שיחת נפש: כך תייצרו שיחות טובות יותר - על פסיכולוגיה חיובית ואושר - הארץ

שיחת נפש: כך תייצרו שיחות טובות יותר

השיחות הטובות ביותר מתקיימות כשמקשיבים באמת, כך עולה ממחקרים שבדק את העניין. הצד האחר של העניין הוא שמי שרוצה שיקשיבו לו צריך לספר סיפור טוב כדי שתהיה הקשבה משמעותית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גבר ואישה משוחחים
מה שיכול להועיל ליצירת שיחה אמיתית הוא לעזור לצד השני לחשוב על תשובה שתימשך מעבר למילה הראשונהקרדיט: Unsplash
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

"שיחה אמיתית תמיד מכילה הזמנה", אמר המשורר האנגלי דיוויד וויט. "זו הזמנה לאדם שמולך לחשוף את עצמו בפניך, ולומר לך מי הוא ומה הוא באמת רוצה". לרבים מאתנו היו שיחות מרתקות, כאלה שנמשכו לתוך הלילה ומילאו אולנו השראה. יצרנו בהן קשר והרגשנו מובנים באמת. ובכל זאת, זה מעט מתייפייף לומר שכל שיחה היא הזמנה למשהו עמוק יותר. הרי שיחות סלון, שיחות משרד או שיחות בבית קפה הן לרוב לא ההזמנות הכי אמיתיות, והן רחוקות שנות אור מתיאורים של משוררים: "מה הולך?", "אצלי טוב, תודה. ואצלך?", "מעולה". "איזה מזג אוויר טוב יש היום". "נכון, זה יום נפלא לטיול. שמעתי שבסופ"ש יירד גשם", "אוי באסה", "כן, ממש!".

שיחות הן כמו מאגרי מים. תוכלו למצוא מאגרים רדודים ועומדים, אחרים יהיו עמוקים וסוערים ויישאו אתכם למקומות רחוקים ופוקחי עיניים. תוכלו להתבונן בשיחות שלכם ולמצוא בהן עומקים משתנים: סמול טוק, או בכותרת אחרת "שיחות על מזג האוויר", תיקח אתכם אל מכבי שעלתה לגמר ואל הידיעה המסעירה בנוגע להיריון של בר רפאלי. אתם מחליפים פריטי מידע, מהנהנים, אולי מעדכנים זה את זה באירועי חייכם האחרונים. שיחות כאלה הן למל"מיות: לא מועילות ולא מזיקות, כלומר איתן או בלעדיהן העולם היה נראה אותו הדבר. במקרים האלה אתם שוחים במים רדודים ללא סיכון. אף אחד לא נחשף יותר מדי, אבל לאף אחד גם לא לגמרי אכפת מה נאמר שם.

בשיחות אחרות אתם יכולים להעלות הילוך ולהסתכן מעט. אתם בולעים את הרוק ומעזים לדבר על דת, פוליטיקה וחיי אהבה. אתם מהלכים על חבל דק ומנסים לאזן בין שיחה מעניינת לבין חשיפה, גלישה לוויכוח או מבוכה. אתם ערניים, מתעניינים, ועדיין די מתאמצים: להישמע, להיראות ולצאת טוב.

מיטיבי השיח ימצאו עצמם מדי פעם גם בשיחות עמוקות. אלה הן אותן הזמנות אינטימיות ומקרבות. אתם מניחים לרשות המצנזרת לעזוב לרגע, כשאתם שואלים ומשתפים במה שמעניין אתכם - על הקשר שלהם עם ההורים, על היחס לכסף, אפילו כמה כל אחד מרוויח ועוד מהנושאים שבדרך כלל נשארים בצד - אתם יוצאים מהשיחה בתחושה שהתקרבתם זה לזה, ושנפלא שיש עוד אדם בעולם שעשה לנו חשק לעוד. [קראו עוד על מערכות יחסים איכותיות]

בתור יצורים חברתיים אנחנו כמהים לחיבור קסום לאחרים, אך האם באמת נהיה מסופקים יותר אם נדבר על חוויותינו האישיות במקום על החדשות? מתיאס מל, פסיכולוג מאוניברסיטת אריזונה, ערך בשנת 2018 מחקר שמטרתו לענות על שאלה זו. כמעט 500 נבדקים הסכימו להיות תחת עיני "האח הגדול" ולתת לחוקרים אישור להאזין להם. הנבדקים צוידו במכשיר הקלטה שהקליט קטעים משיחות שניהלו במשרד, בשולחן האוכל, ואפילו בחדר השינה. החוקרים גם בדקו בעזרת שאלונים עד כמה המשתתפים שבעי רצון מחייהם.

החוקרים המצותתים סיווגו כל פיסת שמע. מבחינתם, שיחת חולין (סמול טוק) הייתה שיחה שממנה המשתתפים יצאו כפי שנכנסו. כלומר, אחרי השיחה הכירו המשוחחים זה את זה כפי שהכירו לפניה. שיחה משמעותית, לעומת זאת, הייתה שיחה שבה עבר מידע משמעותי שחושף מיהו האדם שמשתתף בשיחה, לא חשוב באיזה נושא. והתוצאות? אלה שבילו יותר זמן בשיחות עמוקות (בין אם היו מוחצנים ובין אם מופנמים), היו מאושרים יותר ומסופקים מחייהם. נמצא קשר חזק בין שיחות עומק לבין רמות שביעות רצון. חשוב לציין גם שההפך לא היה נכון, כלומר לא נמצא קשר בין קיום שיחות סמול טוק לבין חוסר שביעות רצון. [קראו גם על הקשר של הטלפון הנייד לכל זה]

אם הביקורת כבר עלתה אצלכם, יש משהו בדבריכם. מדובר במחקר שבדק קשר בין שני דברים והמשמעות היא שאי אפשר לדעת אם אנשים מאושרים מנהלים יותר שיחות עמוקות, או שמא השיחות העמוקות גורמות להם להרגיש טוב ולכן הם מאושרים יותר. ובכל זאת, אני מהמרת על כך שכולנו חווינו את העונג שבשיחה טובה. עד שיגיע גם המחקר שיראה קשר סיבתי מובהק, נצטרך לצאת ולבדוק בעצמנו. בינתיים נעבוד על היכולת שלנו לנהל שיחה טובה הרבה יותר.

לא מקשיבים לאף אחד
אל תתאמצו להראות שאתם מקשיבים, פשוט עשו את זה. חבריכם לשיחה יעריכו את זה מאודצילום: \ Jens Lucking / Getty Images

עידן הקרח

באינטראקציות חדשות, בדייט ראשון או במסיבה שבה אנחנו מכירים רק את עצמנו ואת חתן השמחה (מביך!) אנחנו בדרך כלל מגיעים מלאי מוטיבציה לייצר שיחות, אבל לא כל כך יודעים מה לשאול. אנחנו רוצים להתקרב, אבל לא להביך. להכיר אבל לא לחטט. אם אשאל "יש לך חברה?" אני עלולה למצוא את עצמי על המסלול המהיר למבוכה, ואם אבחר שאלה תמימה יותר כמו "במה את עובדת?" אני עדיין יכולה לדרוס את השיחה, שרק הרגע הצליחה להתרומם מעל סוגיות מזג האוויר.

ייתכן שעבור אלה שעומדים מולי זהו נושא רגיש. אולי העבודה נתפסת בעיניהם כמגדירה את מי שהם ומעידה על כמה הם מוצלחים, חכמים או שווים. מצד שני, מרוב פוליטיקלי קורקט כבר קשה לומר משהו בכלל. נתקלתי פעם בעצה שהשפיעה עלי, כזו שמציעה דרך לעקוף את הסיבוב המנומס-מביך הזה. הרעיון הוא להשאיר לצד השני את אפשרות לומר מה שהוא באמת רוצה. "ספר לי על עצמך" היא דוגמה לשאלה כללית, שמעניקה לאדם שמולנו חופש רב ועם זאת מייצרת אינטימיות.

אל תראו שאתם מקשיבים, הקשיבו באמת

אם תחפשו עצות הנוגעות לשיח ולהקשבה טובה תוכלו למצוא לא מעט כאלה. פתגם אתיופי שנתקלתי בו מציע משהו מוצלח במיוחד: "הקשב לפני שתדבר, לעס לפני שתבלע". סלסט הדלי, אשת שיחה מנוסה במיוחד, מסכמת בהרצאת הטד המומלצת שלה את העצות הנפוצות: "להביט לאנשים בעיניים, לחשוב על נושאים מעניינים, לדון עליהם מראש. הביטו, הנהנו וחייכו כדי להראות שאתם מקשיבים, וחזרו על מה ששמעתם או סכמו את זה". היא מוסיפה בחיוך כובש: "ועכשיו אני רוצה שתשכחו את כל מה שאמרתי. אלה שטויות".

הדלי היא מגישת רדיו אמריקאית, ואפשר לומר שכמעט 20 שנה היא מדברת עם אנשים למחייתה: "זוכי פרס נובל, נהגי משאיות, מיליארדרים, גננות, ראשי מדינות, שרברבים. אני מדברת עם אנשים שאני אוהבת. אני מדברת עם אנשים שאני לא אוהבת. לפעמים אני מדברת עם אנשים שאני לא מסכימה איתם עמוקות ברמה אישית. אבל עדיין יש לי איתם שיחה מעולה", היא מספרת.

בהרצאתה היא מבקשת להיפטר מאותן עצות כלליות שאנו מכירים ולהחליף אותן בעצה פשוטה בהרבה. "זה לא שיש בעיה עם להביט לאנשים בעיניים", היא מסבירה. הבעיה היא עם כל הדברים שאנו עושים כדי להראות שאנו מקשיבים באמת: "אין סיבה ללמוד כיצד להראות שאתם מקשיבים, אם אתם מקשיבים באמת". הדלי מציעה להחליף את רשימת המכולת במרכיב הפשוט - סקרנות. לסקרנות יש כוח להפוך כל שיחה למעניינת באמת. כדאי להתחיל כל שיחה בהנחה שיש לכם משהו ללמוד, היא מציעה. או כפי שביל ניי היה אומר: "כל מי שאי פעם תפגשו יודע משהו שאתם לא".

היה היה פעם סיפור

מה מעורר בנו סקרנות? נסו ללכת על מה שמעניין, כלומר סיפורים. אנחנו מתים על סיפורים וזוכרים אותם היטב, מפני שהם נוטים להיות פיקנטיים הרבה יותר מסתם עובדה חסרת הקשר אישי. אם יש לכם בבית ילד, אתם כבר יודעים שהשאלה: "איך היה היום בבית הספר?" מקבלת לרוב תשובה תמציתית: "בסדר".

מה שיכול להועיל ליצירת שיחה אמיתית הוא לעזור לצד השני לחשוב על תשובה שתימשך מעבר למילה הראשונה. לעזור להם ליצור סיפור, כלומר חוויה. "מה הדבר הכי מעניין שקרה היום בעבודה?", "מדוע ההורים שלך בחרו לקרוא לך כך?", "ספרי דבר מצחיק שקרה לך" ו"את מי הערצת בתור נערה?", הן כולן דוגמאות לשאלות שיגרמו לבן השיח לכם לספר סיפור, ולכם להקשיב טוב יותר. פרופ' אבי קלוגר מהאוניברסיטה העברית מכנה את השאלות מהסוג הזה "שאלות תיקוף", ומסביר שאלה שאלות שנותנות אימות או אישור למי שאני באמת. קלוגר מסביר שזוהי דרך אחת להפוך הקשבה לפשוטה.

מה משותף לעיתונאי, לחוקר משטרתי ולמשתתפים בשיחה קולחת? כולם רוצים תשובה מספקת על חמשת המ"מים: מי מעורב? מה קרה? מתי זה קרה? מקום – היכן זה קרה? מדוע זה קרה? ואפשר וגם שאלת בונוס (אבל בלי מ"ם) - כיצד זה קרה? היו חוקרים, שאלו שאלות פתוחות שיגרמו לצד השני לחשוב רגע לפני שיסכם ב"כן". [קראו גם איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו]

סליחה אני רק שאלה

לשאלות יש כוח מופלא לעורר פילים, לגלות סודות ואפילו לגרום לנו לצחוק עד שתכאב לנו הבטן. אם תשאלו את השאלה הנכונה תוכלו ללמוד דבר או שניים גם על אדם שהכרתם מאז ומעולם. עם השאלות הנכונות, אולי תרצו אפילו להתחתן עם אדם זר לחלוטין.

פרופ' ארתור ארון, חוקר מאוניברסיטת סטוני ברוק בניו יורק, פרסם לפני כ-20 שנה מחקר שהפך לסיפור טוב עד היום. הוא החזיק בתיאוריה מעט שנויה במחלוקת: לדבריו, אנו יכולים לבחור במי להתאהב, וזה יכול להיות כל אחד. הוא חשב שאם נחשוף חלקים עמוקים, אישיים ופגיעים בעצמנו נצליח להציג אינטימיות צומחת, אפילו אם מדובר באדם זר לנו לחלוטין. האינטימיות הזו תהיה כה חזקה, עד שייתכן שהיא אפילו תוביל להתאהבות.

ארון שיחק באש. במחקר הזה הוא בחן את האינטימיות שנוצרת בין זרים מוחלטים. זוגות-זוגות של גבר ואישה זרים לחלוטין פסעו לתוך מעבדתו והושבו זה מול זו. למרות המבוכה שלהם, הם קיבלו 36 שאלות ברמת אינטימיות עולה, למשל: "מה נחשב בעיניך יום מושלם?", "מהי חברות בשבילך?", ו"ספרי לבן שיחך מה מוצא חן בעינייך אצלו. צייני דברים שאולי לא היית אומרת למישהו שכרגע פגשת". לבסוף, הזוגות התבקשו להביט זה בעיניה של זו במשך ארבע דקות שלמות.

התברר שארון ידע על מה הוא מדבר. אחרי המסע המשותף הזה הזרים החשופים רגשית היו קרובים הרבה יותר זה לזו מאשר הזרים בקבוצת הביקורת המקבילה, שעסקו בשיחות חולין בלבד. פרט אחד מענין במיוחד גם יצא מהמחקר: חצי שנה לאחר הניסוי חגגו החוקרים בחתונתם של זוג זרים שהתאהבו במהלך אותו ניסוי. [נשמע מעניין? בסוף הכתבה יופיעו 36 השאלות מהמחקר]

הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר אמר: "שפוט אדם לפי השאלות שלו, ולא לפי תשובותיו". כוונתו הייתה שעליכם להשקיע בשאלות שתבחרו לשאול. אל תהססו גם להיעזר במאגר שאלות כדי לקבל השראה. הנה כמה דוגמאות לשאלות נחמדות: "מי מהווה עבורך דמות מעוררת השראה", "על איזה פחד הצלחת להתגבר?", ו"מי החברה הכי טוב שלך?".

להתעניין במקום לעניין

אם אתם לא מרצים, סטנדאפיסטים או באמצע נאום בר/בת המצווה שלכם, נסו להניח בצד את הרצון להמם את מי שעומד מולכם. כשאנחנו מדברים יותר מדי, מנסים להרשים ולתרום לשיחה, אנחנו מפסידים פעמיים. אנחנו גם עובדים קשה מאוד, וגם מייצרים חווייה לא נהדרת במיוחד עבור הצד השני.

לעומת זאת, כשאנחנו מעודדים אנשים אחרים לדבר, הם רואים אותנו באור הרבה יותר חיובי. באופן משעשע, הם אפילו יראו בנו אנשי שיח מצוינים. במחקר משנת 2012 מאוניברסיטת הרוורד נמצא שכשאנשים מדברים על עצמם, מופעלים במוחם מנגנוני עונג. אותם מנגנוני העונג מופעלים גם על ידי דברים מדהימים אחרים, למשל אוכל. זכרו, אנשים אוהבים לאכול, אבל הם אוהבים גם לדבר. נסו להתעניין יותר ולעניין קצת פחות. [קראו גם איך הקשבה גורמת לאנשים להסכים איתכם יותר]

הדלי מזכירה לנו שוב שהקשבה פירושה לשים את עצמנו, את הדעות ואת הסיפורים שלנו רגע אחד בצד. למשל, אם תוך כדי הסיפור של בן השיח שלכם עולה לכם דוגמה מרהיבה משלכם עדיף שתתאפקו, ואפילו תאפשרו לאותה דוגמה לאבד רלוונטיות. במקום לדחוף את עצמכם לשיחה, תוכלו להקשיב באמת ולהיות נוכחים.

כשאתם קופצים לסיפור שלכם מדרום אמריקה בשנייה שהצד השני סיים את שלו, זה יכול להותיר תחושה שרק חיכיתם להזדמנות לדבר על עצמכם. תוכלו לוותר על הניסיון להראות כמה שאתם מעניינים, חכמים ושנונים לטובת הרצון להיות שם בשביל הצד השני. לכו תדעו, אולי הצד השני יעשה את אותו הדבר גם בשבילכם.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי

                                                     * * *

שאלות מהמחקר של פרופ' ארתור ארון, בתרגום חופשי:

חלק 1

1. אם הייתם יכולים להזמין כל אדם לארוחת ערב, מי זה היה?

2. האם הייתם רוצים להיות מפורסמים? אם כן, באיזו דרך?

3. לפני שיחת טלפון, האם אתם עושים חזרה על מה שתרצו להגיד? למה?

4. איך אתם מגדירים יום מושלם?

5. מתי הייתה הפעם האחרונה שבה שרתם לעצמכם? ולמישהו אחר?

6. אם הייתם חיים עד גיל 90, והיה עליכם לבחור עבור 60 השנים האחרונות של חייכם נפש של אדם בן 30 או גוף כזה, במה הייתם בוחרים?

7. האם יש לכם תחושת בטן לגבי האופן שבו תמותו?

8. מהם שלושה דברים שיש לכם במשותף עם בן הזוג לשאלון?

9. כלפי מה אתם מרגישים הכרת תודה יותר מכול?

10. אם הייתם יכולים לשנות את הדרך שבה גידלו אתכם, מה הייתם משנים?

11. קבלו ארבע דקות כדי לספר את סיפור חייכם בפירוט רב ככל האפשר.

12. אם הייתם יכולים להתעורר מחר בבוקר עם תכונה או יכולת כלשהי, במה הייתם בוחרים?

חלק 2

13. אם היה לכם כדור בדולח שיגלה לכם דבר אמיתי על עצמכם, חייכם, העתיד שלכם או כל דבר אחר, מה תרצו לדעת?

14. האם יש דבר שאתם חולמים לעשות כבר זמן רב? מדוע לא עשיתם אותו עדיין?

15. מהו ההישג הגדול ביותר של חייכם?

16. מה תעריכו בחברות יותר מכול?

17. מהו הזיכרון הכי היקר שלכם?

18. מהו הזיכרון הכי נורא שלכם?

19. אם הייתם מגלים שבעוד שנה תמותו באופן פתאומי, האם הייתם משנים משהו באורח החיים שלכם? למה?

20. מהי משמעותה של חברות בעיניכם?

21. מהו תפקידם של האהבה והחיבה בחייכם?

22. שתפו זה את זו לסירוגין בחמש תכונות חיוביות של בן הזוג לתרגיל.

23. עד כמה המשפחה שלכם קרובה וחמה? האם אתם מרגישים שילדותכם הייתה מאושרת יותר מזו של רוב האנשים?

24. מה אתם מרגישים כלפי מערכת היחסים שלכם עם אמכם?

חלק 3 

25. אמרו שלושה משפטים אמיתיים בגוף ראשון רבים. לדוגמה: "שנינו בחדר הזה מרגישים עכשיו…"

26. השלימו את המשפט: "הלוואי שהיה לי מישהו לחלוק איתו..."

27. אם תהפכו לחברים קרובים של בן זוגכם לתרגיל, מה חשוב שיידע עליכם?

28. ספרו לבני הזוג מה מוצא חן בעיניכם אצלו. היו כנים ואמרו דברים שלא הייתם אומרים לאדם שרק הכרתם.

29. ספרו לבן הזוג על רגע מביך שהיה לכם.

30. מתי בפעם האחרונה בכיתם מול מישהו אחר? ולבד?

31. שתפו את בן הזוג בדבר שאתם כבר אוהבים בו.

32. האם יש עניין שהוא רציני מכדי שיצחקו עליו? מהו?

33. אם הייתם מתים הערב, בלי שניתנה לכם אפשרות לדבר עם מכריכם, על מה הייתם מתחרטים שלא אמרתם למישהו? למה לא סיפרתם לו עד עכשיו?

34. הבית שלכם ובו כל רכושכם עולה באש. אחרי שהצלתם את יקיריכם ואת חיות המחמד, יש לכם זמן להיכנס ולהציל עוד דבר אחד. מה תחליטו להציל ולמה?

35. מכל האנשים שבמשפחתך, מותו של מי יהיה קשה במיוחד? למה?

36. שתפו את בן הזוג בבעיה אישית ובקשו את עזרתו בפתרונה. בקשו מבן הזוג גם לשקף לכם מה לדעתו הרגשתם לגבי הבעיה שבחרתם.

*כעת הסתכלו זה לזו בעיניים במשך 2 עד 4 דקות

יהודית כ"ץ
יהודית כץ |על פסיכולוגיה חיובית ואושר

היי! אני יזמית, יועצת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. מטרתי להנגיש את היישום של מחקר אקדמי מבוסס ופרקטי לחיים חסינים וטובים יותר. במקור אני מגיעה מתחום הפסיכוביולוגיה, מדעי המוח ומחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי. בהמשך התפתחתי באימון פסיכולוגי ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ברב זמני אני מלווה פרטים, חברות ומוסדות בתהליכים המקדמים אושר, שינוי הרגלים, מערכות יחסים, שביעות רצון בעבודה וחוסן ומקליטה את הפודקאסט הנשמע ״חושבים טוב״.

לאתר האישי

לפודקאסט

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ