינים וטובים יותר. במקור אני מגיעה מתחום הפסיכוביולוגיה, מדעי המוח ומחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי. בהמשך התפתחתי באימון פסיכולוגי ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ברב זמני אני מלווה פרטים, חברות ומוסדות בתהליכים המקדמים אושר, שינוי הרגלים, מערכות יחסים, שביעות רצון בעבודה וחוסן ומקליטה את הפודקאסט הנשמע ״חושבים טוב״.

לאתר האישי

לפודקאסט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ