למה אנחנו שואפים לאושר אבל מזניחים את השמחה?

אומרים ששמחה היא האחות הפחות מוצלחת של האושר מפני שהיא תגובה נקודתית לאירוע מסוים לעומת רגש ארוך ויציב שנבנה לאורך זמן. אבל לשמחה יש תפקיד חשוב בהמלך התקין של חיינו וכדאי למצוא את הדברים שעוזרים לנו לשמוח

יהודית כ"ץ
יהודית כץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
האומנת והילדים מהסרט צלילי המוזיקה
הדברים שאותי משמחים. כדאי להקדיש שבוע למציאת הדברים האלה ולהבין איך לשלב אותם בחיי היומיוםקרדיט: אי־פי
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

כשהסרט "צלילי המוזיקה" יצא לאקרנים בשנת 1965 איש לא שיער שהוא יזכה להצלחה מסחררת כל כך, ושלראשונה בהיסטוריה יגנוב ל"חלף עם הרוח" הקלאסי את המקום הראשון ברשימת שוברי הקופות הגדולים של כל הזמנים. אחד השירים המזוהים והאהובים שבו הוא ללא ספק "My Favorite Things" (בעברית: "הדברים שאותי משמחים"), שבו שרה האומנת מריה ריינר, בגילומה של ג'ולי אנדרוז, על הדברים הקטנים בחיים שגורמים לה לחייך.

אם אבקש מכם לציין רשימה המורכבת מחמישה דברים שמשמחים אתכם, מה יהיה בה? האם היא תכלול זנב של פוני, שניצלים עם ציפוי פריך, אווזים, סיר נחושת או בגד לבן? אני מנחשת שלא. הרשימה הנ"ל הצליחה להרגיע ולשמח את מריה והילדים בלב סופת רעמים מפחידה. הסרט כולו הוא חגיגה של אופטימיות, שמחה ילדותית חסרת גבולות, שירים עליזים, ביצועים מושלמים ללא רבב ותחושה נעימה וחמימה. אם יצא לכם לצפות בו ודאי חייכתם בערגה לזמנים שבהם שמחה הייתה משהו שקל להשיג ואפשר לחוות בלי להתנצל ולקבל ממנה עוד ועוד. אתם יודעים, הזמן ההוא כשהייתם ילדים.

כשאנחנו רואים ילד או תינוק שצוחק בקול רם, הלב שלנו מתמלא אור. אם אותו ילד גם קופץ משמחה, שר, רוקד, רוקע ברגליו או מנופף בידיו בהתלהבות אנחנו ממהרים להוציא טלפון ולצלם אותו. איכשהו, אם אדם מבוגר יחליט לאמץ את אותה התנהגות אנחנו נעקם את האף וננסה להבין מה לא בסדר איתו.

אנחנו נוטים להתייחס לשמחה בזלזול מסוים. החברה מאשרת לנו לחוות אותה במינונים "מתאימים", ו"שקולים", בעוד שמי שמחייך כל הזמן, צוחק ללא הרף ומדלג בשבילים נחשב ילדותי, טיפשי ונשי, או סתם חסר מודעות עצמית. אנשים ששמחים חלק נכבד מהזמן נחשדים כמזויפים וגרוטסקיים, או כאנשים שמייצרים תדמית מתאמצת ולא אותנטית.

בתרבות שמקדשת את מציאת האושר והמשמעות, שמחה היא האחות הקטנה והלא כל כך מוצלחת. שמחה היא רגש חיובי אינטנסיבי שמופיע בתגובה לאירוע נקודתי, לעומת האושר שכביכול מגיע אחרי חיפוש ארוך, נוצר מתוך משמעות פנימית עמוקה ונשאר יציב גם כשמגיעים מכשולים. ואם לא די בכך, בשמחה יש משהו שהופך אותנו לפגיעים מאוד. כמו בכי, היא מגלה למי שצופה בנו רגש גולמי ואותנטי מאוד. היא מספרת לו מה גורם לנו להרגיש טוב, לאילו תחומים יש לנו פינה חמה בלב ולמה יש לנו חולשה מיוחדת.

עשירים מחייכים פחות

אם אתם חובבי אופנה שעוקבים אחרי התצוגות לפי עונות ומדקלמים שמות של מותגים ומעצבים, אתם יודעים שיש דבר שמאפיין את מרבית הדוגמניות והדוגמנים הצועדים על המסלול. לא, זה לא צבע העור, המפרסמים הבינו שיש לשלב גוונים שונים, גם לא אורכו של השיער או התסרוקת - אפשר לראות תלתלים שופעים לצד שיער גולש ודקיק. מה שחסר שם, ושמשותף לכולם כמעט, הוא חיוך. הבעת הפנים של הדוגמנים כמעט תמיד מהורהרת, חמורת סבר, רצינית ואניגמטית.

חוקרים מאוניברסיטת ניו מקסיקו ניסו להבין איך הבעות פנים משפיעות על התפיסה שלנו. לשם כך, הם נעזרו תוכנת מחשב בשביל לתוך את פניהן של דוגמניות מפרסומות אחדות וביקשו מאנשים לדרג את מצב הרוח שלהן. אחרי איסוף הדירוגים לפרצופים השונים גילו החוקרים נתון מעניין: פניהן של דוגמניות שפרסמו מוצרים יוקרתיים יותר דורגו כעגמומיים, בעוד שהדוגמניות שפרסמו מוצרים עממיים וזולים חייכו וקרנו משמחה.

החוקרים הסבירו שחיוך משדר כמיהה לריצוי, מה שמצביע על מעמד חברתי נמוך. דוגמנית שמפרסמת את אופנת גוצ'י לא צריכה לחייך, אבל מי שמפרסמת את רשת החנויות טרגט צריכה להיות חייכנית ונעימה. [קראו עוד על חיוכים, על חשיבותם וגם כמה עובדות מפתיעות על השרירים שמותחים את השפתיים]

ילד שמח אוכל גלידה
מי שטוב לו ושמח, שישמח. ילדים מפגינים שמחה הרבה יותר מאשר מבוגריםצילום: unsplash

מוכרחים להיות שמח

"כשהייתי בן חמש אימא אמרה לי שלהיות מאושר זה המפתח לחיים", צוטט ג'ון לנון באחד מראיונותיו. "כשהגעתי לבית הספר שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאגדל.  כתבתי 'מאושר'. הם אמרו לי שלא הבנתי את המטלה. אמרתי להם שהם לא הבינו את החיים".

קל לבלבל בין אושר לבין שמחה. כדי שזה לא יקרה גם פה, בואו נעשה סדר. שמחה היא רגש חיובי, חולף ומרומם שמופיע בתגובה לפרשנות שלנו לאירוע מסוים. אושר הוא הרגש החיובי שקושר יחד שמחה, הנאה, סיפוק ומשמעות. יש לו מאפיינים פנימיים כמו רוגע ותקווה, וסימנים חיצוניים כמו צחוק וחיוך.

פרופ' מרטין סליגמן חקר יחד עם פרופסור כריסטופר פטרסון המנוח סוגים שונים של אופי, והתעניינו במיוחד אילו חוזקות מנבאות אושר אצל בני אדם. ארבע החוזקות הראשונות די אינטואיטיביות: אופטימיות היא האמונה שהעתיד יהיה חיובי, אהבה היא היכולת להיות נאהב ולהעניק אהבה, הכרת תודה מתייחסת להבחנה בטוב שבחיינו, וסקרנות, שזה די ברור. הרכיב החמישי הוא… התלהבות! ההתלהבות שהם התייחסו אליהם היא האנרגיה, החיוניות וההתרגשות שיש לאדם במפגש עם חייו. מכך אפשר להסיק שלהפגנת שמחה והתלהבות יש השפעה על הרכיב ה"עמוק" יותר של האושר. 

מחקריה של ברברה פרדריקסון מאוניברסיטת מישיגן מוסיפים ומספרים שרגשות חיוביים תורמים לצמיחה ולהתפתחות אישית. רגשות שליליים גורמים לנו להתכנס בתוך עצמנו ולהיות פחות פתוחים כלפי העולם, ומעלימים את המוטיבציה שלנו לעשות ולנסות דברים חדשים. רגשות חיוביים הופכים אותנו לאנשים אקטיביים, נמרצים וחיוניים. הרגשות החיוביים מזינים את מאגרי האנרגיה שלנו ועוזרים לנו לפתח מערכות יחסים טובות יותר, להיות פתוחים לשינויים, להתמודד טוב יותר עם אתגרים, מכשולים ודחייה, ועושים אותנו מאושרים יותר.

השמחה נמצאת בפרטים עגולים

אינגריד פטל לי (Fetell Lee) הייתה סטודנטית צעירה לעיצוב שהציגה את עבודותיה בפני המרצים שבחנו אותם. היא המתינה בדריכות, עד שאחד מהם אמר שהעבודות שלה ממלאות אותו בשמחה. פטל לי הצעירה לא הייתה מרוצה: היא ציפתה לביקורת עניינית יותר, להערות כמו: "התוצר שלך שימושי, האסתטיקה גבוהה, השתמשת בחומרים מתאימים". התגובה הזו ערערה אותה. "מה זה בכלל שמחה?", היא שואלת בהרצאת ה-TED שלה. השאלה על האופן שבו דברים פיזיים מתורגמים לרגשות שלחו אותה למחקר של עשור שלם שבוא היא התחקתה אחר הרגש הנחקר פחות, השמחה.

"אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו שונים מאוד זה מזה", אומרת פטל לי, "אבל כשמסתכלים על הדברים שגורמים לנו לשמוח מגלים שמעבר לתרבות, מגדר, גזע ולאום אנחנו שמחים מאותם הדברים: פריחת עצי דובדבן, כדורים פורחים, בועות סבון, בריכות שחייה, זיקוקים וגלידה עם סוכריות". היא סידרה אותם על לוח והביטה בהם. מתוך מאות התמונות שמולה, התגלו בפניה דפוסים משותפים. היא הבינה שאנשים חשים שמחה כשהם מביטים על דברים עגולים, הבזקים של צבעים עזים, תחושה של צבע ומגוון, חפצים וציורים סימטריים ותמונות שמציגות קלילות והתעלות. מעצבים קוראים לכל אלה בשם הקוד "אסתטיקה". פטל לי מספרת שברגע שהבחינה בדפוס הזה, היא התחילה לחפש בעולם שסביבה את אותם הדפוסים ומצאה אותם במכוניות ישנות, בפרחים בצדי הדרך ואצל ילדה עם בלון - רגעי שמחה.

פטל לי מספרת מה קרה בבתי ספר שנצבעו מחדש על ידי אנשי עמותת "Publicolor" שצובעת ומייפה חללים ציבוריים. הנהלות בתי הספר דיווחו על אחוזי נוכחות גבוהים יותר בשיעורים ועל ירידה משמעותית בכמות מקרי האלימות והוונדליזם, והתלמידים דיווחו שהם מרגישים בטוחים יותר בכיתות ובמסדרונות הצבעוניים. מחקר אחר שנעשה בארבע מדינות גילה שאנשים שעובדים במשרדים צבעוניים הם אנשים שמחים, חברותיים ובטוחים בעצמם יותר מאנשים שעובדים במשרדים אפורים וחסרי צבע. החוקרים מצביעים על קשר אבולוציוני - צבעים הם סימן לחיוניות ולאנרגיה.

הסיבה לחיוביות סביב עצמים בצורת עיגול מוסברת גם היא על ידי למידה אבולוציונית. אם ראית קרן של אייל, שיניים של דוב או חנית - כנראה ראית משהו שיכול להרוג אותך, וכדאי שתפחד. אם ראית חתיכת לחם, או טיפות גשם, אתה יכול לחייך. נמצא שכשאנשים מביטים בדפוסים מחודדים האמיגדלה במוח שלהם, המקושרת לתחושת פחד, מופעלת.

הכניסו קצת שמחה ליומיום!

אם החלטתם לאמץ את הצד השמח שבכם, לשים את הציניות הקרירה על "השתק", ולקחת את עצמכם קצת פחות ברצינות ולהקדיש יותר תשומת לב לשמחות הקטנות של החיים, תצטרכו לעשות כמה צעדים. תחילה, הקציבו לעצמכם שבוע ובחנו כמה רגשות חיוביים אתם חווים לעומת רגשות שליליים. הבדיקה שנמשכת על פני כמה ימים  תאפשר לכם לראות אם יש שינוי וממה הוא נובע. מה גורם לכם לחייך בצורה אוטומטית? מה אתם מרגישים כשאתם רואים אנשים מסוימים, או מגיעים למקומות ואירועים?

תורת הצבעים והשמחה היא רק דרך אחת להוסיף אור וחיוכים לחיי היומיום שלכם. תוכלו לאמץ אותה ולקשט את המשרד ואת המטבח בצבעים עליזים, וגם תוכלו לשאול את עצמכם: "איך אוסיף דברים קטנים שיגרמו לי לעצור רגע ופשוט ליהנות?".

מצאו מדי יום דברים קטנים שעושים לכם טוב - טיול בפארק, גלידה בטעם פיסטוק, ריצה או שיחה טובה. התעכבו על החוויה כשהיא מתרחשת. שימו לב למה שאתם מרגישים עכשיו, ברגע הזה. זאת שמחה. [קראו על עוד דרך להכניס שמחה וקצת של ילדותיות מהנה לחייכם - משחוק] 

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי

עריכה: הדר אזולאי

יהודית כץ | |על פסיכולוגיה חיובית ואושר

היי! אני יזמית, יועצת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. מטרתי להנגיש את היישום של מחקר אקדמי מבוסס ופרקטי לחיים חסינים וטובים יותר. במקור אני מגיעה מתחום הפסיכוביולוגיה, מדעי המוח ומחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי. בהמשך התפתחתי באימון פסיכולוגי ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ברב זמני אני מלווה פרטים, חברות ומוסדות בתהליכים המקדמים אושר, שינוי הרגלים, מערכות יחסים, שביעות רצון בעבודה וחוסן ומקליטה את הפודקאסט הנשמע ״חושבים טוב״.

לאתר האישי

לפודקאסט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ