כתבה למנויים בלבד
השרה רגב ויו"ר האקדמיה לקולנוע דנון בטקס שהתפוצץ ב-2016
השרה רגב ויו"ר האקדמיה לקולנוע דנון בטקס שהתפוצץ ב-2016 צילום: אילן אסייג

טקס פרסי אופיר - מנותק, מתגונן וביצתי

טקס פרסי האקדמיה לקולנוע ממשיך לנסות להוכיח עד כמה בתוך עמו הוא חי, מעורה ובלתי מתנשא. רק שרוב הסרטים המצוינים שהתחרו בו כלל לא הוקרנו בבתי הקולנוע. האם זהו טקס שמיועד לברנז'ה?

בשבוע שעבר התקיים באשדוד טקס פרסי אופיר. לא מגיע לקולנוע הישראלי, שהינו מעולה וטוב יותר משהיה אי פעם, טקס מנותק כל כך, רוויי תקינות פוליטית מאוסה, העוסק כל העת בהתחשבנות, התגוננות והתנצלות בפני שרה ששוטמת אותו ואשר רוחה המאיימת שרתה כל העת באולם למרות שפיזית היא לא הייתה שם.

ראשית, נציין את העובדה הבעייתית ביותר והיא שמרבית הסרטים בתחרות כמעט ולא הוקרנו או לא הוקרנו כלל בבתי הקולנוע, באופן סדיר, בפני הציבור הרחב. עד מתי תימשך התופעה הנפסדת הזו - האם הטקס מיועד רק לברנז'ה הקולנועית?

טקס פרסי אופיר 2018

זאת ועוד, למרות האווירה הביצתית מנסים עורכיו ומשתתפיו להוכיח כל העת עד כמה בתוך עמם הם חיים, עד כמה הם רב-תרבותיים, מעורים, בלתי מתנשאים ונאורים. מי צריך את זה? הקולנוע הישראלי נפלא. אין צורך להתנצל ולהתגונן. הסרטים מצוינים ומדברים בעד עצמם ומי שאין לו (וכמובן לה, לשרה מירי רגב) יכולת לראות את זה - אין שום טעם לנסות, באופן סמוי, לרצותו או להתווכח אותו.

מצד שני, אי אפשר לקיים את הטקס בתוך בועה. אולי סמלי הדבר שלצד הבעיה שצוינה כבר של בחירת מקבץ סרטים שהציבור הרחב כמעט ולא ראה, התווספה גם העובדה המביכה כי בתחרות לא נטל חלק הסרט החשוב ביותר מנקודת מבט סוציו-פוליטית שנעשה השנה, "הבלתי רשמיים". דווקא סרט סוחף זה, העוסק בעליית ש"ס ומלמד רבות על המציאות הישראלית העכשווית הוקרן כבר השנה בבתי הקולנוע.

הניתוק השערורייתי הזה של הטקס מן ההקרנות המסחריות קיבל היבט גרוטסקי ומקומם במיוחד גם שנה קודם לכן. בתקשורת התקיים אז דיון לוהט על הסרט "פוקסטרוט", שעסק בשאלה מהו סרט ישראלי פטריוטי ואם זהו קריטריון אשר על פיו יש לתמוך או לא לתמוך בהפקת סרט. רק לפרט אחד קטן לא שמו לב בדיון הזה: מרבית הציבור טרם הספיק לראות את הסרט טרם השתתפותו בתחרות. באופן הזה הסוגיה חלפה מעל ראשו של הציבור ואף הפכה אותו מנוכר לכך, שכן הוא לא יכול היה לנקוט עמדה בנוגע לסרט שהוא כלל לא ראה. ייתכן שמבקרי הקולנוע צריכים לשקול להימנע מהבעת עמדה בנוגע לסרטים כאלו עד שיוקרנו לציבור הרחב.

אופיר ראול גרייצר, במאי הסרט "האופה מברלין", זוכה פרס הסרט הטוב ביותר
אופיר ראול גרייצר, במאי הסרט "האופה מברלין", זוכה פרס הסרט הטוב ביותר צילום: אילן אסייג

באותה תחרות השתתף גם סרט חריג מאד בנוף הסרטים המקומי ויוצא דופן לטובה בכל הקשר לשימוש בדרכי מבע - "מועדון הספרות של הגברת ינקלובה" . סרט זה, שיצא להקרנות מסחריות סדירות רק ביוני 2018, התחרה במספר קטגוריות ואף זכה בשני פרסים - עיצוב תלבושות ואיפור. הסרט לא זכה להערכה רבה, כנראה בשל בעיות שאכן היו קיימות בו. ייתכן שאם היה נכלל בתחרות לאחר שהציבור צפה בו היה הדבר פוקח את עיניו לראות את מעלותיו שאולי הוחמצו בצפייה ראשונה.

סרט מינורי יפה וחשוב נוסף העוסק בפחד האוכל את הנשמה ומפריע לקיום יחסים שפויים בין יהודים וערבים הוא "הבון דוד", שהשתתף בתחרות 2017 אך עלה למסכים רק במאי 2018. העלאה מאוחרת לאקרנים התרחשה גם בסרטים משמעותיים נוספים. האם לא הגיע הזמן לשים קץ לפארסה הזו?

הטריילר של הבלתי רשמיים. הכי חשוב מבחינה סוציו-אקונומית

יוצרי הטקס בחרו גם לחלוק כבוד להיסטוריה של הקולנוע הישראלי ולגיבוריו. לכשעצמו, זה כמובן רעיון מצוין, אך גם כאן, למרבה הצער, היה חוסר מחשבה וצרימה בביצוע. הקומיקאי אילן פלד הינו בהחלט אמן מוכשר אך דווקא כאן נדרש היה אופי הצגה אחר שכן הניתוק של המגיש מן התוכן ניכר היטב. סגנון ההגשה הזה שלו יצר תחושה כאילו מנסים באופן מגושם לשוות קלילות לשיעור היסטוריה מתיש בבית ספר תיכון. המידע עצמו היה שגרתי ולא מעניין במיוחד ומכיוון שכך יצר שעמום אצל הצופים.

הטקס בכללותו מנסה לחקות את מודל ההגשה ההוליוודי. חבל. הרי הטקס ההוליוודי בעצמו משעמם עד אימה במקרים רבים, ואת הזוהר שלו בלאו הכי אין יכולת להעביר ללילות הקיץ המהבילים של ישראל הים תיכונית. אין אלא לקוות שמארגני הטקסים בשנים הבאות יפיקו את הלקחים, ייתנו לנו מוצר משובח ויעשו סוף סוף את קפיצת המדרגה שהקולנוע הישראלי עצמו כבר עשה מזמן.

ברי כנורי
ברי כנורי
יעלה על הדעת

כל נושא שיעלה על הדעת ובמיוחד כזה שלא יעלה על הדעת הינו מועמד ראוי לבלוג זה. בדרך כלל יהיו אלו נושאים העומדים "ברומו של עולם"; אך לעיתים קרובות אמרוד בסדר היום התקשורתי ואציע נושאים אחרים למחשבה מתחומים שונים ומגוונים.

מעת לעת אשוטט גם בג'ונגל הפרטי שלי ואפגיש אתכם עם יצורי הפרא שמסתובבים שם.

תחום התמחותי הינו תקשורת המונים ועבודת הדוקטורט שלי הוקדשה להערכת איכות בתכנים טלוויזיוניים.