מה יהפוך ביש מזל למזל טוב? - על פסיכולוגיה חיובית ואושר - הבלוג של יהודית כץ - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה יהפוך ביש מזל למזל טוב?

אנשים רבים מחכים שהמזל יבוא אליהם, אבל האמת היא שהצלחה ומזל דורשים עבודה והתכוונות

תגובות
קיוסק בספרד שבו נמכרו כרטיסים שזכו בהגרלת הלוטו הגדולה "El Gordo"
JON NAZCA/רויטרס

בשנת 2006 יצא לאקרנים סרט קליל ומשעשע בשם "אני והמזל שלי" (באנגלית: "Just My Luck"). הסרט מספר על אשלי, נערה שהכינוי "מזליסטית" יהיה קטן עליה. היא מקבלת כל מה שהיא רוצה בלי להניד עפעף, זוכה בכל תחרות גם אם מעולם לא השתתפה בה והעולם פשוט זורק עליה מתנות, אנשים טובים ואירועים נוצצים.

את תמונתו של ג'ק, מושא אהבתה בסרט, אפשר למצוא במילון ליד הביטוי "ביש מזל". כל דבר שיכול להשתבש בחייו לא רק משתבש אלא גם קורס, נופל והורס לו את המעיל. מרפי רוקד ריקוד סטפס מהיר לידו, והוא כל כך מסכן עד שמתחשק לשאול אותו בשביל מה בכלל הוא טורח. הרעיון המשעשע אולי מתאים לקומדיות במשקל נוצה, אבל כשמגיעים לבדוק מחקרית את הקונספט של מזל, מגלים שהוא פשוט לא קיים.

המזל אוהב תינוקות קטנים ואנשים טיפשים

סיפור (אמיתי) שהיה כך היה: מאז שנת 1812 נערכת בספרד הגרלת הלוטו השנתית "El Gordo", בתרגום חופשי "ההגרלה השמנה", על שם הפרסים השערורייתיים שמקבלים הזוכים. ההגרלה הזאת מתקיימת בכריסטמס ומיועדת לקבוצות. כל קבוצה אוספת כסף, חבריה מסמנים עיגולים שחורים ליד מספרים אקראיים ומתפללים למזל הטוב.

אחת הקבוצות האלה היתה חבורה של עקרות בית מהכפר הקטן סודטו (Sodeto) שאספו מ-70 המשפחות בכפר כסף להשתתפות בהגרלה. בפברואר 2012 הוכרז שתושבי סודטו הם הזוכים – והפרס המדהים היה מאה מיליון יורו(!) שחולקו שווה בשווה ביניהם ושינו לחלוטין את חייהם הפשוטים. היחיד שלא קיבל הודעה משמחת באותו יום, ונותר סטודנט תפרן בדיוק כמו קודם, היה קוסטיס מיצוטקיס (Costis Mitsotakis).

מיצוטקיס התגורר באחד הבתים המרוחקים של הכפר. כשהנשים אספו את הכסף הן פשוט שכחו לדפוק גם על הדלת שלו, לכן לא ניתנה לו בכלל ההזדמנות להשתתף בהגרלה. תושבי הכפר הנבוכים הציעו לקנות עבורו חלקת אדמה, או לבנות לו בית בכפר, אך הוא סירב. במקום זה הוא הוציא מצלמה, צילם את החגיגות וערך את כל הפיאסקו לסרט. "אני לא מרגיש מסכן ואני לא צריך טובות", הסביר כששאלו אותו על שלוות הנפש שלו מול "המיליון שלא היה". אני לא חושב על החיים שלי במונחים של כסף, אמר. "אני אוהב ליצור סרטים, זה מה שעושה אותי מאושר, וההגרלה הזאת היא פשוט מתנה משמים מפני שהיא עזרה לי לכתוב את התסריט המושלם".

המזל בעיני המתבונן

אדם שזכה בהגרלה הגדולה בספרד
REUTERS

האם אתם חושבים שהסיפור של קוסטיס מיצוטקיס אמין? אני יכולה לחשוב על אדם אחד שיגיד "אה, בוודאי". זהו פרופ' ריצ'רד וייזמן, פסיכולוג, סופר וגם קוסם. הוא נתקל בתופעה משונה: אנשים מסוימים האמינו שיש להם מזל, בעוד שאחרים האמינו שהם קוללו ולא קיבלו אפילו טיפה ממוזלת קטנה אחת. וייזמן, שמונה בהמשך לתפקיד ראש יחידת המחקר של אוניברסיטת הרטפורדשייר שבבריטניה, חקר במשך עשר שנים את הקשר בין תכונות האופי של האנשים והמזל שיש להם (כביכול). הוא גם כתב על כך בספרו "Luck Factor".

פרופ' וייזמן ערך סקר שבו אנשים נשאלו אם הם מחשיבים את עצמם בני מזל. התשובות היו מעניינות: 50% מהם ענו "כן" ו-14% הנידו ראשם והשיבו "לא". כולם ענו שהמזל שלהם מתנהג בעקביות מדהימה. אנשים "מזליסטים" נהנו מהצלחה בכל תחומי החיים - זוגיות, קריירה ובחירות כלכליות, ואילו אנשים חסרי מזל סבלו בכל החזיתות. העקביות הזו היא נתון קצת בעייתי כשמביאים בחשבון את העובדה שמזל הוא תוצאה של מקריות טהורה. וייזמן המשיך במחקר ואסף 400 מתנדבים שדיווחו על עצמם שהם "בני מזל באופן מיוחד" או "חסרי מזל באופן קיצוני".

הנבדקים השתייכו לקבוצות גיל שונות ולשכבות שונות של האוכלוסייה. וייזמן ביקש מהנסיינים לכתוב יומן שבו הם יתעדו את סדר יומם. מסתבר שהיה הבדל משמעותי בין התנהגותם של המזליסטים לבין זו של אלה עם מזל הביש. הנבדקים שדיווחו על עצמם כעל חסרי מזל התאפיינו בחשיבה מקובעת, הם לא הבחינו בהזדמנויות שנקרו בדרכם והיו משוכנעים שלא יצליחו להשיג את מבוקשם. מבחני אישיות נוספים שנערכו להם גילו שחסרי המזל נטו לסבול מחרדות ומדיכאון באחוזים גבוהים בהרבה מאלה שמחשיבים את עצמם בני מזל. [קראו עוד על דפוס חשיבה מתפתח]

שאלת הביצה והתרנגולת

סקרנותו של וייזמן גברה, לכן הוא החליט לבדוק אם החרדתיות של חסרי המזל גורמת להם לפספס הזדמנויות ולחיות במציאות עגומה, או שהמציאות העגומה שלהם היא הסיבה לכך שהם כל כך מלאי חרדות ובטוחים שלא יקרה להם דבר חיובי אף פעם. הוא הכניס למעבדתו נבדקים שדיווחו על עצמם כבני מזל או כחסרי מזל, ונתן לכל אחד מהם עיתון.

וייזמן ביקש מהנבדקים לספור את התמונות שיש בו. משימה פשוטה, אלא שהוא הוסיף פרט קטן: בתוך מסגרת קטנה נכתבו המילים "הפסיקו לחפש, בעמוד זה ישנן 43 תמונות". התברר שיותר אנשים שהצהירו שהמזל מחייך אליהם זיהו את המודעה הקטנה מאשר אלה שטענו שהגורל מתאכזר אליהם. וייזמן הסביר שאנשים שמאמינים שאין להם מזל נוטים לייצר את חוסר המזל שלהם בעצמם, כלומר הלחץ, החרדה והפרשנות השלילית שלהם לאירועים גורמים להם להחמיץ הזדמנויות שאנשים אחרים היו מבחינים בהן בקלות רבה יותר.

בספר המרתק "מיינדפולנס" שכתבה אלן לנגר, החוקרת את השיטה כבר 40 שנים, ישנה התייחסות מעניינת למזל, לוודאות ולאי ודאות. היא מסבירה שבני אדם אוהבים להיות בשליטה כך שהם מאמינים שיש להם שליטה גם במצבים אקראיים לחלוטין. היכולת לבחור ולנווט את המציאות גורמת לנו להרגיש טוב, ואנו מנסים להשפיע על ה"מזל" שלנו. אלא שבפועל, הדבר הוודאי ביותר הוא חוסר הוודאות. השליטה אינה היכולת שלנו לשנות מציאות אלא בשינוי התגובה כלפיה. היא מציעה את תרגול המיינדפולנס ככלי להיכרות טובה יותר עם תגובותינו ולשיפור יכולתנו לזהות הזדמנויות.

רוברט שאבונו מקוובק שבקנדה מחזיק כרטיסי פאוארבול בעלות 1,000 דולר עבורו ועבור חברים בחנות בעיירת גבול בניו יורק.
אי־פי

חמש מעלות לאנשים בני מזל

כדי להעביר את המזל גם לאלה שלא זכו בו, גיבש וייזמן חמישה עקרונות המאפיינים אנשים שמגדירים את עצמם בני מזל וגם זוכים לחיות במציאות מלאת הזדמנויות. שימו לב לדברים האלה:

1. המזל אינו מגיע אל מי שאינו מנסה: פתגם מקסיקני עתיק אומר שאם אתה רוצה מזל עליך לתת לו להיכנס, בדומה לבדיחה הוותיקה שאומרת שאם רוצים לזכות בפרס הגדול בלוטו כדאי למלא טופס הגרלה. כל בני המזל בניסוי של וייזמן היו כאלה שהתנסו בדברים חדשים, העזו, חקרו וקפצו על הזדמנויות חדשות, גם אם אלה הכילו מידה מסוימת של סיכון. [קראו גם על גריט - השילוב של נחישות והתמדה]

2. אם אין אני לי, מי לי? כמה טוב היה אם בכל פעם שהזדמנות נהדרת הייתה מציגה את עצמה בפנינו, מישהו שהיה מכניס חץ מנצנץ שמצביע עליה בצבעי זוהרים: "זה כדאי!". בחיים האמיתיים זה פחות קורה. מעבר לנטייה להיענות להזדמנויות שהוצגו לפניהם, אנשים בני מזל יוצרים הזדמנויות בשביל עצמם. הם יוזמים, שואלים, מבררים ובודקים. וייזמן מסביר שלבני המזל יש רשת חברתית גדולה ורחבה, הם פתוחים לחוויות חדשות ואירועים מסוגים שונים. חלקם כמעט עובדים בזה ומנסים לצאת מאזור הנוחות שלהם כדבר שבשגרה.

3. חוש שישי ושמו אינטואיציה: בעולם אידיאלי, כל החלטה נשקלת ונבדק על ידי מומחים רציונליים, מעריכים מקצועיים, אנשים יודעי דבר וחברים בעלי ניסיון רלוונטי. בעולם שלנו, אנחנו מוכרחים לקבל החלטות בתנאי אי ודאות. בעת קבלת החלטות, בני המזל משלבים את החשיבה הרציונלית שלהם עם אינטואיציה פנימית. הם גם מנסים לשפר אותה בעזרת היכרות עצמית טובה יותר ומדיטציה. [קראו עוד על אי ודאות]

4. הנבואה שמגשימה את עצמה: אתם ודאי מכירים את הנבואה שמגשימה את עצמה. עבור אנשים שחושבים שהם בני מזל, זו האמונה שהם יכולים להצליח. הם מתייחסים לאתגרים בגישה חיובית ולא מפחדים להסתער לכיוונם. נוסף על פרץ החיוביות הזאת, הם עושים צעדים אקטיביים כדי להצליח - לא חוששים מכישלון, מתחקרים הצלחות ומנסים שוב ושוב ושוב.

5. הכול עניין של הסתכלות: נניח שבחור חמוש היה נכנס בפנים מכוסות לסניף הבנק שלכם ויורה לכל עובר. אם אחד הכדורים היה פוגע בכף היד שלכם, האם הייתם חושבים שיש לכם מזל, או שאתם מסכנים בגלל הסבל הכרוך בטיפול ביד הפצועה? בני המזל יאמרו: "מזל שזו רק היד, הרי יכולתי למות", בעוד שחסרי המזל יתלוננו על מר גורלם. הדוגמה הזו מראה שהמזליסטים מפתחים לעצמם שיטות להתמודד עם האספקטים השליליים בחייהם וכתוצאה מכך מושפעים מהם פחות, כלומר הם חושבים שבכל סיטואציה אפשר למצוא נקודות אור. [האזינו לפודקאסט "חושבים טוב" עם יוסי גינסברג שאבד ביערות הגשם אבל חווה הרבה יותר מסתם סיפור הישרדות]

גם אם הקונספט המיסטי של מזל עדיין קורץ לכם ולא מאסתם בהורוסקופ היומי, תוכלו לזהות את החוט המקשר בין כל הניסויים והסיפורים של בעלי מזל וחסרי מזל: המזל אולי מקרי, אבל אנחנו יכולים ליהנות ממנו באופן מכוון על ידי שינוי התנהגות, חשיבה מחודשת וגישה מלאת אמונה כלפי הסיכוי שדברים טובים עומדים להתרחש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#