הגברים לא בוכים וזה הורג אותם בגיל צעיר

שיחה עם המטפל תמיר אשמן שמסביר מהי הסיבה לכך שגברים אינם בוכים, כיצד מוות מוקדם קשור בהורמון אוקסיטוצין ומדוע חיבוק הוא התחלה מצוינת להתמודדות עם הקושי להפגין רגשות

יהודית כ"ץ
יהודית כץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גבר בוכה
גברים שאינם מחוברים לעולם הרגשי נשברים. אבל כשהם מרשה לעצמם להיות עצובים גם השמחה שלהם חזקה יותרקרדיט: MrKornFlakes / iStockphoto via G
יהודית כ"ץ
יהודית כץ

אִמָּא אָמְרָה לִי: דָּנִי,
יַלְדִּי הוּא גִּבּוֹר וְנָבוֹן.
יַלְדִּי לֹא יִבְכֶּה אַף פַּעַם
כְּפֶתִי קָטֹן.

אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם.
אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן.
זֶה רַק הַדְּמָעוֹת, הַדְּמָעוֹת
הֵן בּוֹכוֹת בְּעַצְמָן.

כתבה מרים ילן-שטקליס וביצעו בהתרגשות תמיר אשמן ויהודית כץ. רק שתי דקות עברו מתחילת הפגישה, וכבר לשנינו עמדו דמעות בעיניים. לא סתם בחרנו לבצע את השיר העצוב הזה בפתח השיחה בפודקאסט "חושבים טוב": אשמן, שמקפיד להצהיר שהוא קודם כול בן זוג ואבא, הוא גם מטפל, מנחה מעגלי גברים ומלמד בפורום ללימודי גברים באוניברסיטת תל אביב. אנחנו משוחחים מפני שהוא מאמין שהעובדה שאנחנו מלמדים בנים לא לבכות מקצרת את חייהם ופוגעת בכולנו, כולל הנשים והילדים. 

השיר ששרנו יחד משקף רבות מהציפיות החברתיות מגברים: "תחזיק את עצמך. גם אם שברו לך את הלב, בגדו בך, זרקו לך את הפרח, קום ותמשיך הלאה. אתה לא תבכה כפתי קטון".

"בשיר מתוארת מורשת הדיכוי. אבא שלי צעק עלי כשבכיתי, ובגיל שלוש כבר למדתי שבבית אסור לי לבכות. הבנתי שכשאני לא מצליח להתגבר על העולם הרגשי שלי משהו מתקלקל. זה היה מפחיד.

"במחקרים שונים נמצא שתדירות הבכי של בנות ובנים בני יומם זהה. אבל כשהם מגיעים לבית ספר תיכון, הבנים לא זוכרים מתי בכו פעם אחרונה. אני זוכר את עצמי בוכה אולי פעמיים מגן חובה עד גיל 17. תחשבי באיזה צינוק רגשי חייתי. הייתי הנער היחידי במשפחה שבכה כשסבא יצחק נפטר".  

כשאנחנו רוצים לדבר על אומץ אנחנו תוקפים את האיבר הכי רגיש אצל הגבר. לדוגמה, פעם הייתי בסיטואציה קשוחה שבה מישהו קצת תקף אותי וצעק עלי: 'מאיפה היו לך את הביצים?!'. הוא כנראה חשב שעשיתי משהו אמיץ.

"בגיל שמונה ימים, כשהתינוק בקושי פוקח עיניים, אבא שלו מוסר אותו לאיש זר שחותך לו את העורלה. איזה מסר יש פה? אבל ברית המילה הראשונית היא רק סימבולית, זה לא הדבר המרכזי. יש את ברית המילה השנייה, שהיא משמעותית הרבה יותר. זוהי ברית המילה החברתית, כשאנחנו מלים את העורלה הרגשית של הבנים שלנו. כאבא, זה מכין אותי לכך שההיקשרות לבנים שונה מההיקשרות לבנות. אנחנו מגדר למסירה. אנחנו מתאמנים במסירתנו".

במחזמר המצחיק "ספר המורמונים" (Book of Mormons) יש שיר עם הכותרת "Turn it off". אמא שלי עזבה אותי, אחותי מתה, מה עושים? Turn it off. פשוט מכבים, זה הטריק.

"גברים נשברים, מדוכאים, מתאבדים, נכנסים להתקפי זעם כי הם עושים Man up, כלומר הם מתגברים על הרצון להפגין רגשות, הם מתאפקים ומדחיקים. אבל אם אני כל כך מתאפק שלא 'יברח' לי, זה בדיוק מה שיקרה.  

"לעומת זאת, אם אני לומד לשחרר ולדבר כמו שאת ואני מדברים כרגע, כשהמבטים שלנו נפגשים, נוצרת תלות הדדית. התלות הזו קשה מאוד לגברים, בגלל ברית המילה החברתית. אסור לנו להיות תלותיים, אנחנו צריכים להיות עצמאים ובלתי נעזרים. כשאנחנו מביעים כאב אומרים לנו: 'אל תהיה Needy', ואנחנו לומדים להתמודד לבד".

על כל 100 בנות נולדים 107 בנים, ובערך בגיל 30 המספר מתאזן. ככל שהשנים עוברות הגברים מתים מהר יותר, והתמונה מתהפכת.

"אני מאמין שפיצחתי את התעלומה הזו", אומר אשמן בהתרגשות. "המוות המוקדם קשור בהורמונים אדרנלין ואוקסיטוצין. כיום אנחנו מבינים שלא הסטרס הורג את האדם, אלא האופן שבו אנחנו מווסתים אותו. אדרנלין מופרש אצל כולנו, ותפקידו לומר לגוף אם לתקוף או לברוח. אמנם אני כבר לא הורג ממותות, אבל התגובה הזו לסטרס עדיין מתקיימת. כשאת, כבת זוג, מדברת על נושא שמעורר בי חרדה כמו 'בוא נעבור דירה', או 'יש בעיה עם הילד', האדרנלין יגרום לי להפנות לך גב ולהגיד 'לא מתאים לי לדבר על זה'. אני אתקוף את הנושא או אתקוף אותך.

"כל בני האדם מפרישים גם אוקסיטוצין, ההורמון שמווסת מתח נפשי. הוא נקרא הורמון האהבה או ההיקשרות, ובשעת סטרס הוא גורם לי להיעזר בקרובים לי ולשתף אותם במה שעובר עלי. זה הורמון התלוּּת, אבל הבעיה היא שאני כבר מותקף בגלל התלות הזו. בשיר 'דני גיבור', אם האמא היתה מכילה את הילד ולא תוקפת אותו, גם היא היתה מפרישה אוקסיטוצין. אבל היא הזרימה אדרנלין, ותקפה את עולמו הרגשי".

גבר עומד בתוך מנהרה שיש אור בסופה
גברים נשברים, מדוכאים, מתאבדים, נכנסים להתקפי זעם כי הם מתגברים על הרצון להפגין רגשות, מתאפקים ומדחיקיםצילום: Unsplash

גברים מווסתים את עצמם באופן שונה מנשים? לאן זה מוביל?

"אם אני כל הזמן מווסת את עצמי באמצעות זעם, טריקת דלתות, ספורט אקסטרים, בגידות ובריחה מהבית, שריר הלב מתעייף. האדרנלין המופרש לאורך זמן שוחק את השריר. מצד שני, ההורמון שמרפא את שריר הלב הוא האוקסיטוצין. גברים מקבלים התקף לב בגיל 45 מכיוון שהם כבר לא מחבקים, לא מבקשים חיבוק ולא מביעים פגיעות בתוך קשר ושריר הלב שלהם מתייבש, פשוטו כמשמעו, ממאגר האוקסיטוצין שאמור לרפא אותו".

איך אנחנו משנים את המצב? איך נעזור לילדים שלנו ללמוד להביע עצב? המטפלת של הבן שלי, למשל, היא אישה חמה ונחמדה מאוד אבל היא אומרת לו: 'אל תבכה'. היא אפילו לא חושבת על זה, זה בא לה אוטומטית.

"התפקיד שלנו, כדור חדש, זה להסביר לגננות ולמטפלות שבבית שלנו אוסרים להשמיע את המשפט הזה. אפשר לומר להן: 'לבן שלנו מותר לבכות, ואנחנו מבקשים שתהיי אחידה עם המסרים שלנו'. בעוד כמה שנים זה יהיה משפט שכבר לא אומרים לבנים".

מה כן אמורים להגיד לילד אם הוא לא נרגע?

"אם אתה רוצה לתת עצות לילד שלך ולדעת שהוא מקשיב, חשוב שתדע שהוא ישתף אותך רק אחרי שהוא ירגיש ממך תמיכה רגשית. עבור בנים, לחטוף מכות זו טראומה. היום, בגיל 48, אני יכול לצאת מהארון ולספר בלי בושה שבכיתה א' ילד חנק אותי והביס אותי. כשזה קרה לא שיתפתי אף אחד, שמרתי את זה לעצמי, כי כבר הבנתי שאין טעם לשתף את המבוגרים", קולו של אשמן מצטרד מעט, והלב יוצא אליו ואל הילד הקטן שהיה.

"אבל אם ילד משתף אותך ואתה רוצה שהוא ימשיך, קודם כל חבק אותו. כשהבן שלי בא שבור מהגן ואומר: 'אני עצוב, אני מרגיש שיש לי סדק בלב', הדבר הראשון שאני אומר לו הוא: 'בוא לאבא לחיבוק'. אבא ובן מתחבקים 30 שניות, או כמה שמתבקש. אני לא פורם חיבוקים עם הילדים עד שהם משחררים בעצמם. אחרי זה אני שואל: 'מה קרה ללב שלך, מאמי?', מקשיב לתשובה, אומר: 'זה עצוב', ואנחנו ממשיכים הלאה".

[קראו עוד על איך לדבר כדי שילדים יקשיבו]

דיברנו על כך שההדחקה והאיסור המוחלט על הבכי פוגעים בבריאותם של הגברים. מה עם הזוגיות?

"למה הרבנות הראשית היא מפעל משגשג כל כך בחברה הישראלית? למה כל כך הרבה זוגות לא מצליחים להתמודד עם המפעל הזוגי? התשובה היא שהבנות מחונכות להיות תלויות. אתן משחקות בבובות, אתן הולכות לעשות פיפי כקבוצה, ולפני כמה מאות שנים גם הייתן מכבסות יחד. אתן קושרות קשרים, אבל זה עניין חברותי בלבד מפני שמעודדים אתכן לתלוּּת, בעוד שאת הבנים מעודדים לעצמאות.

"אישה טיפוסית באה לתלוּת. היא צריכה את העיניים של הגבר בסוף היום, היא רוצה שהוא יראה אותה. אלא שהוא עבר מסע של עצמאות", וכאן עובר אשמן לחיקוי של גבר ישראלי טיפוסי: "'את כזאת Needy, את כזאת תלויה, למה את כל הזמן צריכה להתייעץ איתי?'. היא, לעומת זאת, תבקר אותו על עצמאות היתר שלו: 'אתה לא פה ואתה לא עם הילדים. אתה בקריירה ואתה לא מעורב, אתה לא בפנים ואתה לא מקשיב!'", הוא מסכם את הצד הנשי של מערכת היחסים.

וכל זה קורה מכיוון שאסור לדני לבכות?

"התוכנה המגדרית יצרה בינינו איבה. 'ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך', נכתב בספר 'בראשית', פרק ג'. במקום לאהוב אותך אני אמור למשול בך, וזה מבנה שלא יכול לעבוד, כי הוא יוצר מצב של רעב תמידי בין בני הזוג. היא רעבה מפני שהתלוּּת שלה אינה מוזנת, והוא מרגיש מרומה מפני שהיא אחראית על המרחב הפנימי. הוא מאשים אותה בכל מה שקורה ביניהם". 

נשים רבות אומרות שהן מעוניינות בטיפול זוגי בשביל לתקן ולשפר את מערכת היחסים. אבל כמו שאמרת קודם, גברים לא מוכנים להיעזר. הם יעמדו 20 דקות ברחוב עם המפה וינסו להבין לאן צריך לפנות במקום לשאול מישהו ולהודות שהם לא יודעים את הדרך, ובאותו האופן בדיוק הם מעדיפים להמשיך לריב ולסבול במערכת הזוגית במקום להודות בפני מישהו מקצועי שיש בעיה.

"אחד הדברים שאני אומר לנשים הוא שאם אישה מאוד רוצה טיפול זוגי, ובן הזוג אומר לה 'על גופתי המתה', אז שתתחיל על גופתו. תגידי לו שאת מתחילה טיפול זוגי איתו או בלעדיו, כי את רוצה להיאבק על הקשר. רוב הגברים לא מתנגדים לטיפול אלא חוששים ממנו. הם חושבים: 'מה, אני אבוא למרחב שנועד לחבר אותי לכאב, לחפור בו? 30 שנה אני בורח מכאב ועכשיו אני צריך לדבר עליו?'.

אנשים מחליטים לפנות לטיפול או למעגל גברים רק כשהם מרגישים שבאמת אין ברירה, שהם מתפרקים. מה הם יכולים לעשות עוד לפני כן?

"הדרך הטובה ביותר של אב להתחבר לעולמו הפנימי היא לשאול את עצמו על איכות הקשר עם ילדיו. האם אתה מרגיש מחובר אליהם? האם אתה יוצר ארץ חדשה ושונה מהאבהות של אבא שלך? אם מרחב הקריירה שלך מטופח מאוד בעוד שהמרחב הפנימי, ההורי, המשפחתי, הגופני והזוגי מוזנח מאוד אל תחכה להתקף לב, או למעטפה מעורך דין לגירושים. שאל את עצמך מתי היית בקשר עין עם הילד, או עם בת הזוג שלך. מתי הרגשת נימוּּל עדין בגוף, שוטף אותך בהתרגשות.

"גברים שאינם מחוברים לעולם הרגשי נשברים. שיעור הגברים שמתאבדים בעקבות מות ילדיהם בצבא ואו אחרי גירושים עצומים, לא מפרסמים את הנתונים האלה. למה עצב הוא רגש חשוב? מפני שזה רגש שעוזר לי להיפרד - מהיום, מבת זוג. עצב הוא רגש טבעי, כשאני אוהב אני מחובר לבני אדם. ככל שאני קשור יותר לבני אדם, כך יש יותר עצב בחיי. 

"זה מחזיר אותנו לזמר העברי, בדוגמה נוספת שלימדה לא מעט דורות כאן איך צריך להתנהג גבר ישראלי אמיתי. 'הרעוּּת נשאנוך בלי מילים, אפורה עקשנית ושותקת' - זה השילוש הקדוש של הגבריות של פעם", אומר אשמן. "זו גבריות מזעזעת. הגברים נעשים אובייקטים, הם מוחפצים בעולם של עצמם. כשאני מרשה לעצמי להיות עצוב גם השמחה שלי תהיה חזקה יותר. זו הדחקה שמקצרת לנו את החיים".

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית. לאתר האישי

יהודית כץ | |על פסיכולוגיה חיובית ואושר

היי! אני יזמית, יועצת, מאמנת ומרצה המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. מטרתי להנגיש את היישום של מחקר אקדמי מבוסס ופרקטי לחיים חסינים וטובים יותר. במקור אני מגיעה מתחום הפסיכוביולוגיה, מדעי המוח ומחקר קליני נוירו-פסיכיאטרי. בהמשך התפתחתי באימון פסיכולוגי ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ברב זמני אני מלווה פרטים, חברות ומוסדות בתהליכים המקדמים אושר, שינוי הרגלים, מערכות יחסים, שביעות רצון בעבודה וחוסן ומקליטה את הפודקאסט הנשמע ״חושבים טוב״.

לאתר האישי

לפודקאסט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ