הטוויסט של הנפש / הבלוג של אוריה מויאל

מה מוביל את ה"ג'וקר", שיגעון פרוע או אכזריות מפוכחת?

הסרט "ג'וקר" מעניק הצצה לעולמו המסויט של ארתור פלק, אדם בודד ומנוכר שהופך לרוצח אלים. הפער בין העדינות והרוך הראשוניים לבין הרוע המתפרץ בהמשך מזמין את הצופים לבחון את אמונותיהם לגבי שפיות ושיגעון והשפעת החברה מול תכונות מולדות

הסרט "ג'וקר" נחת השבוע בישראל באווירה מבטיחה, וכמו רבים אחרים הלכתי לצפות בו בהצגת ערב שישי. הקונספט העלילתי נראה לי מרתק – להציג את נסיבות החיים שהובילו את הדמות האייקונית של הג'וקר להיות מה שהוא, נבל ליצני פסיכופתי. מי שבלעדיו באטמן לא היה יכול להיות גיבור.

גיבור הסרט הוא ארתור פלק, מתמודד נפש שעובד למחייתו כמין ליצן כלבויניק שמחזיק שלטי פרסומת ברחוב, מבקר ילדים חולי סרטן בבית חולים וחולם להיות קומיקאי מצליח. הוא גר בדירה מרופטת יחד עם אמו וסועד אותה. בהמשך נראה שהיא עצמה התמודדה בעברה עם בעיות פסיכיאטריות, אך העניין נותר לא חד משמעי ונתון לפרשנות.

חואקין פיניקס ב"ג'וקר". "יצרנו סרט על דמות בדיונית בעולם בדיוני, ואנחנו מקווים שאנשים יבינו את ז
Niko Tavernise/אי־פי
להמשך הפוסט

מה עלה בגורלה של הרפורמה בבריאות הנפש?

המועצה הלאומית לבריאות הנפש מינתה תת ועדה לבדיקת הפערים בשירותים הקהילתיים ברפורמה לבריאות הנפש. הדו"ח יצא ביולי האחרון ומצביע על פערים חמורים במערך בריאות הנפש הקהילתי שדורשים מקופות החולים יוזמה, פעולות עומק ויצירתיות

ביולי 2015 יצאה לפועל הרפורמה במערך בריאות הנפש. היא נועדה לעגן את הזכות לטיפול נפשי כחלק מסל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים, להרחיב את המענים בקהילה וליצור אינטגרציה בין בריאות הגוף והנפש. לפני שהרפורמה נכנסה לתוקף, מערכת בריאות הנפש בקהילה סבלה במשך עשורים מהזנחה, מחסר גדול של שירותים, מהיעדר פיתוח וממחסור תקציבי.

בעקבות הרפורמה הועברו לקופות תקציבים ייעודיים, אך כשבוחנים את העניין מקרוב מתעוררות שאלות לגבי מידת המיצוי והניצול הייעודי של תקציב בריאות הנפש בקהילה, שהוא מחצית מתקציב בריאות הנפש, בזמן ששאר התקציב עובר לבתי החולים למרות העובדה שרוב המתמודדים מטופלים בקהילה.

כניסה למחלקת יום פסיכיאטרית בבית החולים איכילוב בתל אביב
אסף עברון
להמשך הפוסט

איך מדיטציה יכולה לסייע לאנשים המתמודדים עם פסיכוזה?

עד לא מזמן הגישה הרווחת הייתה שמדיטציה מסוכנת לאנשים עם סכיזופרניה ובמצבים פסיכוטיים אחרים. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים שתרגול זהיר ומפוקח של מדיטציית מיינדפולנס הוא בטוח למתרגלים ויכול לעזור להם להתמודד עם הקשיים שהם חווים

אד נייט (Knight) התמודד עם סכיזופרניה עשרות שנים. בזמן שהיה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי מת אחד המטופלים מהרעלת מזון, ובתגובה לכך נייט יזם שביתת רעב שהובילה לשיפור התנאים התברואתיים ומנעה את הגשתו של אוכל מזוהם. הוא חי ברחוב כהומלס והחליט להקדיש את חייו לסובלים מקשיים נפשיים. האשפוז האחרון שלו היה בשנת 1983, ומאז השתקם ועבר כברת דרך שהובילה אותו בין היתר להיות דוקטור לסוציולוגיה ופרופסור לשיקום בבריאות הנפש באוניברסיטת בוסטון.

נייט קידם שיח חשוב המפגיש בין עולם בריאות הנפש ובין מרחב בודהיסטי מערבי, ומתמקד באפשרותה של המדיטציה לסייע בהתמודדות עם סכיזופרניה ועם מצבים פסיכוטיים. המדיטציה המוכרת בעולם המערבי של ימינו היא המיינדפולנס, מדיטציה המושתתת על ידע ועל ניסיון בודהיסטים עתיקים שעברה אדפטציה לחיים המודרניים. בעשורים האחרונים סוג המדיטציה הזו מבססת את מעמדה במערכות חינוך ובריאות ובעולם העסקי, אך השימוש בה במצבים פסיכוטיים או פוסט-פסיכוטיים עדיין שנוי במחלוקת.

ציור מופשט של פנים
agsandrew / Shutterstock.com
להמשך הפוסט

לדבר על זה ברשת: קבוצות תמיכה דיגיטליות לבני נוער

בני הנוער מנהלים את חייהם בשנים האחרונות ברשתות החברתיות, לכן הגיוני שגם הטיפול הפסיכולוגי עבר לשם. בשנת 2017 הוקמה פלטפורמה דיגיטלית ראשונה בעברית המספקת מענה רגשי וחברתי לבני נוער

בעשור האחרון הוקמו כמה קבוצות תמיכה מקוונות. אחדות מהן נבדקו מחקרית, ונמצא שמשתתפים עם סימפטומים של דיכאון או חרדה הראו שיפור במצבם הנפשי. אחת הפלטפורמות האלה שייכת לחברת TalkSpace, שהוקמה ב-2012 על ידי בני הזוג רוני ואורן פרנק. החברה פיתחה מערכת טכנולוגית המאפשרת קבלת טיפולים נפשיים מפסיכולוגים מוסמכים. היא נוחלת הצלחה רבה בארצות הברית, ועל פי אתר החברה כמיליון אנשים כבר השתמשו בשירותיה.

הפלטפורמה של TalkSpace מספקת מענה לבעיית הנגישות של הטיפול הפסיכולוגי בארצות הברית בכך שהיא מאפשרת לקבל אותו בכל מקום ובמחיר נמוך משמעותית ממחירו של טיפול מסורתי. השירות כולל מינוי חודשי של מענה פסיכולוגי לא מוגבל בהתכתבות או דרך הודעות קוליות שעליהן המטפלים מחויבים לענות לפחות פעמיים ביום, ומספר מוגבל של שיחות וידאו, שלפי נתוני החברה רוב המטופלים לא מעוניינים בהן. החברה פועלת מניו יורק והשירות שלה זמין כיום באנגלית בלבד.

טלפון חכם
Getty Images IL
להמשך הפוסט

מעורבות המשפחה לאחר ניסיון אובדני

משפחתו של אדם עברה טלטלה קשה בעקבות ניסיון התאבדות. הוא קורא להורים ולאחים להיות ערניים למצוקות נפשיות של בני משפחה צעירים, למצוא את הדרך לדבר על הנושאים הכואבים ולהיות מעורבים בתהליכי הטיפול והשיקום

כותב אורח: אדם, עובד סוציאלי

זו היתה שבת אביבית ונעימה, שגרתית לכאורה, באפריל 2017. התקשרתי לאבא שלי אחרי הצהריים ושמעתי שהוא מודאג, קצת יותר מהרגיל, למרות שניסה להסתיר את זה. אני לא זוכר מה בדיוק נאמר באותה שיחה, אבל יצאתי ממנה עם תחושת בטן לא טובה. אחותי, הצעירה ממני בשמונה שנים (אז בת 23), היתה בעיצומו של דיכאון קשה והיה חשש שתנסה לפגוע בעצמה.

ידיים משולבות של בני משפחה
Getty Images IL / ThinkStockphot
להמשך הפוסט

אריג אחד של גורל: מחשבות על פסיכוזה

התכנים שעולים במהלך פסיכוזה מתכתבים עם ההיסטוריה האישית, המשפחתית והחברתית של האדם. היכרות עמם יכולה לסייע ביצירת שפה משותפת ואמון מחודש בינו לבין בני משפחה וחברים

"אדם שזכיתי להכיר סיפר לי על ההתקף הפסיכוטי הראשון שלו. זה קרה כשהיה חייל ומצא את אחיו תלוי בבית. בהמשך, סיפר, הפסיכוזה שחווה לא גרמה לחייו לקרוס אלא דווקא הצילה אותו. היא אפשרה לו למצוא הרמוניה והיגיון פנימי בתוך מציאות נטולת חמלה.

"פסיכוזה, על פי ההגדרה הפסיכיאטרית, היא מצב שמאופיין באובדן קשר עם המציאות. אפיזודה פסיכוטית יכולה להתפרץ בפתאומיות ולרוב תתאפיין במחשבות שווא ובהזיות וגם בהפרעה בתחומי התפיסה וההתנהגות הדרושים לניהול אורח חיים תקין. עם זאת, כפי שתיאר בפניי אותו אדם, לעתים הפסיכוזה מאפשרת לבטא תחושות קשות ועמוקות, כגון בדידות וניכור, שקשה לבטאן במלים או במעשים שגרתיים בשל פחד מדחייה חברתית.

גבר במצב פסיכוטי
Getty Images IL
להמשך הפוסט

נווה מדבר של מיינדפולנס

בעשורים האחרונים המיינדפולנס חדר ללב העשייה הטיפולית ומאז הוא ממלא את החלל שנפער בגלל אכזבה מטיפולים מסורתיים ותרופתיים ומגישות פסיכואנליטיות. שיחה עם ד"ר עודד ארבל, שהקים לפני עשר שנים את מרפאת המיינדפולנס במרכז בריאות הנפש בבאר שבע

מיינדפולנס, ובעברית מודעות קשובה או קשיבות, מתואר כ"הפניה מכוונת של תשומת הלב למה שקורה עכשיו, ובאופן לא שיפוטי", וגם כ"ראייה עמוקה, חודרת וחסרת קונספציות אל תוך טבע התודעה והעולם". מחקרים רבים תומכים בכך שתרגול שיטתי מסייע להפחתה של סטרס, דיכאון, חרדה, תסמינים פסיכוסומטיים, רמת כאב, הפרעות קשב וריכוז והפרעות פסיכוטיות. תרגול של 45 דקות ביום במשך כמה שבועות מוביל לשיפור בחוסן הנפשי וביכולת ההכלה של מצבים קשים.

בבסיסו של המיינדפולנס מונחים יסודות בודהיסטיים שהתפתחו לפני יותר מ-2,500 שנה, בהם שלווה המושגת באמצעות שחרור מחשיבה קיצונית וחופש המושג דרך חוסר היקשרות לחוויות, למשל מחשבות נוירוטיות והשתוקקויות בלתי נלאות לעצמי משופר.

נשים מתרגלות מדיטציה
Sammy Dallal / AP Images for WME
להמשך הפוסט

קנאביס אצל בני נוער: הורים מחפשים מושג ירוק

השימוש הגובר בקנאביס הוא פתח להבנת מצבם הנפשי ועולמם הפנימי של בני נוער וצעירים. חשיפה של הרגלי הצריכה שלהם והסיבות לשימוש בו תאפשר שיח מקדם ומאזן בנושא

לפני כחודש בישרו כלי התקשורת בכל העולם על כך שהפרלמנט בקנדה אישר שהשימוש במריחואנה חוקי לגמרי, ללא הגבלות כלל. זה קרה לא הרבה אחרי שכמה מדינות מערביות עשו אותו הדבר. בישראל מותר שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים בלבד והנפקתו לזכאים נעשית בהוראת רופא.

קנאביס מוגדר כסם פסיכואקטיבי והוא זוכה לפופלריות גדולה בקרב צעירים ובני נוער. רבים מהם מתחילים לצרוך את הסם בגיל צעיר, ולעתים עושים זאת במתחם בית הספר.

נערה מעשנת ג'וינט
PETER DEJONG / ASSOCIATED PRESS
להמשך הפוסט

לא נשארים לבד: תפקיד המשפחה בהתמודדות של צעירים עם משבר נפשי

צעירים במשבר נפשי זקוקים לתמיכה ולעידוד בשביל להתמודד עמו. אצל המשפחה נמצא מפתח חשוב בדרך להחלמה ולשיקום

משברים נפשיים בקרב בני נוער הם עניין חמקמק. ברשימה הקודמת הוצגו מאפייני המשבר הנפשי. ההיכרות המוקדמת עמם יכולה לעזור להורים ולבני המשפחה לגשת לעניין בדרכים מיטיבות.

לפני הכול, כדי לעזור חשוב להבין מאיזה מקום ניגשים אל הצעירים, ולשם כך דרושה אותנטיות. שיפוטיות, דרמה או רחמים אינם רצויים וסביר להניח שהתגובה כלפיהם תהיה דחייה והיסגרות. בהתייחס לשיפוטיות שווה לזכור שכל הפוסל במומו פוסל, ושבמקרים רבים הורים מבקרים את ילדיהם וכועסים עליהם בשל דפוסי התנהגות שמאפיינים אותם בעצמם. בעניין הדרמה, כדאי לזכור את המשמעות הגדולה של ההורה אצל הצעירים: לכן גישה דרמטית שמאופיינת בפניקה, בחרדה או ברגשות קיצוניים כלשהם תעלה את מפלס המתח הגבוה ממילא ולא תאפשר הרגעה ודיאלוג. דבר נוסף שכדאי לחשוב עליו הוא שרחמים הם אינם חמלה, ושהצעירים שמולכם מרגישים את ההבדל הזה היטב.

נער עצוב
Shutterstock.com
להמשך הפוסט

סיכום דו"ח מבקר המדינה בנושא שיקום נכי נפש בקהילה

חוק שיקום נכי נפש בישראל נחשב לאחד המתקדמים מסוגו בעולם – כיצד הוא מיושם בינתיים?

חוק שיקום נכי נפש שנחקק בשנת 2000 הוביל לתהליכים הרי גורל. בעבר שהו אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות במשך שנים רבות באשפוז פסיכיאטרי, לעתים ללא צורך רפואי של ממש; החוק הוביל לקיצור משך האשפוז ולפריחה של תהליכי שיקום בקהילה. מטרתו "לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו".

החוק נחשב לאחד המתקדמים מסוגו בעולם, ובעקבות יישומו התפתח בישראל סל שירותים נרחב, מגוון ופרגמטי, המספק סיוע ותמיכה משמעותיים למתמודדים שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בהם כבעלי נכות בשיעור 40% ומעלה – בכל היבטי החיים: דיור, השכלה, חברה, תעסוקה, פנאי, תיאום טיפול וטיפולי שיניים.

גרפיטי של ג'ק ניקולסון מתוך הסרט "קן הקוקיה"
Alexandre Dulaunoy
להמשך הפוסט

סוף העולם זה עכשיו: קשיים נפשיים של בני נוער

גיל ההתבגרות הוא תקופה קשה עבור כל הצעירות והצעירים אבל חלקם חווים קשיים משמעותיים יותר שיכולים להוביל למשבר נפשי. רשימה ראשונה בסדרה

כל הורה מכיר היטב את השלב הזה בחייו של ילדיו הצעירים: הפכפכות במצבי הרוח, הסתגרות, כעסנות, עצבות, ירידה באנרגיה ובמקרים רבים גם דיכאון, חרדה, הפרעות שינה וקשיים חברתיים. היכן עובר הגבול שמפריד בין תופעות גיל ההתבגרות הקלאסיות, שלעתים מלוות צעירים עד אמצע וסוף שנות העשרים שלהם, לבין קשיים נפשיים מהותיים, שדורשים התערבות מקצועית?

קשיים אלה משפיעים על יכולתם של צעירים לתפקד ולהשתתף במעגלי החיים, ועלולים ליצור כדור שלג מסוכן: ממשבר אישי ומשפחתי שלא מטופל היטב להתפרצות של הפרעת נפש כרונית. התרחיש נשמע דרמטי, אבל במחקר על בריאותם הנפשית של בני נוער בישראל, שפורסם בשנת 2016, נמצא שבעוד ש-10% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מדיכאון, דיווחו 28.4% מבני הנוער על סימפטומים של דיכאון בעוצמה בינונית וחמורה מאוד. התאבדות בקרב הנוער היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה אחרי תאונות דרכים, ואילו התאבדות באוכלוסייה הבוגרת היא סיבה שכיחה פחות באופן משמעותי.

בני נוער יושבים על החוף
Getty Images IL
להמשך הפוסט

ליצור דיאלוג עם הסובלים מבעיות נפשיות

שלוש השנים האחרונות היו תקופה של שינוי מהותי בתחום בריאות הנפש בישראל. מה היה ומהו הצעד המתבקש הבא

כותב אורח: איתי קנדר

שלוש השנים האחרונות היו תקופה של שינוי מהותי בתחום בריאות הנפש בישראל. המעבר לגישות דיאלוגיות הוא הצעד הבא והמתבקש. ב-2015 הוצאתי לאור באופן עצמאי את דו"ח החלופות לאשפוז פסיכיאטרי בישראל. דו"ח החלופות, כפי שהוא נקרא מאז בקיצור, הוא מסמך קצר ותמציתי שבו נבחנות שלוש חלופות לחלק ניכר מהאשפוז במחלקות הפסיכיאטריות: 1. מרכזים קהילתיים; 2. בתים מאזנים; 3. שירותי טיפול ביתיים-משפחתיים (רעיון ותיק, בעל שורשים עמוקים באדמת הארץ).

1
pixabay
להמשך הפוסט

כיצד האופן שבו אדם מדבר ומתכתב בסמארטפון יכול לרמז על דיכאון

טום אינסל הפך מחוקר מוח שעורך ניסויים על מכרסמים ליזם נלהב שמטרתו לנטר בריאות נפשית באמצעות סאמרטפונים

טום אינסל הוא חוקר מוח ופסיכיאטר; בשנים 2002-2015 עמד בראש המכון הלאומי לבריאות הנפש בארצות הברית – גוף המחקר הגדול ביותר בתחום. המהפכה התודעתית שעבר באופן שבו הוא תופס את עולם בריאות הנפש ופועל בו מספרת על תהליך של שינוי היסטורי, שהולך ומתרחש גם בישראל, עם פתיחתן של חלופות אשפוז חשובות מאין כמוהן.

טום אינסל הפך מפסיכיאטר שדבק במודל הביולוגי – שלפיו הפרעת נפש היא פועל יוצא של מאזן ביוכימי משובש במוח – לפסיכיאטר שמאמץ תפיסה אקולוגית, שלפיה לקשרים חברתיים השפעה מכרעת על המצב הנפשי; מחסור מתמשך בהם עלול להוביל להתפרצות של משבר פסיכוטי; אך בהינתן זיהוי מוקדם, תמיכה משפחתית וחברתית ומינון נמוך יותר של תרופות פסיכיאטריות, אפשר להתמודד היטב עם המשבר. מחוקר מוח שעורך ניסויים על מכרסמים ומשליך מהם על נפש האדם, הפך ליזם נלהב בעמק הסיליקון ולנשיא הסטרט-אפ MindStrong, שמטרתו לנטר את המצב הנפשי באמצעות סמארטפונים, לזהות משברים נפשיים בשלביהם המוקדמים ולספק טיפול מניעתי.

1
Pexels
להמשך הפוסט

לא צריך להשתמש בקשירות

בשנת 2016 קרו שינויים היסטוריים בסוגיית הקשירות בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל; כעת מסתמן כי בעקבות ההמלצות החדשות של הוועדה לצמצום הגבלות מכאניות, הפעולה שפוגעת בזכויות אדם בסיסיות תצא משימוש.

בשנת 2016 קרו שינויים היסטוריים בסוגיית הקשירות בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל. לפני שאתייחס אליהם חשוב לעמוד על כך שמחלת נפש היא אינה מחלה מסכנת במהותה. השיח הציבורי מאופיין בחוסר היכרות עם הנושא ובלבול נפוץ בין המשמעות של אפיזודה פסיכוטית למבנה אישיות (כפי שכותבת ומדגימה כאן דליה וירצברג-רופא, פעילה חברתית ותיקה בתחום בריאות הנפש). במקרים רבים פרקליטיהם של חשודים ברצח מבקשים הסתכלות פסיכיאטרית ולתקשורת יש הזדמנות מצוינת ליצוק דרמה ומסתורין לתוך הסיפור. אבל הנתונים מצביעים על כך שברוב המקרים הטענות על אי-שפיות או חוסר כשירות לעמידה לדין מתבררות כלא נכונות. יתרה מכך, בפחות מאחוז מכלל התיקים הפליליים יוחסו לנאשם אי-שפיות או חוסר כשירות (מקורות: השנתון הסטטיסטי של משרד הבריאות ל-2012; "משפט, פסיכיאטריה ומערכת בריאות הנפש בישראל – נושאים נבחרים", ד"ר אסף טויב, 2007, עמ' 318; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהתייחס לנתון: מספר ממוצע של נאשמים במשפטים פליליים).

סקירה של 20 מחקרים מרחבי העולם שופכת אור נוסף על הקשר שבין פסיכוזה לאלימות. בניגוד לסטיגמה, לפי המחקרים שכללו 18,423 אנשים שמתמודדים עם סכיזופרניה או מקרים אחרים של פסיכוזה, למעלה מ-90% לא היו אלימים. בנוסף, אחד הממצאים המרכזיים הוא שגורם הסיכון העיקרי לאלימות בקרב מתמודדים עם פסיכוזה הוא צריכת חומרים ממכרים (כגון אלכוהול וסמים). נעשתה השוואה בין שלוש קבוצות: מתמודדים עם פסיכוזה שלא צורכים חומרים ממכרים, מתמודדים עם פסיכוזה שצורכים חומרים ממכרים, ואנשים שצורכים חומרים ממכרים וללא פסיכוזה. הסיכון לאלימות בקרב שתי הקבוצות האחרונות – מתמודדים עם פסיכוזה שצורכים חומרים ממכרים ואנשים שצורכים חומרים ממכרים וללא פסיכוזה – היה זהה. ואילו הסיכון בקבוצה הראשונה, של מתמודדים עם פסיכוזה שלא צורכים חומרים ממכרים, היה נמוך יותר.

1
pixabay
להמשך הפוסט

בלב שלם: בריאות הנפש 2017

מפגשים עם אנשים שעברו משברים פסיכוטיים גרמו לי להאמין שבבסיסם מסתתר היגיון רגשי עמוק: המשבר שלהם קשור לבדידות עמוקה ולתחושת ניכור חריפה, שלעתים נובעות מהיעדר חברים ומסגרת חברתית יציבה, ומקשרים לא-מיטיבים עם המשפחה.

פרולוג

המאמר נכתב במטרה לאפשר הסתכלות רחבה יותר מזו שמשתקפת בסיקור התקשורתי הממוצע בכל הנוגע לתחום בריאות הנפש; וכדי להעלות שאלות חשובות שצריכות להישאל באופן תכוף ובהיר יותר. המאמר מורכב מחמישה סעיפים. הסעיף הראשון מעביר את המסר המרכזי. ארבעת הסעיפים הבאים מניחים את היסודות לחלק מהטענות בסעיף הראשון, ומרחיבים את הנרטיב באמצעות דוגמאות מהשטח, ידע וניסיון של אנשי מקצוע, מחקרים ודו"חות.

1
pixabay
להמשך הפוסט

רשת תמיכה משפחתית במשבר נפשי

טיפול על בסיס שבועי בבית, שבו משתתפים כל בני המשפחה, יכול לסייע רבות בהחלמה ממשבר נפשי, ולהיות משמעותי למשפחה כולה

כאשר אחד מבני המשפחה נמצא בעיצומו של משבר נפשי, למעורבות המשפחתית בתהליך הטיפולי יש ערך רב. המשבר יכול להתבטא במצבים של דיכאון, חרדה, OCD או פסיכוזה, ולמעורבות המשפחה תפקיד חיוני בכל אחד מהם.

לעתים קרובות משבר נפשי גורם לאדם תחושת אשמה. וכשמדובר על משבר נפשי ממושך הוא מוביל לא פעם לסטיגמה קשה מצד הסביבה, שכוללת ביקורת סמויה או גלויה, כעס, אכזבה והאשמה מצד המשפחה והחברים.

טיפול משפחתי
pixabay
להמשך הפוסט

היתרונות של טיפול קבוצתי בימים של עודף מודעות עצמית

ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות הישראלי מעריכים שמשברי דיכאון יהפכו בתוך כמה שנים למגבלת התפקוד השכיחה ביותר; דיכאון, לפי ההערכות האלה, יהפוך למגפה של המאה ה-21. תופעת הדיכאון היא חלק מתמונת מצב נפשית רחבה יותר: בישראל יש כרבע מיליון אנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים שונים כמו חרדה, הפרעות דיכאון, מצבי פסיכוזה ועוד.

נהוג לחשוב כי אדם שמתמודד עם קושי נפשי צריך לפתח מודעות עצמית. המודעות העצמית עשויה לעזור לו להבין את מקור הבעיות שלו, אבל במידה לא פחותה, יכולה גם להוביל להסתבכויות פנימיות.

טיפול קבוצתי
Marco
להמשך הפוסט

לא להגדיר מחלת נפש כמחלה מסכנת

שבוע בריאות הנפש העולמי חל החודש. האם מתמודדים עם קושי נפשי הם אנשים מסוכנים? האם יש קשר בין פסיכוזה לאלימות? ובכמה תיקים פליליים לנאשם מיוחסת אי-שפיות?

לאחרונה נחשפתי לקבוצת הפייסבוק "ביטול ההגדרה החוקית של מחלת נפש כמחלה מסכנת". בתיאור שלה כתוב: "בחוק העובדים הסוציאליים מופיעים קריטריונים לשלילת הרישיון של אדם לעסוק בעבודה סוציאלית או למנוע ממנו להוציא רישיון כזה. אחד הקריטריונים הוא 'מחלה מסכנת' והדוגמה הראשונה שמפורטת בחוק היא מחלות נפש (בלי פירוט של מחלות הנפש הנכללות בהגדרה)".

"... אנחנו, קבוצה של אנשי טיפול וסתם אזרחים שאכפת להם, מוחים על הסעיף המוזכר וטוענים כי הסעיף נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק ואת חוק שיקום נפגעי נפש בקהילה, המפרט בסעיף הראשון את מטרת החוק ואומר שמטרתו היא בין השאר לצמצם את הסטיגמה הלא מוצדקת כלפי אנשים עם מחלות נפש".

מוסד פסיכיאטרי
רמי שלוש
להמשך הפוסט

פסיכוזה היא מצב אנושי, ואפשר לטפל בה בבית

במאמר שכתבתי בעבר במדור הבריאות של "הארץ" התייחסתי למודל טיפולי בשם דיאלוג פתוח, המספק מענה לאנשים במצבי משבר פסיכוטי ראשון. הטיפול ניתן על ידי צוות רב-מקצועי באופן אינטנסיבי בביתם של האנשים ועם משפחתם, ועל פי מחקרים רבים, מביא להחלמה: מעל ל-70% מהמטופלים לא חווים הישנות של התסמינים במשך שנים.

בדומה לדיאלוג פתוח, קיימים מודלים נוספים בעולם שהולכים ומבססים את מקומם במערכות הבריאות המקומיות. בארץ ראוי לציין את עמותת מרחבים שמפעילה את פרויקט "עבודת בית". בפרויקט ניתן טיפול ביתי-משפחתי-אינטנסיבי, המבוסס על רציונל קליני וערכים המשותפים לאלה של דיאלוג פתוח ומודלים נוספים כמו נביגייט שפותח בניו יורק.

דירה
שירן כרמל
להמשך הפוסט

איך אפשר להשפיע על הנפש באמצעות הגוף?

לפני שפונים אל נוגדי דיכאון וחרדה, שמעלים או מורידים רמות של הורמונים מסוימים, חשוב לזכור גם את הכוח הטבעי שלנו לעשות את זה

הורמון הוא חומר מעניין שמוביל מסרים בין תאים בגוף, שמאפשרים לנו להרגיש דברים, לקבל החלטות ולפעול בדרכים מסוימות; הוא מוליך עצבי (Neurotransmitter) שמשתחרר במצבים שונים ומשפיע על התפקוד ברמה הפיזיולוגית והרגשית.

מחקר מתחום הפסיכולוגיה החברתית מלמד אותנו שיש לנו יכולת השפעה ישירה על ההורמונים שלנו. את המחקר הובילה איימי קאדי, פסיכולוגית חברתית, שעוסקת ביחסי כוח חברתיים, רגשות, תקשורת לא מילולית והשפעה של מצבים חברתיים על רמות הורמונים. היא נמנית על הסגל האקדמי של בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד.

1
Takahiro Kyono
להמשך הפוסט

מדוע אנחנו מסמיקים כשאדם בקרבתנו מסמיק?

בגופינו קיימים נוירוני מראה או אמפתיה, והם אלו שמאפשרים לנו להזדהות עם אחרים. כיצד ניתן לתעל אותם לטובתנו

כשאדם בקרבתנו חווה חוויה מסוימת, למשל מסמיק, נוירוני המראה (Mirror Neurons) שלנו עוברים שפעול (עירור חשמלי). תאי העצב הללו, שהתגלו בשנות ה-70, הם למעשה תת-קבוצה של הנוירונים שהיו פועלים במקרה שבו אנחנו היינו אלה שמסמיקים.

אם צפיתם בסצנה קולנועית שבה נורה כדור לחזה של אחת הדמויות והרגשתם לרגע כאב דוקר, או אם בזמן האחרון הייתם עדים לסיטואציה מביכה של חבר והרגשתם את המבוכה שלו מתפשטת בכם, אלה הנוירונים שמספקים את ההסבר המדעי לתופעה. אפשר לקרוא להם נוירוני אמפתיה. הם מקושרים ליכולת שלנו להזדהות עם אנשים אחרים. לחוות, במידה מסוימת, את מה שהם חווים.

השחקן גורג קלוני ואשתו
Luca Bruno/אי־פי
להמשך הפוסט