"אנחנו חייבים ללמוד לא רק איך להיכשל אלא גם איך להצליח" - על פסיכולוגיה חיובית ואושר - הבלוג של יהודית כץ - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אנחנו חייבים ללמוד לא רק איך להיכשל אלא גם איך להצליח"

הסופר יובל אברמוביץ' כתב ספר שנעשה רב מכר במהירות רבה. בריאיון עמו הוא מספר על הקושי להתמודד עם ההצלחה המהירה ומסביר שזה נובע מהעבודה שהחברה שבה אנחנו חיים אינה יודעת איך להתייחס למצליחנים ושהמצליחנים עצמם אינם יודעים מה לעשות עם המעמד החדש

תגובות
אנשים על פסגת הר
Getty Images IL

"הצלחה אינה המפתח לאושר, האושר הוא המפתח להצלחה. אם אתה אוהב את מה שאתה עושה, תהיה גם מוצלח". כך הסביר פעם אלברט שווייצר הצרפתי-גרמני שהיה פילוסוף, רופא ומוזיקאי ידוע, שגם זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1952.

אם תשאלו את יובל אברמוביץ', שווייצר צודק לגמרי. אברמוביץ', שמדלג בין כמה קריירות (משחק, כתיבת ספרי "הרשימה", הרצאות והיותו אב לשתי בנות), מעיד על עצמו שהוא אדם מאושר, אבל גם מספר שלא תמיד זה היה כך: "אם היית שואלת לפני שנתיים-שלוש כש'הרשימה' פרץ והייתי בצונאמי של תשומת לב עולמית, הייתי אומר לך שבסולם של 1 עד 10 אני מאושר בערך 4", הוא אומר.

"מדי חודש נסעתי לשבוע לאירופה, לארצות הברית או לאוסטרליה. זה לחיות במטוס ולעבור מהרצאה להרצאה, בשלג ובשמש. אני זוכר רגע ברכבת שבה נסעתי לבוסטון,  צפיתי בחגיגת יום ההולדת של הבת שלי דרך הטלפון ובכיתי. רציתי להיות עם משפחה ובמקום זה אני פה. בהמשך גם חוויתי פרידה אחרי שבע שנות זוגיות. היום אני בזוגיות מדהימה, בריאה ונכונה לי, שזה משהו שכבר לא האמנתי שיקרה לי".

החברה שבה אנחנו חיים דוגלת בתפיסה של "צריך להיות צנועים, אל תשוויצו ואל תתנשאו". גם אני שאלתי את עצמי הרבה שנים כמה אני אמורה לשתף בהצלחות שלי. כשהתעמקתי במחקרים גיליתי שכשאנשים משתפים בחוויות חיוביות הם מרגישים טוב יותר, וכך גם האנשים שסביבם. איך אתה מגיב כשאומרים לך שאתה מצליח?

"זה מביך תמיד. הצלחה היא הגדרה מאוד אינדיבידואלית, זו ההוצאה לפועל של הרעיון שלך. מישהו יכול להגיד: 'נכון שיש לה פודקאסט מצולם, אבל זו לא תכנית טלוויזיה בפריים טיים'. מבחינתך, זה היה החזון שלך אבל מבחינתו זה לא מרשים במיוחד.

"בסופו של יום אני בא הביתה וחי את החיים הרגילים שלי, אני לא הולך הביתה ואומר 'אני מצליח'. והדבר הכי טוב בשבילי זה לקום בבוקר ולשתות קפה עם האנשים שחשובים לי".

הקלטתי את הפודקאסטים הראשונים שלי בדירה של אחי שיש לו פודקאסט משלו, כי השתמשתי בציוד שלו. בתכנית הראשונה אירחתי את תמר איצקסון ששאלה אותו איך הולך לו בעסק, והוא דיבר איתה בפתיחות על מחזור הכספים שלו ועל הרווחים. ממש נדהמתי לשמוע את זה, מפני שלדבר כך על כסף והצלחה זה משהו שאנחנו לא רגילים אליו.

"העניין הוא שלאדם מצליח קל לדבר עם אנשים מצליחים. דיברתי עם מיליארדרית מאוסטרליה והשיחה התגלגלה לכסף ולא הייתה מבוכה. צריך כמובן לדעת עם מי לדבר ואיך לעשות את זה. אותו הדבר עם אחיך, שאם הייתי יושב איתו הוא יכול היה לספר לי במה הוא משקיע וממה הוא מרוויח. גם אני מספר על העסק שלי בגאווה גדולה מפני שלא באתי מבית של כסף ובניתי את האימפריה שלי במו ידי.

"חלק מההצלחה הוא לדעת שאתה עובר לכיתה אחרת, להיפרד מכמה אנשים שליוו אותך עד היום, וזה תהליך קשה וכואב. יש אנשים שהתרחקו ממני בעקבות ההצלחה. לא מכיוון שהם לא פירגנו לי, אלא מפני שהם פגשו את התקיעות שלהם בכל פעם שפגשו אותי. זה קרה לי גם בעיתון האחרון שכתבתי בו, אנשים שם פשוט נלחמו בשינוי שעברתי. במקום להגיד 'אנחנו יכולים לקבל את יובל אברמוביץ' שיכתוב לנו מאמר בכל שבוע באותו מחיר', הם ביקשו ממני לכתוב כמו שכתבתי לפני עשר שנים. נכנסתי לעורך שלי ואמרתי לו: 'אתה כמו אבא שלא מבין שהילד שלו גדל, ובמקום לקנות לו קונדום מביא לו צעצוע'". 

יובל אברמוביץ' ויהודית כץ
אלבום פרטי

לדעתי אלה דפוסי החשיבה שיש לאנשים על הצלחה ושינויים. אני מניחה שיש לך חברים שהם שכירים ומרוויחים הרבה פחות ממך, אבל הם מאושרים ומרגישים שהשיגו את המטרות שלהם.

"לחלוטין, יש לי חברים שהם שכירים בבנק וטוב להם וזה נהדר. השיח שלי איתם זהה לשיח שיהיה לי עם מישהו שיש לו קריירה בינלאומית. מה שקשה לי איתו זה התבייכנות. ראיתי באחד מאתרי החדשות פאנל עם סופרים ישראליים שכל מה שהם עשו היה להתלונן על מצב הכותבים בארץ. זה פשוט הרגיז אותי, כי יכול להיות שצופה בתכנית בן 18 שחולם להיות סופר והוא מחליט לוותר על החלום, או שההורים שלו אומרים לו שאין בזה כסף ושלא כדאי להמשיך לשם.

"אני פחות מתחבר לגישות של אחריות הסביבה או המדינה. כשכתבתי בעיתון אמרתי לעצמי שיש לי בדיוק ארבעה עמודים ושאעשה אותם הכי טובים שאפשר, אבל אני לא אחראי לכותרת. אם כל אחד יעשה טוב באי הקטן שלו ולא יתלונן, תהיה לנו חברה טובה יותר".

בוא נדבר על החיים לצד הצלחה, הם הרי לא תמיד זוהרים. רבים נתקפים פחד מהצלחה, הם חוששים מקנאה ומתגובות שליליות שמגיעות מהסביבה. בהמשך יכול להתפתח מרוץ להצליח יותר

"אחד הספרים הבאים שלי יעסוק בהצלחה בצורה מקיפה. כל חיינו מלמדים אותנו איך להתמודד עם כישלון ולא מלמדים איך להתמודד עם הצלחה. לפני שנתיים-שלוש הייתי במשבר נפשי. חזרתי מפגישה בהוצאת הספרים הכי גדולה בצרפת, שמוציאה ספרים ל-60 מיליון דוברי צרפתית. אני חוזר לסוויטה עם הנוף המדהים שהם שכרו עבורי ופשוט לא מסוגל להכיל את זה. העניין הוא שאני חי את הספרים שלי כבר שנים, זה לא נפל עלי בבום, ועדיין היה לי קשה להתמודד עם ההצלחה. זה אושר בקנה מידה שאנחנו לא יודעים להכיל, ולכן אנחנו חייבים ללמוד לא רק איך להיכשל אלא גם איך להצליח, לשמר את ההצלחה ולהמשיך לחיות עמה".

"תסמונת המתחזה" מאפיינת כ-70% מהאנשים המצליחים והאינטליגנטיים. הם מרגישים שההצלחה שלהם לא באמת קשורה למאמציהם והם חוששים שאחרים יגלו את התרמית. התמודדת עם תחושות כאלה?

"אני חי רשימות, מטרות ויעדים מגיל אפס, בשבילי זה טבעי, ולקח לי זמן להבין שהמקום שאני נמצא בו מעניין וחשוב גם לאחרים. אני זוכר שבהרצאות הראשונות שלי ב'הבימה' שאלתי את עצמי מה אני מחדש, והרגשתי שאני לא אומר לקהל דבר. אלא שהיה פער בין מה שהקהל ראה והרגיש לבין התחושה שלי. 

"בסוף הההרצאות ניגשים אליי אנשים בני 70 ואומרים שהראש שלהם נפתח, קיבלתי מכתבים מארמון בקינגהם ומאנשים מכל העולם. אבל בסופו של דבר, החיזוקים צריכים להיות פנימיים. אתם צריכים לומר לעצמכם 'אני ראוי ואני מוצלחת גם בלי מחיאות כפיים של אחרים'". 

איך ההצלחה שלך משפיעה על חיי הסובבים אותך?

"לפני כמה שנים זכיתי להתארח בביתה של השחקנית הצרפתייה זוכת האוסקר ז'ולייט בינוש שסיפרה שהיא אוהבת לצייר. באופן טבעי הרמתי את העיניים לראות את הציורים וראיתי שהסלון שלה ריק מיצירות ושגם פסלון האוסקר איננו שם. שאלתי אותה איפה הציורים והפרס והיא אמרה שהיא שומרת את כולם בסטודיו שלה מפני שהיא לא רוצה שילדיה יראו בבית משהו שחוסם אותם. היא לא רוצה שיחיו תחת הצל שלה, שיקבלו את הטעם שלה באמנות או שיחששו מהכישרון שלה. הדברים שהיא אמרה גרמו לי לחשוב מה אני מעביר לבנות שלי, ולבדוק אם אני פועל כדי להרחיב את עולמן או לצמצם אותו".

איך באמת חיים עם ההצלחה?

"המפתח לעניין הוא לנהל את ההצלחה שלך. אני אקבע מתי יהיו הרצאות ובאילו מינונים. בחדר העבודה שלי יש ארבעה לוחות מחיקים כמו במעבדה, שפעם נהגתי לכתוב עליהם המון רעיונות ולתחום בזמנים. היום אני מבין שאי אפשר להספיק הכול עד שנת 2019, ושזה בסדר שיש דברים שיחכו עד 2027.

"בדיוק בגלל זה אני ממליץ לאנשים להכין רשימות של עשר מטרות בלבד. אחדות מהן לא תצליחו להגשים, אחרות יתגלו כלא רלוונטיות לחייכם, ובסוף תישארו עם ארבע מטרות שאותן הגשמתם. אלה ארבעה דברים שהצלחתם להשיג בשנה וזה מדהים.

"מוקדם יותר דיברנו על איבוד חברים, אבל חשוב לציין שגם זוכים בחברים חדשים. למשל, העורכת שלי היא גם חברה טובה שתמיד אומרת את האמת. יש לי חברים טובים שאני קורא להם בטלפון 'חבורת הקוסם מארץ עוץ'. החבורה בספר היא חבורה משונה קצת, כל אחד מגיע עם הדפקטים שלו. לאחד אין לב, לאחר אין שכל ולאף אחד מהם אין waze, אבל ביחד הם בלתי מנוצחים. כך גם החברים הטובים שלי.

"איתם אני יכול לדבר על הפחדים ולפורר אותם עד שאני רואה את חוסר הרציונליות שיש בהם. לדוגמה, רציתי לפרוש רגע לפני ש'השיר שלנו' יצא. צילמנו פיילוט ובפגרה התחלתי לחשוב על פרישה. זה קרה לי גם עם 'הרשימה', חשבתי לגנוז את הספר, או לשמור אותו ולפרסם כשאהיה בן 50 או 70. מזל גדול שלא עשיתי אף אחד מהדברים האלה".

                                                 * * *

רבים חושבים שיהיו מאושרים כשיצליחו. אלא שהאמת היא שהצלחה לוקחת את החיים שאתם מכירים ומקצינה אותם. האושר עילאי, אך הסיכונים גדלים ומתעצמים. מערכות יחסים ששרדו בתקופה רגילה עומדות למבחן, וגם היציבות הנפשית מוטלת בספק. חשוב לזכור שכישלון הוא עניין שצריך ללמוד, אבל גם הצלחה גדולה אינה פשוטה. כדי להתמודד עמה צריך להכיר בכך שאנחנו מצליחים בתחום שבחרנו, להתכונן לכך מראש ולתרגל הרבה מאוד בשביל לשמר אותה וליהנות ממנה.

תוכלו להאזין לריאיון המלא, או לצפות בו.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי

עריכה: הדר אזולאי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#