כתבה למנויים בלבד
אביב גדג'. מגדולי המאלפים של האות ה'
אביב גדג'. מגדולי המאלפים של האות ה' צילום: דניאל צ'צ'יק

אלוואי שתלמדו כבר לשיר את האות ה'

משהו מוזר קורה במוזיקה הישראלית: 
נדמה שהה' הרכה והיפה הולכת ומאבדת 
את מקומה לטובת הגייה קשה ומרושלת, דמוית א'. האם תסמונת אילוף הה' 
בדרכה להשתלט על זמרי ארצנו?

אנא הזינו את מספר הטלפון הנייד כדי לקרוא את הכתבה המלאה ללא תשלום
אנא הזינו קידומת ומספר טלפון נייד ברצף
כבר רשומים? התחברו
אנא הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
הזינו את הקוד שקיבלתם ב-SMS
לא קיבלתם SMS? לחצו לשליחת הקוד פעם נוספת

דקירה קטנה באוזן הורגשה לפני שבועיים כשהשיר החדש של רונה קינן, "החוט והמחט", התנגן בפעם הראשונה. זה קרה כשקינן שרה את המלה "הלוואי". כלומר, "אלוואי". כך היא ביטאה את המלה, עם א' קשיחה וצורמת במקום הה' הרכה והיפה. מוזר. לא מתאים לקינן. היא בדרך כלל שרה תקני ומדויק. ב"מבול", למשל, או ב"עיניים זרות" הה' רכה ואוורירית כנדרש. ב"החוט והמחט", לעומת זאת, המשמעת מתרופפת כבר בהתחלה. קינן שרה את המלה הראשונה בשיר, "הגעתי", עם ה' קשה מדי. אבל זה לא באמת צורם, והמלה "משהו" כעבור כמה שורות נהגית כהלכה. ואז, פתאום, ה"אלוואי" הזה. איך זה שהאזעקה הלשונית בראשה של קינן לא התחילה לצפצף? אם בארזים נפלה שלאבת, מה...

לקריאת הכתבה המלאה
קנו מינוי
כבר יש לכם מינוי? התחברו