כתבה למנויים בלבד
ראשיד טאהא ב-2012. שאב לא מעט השראה מה"קלאש"
ראשיד טאהא ב-2012. שאב לא מעט השראה מה"קלאש" צילום: AFP

מת הזמר הצרפתי־אלג'יראי ראשיד טאהא

טאהא, בן 59 במותו, נחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר על הרוק הצרפתי בשנות ה-80

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

הזמר הצרפתי־אלג'יראי, ראשיד טאהא מת אתמול (שלישי) בגיל 59 בביתו שבפריז לאחר שלקה בהתקף לב, כך מסרה משפחתו. טאהא, שנולד באלג'יריה והיגר לצרפת עם משפחתו כשהיה בן עשר, נחשב לאחד המוזיקאים המשפיעים ביותר על הרוק הצרפתי בשנות ה–80, אז היטיב לערבל מוזיקה אלג'יראית הרוק והפאנק עליהם גדל.

בגיל 17 החל להופיע כדי־ג'יי בעיר ליון שבצרפת, וניגן מוזיקה ערבית, סלסה, פאנק וז'אנרים נוספים. בסוף שנות ה–70 הקים את המועדון "Les Refoulés" ובו מיקסס ויצר מאש־אפים בין להקות רוק כגון "לד זפלין" לגרסאות השירים שלהם בערבית. ב–1982 הקים טאהא יחד עם עוד שלושה חברים את הלהקה "Carte de Sejour" ששרה רוק ערבי־אלג'יראי שהושפע עמוקות מהסגנון ראיי, ז'אנר שמקורו בעיר אוראן שבאלג'יריה, ששילב בין מוזיקה מסורתית לכלים מודרניים והיטיב לבטא את רוח ההתנגדות של השכבות החלשות במדינה. טאהא עצמו ציין כי שאב לא מעט השראה מלהקת ה"קלאש" הבריטית, אותה כינה "הדוניסטית ומיליטנטית במידה שווה". ב–2004 טאהא אף הקליט גרסת כיסוי ללהיט "רוק דה קסבה".

"קארט דה סז'ור" ("אישור שהיה") נתקלה בתחילת דרכה בקשיים. ב"גרדיאן" נכתב כי חנויות התקליטים רבות סירבו למכור את תקליטיה, כיוון שלא רצו לקוחות ערבים. כאקט מתריס לקחו טאהא וחבריו את השיר "Douce France" ("צרפת המתוקה"), מעין בלדת אהבה לצרפת משנות ה–40, וביצעו אותו בזעם אירוני; גרסתם זכתה לתהודה רבה בציבור, אך נפסלה לשידור ברדיו הצרפתי. ב–1983 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון, שנשא את שמה, ושנה לאחר מכן יצא אלבומה השני, "Rhoromanie", שזכה לשבחי הביקורות. הוא כלל לא מעט מלים ביקורתיות נגד ממשלת צרפת, שלטענתם נהגה בגזענות כלפי המהגרים מוסלמים. טאהא הגדיר עצמו בלא מעט מהשירים כגולה, המשלם מחיר יקר על זהותו האלג'יראית־ערבית.

"קארט דה סז'ור" התפרקה ב–1989, וטאהא המשיך לקריירת סולו. הוא עבד עם המפיק המוזיקלי האמריקאי דון ווז, ששיתף בעבר פעולה עם ה"רולינג סטונס". ב–1991 הוציא את אלבום הבכורה שלו, "Barbès" שחיבר מקצבי דרבוקה ומוזיקת רוק וזכה לביקורות טובות. עם זאת, הוא נכשל בארה"ב, בין השאר בגלל צאתו בסמיכות למלחמת המפרץ הראשונה. ב–1995 יצא אלבומו "Olé Olé", ובו טאהא יצר לעצמו דימוי אנדרוגיני כשצבע את שיערו לבלונד והצמיד עדשות כחולות לעינו, תוך שהוא מוחה על היחס ההומופובי ששלט אז בצפון אפריקה.

את הפריצה העולמית שלו חווה ב–1998 עם האלבום "דיוואן", שכלל גרסאות כיסוי לשירים אלג'יראיים. קריירת הסולו של טאהא המשיכה לצבור תאוצה; ב–2004 יצא האלבום "Tékitoi", שזכה להערכה מצד מוזיקאים דוגמת פטי סמית ורוברט פלאנט. באלבומו האחרון, "Zoom" מ–2013, התארחו בריאן אינו ומיק ג'ונס מ"הקלאש". הוא כלל גם גרסת כיסוי לשירו של אלביס פרסלי, "Now or never", שנהפך בשנים האחרונות ללהיט ענק ואף נכנס לפלייליסט של גלגלצ.