כתבה למנויים בלבד
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בבית לחם, במאי האחרון
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בבית לחם, במאי האחרון צילום: Evan Vucci/אי־פי

מחיר הזלזול הפלסטיני בארה"ב

כמו אחרי העברת השגרירות לירושלים וקיצוץ הסיוע לאונר"א, גם כעת העולם אדיש לפלסטינים. סביר שהם ימתינו לתוצאות הבחירות בקונגרס כדי להחליט על צעדיהם, אבל גם אם ייאותו לחידוש הדיאלוג - יעשו זאת למראית עין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שינה את הכללים. החלטת הממשל לסגור את משרדי אש"ף בוושינגטון מבהירה לרשות הפלסטינית שאין מתנות חינם. המעצמה העולמית אינה מוכנה עוד לשחק לפי כללי העבר, לפיהם בבוקר מקללים את הנשיא ומחרימים את ארה"ב ובערב מבקשים כסף כדי להתקיים. זה לא הולך יחד. במשך עשרות שנים הזרימה ארה"ב מיליארדי דולרים לרשות הפלסטינית ולארגונים בינלאומיים שסייעו לחינוך, לבריאות, לסעד ולתעסוקה, ועכשיו היא אינה מוכנה עוד למשחק הזה. ההשתלחות הפרועה של סאיב עריקאת, שכינה את מדיניות ארה"ב "בריונות", אינה מקובלת בהתנהלות מול מעצמה ולא תגרום לה לשנות את מדיניותה.

בטווח הקצר הפלסטינים ישמרו על כבודם. המנהיגים לא יוכלו לחרוג מן התרבות הפוליטית הנהוגה אצלם, אולם בטווח הבינוני הם לא יוכלו להמשיך ולהחזיק בחבל בשני קצותיו, להתעלם מארה"ב ומהשפעתה הגדולה על הקהילה הבינלאומית. הפלסטינים לא ירוויחו מכך שום דבר חוץ מן הכבוד המפוקפק שהוביל אותם אל סף התהום בכל שנות הסכסוך המתמשך.

נציגות אש"ף בוושינגטון, השבוע
נציגות אש"ף בוושינגטון, השבוע צילום: AFP

המהלכים שנקט הנשיא טראמפ מאז ראשית כהונתו הפרו את האיזון בין שני הצדדים והפגינו אהדה ברורה לצד הישראלי. הפלסטינים לא נקטו שום מהלך שהביע את נכונותם לפתוח במשא ומתן, דבר שהיה חושף את חולשותיו של בנימין נתניהו ואת חוסר יכולתו להתקדם באמת בנתיב ההסדרים המדיניים והיה מגלה את פרצופו האמיתי. במקום זאת, העדיפו מנהיגיהם להיפגע, להחרים את ארה"ב כמתווכת ולהתלונן על חוסר האיזון בלי לקרוא את המפה החדשה ובלי לנסות ולמקסם את הרווחים הפוליטיים מהמציאות שהתהוותה.

העולם אדיש לפלסטינים. הוא הסתפק בהצהרות ועבר לסדר היום. גם תגובתן של מדינות ערב לצעדים האמריקאיים היתה אדישה למדי. ההתחממות הגלובלית, ביטול הסכמי הסחר וערעור היציבות הבין-גושית מטרידים את העולם יותר מן המאבק הפלסטיני שמובילות תנועות הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה וכן ממאבקי הכוח והפיצול ברחוב הפלסטיני.

ארה"ב העבירה את שגרירותה לירושלים והעולם לא הגיב. היא הודיעה שתקצץ את הסיוע לאונר"א ולארגוני זכויות האדם ואת העולם זה לא מעניין. עכשיו הודיעה שתקצץ את הסיוע שהיא מעניקה לבתי החולים במזרח ירושלים ב-20 מיליון דולר ואיש אינו מניד עפעף. סגירת נציגות אש"ף בוושינגטון היא מסר חריף למנהיגות הפלסטינית שעליה להתחיל לנוע. להתעלמות וזלזול במעצמה יש מחיר כבד.

עריקאת, ביולי
עריקאת, ביולי צילום: Nasser Shiyoukhi/אי־פי

סביר להניח שהפלסטינים ימתינו לראות מה יהיו תוצאות הבחירות לקונגרס שייערכו בראשית נובמבר כדי להחליט על צעדיהם הבאים. יש להניח שאם הרפובליקאים יקבלו מכה שתביע חוסר שביעות רצון ברור ובולט של האמריקאים מטראמפ, הם ימתינו בסבלנות בציפייה למהפך בבחירות לנשיאות. מכל מקום, ראוי להפנים שהסדרי שלום אפשר לעצב רק כשיש נכונות כנה של שני הצדדים להתקדם - שום לחץ חיצוני לא יעזור.

בשלב זה ינסו הפלסטינים להמשיך ולהתלונן נגד ארה"ב ולתקוף את מדיניותה, ובד בבד יעשו יותר כדי לגייס תמיכה כספית ממדינות ערב ומהאיחוד האירופי כדי להשלים את החור הכספי בתקציב הרשות ולמלא את החלל שהותירה אונר"א. החלשת הרשות הפלסטינית מסוכנת כי היא תחזק ארגונים קיצוניים. יש להניח שמדינות כמו סעודיה ומצרים ילחצו בסופו של דבר על הרשות הפלסטינית להיכנס למשא ומתן כדי לשפר את היחסים עם ארה"ב ויפעילו מנופי לחץ כלכליים לשם כך. המשא ומתן לא יוליד דבר משום שקואליציית נתניהו תטרפד כל הסכם. לבסוף, הפלסטינים ייאותו לחידוש הדיאלוג למראית עין בתקווה שהפריץ ימות במוקדם או במאוחר והכללים ינוסחו מחדש.

משה בן עטר
משה בן עטר
המסע לישראל האחרת

משה בן עטר הולך במסע ארוך שמתחיל בשכונות ירושלים דרך תנועת הנוער הציוני, בוגר החינוך הצה"לי, עם הרבה אכפתיות חברתית ואהבת אנשים. יהודי-ציוני וישראלי המעמיד את האדם כמטרה ולא כאמצעי. מאמין בחברה צודקת ושוויונית, שואפת שלום ודמוקרטית המשתלבת במרחב.

כתיבתו ישירה, משוחררת מאינטרסים ולפעמים כואבת, אבל נעשית מעומק הלב והדאגה.

משה בן עטר יליד ירושלים נשוי ואב לשלושה בנים. איש חינוך, פעיל חברתי ויועץ לשרי ממשלה, איש ירושלים שמזה 35 שנים עוסק בחיים החברתיים והציבוריים. כיהן כ-17 שנים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל ומאחוריו עשרות יוזמות ומפעלים חברתיים וציבוריים העוסקים בנוער, הגשמה חברתית, ציונות והעם היהודי ועיצוב אסטרטגיה רבתי לישראל.

כיהן כמנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי שבו כ1000 עולים מחבר המדינות, יו"ר הפורום לאחריות אזרחית ויו"ר אגודת בני אברהם לדיאלוג בין תרבותי. חבר במספר הנהלות ציבוריות, יקיר עיר הכרמל ומכהן כיו"ר המועצה הציבורית היהודית-דרוזית. 

כיהן עד לאחרונה כמנהל המרכז הרעיוני לחינוך ומחקר בבית ברל.

בהשכלתו: לימודי ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במדעי החברה והרוח באוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת בר-אילן.